אתרים וחכמים בגולן ובבשן בתקופת המשנה והתלמוד

 

התלמוד הירושלמי, שהוא תלמוד ארץ ישראל, רוכזו בו המסורות של חכמי ארץ ישראל. פעמים נזכר חכם ושם יישובו, ואילו חכם אחר בעל אותו שם נזכר בשמו בלבד, כגון: יונה בוצראה (א5)[1] ורבי יונה (א4), תנחום אדרעא (א5) ורבי תנחום (א3). נראים הדברים שהחכם שנזכר בשמו בלבד הוא גדול הדור או מפורסם ומוכר לרבים, ואין צורך להוסיף תואר כל שהוא לשמו, מה שאין כן לחכם ששם יישובו צורף לשמו. כך יצא, שדווקא גדולי החכמים לא פורש שם יישובם או מקום מוצאם, ואנו משתדלים למצוא זאת בדרכים שונות.

 

מאימתי ישבו יהודים בגולן ובבשן? "בשנים 81-83 לפנה"ס כבש אלכסנדר ינאי את צפון הגלעד ואת הגולן. סביר מאד שחלק מהגולן היה מיושב כבר קודם ביהודים, אבל מעתה ואילך מתחזק הישוב בו ומתעבה בחסות השלטון החשמונאי. עדות לפריחה נמצאה בגמלא, שתחום השטח הבנוי הורחב בה מזרחה בתקופה זו".[2] כאשר יהודה המכבי שחרר את ירושלים וטיהר את המקדש, התנקמו הגויים ביהודים שישבו בקרבם. יהודה בא לעזרתם וכבש כמה ערים. ישנם המזהים חלק מערים אלו בבשן ובגולן ויש המזהים אותן כערים בגלעד. עדות ברורה על יישוב יהודים בבתירה שבבשן קיימת מימי הורדוס. מאז היישוב היהודי הלך וגדל בבשן וכבר בימי אגריפס השני, נינם של הורדוס ומרים החשמונאית, היו כפרים מלאים כל טוב שיושביהם יהודים.[3] באותו זמן ישבו יהודים גם בקיסריה-פיליפי (בניאס).[4] זמן מה אחרי החורבן ביקר שם רבי אליעזר בסוכתו של יוחנן בן רבי אילעאי,[5] ורבי יהודה הנשיא קיבל אחוזה בבשן (ראו אחוזות ר"י הנשיא). "בעוד הישוב הכפרי במרחבי הטרכון והבשן נעלם בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, הגולן ממשיך להיות מיושב בכפרים יהודים גם בתקופה הביזנטית".[6] ישנם חכמים הידועים לנו מן המקורות. אחרי מלחמת ששת הימים נמצאו כתובות בעברית השופכים אור על אותם חכמים, כגון מצבת הקבורה "רבי אבון משכבו בכבוד", שנמצאה בקצרין; והכתובת "זה בית מדרשו שהלרבי אליעזר הקפר" מדבורה. גבולות הגולן והבשן בעבודה זו הם מן החרמון בצפון עד חמת-גדר בדרום, ומן הירדן וים כינרת במערב עד סְפָר המדבר במזרח.

 

 

 

בכותרת של שם כל יישוב רשומות ארבע ספרות, נקודה, ואחריה עוד ארבע ספרות. אלו נקודות ציון העוזרות למצוא את היישובים במפה. ליישובים בבשן מחוץ לגולן של היום אין נקודת ציון.