הליקון 143 - בסוף לכולנו יש טבור

נורית זרחי

מִסַּכָּנָה

קוֹף עָיֵף אוֹחֵז בֶּעָנָף, כָּמוֹהוּ גַּם

הָאִשָּׁה, שֶׁבְּמִקְרֶה זֶה הִיא גַּם עָנָף.

הַכֹּל מְתֻכָּן: הָרִצְפָּה מִתְאַפֶּסֶת, הַמַּדְרֵגָה

שׁוֹאֶפֶת לִגְדוֹלוֹת, וְהַיּוֹם וְהַלַּיְלָה

עוֹלִים וְיוֹרְדִים תּוֹךְ קִצּוּר וְאֵרוּךְ.

הַאִם הֵצַצְתָּ פַּעַם אֶל הַמֵּעֵבֶר? מָה רָאִיתָ?

זְכוּכִית אֲטוּמָה, יוֹתֵר מִתַּפּוּחַ מְקֻלָּף

אוֹ מֵצַח. וְלֹא נִמְנָע מִלַּחְשֹׁב שֶׁהַפֶּה

גָּדוֹל מֵהַשֻּׁלְחָן וְהַמֹּחַ מִתְנַגֵּשׁ בְּגִבְעַת הַמּוֹרֶה,

מָקוֹם שֶׁהַמִּלִּים טֶרֶם הִגִּיעוּ. מוּבָן

שֶׁהַמַּסְקָנָה מְסֻקֶּנֶת הוֹאִיל וְהָעוֹלָם כְּהֶרֶף עַיִן,

וְכָל אוֹצְרוֹתַיִךְ נֶאֱגָרִים בְּמִזְוָדָה

נְטוּלַת מְזֻוָּדִים, כְּשֶׁהַמְסֻבָּב חוֹלֵף לִפְנֵי

הוֹפָעָתוֹ שֶׁל הַמְסוֹבֵב.

לווייתנים

בִּגְלַל מְמַדֵּיהֶם   הָעֲצוּמִים

הַמְעַרְעֲרִים כָּל    מִדָּה

רָצִיתִי לַחֲזוֹת    בָּהֶם

מְהַפְּכִים אֶת    עֹנֶק      גּוּפָם

מַתְמִירִים        סִילוֹנֵי מַיִם

בָּאֲוִיר   אוּלַי   חָשַׁבְתִּי יִתְמַלֵּא

בְּעָצְמָתָם    הַבּוֹר

שֶׁאֲנִי חָשָׁה נִפְעָר בִּי

מִבְּטֶרֶם   לֵדָתִי

אֲבָל    אַתָּה    סֵרַבְתָּ

לִנְסֹעַ    דֶּרֶךְ    הַחוֹף

מַה שֶּׁסִּמֵּל בְּעֵינַי

אֶת שִׂיא הַהַחְמָצוֹת

רַק לִפְעָמִים    אֲנִי    חוֹשֶׁבֶת

הַאִם בִּכְלָל    רָאוּי

הֶחָלָל    הַזֶּה    יִתְמַלֵּא

צוואה אחת

לְנֹכַח הַזְּמַנִּים אָמִיר אֶת דַּעֲתִי בְּדַת הַיָּקִינְתוֹן,

דַּת פִּקְעֵי הָאָבִיב וְהַצִּבְעוֹנִים.

אַזְמִין גַּם אֶת סְטִיבֶנְס, שֶׁתָּלָה עֵין עוֹרֵב בֵּין הֶהָרִים,

שֶׁיִּתְקָרְבוּ שְׁלֹשֶת אוֹרְחַי:

בֻּלְמוּס, תְּלוּשַׁת צַוָּאר וּבָאָה.

כְּמָרִים בִּגְלִימָה שְׁחֹרָה שֶׁיָּעִירוּ בַּחֲרִיקַת קוֹל

אֶת הַמַּאֲמִינִים מִמִּסְגַּד הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלִּי.

יַאֲזִין הַיָּם וְלֹא יִסּוֹג.

יֵקַל לַדּוֹלְפִינִים כְּמוֹ לָעֲנָנִים, רְצוּעֵי מִגְדָּלִים,

הַמְהַבְהֲבִים לְעֶבְרִי בְּסָגֹל דִּמְדּוּמִי -

וְהַנַּעֲרָה עָדִית שֶׁעָבְרָה פֹּה, צְלוּלַת זִכָּרוֹן,

חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹת הַדָּת, חִידַת

הַיָּקִינְתוֹן וְהָעוֹרֵב.

יֵשׁ יָמִים וְאוּלַי כָּל הַזְּמַן, שֶׁנִּדְלָק בִּי

רָעָב עָצוּם לָנוּחַ,

וְשֶׁהַהֲבָנָה תֵּרָדֵם

כְּמוֹ חַיָּה גְּדוֹלָה בִּמְאוּרָתָהּ,

חוֹלֶמֶת עַל הַהֶשֵּׂג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר

אַהֲבַת הָעוֹלָם.

מוּבָן שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה נִתּוּר אוֹ זִיּוּף.

יֵשׁ יָמִים שֶׁהַזִּיּוּף גּוֹאֵל אוֹתִי.

אָנָּא נַרְקִיס, אָפוּן וְרַקָּף,

אֶת הַצֹּרֶךְ טְלוּ מִמֶּנִּי

אֶת הַצִּמָּאוֹן לְמַהוּת הַחַיִּים.

הֲרֵי זֶה בְּפֵרוּשׁ

הוֹדָאָה בְּפַחַד הַמָּוֶת.

יערה שחורי

האנשים הכי יפים בעולם

הָאֲנָשִׁים הֲכִי יָפִים בָּעוֹלָם נוֹסְעִים בְּאוֹטוֹבּוּס

אַתְּ שֶׁלֹּא הָיִית מְזַכָּה אוֹתִי בְּמַבָּט בְּחַיַּיִךְ

יָדַעְתְּ גַּם אֶת זֶה

מוּלֵךְ הָיִיתִי פְּשׁוּטָה וּרְגִילָה וְחַסְרַת נִיצוֹץ

לְלֹא הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁבַּתַּרְגּוּמִים הַיְשָׁנִים נִקְרָא שִׁגְעוֹנִי

אֲבָל הָאִישׁ בַּנַּעֲלַיִם הַלְּבָנוֹת הַבְּהִירוֹת, הַזּוֹהֲרוֹת,

הָאִישׁ שֶׁלְּרַגְלָיו דְּלִי רֵיק וְשַׂקִּית מְלֵאָה

בְּחָמְרֵי נִקּוּי אוֹתוֹ אֲנִי רוֹאָה עַכְשָׁו

כְּשֶׁאַתְּ נוֹסַעַת לְיָדִי וּמִתְלוֹנֶנֶת עַל הַחֹם

אוֹ לֹא מִתְלוֹנֶנֶת כְּלָל

הֲמוּמָה מֵהַלֶּבַנְט שֶׁאֵין בּוֹ מְשֻׁגָּעִים קְדוֹשִׁים

מֵהָעֲלִיבוּת נוֹגֶסֶת בַּבִּנְיָנִים, מִלְּבָבוֹת שֶׁמֻּחְזָקִים בְּשַׂקִּיּוֹת נַיְלוֹן

רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנָּתַתְּ לְבִתֵּךְ אֶת מַתְּנַת הַפְּרִי הֶחָלוּל

חֶזְיוֹן הֶעָתִיד בִּלְעָדַיִךְ

כִּי שׁוּב הָאִמָּהוֹת תְּלוּיוֹת בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת כְּמוֹ קִשּׁוּטֵי חַג

כְּמוֹ אוֹרוֹת קְטַנִּים כָּבִים

אַתְּ שֶׁהָיִית שׂוֹנֵאת אֶת הַדִּמּוּי הַזֶּה

מְבַתֶּקֶת בְּשִׁנַּיִךְ אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת

מַה יִּהְיֶה בַּסּוֹף לְכֻלָּנוּ יֵשׁ טַבּוּר

וְאָנוּ מְטַפְּחִים אֶת הַמּוֹךְ סְבִיבוֹ

כְּמוֹ הַגָּן שֶׁל ווֹלְטֶר

הַתֵּרוּץ הֲכִי נָפוֹץ בְּקֶרֶב בַּעֲלֵי הַשְׂכָּלָה מְסֻיֶּמֶת לְאִי עֲשִׂיָּה

עֲצִיצִים, כֵּן. אוּלַי אֲנִי בַּסּוֹף מְדַבֶּרֶת אִתָּךְ עַל עֲצִיצִים

מִכְתָּב אֶחָד כָּתַבְתְּ לִי כְּשֶׁהָיִיתִי חַיֶּלֶת וְאַתְּ עֲצוּבָה

לֹא יָדַעְתְּ לִהְיוֹת בַּת אַרְבָּעִים

וְלֹא בַּת חֲמִשִּׁים אוֹ שִׁשִּׁים

אַף שֶׁאָמַרְתְּ תָּמִיד בְּמִבְטָא בְּרִיטִי

Consider the alternative

אִמִּי הַבְּרִיטִית לִכְאוֹרָה הָאִיטַלְקִיָּה לִכְאוֹרָה הַחַיָּה לִכְאוֹרָה

כְּמוֹ בָּאַגָּדָה הָעִירוֹנִית עַל הָאִישׁ הַמֵּת בָּאוֹטוֹבּוּס

יוֹם שָׁלֵם הִמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ וְאִישׁ לֹא הִבְחִין

הַוִּיקְטוֹרְיָאנִים צִלְּמוּ אֶת הַמֵּתִים עִם הַחַיִּים

הַיֶּלֶד הַצָּעִיר בְּיוֹתֵר מֻעֲמָד בְּכֻתֹּנֶת קָשׁוּר לִכְפִיס עֵץ

אָחִיו לְצִדּוֹ מַעֲמִידִים פָּנִים שֶׁכֻּלָּם נוֹשְׁמִים

בַּצִּלּוּם הָאַחֲרוֹן הַפָּנִים שֶׁלָּךְ חָזְרוּ

וְהָיוּ יָפִים וְהָיוּ פָּנַיִךְ

וְהִתְגַּעְגַּעְתִּי בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ לְמִי שֶׁהָיִית

מֶה הָיִית

כַּלְבַּת יָם נְזִירִית עַל חוֹף נְתַנְיָה

מִישֶׁהִי שֶׁסֵּרַבְתִּי לֶאֱהֹב.

הַבַּת כְּפוּיַת הַטּוֹבָה הַנּוֹסַעַת בָּאוֹטוֹבּוּס

הַרְחֵק מֵאִמָּהּ

כַּמָּה רָחוֹק כְּבָר תּוּכַל לְהַגִּיעַ

מִי שֶׁעוֹצֶרֶת בְּכָל הַתַּחֲנוֹת?

הָאוֹרוֹת מְהַבְהֲבִים עַכְשָׁו

הָאֲנָשִׁים הַיָּפִים יוֹרְדִים וְעוֹלִים בְּלִי סֻלָּם.