הקדמה מאת השייח' ע'סאן מנאסרה[1]
כאשר הייתי ילד תמיד שמעתי מסבא שלי מילים מאוד לא ברורות, שאותן ניסיתי להבין מבלי לשאול. היה קשה לפצח את העומק של המילים האלה, אך בכל פעם שסבי היה אומר אותן חוויתי הרגשה שהייתה אף היא בלתי מובנת, הרגשתי צמרמורות ולפעמים שמחה, מבלי לדעת מה מקורה, ולפעמים הייתי מרגיש וטועם מתיקות פנימית שאותה היה קשה לי להסביר באותה תקופה, כשהייתי ילד.
משהתחלתי לגדול, גדלו יחד איתי גם המילים והרגשות, ויחד איתם התגבר הרצון שדחף אותי לגלות את הסוד של אותן מילים. אחרי ששברתי את הפחד שהיה קיים ביני ובין הנסתר, התחלתי להבין, כי חשבתי שהמילים הללו שייכות לעולם סודי מאוד ושגם הן באות לפעמים להקשיב לסבי כשהוא אומר אותן. למה חשבתי כך? משום שכאשר סבי היה אומר את המילים האלה, הפנים שלו היו מרצינות ותווי הפנים שלו היו הופכים להיות מאוד עמוקים, עד שנדמה היה לי שאם אסתכל בעיניו אני אוכל לשקוע בתוך ים עמוק שאין לו קץ, יחד עם אנשים מסוימים ובזמנים מסוימים, ובמיוחד בלילות ימי חמישי, עם אנשים שקראו להם סוּפים.
מבין המילים הללו, הייתה מילה אחת מיוחדת: קֻטוּב (שפירושה צדיק יסוד עולם), כאשר שמעתי אותה הרגשתי שאני נוגע בשמיים, ושיש לי כנפיים שיכולות לקחת אותי מעלה. כשגדלתי והפכתי לחסיד סוּפי התחלתי להבין את מה שחוויתי, כי לפי האמונה שלנו, את מה שחוויתי בילדותי מגדירים כתהליך רוחני-רגשי.
לאחר מכן, משהתחלתי ללמוד את הסוּפיות ולהכיר את האנשים הסוּפים, התחברתי לכולם, לחלק התחברתי יותר ולחלק פחות, אבל כשלמדתי על השייח' עבד אל-קאדר אל-ג'ילאני, נשביתי באהבתו, לא רק מפני שהוא המייסד של המסדר שלנו. היה שם גם משהו פנימי שהתחבר אליו, אולי זה בגלל שהשייח'ים הסוּפים בוחרים את תלמידיהם בעולם הנשמות, עוד לפני שיש להם גוף.
השייח' עבד אל-קאדר הוא אחד מארבעת השייח'ים הגדולים ביותר בתולדות הסופיות, והמסדר שנקרא על שמו הוא המסדר הראשון שהוקם בתולדות הסופיות. כשהיה צעיר הוא נסע לבגדד, שהייתה בירת הידע באותם זמנים, כדי ללמוד שם אצל גדולי השייח'ים. הוא הגיע לבגדד וחי חיי עוני וצניעות, וזכה ללמוד אצל שייח'ים גדולים מאוד, עד שהפך לשייח' של זמנו בכל רחבי העולם האסלמי, ולבית ספר שלו בבגדד הגיעו אנשים מכל עבר.
יתכן ואתם שואלים את עצמכם איך השייח' עבד אל-קאדר רלוונטי לקורא הישראלי במאה ה-21?
כולנו מודעים לשסע הקיים בין שני העמים, הערבי-מוסלמי והעם היהודי, וזאת למרות הקרבה הגדולה בין שתי הדתות השמיימיות הללו מבחינת ההלכה והאמונה. ראינו לנכון שהדרך הטובה והיעילה ביותר לצמצם את הפער בין שתי הדתות ובין שני העמים היא על ידי ההכרות מקרוב ובאמצעות הספרות הרוחנית, שהביאה כבר פעם בעבר את שתי הדתות ליצירה ענפה. היה זה בספרד בתקופת ימי הביניים, שהייתה אז תחת השלטון האסלאמי. יצירה משותפת זאת, היא שהביאה לקרבה ופתיחות לבבית כלפי האחר.
עם כל הסבל שבו אנו שרויים כיום, ועם כל החומריות שמקיפה את חיינו, אנחנו זקוקים למקלט בטוח, שיביא לנו נחת ובטחון בתוך המערבולת הזאת, ואין דבר בטוח יותר מהרוחניות, לכן היה זה ראוי ביותר שנלך למקור של הרוחניות. המוציאים לאור של ספר זה חיפשו אחר המקורות המהימנים מתוך הרוחניות האסלאמית, ובכך הם הצליחו לבחור את המתאים ביותר לזמננו, כפי שבספר זה אנו יכולים לראות את ההדרכות הנכונות שיוצאות מתוך הלב ומדברות אל הלב.
אני מאחל לכם קריאה מהנה ונעימה, ושנשאיר פתח לדברים נוספים שיביאו עלינו את הנחת, הפתיחות ההדדית והשלום.
השייח' ע'סאן מנאסרה
