קברות התאווה, הרומן החדש של אהרן מגד, מגולל סיפור על אהבה עזה וקנאה קשה וכמיהה לגאולה שבמוות. זהו סיפור אהבתו הגדולה של גיבור הספר, יהונתן דותן, לרעייתו אלנה, שעובדת בחברת נדל"ן מצליחה ומסייעת ברוב כישרון לפרנסת המשפחה. אך פציעת הראש של יהונתן פגעה בזיכרונו, גרמה לו לחוות את אירועי העבר כאילו הם הווה אחד מתמשך, וערערה את היחסים במשפחתו. היא גם העלתה מנבכי הנשייה טראומות ישנות, שהמכאיבה ביניהן היא מלחמת ששת הימים, כשהיה טירון בצבא, וחברו הטוב נהרג על ידו, ואת הטראומות על "בגידת" אשתו ועל מות אמו אלישבע-ליזבטה, שנקברה מעבר לגדר של בית-העלמין.

לא תמיד ברור ליהונתן באיזו ממלחמות לבנון נפצע ומתי בדיוק אשתו "בגדה" בו, אם בכלל. דעתו תועה בין אירועים מכריעים בחייו, שנפרשים מנעוריו ועד שנות השמונים, לבין ההווה המסובך והבלתי מובן לו של שנות האלפיים, הרצוף מבצעי נדל"ן מרקיעי שחקים ותעלומות פיננסיות נסתרות. אבל גם כשהוא מתקשה לפלס את דרכו בין הזמנים, שאיפתו הנחושה היא למצות את אהבתו הגדולה לאלנה, ולמצוא מנוחה נכונה בחיק הנצח.

קברות התאווה הוא רומן חכם, אלגנטי וחושפני גם יחד, שעוסק באובדן האחיזה בהווה, באהבה, בציר הזמן, ובוחן בסקרנות את מה שממתין מעבר לכל זה. כמיהתו של יהונתן לרעייתו מתחלפת שוב ושוב בכמיהה מסתורית למוות, שאינה אלא שיר הלל מפוכח לחיים שנחיו באינטנסיביות רבה, ותוהים כעת על משמעותם וסופם.

יודא הרכבי, היסטוריון החוקר את תרבות המזרח הקדום, מגלה בוקר אחד שהאותיות העבריות-כנעניות שכתב אמש פרחו מניירותיו ואינן. נדהם מן החיזיון העל-טבעי, הוא מחליט בהתקף של בהלה להתחקות אחריהן בירושלים. במסע החיפוש הקדחתני, שנמשך מערב ראש השנה עד ליום כיפור, הוא מתמודד גם עם דברים אחרים שאבדו לו, ובעיקר עם היעלמותה של רעייתו הצעירה אסנת, בת כפר צ'רקסי בגליל, שהתאהבה בו ונישאה לו אך נמלטה בנסיבות מסתוריות אל מעבר לים.

מסעו של יודא בירושלים נמשך עשרה ימים בלבד, אך הוא חוצה תרבויות וזמנים. ירושלים שלתוכה נקלע היא "העיר שחוברה לה יחדיו" בעקבות מלחמת ששת הימים, עיר שמכנסת בתוכה יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, צליינים ומיסיונרים נוצרים וצעירים חובבי רוקנ'רול. אל התערובת הזאת מביא עימו יודא שתי מורשות נוספות, אישיות יותר אך רבות משמעות - זיכרונות התרבות הכנענית בת אלפי השנים השאובים ממחקריו, וזיכרונות ההגירה הצ'רקסית הקשורים לתודעתה של רעייתו האובדת, אסנת.

'עשרת הימים הנוראים', הרומן של אהרן מגד, הוא מסע רדוף חיפושים בזמן, שבו אחד מבכירי הסופרים הישראלים בשישים השנים האחרונות שרטט מעין מפת סתרים אישית של החברה הישראלית רבת הגוונים והניגודים - המקבילים לניגודים החיים בנפשו - והתוצאה היא מזיגה עוצרת נשימה של מסלולי עלילה וזהות שמתנפצת בעוצמה בסיומו הדרמטי של הספר.

חזי (יחזקאל) חזיז היה ילד פלא, שפתר תרגילי חשבון במהירות שיא, שזכר בעל פה פרקי תנ"ך, שקרא אנגלית-צרפתית-ארמית-לטינית והבין גם גרמנית ורוסית, והראש שלו היה מוטרד. משהו תמיד הזדמזם לו בראש. ככל שגדל, התעסק חזי בסוגיה אחת: מה יעלה בגורלו של כדור הארץ? הוא מתחמם, משאבי האנרגיה שלו הולכים ואוזלים, ואיש, כך נדמה, לא רוצה לשמוע על האסון המתקרב. בגיל 26, בלי עבודה ובלי זוגיות, חי מקצבה ששולח לו הדוד מאמריקה ומתרומות מהסבתא והדודה, הוא מקדיש את כל כולו לרעיון שלו להצלת העולם: הפקת אנרגיה מתעופת זבובים. לעזרתו נרתמים מוכר ספרים זקן שמאתר לו ספרים עתיקים; אמן חובב וודקה ונשים; ומשוררת אחת שהוא מכיר, ואולי בעצם לא?

בכרך חגיגי זה קובצו יחד שלושה מהרומנים המרכזיים של אהרן מגד – "על עצים ואבנים", "החי על המת" ו"מחברות אביתר". רומנים אלה חוזרים כעת במלוא עוצמתם למדף הספרים, כדי לאפשר לדורות חדשים של קוראים להתוודע אליהם ולהתענג על כתיבתו החכמה של מגד. אמיר גוטפרוינד כתב מבוא למהדורה זו ובו הוא מזמין אותנו להכיר מחדש את גיבוריו הדאובים של מגד.

צעירה בעלת נפש סוערת מספרת על יחסיה עם בני משפחתה, משפחת מתעשרים מכובדת ועם אחיה התמהוני, פיסיקאי הנמשך אל חכמת הנסתר, מגוללת את פרשת נישואיה הקצרים, המסתיימים בכישלון ואת כמיהתה להוויה רוחנית אחרת המוצאת לה ביטוי בניסיונותיה הספרותיים. הווי שנות השמונים בישראל הוא הרקע לרומן מרתק זה, פרי עטו של אהרֹן מגד אחד מטובי סופרנו.