"אתה לא לומד לקח, רבי!" נזף בו הקול. "במקום לקבל את דברי כאמת מוחלטת, אתה נאחז בפרשנות של פילוסופים על מעשה הבריאה. על מה הם מסתמכים? הרי איש מהם לא היה נוכח במעמד בריאת העולם".
"ואתה… אתה נכחת?" ניסה שול, מתייסר בכאביו, מתאמץ נואשות לרסן את מחשבותיו.
"כוחות הרשע הם בשר מבשרה של ממלכת הקדושה. אי-אפשר לנתק אותם זה מזה", ענה בעל הקול.
"אבל אפשר אולי להחלישם", ניסה הרב.
"אולי בשחר ההיסטוריה, בן-אנוש, היום כבר לא".
"הוא כינה אותי בליגלוג בן-אנוש", הבליחה המחשבה במוחו. "הוא גם התחמק מלענות על שאלתי אם היה נוכח בבריאה, ובמקום זה מרצה באוזני על כוחות הרשע. מה לו ולכוחות הרשע?"
"אני נציגם!" הקול לא הניח לו להתלבט יתר על המידה.
"אתה נציגם של כוחות הרשע!?" חזר רבי שול בקול רועד.
"אני ולא אחר!"
"אז מי אתה, למען השם!?"
הקול פרץ בצחוק מקפיא דם "אני מתפלא עליך, רבי. היית צריך להבין זאת מזמן. אני התגלמות כל כוחות הרשע והאופל ביקום, אני שליטה הבלעדי של הסיטרא אחרא… אני הוא השטן!"
