המועמדת 5 - הכתר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המועמדת 5 - הכתר
מכר
אלפי
עותקים
המועמדת 5 - הכתר
מכר
אלפי
עותקים

המועמדת 5 - הכתר

4.4 כוכבים (146 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2944מקורי
ספר מודפס
58.868.6מקורי מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
2729מקורי
תאריך לסיום המבצע 01/04/2025
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

קיארה קאס

קיארה קאס נולדה וגדלה בטקסס, ארצות הברית. היא למדה היסטוריה באוניברסיטה וגרה היום בווירג'יניה עם בעלה, בנה ובתה. דברים שהיא שונאת: נהגים שלא מאותתים בכביש, לטוס, סלט. דברים שהיא אוהבת: ציוד משרדי, להקות בנים, קינוחים.

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
רק שישה מחזרים — העילית — נשארו בתחרות על לבה של הנסיכה אידליין. כל אחד מהם הוא עולם ומלואו: קייל המוכשר והמרדן, הנרי טוב הלב, שאינו דובר כמעט מילה באנגלית ונעזר בבן הלוויה שלו אריק המתורגמן, הייל המסור, איאן, גאנר ופוקס. כולם אביריים, כולם מקסימים. בנוסף, גם מאריד, נצר למשפחת איליאה, רומז על רצונו לזכות בלבה של אידליין.
נדמה שאידליין תיאלץ להתמודד לבדה עם תהליך הבחירה. אמה, המלכה אמריקה, לקתה בהתקף לב, ואביה, המלך מקסון, סועד אותה במסירות. אחיה התאום ארן עזב את הארמון כדי להינשא לבחירת לבו, הנסיכה הצרפתייה קמיל.
מנסיכה צעירה, עיקשת ומפונקת הופכת אידליין לאישה צעירה ומרשימה שעול הממלכה מונח על כתפיה. איזה בן זוג ישתלב באופן הטוב ביותר בחייה החדשים העמוסים במחויבויות? כיצד תדע מתי נכון לנהוג ברכות וברגישות ומתי להקשיח את לבה אל מול יריביה?
 
הכתר הוא הספר האחרון בסדרה המצליחה "המועמדת", שכבשה מיליוני לבבות בעולם ובארץ.
קדמו לו המועמדת, העילית, האחת והיורשת.
 
קיארה קאס הפכה לאחת מסופרות הנוער הפופולריות בישראל ובעולם בעקבות הצלחת סדרת הספרים "המועמדת" (הוצאת "ידיעות ספרים"). 

פרק ראשון

1
 
״אני מצטערת,״ אמרתי והתכוננתי לספוג את הגינויים הבלתי־נמנעים. בתחילת הבחירה שלי, דמיינתי שהיא תסתיים בדיוק בדרך הזאת; תריסר מחזרי עוזבים בבת אחת, רובם לא מוכנים לסיומו של רגע התהילה שלהם באור הזרקורים. אבל אחרי השבועות שחלפו מאז, אחרי שלמדתי להכיר אותם וגיליתי כמה נבונים וכמה נדיבים רובם, התברר לי שהפסילה ההמונית הזאת כמעט שוברת את לבי.
הם היו הוגנים מאוד כלפי, וכעת אני נאלצת להיות מאוד לא הוגנת כלפיהם.
״אני יודעת שזה פתאומי, אבל עקב המצב הלא־יציב של אמי, אבא ביקש שאקח על עצמי מטלות נוספות, ואני מרגישה שהדרך היחידה לעמוד בהן היא לצמצם את התחרות.״
״מה שלום המלכה?״ שאל אַייבֶן ובלע בליעה נמרצת.
נאנחתי. ״היא נראית... לא טוב.״
אבא לא הרשה לי לבקר אותה, ואני נידנדתי לו עד שהסכים לבסוף. הבנתי מדוע התנגד ברגע שראיתי אותה, מורדמת, מחוברת למוניטור שסימן את קצב פעימות לבה כמו מטרונום. היא יצאה זה עתה מניתוח שבו לקחו הרופאים וריד מרגלה והשתילו אותו בחזה שלה, במקום העורק שסבל מעומס יתר.
אחד מהרופאים סיפר לנו שבזמן הניתוח הם איבדו אותה לרגע אבל הצליחו להחיות אותה מחדש. אני ישבתי לצד מיטתה והחזקתי את ידה. זה יישמע טיפשי, אבל ישבתי שמוטה בכיסאי וציפיתי שהיא תתעורר בגלל זה ותדרוש ממני להזדקף. היא לא התעוררה.
״אבל היא חיה. ואבא... הוא...״
ראול הניח יד מנחמת על כתפי. ״זה בסדר, הוד מעלתך. כולנו מבינים.״
עיני עברו מבחור לבחור והתעכבו לרגע קט על פניו של כל אחד מהם, כאילו ביקשתי לחרות אותן בזיכרוני.
״האמת, ממש פחדתי מכם בהתחלה,״ הודיתי. נשמעו כמה צחקוקים בחדר. ״תודה רבה לכם על נכונותכם לקחת סיכון ולהשתתף בתחרות, ועל שהייתם נחמדים אלי כל כך.״
שומר נכנס לחדר וכיחכח בגרונו, להסב את תשומת לבנו לנוכחותו. ״אני מצטער, גברתי. השידור עומד להתחיל עוד מעט. הצוות רוצה לבדוק, אֶה״ — הוא החווה תנועה רפה בידו — ״את התסרוקת וכל זה.״
הינהנתי. ״תודה. אני אהיה מוכנה בעוד רגע.״
אחרי שהלך, הפניתי שוב את תשומת לבי לבחורים. ״אני מקווה שתסלחו לי על הפרידה הקבוצתית הזאת ואני מאחלת לכם כל טוב והצלחה בעתיד.״
מקהלה של מילות פרידה ליוותה אותי אל מחוץ לחדר. ברגע שיצאתי מטרקלין הגברים נשמתי נשימה עמוקה והכנתי את עצמי לקראת הבאות. אַת אידלֵיין שרֵייב ואף אחד — אף אחד — לא חזק כמוך.
דממה מוזרה שררה במסדרונות הארמון, בלי הקולות של אמא ובנות לווייתה וצחוקו של אָרֶן שמהדהדים בהם בדרך כלל. שום דבר לא גורם לך להיות מודע לנוכחותו של אדם כמו היעדרו.
זקפתי את ראשי ועשיתי את דרכי אל האולפן.
״הוד מעלתך,״ קידמו את פני אנשים רבים כשנכנסתי אליו. הם קדו ופינו לי את הדרך וכל אותה העת נמנעו מלהיישיר מבט אל עיני. לא ידעתי אם הם מתנהגים כך מתוך השתתפות ברגשותי או מפני שהם כבר יודעים.
״אוי,״ אמרתי והעפתי מבט בראי. ״הפנים שלי קצת מבריקות. תוכלו...״
״בהחלט, הוד מעלתך.״ נערה טפחה במומחיות על עורי וכיסתה את פני בפודרה.
יישרתי את צווארון התחרה הגבוה של שמלתי. כשהתלבשתי הבוקר, השחור נראה לי הולם, בהתחשב במצב הרוח הכללי בארמון. אבל עכשיו התעוררו בי ספקות.
״אני נראית רצינית מדי,״ התלבטתי בקול רם. ״לא רצינית בצורה מכובדת, אלא רצינית בצורה מדכדכת. כל ההופעה שלי לא נכונה.״
״את יפהפייה, גברתי.״ המאפרת מרחה קצת צבע על שפתי. ״בדיוק כמו אמא שלך.״
״לא נכון,״ קוננתי. ״לא ירשתי ממנה את השיער, את העור או את העיניים.״
״לא לזה התכוונתי.״ הנערה, לבבית ועגלגלה, עם קווצות תלתלים שצנחו על מצחה, נעמדה לצדי ובחנה את בבואתי במראה. ״תסתכלי לשם,״ אמרה והצביעה על עיני. ״לא אותו צבע, אבל אותה נחישות. והשפתיים שלך, הן מחייכות באותו חיוך מלא תקווה. אני יודעת שירשת את הצבעים של סבתך, אבל את הבת של אמך מכל הבחינות האחרות.״
בהיתי בבבואתי במראה וכמעט הצלחתי להבין את כוונתה. וברגע היחיד הזה, הרגשתי קצת פחות בודדה.
״תודה לך. למה שאמרת יש משמעות רבה עבורי.״
״כולנו מתפללים להחלמתה, גברתי. היא אישה חזקה.״
ציחקקתי למרות מצב רוחי הקודר. ״זה נכון.״
״שתי דקות!״ הכריז מנהל הבמה. עליתי על הבמה המכוסה שטיח, יישרתי את שמלתי והיטבתי את תסרוקתי. באולפן היה קר מתמיד, גם מתחת לאורות, ועורי הצטמרר כשנעמדתי מאחורי הדוכן היחיד.
גאווריל, שהיה לבוש הפעם בבגדים פשוטים יותר אבל עדיין נראה מהודר מאוד, חייך באהדה וניגש אלי. ״את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה? אני אשמח למסור את החדשות במקומך.״
״תודה, אבל נראה לי שאני צריכה לעשות את זה בעצמי.״
״טוב ויפה. איך היא מחזיקה מעמד?״
״היא היתה בסדר לפני שעה. הרופאים מרדימים אותה כדי לעזור לה להחלים, אבל היא נראית רע כל כך.״ עצמתי את עיני לרגע והשתדלתי להירגע. ״מצטערת, קצת קשה לי. אבל לפחות אני מתפקדת יותר טוב מאבא.״
גאווריל הניד את ראשו. ״ספק אם יש מישהו שלוקח את זה יותר קשה ממנו. כל העולם שלו סבב סביבה, מאז שהם נפגשו.״
חזרתי במחשבותי לליל אמש, לקיר התמונות בחדרם, והירהרתי בכל הפרטים שאבא ואמא גילו לי רק לאחרונה — איך הם הצליחו להיות ביחד. עדיין לא הבנתי מה הטעם בהתגברות על כל כך הרבה מכשולים למען האהבה, שרק משאירה אותך חסר אונים בסופו של דבר.
״אתה היית שם, גאווריל. אתה ראית את הבחירה שלהם.״ בלעתי רוק, לא ידעתי בעצמי למה בדיוק אני חותרת. ״השיטה הזאת באמת עובדת? איך?״
הוא משך בכתפיו. ״התחרות הנוכחית היא השלישית שאני רואה, ואני לא יכול לומר לך איך זה פועל, או איך הגרלה יכולה להפגיש אותך עם הנפש התאומה שלך. אבל תרשי לי לומר לך דבר אחד: אני לא הייתי ממעריציו הגדולים של סבא שלך, אבל הוא התייחס אל מלכתו כאילו היא האדם החשוב ביותר עלי אדמות. הוא היה קשה עם כל האחרים, אבל רך איתה. היא הוציאה ממנו את הטוב ביותר, וזה יותר מכפי שאפשר לומר על... טוב, הוא מצא את האישה הנכונה.״
צימצמתי את עיני, סקרנית לדעת מה הוא לא אמר. ידעתי שסבא היה שליט נוקשה ומחמיר, אבל אם חושבים על זה, הכרתי אותו רק בתור שליט. אבא מיעט לספר איך הוא היה כאבא או כבעל, ואני תמיד התעניינתי הרבה יותר בסבתא.
״ואבא שלך? אני חושב שלא היה לו שמץ של מושג מה הוא מחפש. אם לדבר גלויות, אני חושב שגם לאמא שלך לא היה. אבל היא התאימה לו מכל הבחינות. כל הסובבים אותם ראו את זה הרבה לפניהם.״
״באמת?״ שאלתי. ״הם לא ידעו?״
הוא עיווה את פניו. ״למען האמת, בעיקר היא לא ידעה.״ הוא נעץ בי מבט נוקב. ״נראה לי שזאת תכונה משפחתית אצלכן.״
״גאווריל, אתה אחד מהאנשים הבודדים שבפניהם אני יכולה להודות באמת. זה לא בגלל שאני לא יודעת מה לחפש. זה בגלל שלא הייתי מוכנה לחפש.״
״אה. באמת תהיתי.״
״אבל עכשיו אני כאן.״
״ולגמרי לבדך, אני חושש. אם תחליטי להמשיך בתהליך — ואחרי אתמול, אף אחד לא יאשים אותך אם תחליטי אחרת — תצטרכי לעשות את הבחירה החשובה הזאת בעצמך.״
הינהנתי. ״אני יודעת. ולכן זה מפחיד כל כך.״
״עשר שניות,״ קרא מנהל הבמה.
גאווריל טפח על כתפי. ״אני אעזור לך בכל דרך שאוכל, הוד מעלתך.״
״תודה.״
יישרתי את כתפי לפני המצלמה והשתדלתי להיראות שלווה כשהאור האדום נדלק. סימן שהצילומים התחילו.
״בוקר טוב, אזרחי איליאָה. אני, הנסיכה אידליין שרייב, באתי לכאן כדי לספר לכם על האירועים האחרונים שהתרחשו במשפחת המלוכה. ואתחיל בחדשות הטובות.״ ניסיתי לחייך, באמת שניסיתי, אבל לא הצלחתי להשתחרר מהתחושה שננטשתי.
״אחי האהוב, הנסיך ארן שרייב, התחתן עם הנסיכה קמיל דה סוּבטֶר מצרפת. אמנם העיתוי של חתונתם קצת מפתיע, אבל זה לא מונע מאיתנו להשתתף בשמחתו של הזוג המאושר. אני מקווה שתצטרפו לדברי הברכה שלי, ויחד נאחל לזוג הצעיר נישואים ארוכים ומאושרים.״
עצרתי לרגע. את יכולה לעשות את זה, אידליין.
״וכעת נעבור לחדשות העצובות יותר. אתמול בערב עברה אמי, אמריקה שרייב, מלכת איליאה, התקף לב חמור מאוד.״
השתתקתי. היתה לי הרגשה שהמילים יוצרות סכר בגרוני ומרגע לרגע נהיה לי קשה יותר לדבר. ״מצבה אנוש והיא נמצאת תחת השגחה רפואית מתמדת. אנא התפ...״
הרמתי יד אל פי. עמדתי לפרוץ בבכי. עמדתי לאבד את שליטתי העצמית בשידור חי בטלוויזיה הממלכתית. ואם אנשים באמת חושבים עלי את כל מה שכתב לי ארן, הדבר האחרון שחסר לי כעת זה לגלות חולשה בפומבי.
השפלתי את עיני. אמא זקוקה לי. אבא זקוק לי. ואולי, במידה מסוימת, כל המדינה זקוקה לי. אני לא יכולה לאכזב אותם. מחיתי את דמעותי והמשכתי.
״אנא, התפללו להחלמתה המהירה, כי אנחנו אוהבים אותה מאוד ותמיכתה והדרכתה עדיין נחוצות לכולנו.״
נשמתי נשימה עמוקה. זאת היתה הדרך היחידה לעבור מרגע לרגע. לשאוף אוויר. לנשוף אוויר.
״אמי רחשה כבוד רב לבחירה, שכידוע לכם הובילה לנישואיהם הארוכים והמאושרים של הורי. לאור זאת, החלטתי לכבד את רצונה ולהמשיך בבחירה שלי.
״בהתחשב בלחץ הכבד שבו נתונים עובדי הארמון בעשרים וארבע השעות האחרונות, חשבתי שיהיה נכון לצמצם את מספר המועמדים ולהשאיר רק את העילית. אבא השאיר שש מועמדות במקום עשר בגלל הנסיבות שנוצרו אז, ואני אנהג כמוהו. ששת האדונים הבאים מוזמנים להישאר בארמון ולהמשיך בבחירה: סֶר גאנֶר קרוֹפְט, סר קַייל ווּדווֹרק, סר איאֶן קֵייבּל, סר הֵייל גארנר, סר פוֹקס וֶסלי, סר הנרי ג'אקוֹפִּי.״
משום־מה היה משהו מנחם בשמות הללו, כאילו ידעתי כמה הם גאים ברגע זה ויכולתי לחוש את החום ואת השמחה שלהם גם מרחוק.
הייתי קרובה לסיום. העם יודע כעת שארן עזב, שאמי עלולה למות ושהבחירה נמשכת. עכשיו הגיע תורן של החדשות שפחדתי למסור. הודות למכתבו של ארן, הבנתי בדיוק מה דעתו של הציבור עלי. מה יהיו התגובות שאקבל ממנו?
״בגלל מצבה הקשה של אמי מעדיף אבי, המלך מקסון, לשבת ליד מיטתה.״ על החיים ועל המוות. ״וכיוון שכך, הוא מינה אותי לממלאת מקומו, עד שיהיה ביכולתו לשוב לתפקוד מלא. מעתה ועד להודעה חדשה אני אקבל את כל ההחלטות המדיניות. אני לוקחת על עצמי את התפקיד הזה בלב כבד מאוד, אבל משמח אותי שאני יכולה להקל במשהו על הורי.
״אנחנו נעדכן אתכם ברגע שיהיה לנו מה להוסיף בנושאים אלה. ועד אז אני מודה לכם על הזמן שהקדשתם לנו ומאחלת לכם יום נעים.״
המצלמות הפסיקו לצלם, ואני ירדתי מהבמה והתיישבתי באחד הכיסאות השמורים בדרך כלל לבני משפחתי. חשתי בחילה, ויכולתי להמשיך לשבת שם עוד שעות אילו חשבתי שזה יעזור לי להחזיר לעצמי את שלוות הנפש, אבל היו יותר מדי דברים שצריך לעשות. קודם כול ללכת לבדוק מה שלום אמא ואבא, ואחר כך לחזור לעבודה. ובמשך היום אצטרך להיפגש גם עם העילית.
כשיצאתי מהאולפן נעצרתי מיד, כי שורת בחורים חסמה את דרכי. הראשון בהם היה הייל. פניו אורו כשראה אותי והוא הושיט לי פרח. ״זה בשבילך.״
הבטתי באחרים וראיתי שכולם מחזיקים פרחים בידיהם, כמה מהם נעקרו עם השורשים. תיארתי לי שהם שמעו אותי מכריזה את שמותיהם, ומיד רצו לגן ואחר כך באו ישר הנה.
״אידיוטים שכמותכם,״ נאנחתי. ״תודה רבה.״
לקחתי את הפרח של הייל וחיבקתי אותו. ״אני יודע שהבטחתי להוכיח את עצמי פעם ביום,״ לחש באוזני. ״אבל תודיעי לי אם תצטרכי שאעלה את זה לפעמיים, בסדר?״
חיבקתי אותו חזק קצת יותר. ״תודה.״
הבא בתור היה איאן, ולמרות שנגענו זה בזה רק במהלך החלקים המבוימים של פגישתנו, לא הצלחתי להתאפק וחיבקתי גם אותו.
״יש לי הרגשה שהכריחו אותך לעשות את זה,״ מילמלתי.
״לקחתי את הפרח הזה מאגרטל במסדרון. אל תלשיני עלי לצוות.״
טפחתי על גבו והוא טפח על גבי בתגובה.
״היא תהיה בסדר,״ הבטיח לי. ״כולכם תהיו בסדר.״
קייל נדקר באצבעו מקוץ והרחיק את ידו המדממת מבגדי בעת שהתחבקנו חיבוק מגושם, שהצחיק אותי והיה מושלם.
״בשביל חיוכים,״ אמר הנרי והוסיף את הפרח שלו לזר הפרוע שלי.
״טוב, טוב,״ עניתי והוא פרץ בצחוק.
אפילו אֵריק הביא לי פרח. גיחכתי קצת כשלקחתי אותו.
״זה שן הארי,״ אמרתי לו.
״אני יודע. אפשר לראות בו עשב בר, אפשר לראות בו פרח. עניין של נקודת מבט.״
כרכתי את זרועותי סביבו והרגשתי שהוא מסתכל על האחרים בזמן החיבוק, כאילו לא חש בנוח לקבל את אותו היחס שקיבלו הם.
גאנר בלע רוק, אבל חיבק אותי בעדינות לפני שעברתי הלאה.
בידיו של פוקס היו שלושה פרחים. ״לא הצלחתי לבחור ביניהם.״
חייכתי. ״שלושתם יפים. תודה.״
חיבוקו של פוקס היה חזק, כאילו היה זקוק לעידוד יותר מהאחרים. חיבקתי אותו והעפתי מבט לאחור על העילית שלי.
לא, כל הבחירה הזאת לא הגיונית, אבל הבנתי איך זה קורה, איך הלב נסחף בזמן התהליך. וזה מה שקיוויתי שיקרה עכשיו — שהחובה והאהבה ייפגשו איכשהו, ואני אמצא את עצמי מאושרת בתוך כל זה.

קיארה קאס

קיארה קאס נולדה וגדלה בטקסס, ארצות הברית. היא למדה היסטוריה באוניברסיטה וגרה היום בווירג'יניה עם בעלה, בנה ובתה. דברים שהיא שונאת: נהגים שלא מאותתים בכביש, לטוס, סלט. דברים שהיא אוהבת: ציוד משרדי, להקות בנים, קינוחים.

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
146 דירוגים
95 דירוגים
30 דירוגים
15 דירוגים
3 דירוגים
3 דירוגים
10/4/2024

אהבתי. התרגשתי. עד הרגע האחרון לא הייתי בטוחה מה באמת הולך לקרות והייתי במתח. הסופרת עשתה זאת שוב. עוד ספר שלא הצלחתי להפסיק לקרא בכל הזדמנות. סדרה כיפית. יאללה ספר אחרון בסדרה ונחזור לחיים הרגילים... כמובן שמומלץ ! מי שקרא עד הרביעי ימשיך ויקרא גם את החמישי והשישי.

1
1/3/2020

ספר מעניין מאוד עם סוף מפתיע מהנה מאד

1
19/11/2024

ספר המשך ממש יפה לסדרה, הכתיבה של קיארה קאס נורא קלילה וכיפית שווה לקרוא את כל הסדרת ספרים מההתחלה

19/10/2024

מפתיע בסופו….

2/9/2024

מעולה

14/8/2024

וואו וואו וואו .. תענוג של סדרת ספרים.. מרתק ומרגש !!!!

11/5/2024

מדהים

29/3/2024

מקסים

27/3/2024

מצויין, מעניין ומרגש. שדרת ספרים קסומה

26/1/2024

קיארה סופרת מדהימה ספר מומלץ לכולם

1/1/2024

סוחף, מרגש, סיפור אהבה מושלם

3/12/2023

גם בספר החמישי עדיין מקסים ומרגש. כיף לקריאה

23/11/2023

וואו

16/11/2023

ספר מושלםם

4/11/2023

ספר שובה לב! סיימתי אותו תוך פחות מ 48 שעות כי לא הצלחתי לעצור. האהבה והרגש שמשתקפים בו מילאו את ליבי והעלו לי לא מעט דמעות בעיניים. הלוואי והספרים היו ארוכים יותר והיה עוד המשך לסיפור.

6/10/2023

מושלם!!!!! וכל מי שלא חושב ככה מפר חוק🤣 אויבים מעולים סיפור מעולה הכל מעניין ומותח ועכשיו ספוילרים😍 • אמריקה כמעט מתה • מקסון מגלה לאידליין על ההלקאות • ליידי ברייס היא דודההה • ג'וסי ואדליין מתחברות • מאריד הוא רע •אידליין מתחתנת עם______ את זה תגלו בקריאה בקיצור חובה קריאה

14/8/2023

ספר מעולה זורם ומרתק

31/7/2023

סוף מקסים לסדרה חמודה

9/4/2023

ספר מקסים וקליל כמו כל שאר הסדרה. ממליצה בחום!

13/3/2023

סידרה מצויינת מחכה להתחיל את מספר 6. 6זה אומר הכל

7/3/2023

כתוב בשפה נעימה ,יש הפתעות במהלך הספר, קריאה קלילה תוך כמה ימים.

6/3/2023

קליל וחמוד, ממשיכה בריצה לספר האחרון בסידרה

5/3/2023

מדהים

29/1/2023

סדרה מעולה!! השילוב של אגדות דיסני ותוכניות ריאליטי עושה את הספר מושלם וסוחף!!!!

27/12/2022

ספר פשוט מדהים נהנתי מכל רגע

18/11/2022

ספר מדהים! קיארה קאס מפגיזה שוב. היא נותנת סיפורים לכול אחד מהדמויות, ממליצה לקנות:)

17/10/2022

מקסים!

10/10/2022

וואוווו מושלם את הראשון קניתי בסטימצקי יותר יקר ואת ההמשך הזמנתי פה פשוט ספר מהמם

31/8/2022

ספר יפיפה מאוד ממומלץ לא צפוי וממכר

31/8/2022

מדהים, מדהים, מדהים

19/8/2022

פשוט מושלם

27/7/2022

מדהים

26/7/2022

ספר מדהים הקצוות מכל הסיפורים סוףסוף התחברו לאחד ובהחלט שווה קריאה. ספר מדהים סדרה מדהימה רעיון גאוני

14/7/2022

סוחף ונועז... כיף לקרוא ולהיסחף עם הסיפור..

22/4/2022

ספר מאוד נחמד, למרות שסוף אחר גם לא היה מזיק. בסך הכל אחלה ספר רומנטיקה, מעניין מאוד, שקשה להפסיק לקרוא! סיימתי את כל חמשת הספרים בשישה ימים😅 היה מהנה מאוד לקרוא. זה גם ספר שאפשר להזדהות איתו, ולהתנתק רגע מהחיים, לצלול אל תוך הספר ולהרגיש כאילו אתה באמת שם, שמתי לב לכך במיוחד כאשר בכל פעם הדמות הראשית משנה את דעתה, ואתה מרגיש שאתה מסכים איתה לגמרי. חוץ מכמה דברים שציפיתי למשהו אחר. היה חלק בסיום שמאוד ריגש אותי, והראה דמויות שנראו לנו מנקודת מבט אחת, לנקודת מבט אחרת שהראתה את הבן אדם באור שונה ומרגש בהחלט. אני מאוד אהבתי את הספר, נסו אותו, יכול להיות שזה יהיה הספר האהוב עליכם.

18/4/2022

הספר כתוב יפה מאוד.. כמו שאר הספרים ...מפתיע וזורם, אהבתי.....

14/4/2022

מושלם כלכךךךךךך מתה על הסדרה הזאתתתתתתתתת😎❤

7/3/2022

כרגיל, עוד ספר מושלם וסוחף. התמכרתי קשות.

16/1/2022

ספר ממש ממש מותח כיפי! אני הבנת ממנו מאוד וגם אימא שלי

11/12/2021

ספר נדירר בחיים לא הזדהתי כלכך עם ספר .

18/10/2021

מדהים ....משאיר את הקורא ללא מילים עם רצון שהספר לא היה נגמר מעולם.

16/10/2021

ספר מעולה וסוף מרגש במיוחד

13/9/2021

ספר מקסים עם סיפור לא פחות מרתק ונהדר משאר ספרי הסדרה. נהנתי ממנו מאוד

2/9/2021

נפלא

13/8/2021

הכיף וההנאה ביחד עם המתח והרצון לדעת מה יקרה בעמוד הבא, ממשיכים גם בספר החמישי. בהחלט סידרה ששווה לשקוע בה, ההנאה מובטחת !

8/3/2021

ממש אהבתי את הספר. מותח וסוגר טוב את הסדרה. לדעתי היה מקום לכתוב אפילוג שונה לחלוטין עם פרטים על מה שקרה אחרי, כמו בסוף של הטרילוגיה המקורית במקום סיום כללי. חבל שלא עשו את סדרת ההמשך (ספרים 4-5) בתור טרילוגיה!

2/3/2021

ספר מעולה, שמסכם דברים חשובים כל כך ב-200 עמודים.

14/2/2021

הספר הטוב בסדרה! נהנתי מכל רגע

29/1/2021

ספר מדהים,מעולה וממש סוחף. בין הטובים בסדרה לדעתי

19/10/2020

מהמם

17/7/2020

מדהים,ממליצה בחוםםםם

8/5/2020

אוי זה ספר מצויין כמו שאר הספרים בסדרה... שואב אותי לגמריי..

8/5/2020

מרגש עד דמעות ומצחיק, גורם לצמרמורות... אבל בעיקר כתיבה שלא מאפשרת לעזוב אותו לרגע. תודה

19/4/2020

הספר היה פשוט מקסים!! אהבתי אותו אפילו יותר מכל השאר עד עכשיו..! מסקרן, מפתיע והעלילה התפתחה לכיוון ממש בלתי צפוי ואמיתי.. מומלץ בחום!

14/4/2020

מקסים ,קראתי את כל הסדרה בשלושה ימים !!!

11/4/2020

מעולה קליל וכיפי

5/4/2020

אידליין ואייקו הם אנשים רגילים לגמרי, אפילו מלכת אנגליה היא אישה רגילה לגמרי... אנחנו פשוט מתייחסים לאנשים האלה ביותר כבוד, למה? כי ככה אנחנו חיים את החיים שלנו. ואנחנו לא צריכים שיהיה לנו מלך או מלכה וארמון וממלכה, לא צריך מבחינתי אפילו לא ראש ממשלה. אנחנו יכולים לחיות לבד ולנהל את החיים שלנו בעצמנו! אבל כולם מחליטים לנהל את החיים שלהם בשבילנו. אל תתביישו, כולנו קצת שתלטנים. אור

1/3/2019

סדרת ספרים סוחפת, מומלצת בחום

6/1/2019

מדהים.. סופרת על.. תענוג לקרוא את ספריית, העלילה ממש מרתקת. כל הכבוד לך..

29/11/2018

מהרגע שבו התחלתי את הספר הראשון ועד הספר האחרון (סהכ 5 ספרים) - לקח לי בדיוק שבועיים.
ספרים מעולים, כתיבה נהדרת וסיפור שסוחף אותך!
ממליצה מאוד! לא תתחרטו!

1/11/2018

אחד הספרים הכי טובים שקראתי!

15/11/2024

הרבה יותר מוצלח מהספר הרביעי. היתה התפתחות מעניינת, וסוף מאוד לא צפוי, אהבתי. הקריינות לא משהו בכלל...לא משנה את קולה בהתאם להתפתחויות, כאילו חסרת רגשות.

4/4/2024

הספר נחמד, הרבה מידי דיבורי פוליטיקה לא מספיק רומנטיקה..בניגוד לספרים1-3. ועם זאת סיימתי את הספר הרביעי והחמישי בשבוע :)

1/12/2023

הספר טוב ומפתיע ממש אהבתי

4/10/2023

זהו ספרה החמישי ומכרך אחד למשנהו הסיפור הופך להיות קצת משעמם וקצת צפוי. אבל....הסוף יחסית מפתיע ככה שאולי משאיר קצת רצון לקריאת הכרך האחרון.

5/9/2023

למרות שידעתי שזה הולך לקרות אהבתי את הספר הוא מצחיק ונחמד לראות שהיא השתנתה לטובה

21/8/2023

סיפור חמוד וכיפי לקריאה

16/6/2023

מפתיע ומרגש

12/1/2023

ספר מדהים ומרגש, עם סוף לא צפוי. אומנם היו כמה חלקים קצת משעממים, אך בסך הכל ספר מאוד רומנטי ומיוחד😁 אפשר בקלות להיזדהות עם הדמויות בספר זה ולהבין כל צד ורגש של אידליין🥹 הספר מתאים במיוחד לילדים בני 11 . מומלץ מאוד!

17/12/2022

ספר מקסים! נקודת מבט חדשה לא יודעת אם הופתעתי או לא אבל לגמרי משך אותי! ממליצה

11/7/2021

אני מאוד אוהבת את הסדרה . גרמה לי לחשוב על אהבה בתקופה הזאת. לדעתי הספר קצת מרוח והייתי רוצה לקרוא יותר אקשן. אבל הוא עדיין קסום ותמים. ממליצה לחובבי הרומנטיקה הצעירה

19/4/2020

הספר, כמו כל הספרים האחרים של קיארה קאס, היה מרתק ומרגש, וכמו את כל האחרים, גמרתי אותו ביום אחד. דבר אחד קצת הפריע לי, והוא הסוף של הספר, הוא כמובן סוף יפה ומרגש, אבל אני לא הבנתי מתי היא הספיקה להתאהב באריק (או אייקון). זה קצת עצבן אותי. למרות זאת אהבתי את הספר מאוד, ואני שמחה שבסוף אידליין מצאה אהבה.

30/5/2019

אחד מהספרים היותר חמודים בסדרה הזו- ז הסוף היה ברור די מההתחלה , אם כי כל הזמן נתנו לנו להאמין שהספר לא ייגמר בטוב

22/3/2019

אהבתי וקראתי בשקיקה. לטעמי היה
צריך להשאיר את 2 הספרים האחרונים כספר אחד.

29/12/2018

האמת הספר הקודם היה בסדר אבל זה היה מהמם

9/11/2024

ביחס לשאר ספרי הסדרה זה היה פחות מוצלח בעיני. אבל עדין אסקפיזם מהנה.

24/5/2024

מידי פמיניסטי חלקים א-ג היו טובים יותר

28/11/2023

יותר טוב מהספר הקודם, אבל עדיין לא משתווה לשלושת הראשונים.

7/3/2023

כאלו הקטע של איידלין מעניין אבל איכזב אוצי מאד הסוף

7/2/2023

לא הספר הכי טוב שלה , אבל בהחלט נותן סיום מספק למי שעושה אחר הסדרה

21/6/2022

פחות טוב מקודמיו. אבל בשלב הזה כבר אי אפשר להפסיק לקרוא.

19/6/2022

נחמד, המשך של הרביעי וממשיך להימתח ולהימרח מידיי

7/11/2020

כמובן שכמו החלק הקודם גם החלק הזה מיותר...בזבוז זמן..

14/4/2020

אני שמחה שקראתי את הספר. קראתי את כל הסדרה ברצף תוך כמה ימים. והיה כיף לקרוא את הספרים. הספר הזה מוצלח יותר משניים קודמים כי הם מצליחים לתאר בצורה טוב ואמיתי את תהליך התלבטות בבחירת שותף לחיים.

30/1/2020

הספר היה בכללי נחמד! היו קטעים שבהם הרגשתי שאני קצת משתעממת ורוצה לקפוץ לפרק הבא והיו קטעים שבהם הייתי מרותקת לספר. ממליצה לקנות

23/6/2021

הסופרת לא הצליחה לשחזר את ההצלחה של שלושת הספרים הראשונים שלה

13/6/2020

לא משהו בכלל. הדמות הראשית מעצבנת ולא ברורה, העלילה משעממת ולא קולחת, הדמויות מהספרים האחרים שבלוניות ולא נאמנות למקור. אהבתי מאוד את הטריולוגיה המקורית אבל היורשת והכתר איכזבו.

1/2/2024

לא מוצלח לעומת העלילה הקודמת (מקסון, אמריקה,אספן)

4/4/2023

משעמם. נטול רומנטיקה ורגש. זה כמו רשימה של חישובים הספר הזה. מייגע. מאד שונה מהראשונים שלה.

29/4/2022

מעייף, לא משתווה ל3 הראשונים וסיפור האהבה מאכזב

16/12/2018

המועמדת 5 - הכתר קיארה קאס
1
 
״אני מצטערת,״ אמרתי והתכוננתי לספוג את הגינויים הבלתי־נמנעים. בתחילת הבחירה שלי, דמיינתי שהיא תסתיים בדיוק בדרך הזאת; תריסר מחזרי עוזבים בבת אחת, רובם לא מוכנים לסיומו של רגע התהילה שלהם באור הזרקורים. אבל אחרי השבועות שחלפו מאז, אחרי שלמדתי להכיר אותם וגיליתי כמה נבונים וכמה נדיבים רובם, התברר לי שהפסילה ההמונית הזאת כמעט שוברת את לבי.
הם היו הוגנים מאוד כלפי, וכעת אני נאלצת להיות מאוד לא הוגנת כלפיהם.
״אני יודעת שזה פתאומי, אבל עקב המצב הלא־יציב של אמי, אבא ביקש שאקח על עצמי מטלות נוספות, ואני מרגישה שהדרך היחידה לעמוד בהן היא לצמצם את התחרות.״
״מה שלום המלכה?״ שאל אַייבֶן ובלע בליעה נמרצת.
נאנחתי. ״היא נראית... לא טוב.״
אבא לא הרשה לי לבקר אותה, ואני נידנדתי לו עד שהסכים לבסוף. הבנתי מדוע התנגד ברגע שראיתי אותה, מורדמת, מחוברת למוניטור שסימן את קצב פעימות לבה כמו מטרונום. היא יצאה זה עתה מניתוח שבו לקחו הרופאים וריד מרגלה והשתילו אותו בחזה שלה, במקום העורק שסבל מעומס יתר.
אחד מהרופאים סיפר לנו שבזמן הניתוח הם איבדו אותה לרגע אבל הצליחו להחיות אותה מחדש. אני ישבתי לצד מיטתה והחזקתי את ידה. זה יישמע טיפשי, אבל ישבתי שמוטה בכיסאי וציפיתי שהיא תתעורר בגלל זה ותדרוש ממני להזדקף. היא לא התעוררה.
״אבל היא חיה. ואבא... הוא...״
ראול הניח יד מנחמת על כתפי. ״זה בסדר, הוד מעלתך. כולנו מבינים.״
עיני עברו מבחור לבחור והתעכבו לרגע קט על פניו של כל אחד מהם, כאילו ביקשתי לחרות אותן בזיכרוני.
״האמת, ממש פחדתי מכם בהתחלה,״ הודיתי. נשמעו כמה צחקוקים בחדר. ״תודה רבה לכם על נכונותכם לקחת סיכון ולהשתתף בתחרות, ועל שהייתם נחמדים אלי כל כך.״
שומר נכנס לחדר וכיחכח בגרונו, להסב את תשומת לבנו לנוכחותו. ״אני מצטער, גברתי. השידור עומד להתחיל עוד מעט. הצוות רוצה לבדוק, אֶה״ — הוא החווה תנועה רפה בידו — ״את התסרוקת וכל זה.״
הינהנתי. ״תודה. אני אהיה מוכנה בעוד רגע.״
אחרי שהלך, הפניתי שוב את תשומת לבי לבחורים. ״אני מקווה שתסלחו לי על הפרידה הקבוצתית הזאת ואני מאחלת לכם כל טוב והצלחה בעתיד.״
מקהלה של מילות פרידה ליוותה אותי אל מחוץ לחדר. ברגע שיצאתי מטרקלין הגברים נשמתי נשימה עמוקה והכנתי את עצמי לקראת הבאות. אַת אידלֵיין שרֵייב ואף אחד — אף אחד — לא חזק כמוך.
דממה מוזרה שררה במסדרונות הארמון, בלי הקולות של אמא ובנות לווייתה וצחוקו של אָרֶן שמהדהדים בהם בדרך כלל. שום דבר לא גורם לך להיות מודע לנוכחותו של אדם כמו היעדרו.
זקפתי את ראשי ועשיתי את דרכי אל האולפן.
״הוד מעלתך,״ קידמו את פני אנשים רבים כשנכנסתי אליו. הם קדו ופינו לי את הדרך וכל אותה העת נמנעו מלהיישיר מבט אל עיני. לא ידעתי אם הם מתנהגים כך מתוך השתתפות ברגשותי או מפני שהם כבר יודעים.
״אוי,״ אמרתי והעפתי מבט בראי. ״הפנים שלי קצת מבריקות. תוכלו...״
״בהחלט, הוד מעלתך.״ נערה טפחה במומחיות על עורי וכיסתה את פני בפודרה.
יישרתי את צווארון התחרה הגבוה של שמלתי. כשהתלבשתי הבוקר, השחור נראה לי הולם, בהתחשב במצב הרוח הכללי בארמון. אבל עכשיו התעוררו בי ספקות.
״אני נראית רצינית מדי,״ התלבטתי בקול רם. ״לא רצינית בצורה מכובדת, אלא רצינית בצורה מדכדכת. כל ההופעה שלי לא נכונה.״
״את יפהפייה, גברתי.״ המאפרת מרחה קצת צבע על שפתי. ״בדיוק כמו אמא שלך.״
״לא נכון,״ קוננתי. ״לא ירשתי ממנה את השיער, את העור או את העיניים.״
״לא לזה התכוונתי.״ הנערה, לבבית ועגלגלה, עם קווצות תלתלים שצנחו על מצחה, נעמדה לצדי ובחנה את בבואתי במראה. ״תסתכלי לשם,״ אמרה והצביעה על עיני. ״לא אותו צבע, אבל אותה נחישות. והשפתיים שלך, הן מחייכות באותו חיוך מלא תקווה. אני יודעת שירשת את הצבעים של סבתך, אבל את הבת של אמך מכל הבחינות האחרות.״
בהיתי בבבואתי במראה וכמעט הצלחתי להבין את כוונתה. וברגע היחיד הזה, הרגשתי קצת פחות בודדה.
״תודה לך. למה שאמרת יש משמעות רבה עבורי.״
״כולנו מתפללים להחלמתה, גברתי. היא אישה חזקה.״
ציחקקתי למרות מצב רוחי הקודר. ״זה נכון.״
״שתי דקות!״ הכריז מנהל הבמה. עליתי על הבמה המכוסה שטיח, יישרתי את שמלתי והיטבתי את תסרוקתי. באולפן היה קר מתמיד, גם מתחת לאורות, ועורי הצטמרר כשנעמדתי מאחורי הדוכן היחיד.
גאווריל, שהיה לבוש הפעם בבגדים פשוטים יותר אבל עדיין נראה מהודר מאוד, חייך באהדה וניגש אלי. ״את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה? אני אשמח למסור את החדשות במקומך.״
״תודה, אבל נראה לי שאני צריכה לעשות את זה בעצמי.״
״טוב ויפה. איך היא מחזיקה מעמד?״
״היא היתה בסדר לפני שעה. הרופאים מרדימים אותה כדי לעזור לה להחלים, אבל היא נראית רע כל כך.״ עצמתי את עיני לרגע והשתדלתי להירגע. ״מצטערת, קצת קשה לי. אבל לפחות אני מתפקדת יותר טוב מאבא.״
גאווריל הניד את ראשו. ״ספק אם יש מישהו שלוקח את זה יותר קשה ממנו. כל העולם שלו סבב סביבה, מאז שהם נפגשו.״
חזרתי במחשבותי לליל אמש, לקיר התמונות בחדרם, והירהרתי בכל הפרטים שאבא ואמא גילו לי רק לאחרונה — איך הם הצליחו להיות ביחד. עדיין לא הבנתי מה הטעם בהתגברות על כל כך הרבה מכשולים למען האהבה, שרק משאירה אותך חסר אונים בסופו של דבר.
״אתה היית שם, גאווריל. אתה ראית את הבחירה שלהם.״ בלעתי רוק, לא ידעתי בעצמי למה בדיוק אני חותרת. ״השיטה הזאת באמת עובדת? איך?״
הוא משך בכתפיו. ״התחרות הנוכחית היא השלישית שאני רואה, ואני לא יכול לומר לך איך זה פועל, או איך הגרלה יכולה להפגיש אותך עם הנפש התאומה שלך. אבל תרשי לי לומר לך דבר אחד: אני לא הייתי ממעריציו הגדולים של סבא שלך, אבל הוא התייחס אל מלכתו כאילו היא האדם החשוב ביותר עלי אדמות. הוא היה קשה עם כל האחרים, אבל רך איתה. היא הוציאה ממנו את הטוב ביותר, וזה יותר מכפי שאפשר לומר על... טוב, הוא מצא את האישה הנכונה.״
צימצמתי את עיני, סקרנית לדעת מה הוא לא אמר. ידעתי שסבא היה שליט נוקשה ומחמיר, אבל אם חושבים על זה, הכרתי אותו רק בתור שליט. אבא מיעט לספר איך הוא היה כאבא או כבעל, ואני תמיד התעניינתי הרבה יותר בסבתא.
״ואבא שלך? אני חושב שלא היה לו שמץ של מושג מה הוא מחפש. אם לדבר גלויות, אני חושב שגם לאמא שלך לא היה. אבל היא התאימה לו מכל הבחינות. כל הסובבים אותם ראו את זה הרבה לפניהם.״
״באמת?״ שאלתי. ״הם לא ידעו?״
הוא עיווה את פניו. ״למען האמת, בעיקר היא לא ידעה.״ הוא נעץ בי מבט נוקב. ״נראה לי שזאת תכונה משפחתית אצלכן.״
״גאווריל, אתה אחד מהאנשים הבודדים שבפניהם אני יכולה להודות באמת. זה לא בגלל שאני לא יודעת מה לחפש. זה בגלל שלא הייתי מוכנה לחפש.״
״אה. באמת תהיתי.״
״אבל עכשיו אני כאן.״
״ולגמרי לבדך, אני חושש. אם תחליטי להמשיך בתהליך — ואחרי אתמול, אף אחד לא יאשים אותך אם תחליטי אחרת — תצטרכי לעשות את הבחירה החשובה הזאת בעצמך.״
הינהנתי. ״אני יודעת. ולכן זה מפחיד כל כך.״
״עשר שניות,״ קרא מנהל הבמה.
גאווריל טפח על כתפי. ״אני אעזור לך בכל דרך שאוכל, הוד מעלתך.״
״תודה.״
יישרתי את כתפי לפני המצלמה והשתדלתי להיראות שלווה כשהאור האדום נדלק. סימן שהצילומים התחילו.
״בוקר טוב, אזרחי איליאָה. אני, הנסיכה אידליין שרייב, באתי לכאן כדי לספר לכם על האירועים האחרונים שהתרחשו במשפחת המלוכה. ואתחיל בחדשות הטובות.״ ניסיתי לחייך, באמת שניסיתי, אבל לא הצלחתי להשתחרר מהתחושה שננטשתי.
״אחי האהוב, הנסיך ארן שרייב, התחתן עם הנסיכה קמיל דה סוּבטֶר מצרפת. אמנם העיתוי של חתונתם קצת מפתיע, אבל זה לא מונע מאיתנו להשתתף בשמחתו של הזוג המאושר. אני מקווה שתצטרפו לדברי הברכה שלי, ויחד נאחל לזוג הצעיר נישואים ארוכים ומאושרים.״
עצרתי לרגע. את יכולה לעשות את זה, אידליין.
״וכעת נעבור לחדשות העצובות יותר. אתמול בערב עברה אמי, אמריקה שרייב, מלכת איליאה, התקף לב חמור מאוד.״
השתתקתי. היתה לי הרגשה שהמילים יוצרות סכר בגרוני ומרגע לרגע נהיה לי קשה יותר לדבר. ״מצבה אנוש והיא נמצאת תחת השגחה רפואית מתמדת. אנא התפ...״
הרמתי יד אל פי. עמדתי לפרוץ בבכי. עמדתי לאבד את שליטתי העצמית בשידור חי בטלוויזיה הממלכתית. ואם אנשים באמת חושבים עלי את כל מה שכתב לי ארן, הדבר האחרון שחסר לי כעת זה לגלות חולשה בפומבי.
השפלתי את עיני. אמא זקוקה לי. אבא זקוק לי. ואולי, במידה מסוימת, כל המדינה זקוקה לי. אני לא יכולה לאכזב אותם. מחיתי את דמעותי והמשכתי.
״אנא, התפללו להחלמתה המהירה, כי אנחנו אוהבים אותה מאוד ותמיכתה והדרכתה עדיין נחוצות לכולנו.״
נשמתי נשימה עמוקה. זאת היתה הדרך היחידה לעבור מרגע לרגע. לשאוף אוויר. לנשוף אוויר.
״אמי רחשה כבוד רב לבחירה, שכידוע לכם הובילה לנישואיהם הארוכים והמאושרים של הורי. לאור זאת, החלטתי לכבד את רצונה ולהמשיך בבחירה שלי.
״בהתחשב בלחץ הכבד שבו נתונים עובדי הארמון בעשרים וארבע השעות האחרונות, חשבתי שיהיה נכון לצמצם את מספר המועמדים ולהשאיר רק את העילית. אבא השאיר שש מועמדות במקום עשר בגלל הנסיבות שנוצרו אז, ואני אנהג כמוהו. ששת האדונים הבאים מוזמנים להישאר בארמון ולהמשיך בבחירה: סֶר גאנֶר קרוֹפְט, סר קַייל ווּדווֹרק, סר איאֶן קֵייבּל, סר הֵייל גארנר, סר פוֹקס וֶסלי, סר הנרי ג'אקוֹפִּי.״
משום־מה היה משהו מנחם בשמות הללו, כאילו ידעתי כמה הם גאים ברגע זה ויכולתי לחוש את החום ואת השמחה שלהם גם מרחוק.
הייתי קרובה לסיום. העם יודע כעת שארן עזב, שאמי עלולה למות ושהבחירה נמשכת. עכשיו הגיע תורן של החדשות שפחדתי למסור. הודות למכתבו של ארן, הבנתי בדיוק מה דעתו של הציבור עלי. מה יהיו התגובות שאקבל ממנו?
״בגלל מצבה הקשה של אמי מעדיף אבי, המלך מקסון, לשבת ליד מיטתה.״ על החיים ועל המוות. ״וכיוון שכך, הוא מינה אותי לממלאת מקומו, עד שיהיה ביכולתו לשוב לתפקוד מלא. מעתה ועד להודעה חדשה אני אקבל את כל ההחלטות המדיניות. אני לוקחת על עצמי את התפקיד הזה בלב כבד מאוד, אבל משמח אותי שאני יכולה להקל במשהו על הורי.
״אנחנו נעדכן אתכם ברגע שיהיה לנו מה להוסיף בנושאים אלה. ועד אז אני מודה לכם על הזמן שהקדשתם לנו ומאחלת לכם יום נעים.״
המצלמות הפסיקו לצלם, ואני ירדתי מהבמה והתיישבתי באחד הכיסאות השמורים בדרך כלל לבני משפחתי. חשתי בחילה, ויכולתי להמשיך לשבת שם עוד שעות אילו חשבתי שזה יעזור לי להחזיר לעצמי את שלוות הנפש, אבל היו יותר מדי דברים שצריך לעשות. קודם כול ללכת לבדוק מה שלום אמא ואבא, ואחר כך לחזור לעבודה. ובמשך היום אצטרך להיפגש גם עם העילית.
כשיצאתי מהאולפן נעצרתי מיד, כי שורת בחורים חסמה את דרכי. הראשון בהם היה הייל. פניו אורו כשראה אותי והוא הושיט לי פרח. ״זה בשבילך.״
הבטתי באחרים וראיתי שכולם מחזיקים פרחים בידיהם, כמה מהם נעקרו עם השורשים. תיארתי לי שהם שמעו אותי מכריזה את שמותיהם, ומיד רצו לגן ואחר כך באו ישר הנה.
״אידיוטים שכמותכם,״ נאנחתי. ״תודה רבה.״
לקחתי את הפרח של הייל וחיבקתי אותו. ״אני יודע שהבטחתי להוכיח את עצמי פעם ביום,״ לחש באוזני. ״אבל תודיעי לי אם תצטרכי שאעלה את זה לפעמיים, בסדר?״
חיבקתי אותו חזק קצת יותר. ״תודה.״
הבא בתור היה איאן, ולמרות שנגענו זה בזה רק במהלך החלקים המבוימים של פגישתנו, לא הצלחתי להתאפק וחיבקתי גם אותו.
״יש לי הרגשה שהכריחו אותך לעשות את זה,״ מילמלתי.
״לקחתי את הפרח הזה מאגרטל במסדרון. אל תלשיני עלי לצוות.״
טפחתי על גבו והוא טפח על גבי בתגובה.
״היא תהיה בסדר,״ הבטיח לי. ״כולכם תהיו בסדר.״
קייל נדקר באצבעו מקוץ והרחיק את ידו המדממת מבגדי בעת שהתחבקנו חיבוק מגושם, שהצחיק אותי והיה מושלם.
״בשביל חיוכים,״ אמר הנרי והוסיף את הפרח שלו לזר הפרוע שלי.
״טוב, טוב,״ עניתי והוא פרץ בצחוק.
אפילו אֵריק הביא לי פרח. גיחכתי קצת כשלקחתי אותו.
״זה שן הארי,״ אמרתי לו.
״אני יודע. אפשר לראות בו עשב בר, אפשר לראות בו פרח. עניין של נקודת מבט.״
כרכתי את זרועותי סביבו והרגשתי שהוא מסתכל על האחרים בזמן החיבוק, כאילו לא חש בנוח לקבל את אותו היחס שקיבלו הם.
גאנר בלע רוק, אבל חיבק אותי בעדינות לפני שעברתי הלאה.
בידיו של פוקס היו שלושה פרחים. ״לא הצלחתי לבחור ביניהם.״
חייכתי. ״שלושתם יפים. תודה.״
חיבוקו של פוקס היה חזק, כאילו היה זקוק לעידוד יותר מהאחרים. חיבקתי אותו והעפתי מבט לאחור על העילית שלי.
לא, כל הבחירה הזאת לא הגיונית, אבל הבנתי איך זה קורה, איך הלב נסחף בזמן התהליך. וזה מה שקיוויתי שיקרה עכשיו — שהחובה והאהבה ייפגשו איכשהו, ואני אמצא את עצמי מאושרת בתוך כל זה.

עוד ספרים של קיארה קאס