החל בשנות ה־80 של המאה ה־20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון לאומי , מציגים טענה לפיה השינויים בשדה המדיני, הכלכלי, הפוליטי והחברתי לצד אתגרי הביטחון החדשים מולם ניצבות מדינות "המערב" בעת הנוכחית, ובכלל זה מדינת ישראל, מייצרים סדר יום שונה לניתוח סוגיות של ביטחון ואסטרטגיה ואף מאתגרים את האופן בו אנו מגדירים מהו 'ביטחון לאומי'.
החל בשנות ה־80 של המאה ה־20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון לאומי , מציגים טענה לפיה השינויים בשדה המדיני, הכלכלי, הפוליטי והחברתי לצד אתגרי הביטחון החדשים מולם ניצבות מדינות "המערב" בעת הנוכחית, ובכלל זה מדינת ישראל, מייצרים סדר יום שונה לניתוח סוגיות של ביטחון ואסטרטגיה ואף מאתגרים את האופן בו אנו מגדירים מהו 'ביטחון לאומי'.
המזכר המיוחד הזה מציג את דו״ח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל (2006) ובוחן את המסקנות ואת ההמלצות של הדו״ח בחלוף עשור. הוועדה התבקשה על ידי שר הביטחון וראש הממשלה לבחון את תקפותה של תפיסת הביטחון הקיימת ולהמליץ על תפיסת ביטחון מעודכנת נוכח האתגרים העיקריים העומדים על סדר היום הביטחוני לעשור הקרוב. בסיומו של תהליך ארוך ויסודי הניחה הוועדה בפעם הראשונה בפני קברניטי המדינה מסמך פורמלי כתוב הפורס תפיסת ביטחון מקיפה בראייה אינטגרטיבית וארוכת טווח. דו״ח הוועדה אומץ על ידי שר הביטחון והוצג לראש הממשלה, לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט), לראשי מערכת הביטחון, לפורום המטה הכללי של צה״ל ולגורמים נוספים. הדו״ח זכה להסכמה נרחבת הן בנוגע לנחיצותו והן בנוגע לתכנים העיקריים שלו. אף שלא נערכה הצבעה פורמלית בקבינט לאישור הדו״ח, למעשה כמה מהמלצותיו אומצו בפועל, למשל הוספת ”רגל רביעית״ (התגוננות) ל״משולש הביטחון״ (הרתעה, התרעה, הכרעה). בעשור שחלף מאז שסיימה הוועדה את עבודתה התחדדה החשיבות של תפיסת ביטחון עדכנית ורלוונטית — תפיסה המהווה מצפן חיוני לגיבושם של עקרונות המענה, לקביעתם של סדרי העדיפויות ולניהול הסיכונים אל מול אתגרי הביטחון הניצבים בפני המדינה. מאז הסתיימה כתיבת הדו״ח חלו לא מעט שינויים בסביבה האסטרטגית של ישראל, אך המודל הבסיסי לעיצובה של תפיסת ביטחון בתנאיה הייחודיים של ישראל וכן חלק ניכר מעקרונותיה של התפיסה עדיין רלוונטיים וחשובים גם נוכח המציאות המשתנה. לפיכך מוצג במזכר הזה סיפור עבודתה של הוועדה, נבדקת השאלה האם עמדו מסקנותיה והמלצותיה במבחן הזמן ובמבט לעתיד, ומודגש בו הצורך החיוני לגבש בהקדם תפיסת ביטחון רלוונטית. במזכר מוצגים עיקרי הדו״ח בלבד בשל מגבלות של ביטחון מידע. ראוי להדגיש את תרומתו של המזכר לדיון הציבורי החיוני בסוגיות הביטחון הלאומי בישראל.
המזכר המיוחד הזה מציג את דו״ח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל (2006) ובוחן את המסקנות ואת ההמלצות של הדו״ח בחלוף עשור. הוועדה התבקשה על ידי שר הביטחון וראש הממשלה לבחון את תקפותה של תפיסת הביטחון הקיימת ולהמליץ על תפיסת ביטחון מעודכנת נוכח האתגרים העיקריים העומדים על סדר היום הביטחוני לעשור הקרוב. בסיומו של תהליך ארוך ויסודי הניחה הוועדה בפעם הראשונה בפני קברניטי המדינה מסמך פורמלי כתוב הפורס תפיסת ביטחון מקיפה בראייה אינטגרטיבית וארוכת טווח. דו״ח הוועדה אומץ על ידי שר הביטחון והוצג לראש הממשלה, לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט), לראשי מערכת הביטחון, לפורום המטה הכללי של צה״ל ולגורמים נוספים. הדו״ח זכה להסכמה נרחבת הן בנוגע לנחיצותו והן בנוגע לתכנים העיקריים שלו. אף שלא נערכה הצבעה פורמלית בקבינט לאישור הדו״ח, למעשה כמה מהמלצותיו אומצו בפועל, למשל הוספת ”רגל רביעית״ (התגוננות) ל״משולש הביטחון״ (הרתעה, התרעה, הכרעה). בעשור שחלף מאז שסיימה הוועדה את עבודתה התחדדה החשיבות של תפיסת ביטחון עדכנית ורלוונטית — תפיסה המהווה מצפן חיוני לגיבושם של עקרונות המענה, לקביעתם של סדרי העדיפויות ולניהול הסיכונים אל מול אתגרי הביטחון הניצבים בפני המדינה. מאז הסתיימה כתיבת הדו״ח חלו לא מעט שינויים בסביבה האסטרטגית של ישראל, אך המודל הבסיסי לעיצובה של תפיסת ביטחון בתנאיה הייחודיים של ישראל וכן חלק ניכר מעקרונותיה של התפיסה עדיין רלוונטיים וחשובים גם נוכח המציאות המשתנה. לפיכך מוצג במזכר הזה סיפור עבודתה של הוועדה, נבדקת השאלה האם עמדו מסקנותיה והמלצותיה במבחן הזמן ובמבט לעתיד, ומודגש בו הצורך החיוני לגבש בהקדם תפיסת ביטחון רלוונטית. במזכר מוצגים עיקרי הדו״ח בלבד בשל מגבלות של ביטחון מידע. ראוי להדגיש את תרומתו של המזכר לדיון הציבורי החיוני בסוגיות הביטחון הלאומי בישראל.
מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח בהסתכלות רחבה ושקולה יותר מאשר בתקופה שמיד לאחריה. חקר העבר והפקת תובנות מהמלחמה ותוצאותיה מאפשרים לנתח את האתגרים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים המורכבים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית וגם להעריך את אלה הגלומים בתרחישים עתידיים. במלאות 50 שנה למלחמה בחר המכון למחקרי ביטחון לאומי לפרסם ספר המוקדש למלחמה ולקחיה, פרי עטם של חוקרים מהמכון ומחוצה לו. מאמרים אלה, כשהם מקובצים יחדיו, מציגים תמונה מקיפה ומעמיקה של מלחמת ששת הימים, תוצאותיה והשלכותיה.
מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח בהסתכלות רחבה ושקולה יותר מאשר בתקופה שמיד לאחריה. חקר העבר והפקת תובנות מהמלחמה ותוצאותיה מאפשרים לנתח את האתגרים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים המורכבים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל בעת הנוכחית וגם להעריך את אלה הגלומים בתרחישים עתידיים. במלאות 50 שנה למלחמה בחר המכון למחקרי ביטחון לאומי לפרסם ספר המוקדש למלחמה ולקחיה, פרי עטם של חוקרים מהמכון ומחוצה לו. מאמרים אלה, כשהם מקובצים יחדיו, מציגים תמונה מקיפה ומעמיקה של מלחמת ששת הימים, תוצאותיה והשלכותיה.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
