לצאת מגבולות הגזרה

הַקְדָמָה

עֵרֶךְ

לִמְצֹא בְּתוֹכְךָ אֶת הָעֵרֶךְ

מַצְרִיך מִמְּךָ לִצְעֹד בַּדֶּרֶךְ,

לֹא לְדַלֵּג עַל שְׁלַבִּים

וְלֹא לְהִתְפַּשֵּׁר עַל בְּעֵרֶךְ,

לְהֵעָרֵךְ לְמַסָּע מִתְמַשֵּׁךְ,

עָמוּס רִגְעֵי הֶאָרָה וָחֹשֶׁךְ,

רָווּי עֲמָקִים, מִישׁוֹרִים וּגְבָעוֹת,

חָשׂוּף לִפְגִיעוּת, הִתְוַדְּעוּת וְהִתְנוֹעֲעוּת,

מַסָּע שֶׁל חִפּוּשׂ לְלֹא הִסּוּס וּלְלֹא אִלְחוּשׁ

לְעֵבֶר גִּבּוּשׁ הָ"אֲנִי" הַכָּבוּשׁ

לְשֵׁם הִדּוּק וְדִיּוּק נָחוּשׁ.

לִמְצֹא בְּתוֹכְךָ אֶת הָעֵרֶךְ,

יוֹבִיל אוֹתְךָ לְהַעֲרִיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ.

שנים רבות אני מחפשת את הערך שאני יכולה להעניק לעולם. מאז ומתמיד הרגשתי שאני רוצה להיטיב עם אחרים, להעניק מעצמי ככל יכולתי, לתת כתף כדי להניח עליה את הראש, להיות הדמות המספקת מקום בטוח לאוורור התחושות והמחשבות, להושיט יד לאחֵר ברגעי משבר ופשוט להיות שם עבורו.

התחושות הללו הובילו אותי ללימודי עבודה סוציאלית. בדמיוני ציירתי תמונה של עובדת סוציאלית המבוססת על דמות שראיתי בחטף בבית לוינשטיין, בעת ביקורי את סבתי ז"ל שאושפזה שם לפני שנים רבות. דמות זאת הצטיירה בעיני רוחי כדמות אישה נאה ומטופחת, לבושה בחליפה, צועדת בנעלי עקב נמוכים, בידה תיק עבודה, היא משוחחת עם המטופלים ועם בני משפחתם, מרגיעה, מנחה, מנחמת, מדריכה, ובעיקר מחייכת ועוטפת.

מן הזיכרונות ומן החוויות שנצרבו בי נולדו ניצני ה"אני" המקצועי שלי, אשר התלבשו כמו כפפה על קווי אישיותי. מאז חלפו שנים רבות, ומסע חיי ידע טלטלות מרובות. יצאתי לדרך כדי לחפש את הייעוד שלי, את הערך שאני יכולה להעניק לעולם בעקבות תקוותי, משאלתי ותפילתי שאוכל לסייע לאנשים רבים ככל יכולתי.

פעמים רבות תהיתי אם המחשבות הללו ייחודיות לי, האם רק אני עסוקה בהתלבטויות במציאת ייעוד או ערך או שמא אלו מחשבות החולפות גם בראשם של אחרים?

אני מניחה כי גם אתם, הקוראים, חשתם לעיתים חריגים באופן מחשבתכם, הרי פעמים רבות חולפות מחשבות הנתפסות בעינינו חריגות, לכן אנחנו חוששים לשתף אחרים במחשבות הללו, חוששים מהאופן שבו ניתפס בידי הזולת, וכתוצאה מכך בתוכנו אנחנו נושאים מערבולת אין סופית של מחשבות המזינות זו את זו, משוכנעים שאנחנו שונים, מוזרים ואולי אף הזויים.

כחלק מחיפוש הערך שאוכל לתרום למטופליי, במהלך המסע האישי והמקצועי שלי גיליתי את היצירתיות הקיימת בי, אשר הייתה עוגן עבורי. שילבתי כתיבה אינטואיטיבית, ציור, רישום ויצירה וחשתי כי האמצעים הללו מסייעים להתבוננות פנימית, להתפתחות ולצמיחה עבורי ועבור מטופליי.

במהלך המסע הפרטי שלי בעבודה סוציאלית המתמשך כשלושים שנה וכולל ניסיון מוחשי ומעשי בעבודת שטח, לצד לימודים אקדמיים, השתלמויות, ימי עיון והכשרות שונות הנשענות על מגוון תאוריות, אסכולות, תפיסות ושיטות טיפול – אספתי ויצרתי כלים יצירתיים רבים, ובהם הסתייעתי במהלך העבודה הפרטנית, הקבוצתית והקהילתית שלי עם מגוון אוכלוסיות. במהלך הזמן ארגז הכלים תפח והתמלא בשפע של כלים יצירתיים, החל מדפי תרגילים מובְנים, שירים וסיפורים קצרים וכלה בקלפים השלכתיים, חומרי יצירה, כתיבה יצירתית ועוד.

בתחילת דרכי בעבודתי חשתי חוסר ביטחון בשימוש בכלים הללו, היססתי, חששתי ותהיתי כיצד אתפס בעיני אחרים, אך בחלוף הזמן הצטברו הניסיונות וגיליתי את עוצמתם האדירה של הכלים הללו בחיבור האנשים למחשבותיהם ולרגשותיהם.

צפיתי בפריצות דרך מעוררות פליאה, תהליכים הוארו בזרקור מיוחד, ואני הבנתי את הערך שאני יכולה לספק לעולם.

ספר זה נולד במטרה לרכז עבורכם, הקוראים, ארגז כלים אישי ומקצועי.

בין אם אתם שייכים לעולם הטיפול בנפש או בגוף,

בין אם אתם שייכים לעולם הייעוץ, החינוך, האימון, ההדרכה או הניהול,

בין אם אתם שייכים לעולם העסקי, הפרטי או הציבור,

בזכות ספר זה תוכלו להרחיב את ארגז הכלים האישי והמקצועי שלכם, לצאת מגבולות גזרת העיסוק והדיסציפלינה שלכם, לשפר את האינטראקציות שלכם עם אחרים, לאפשר שיח פתוח ואותנטי עם מטופלים, עם עמיתים ועם עובדים.

אני מקווה כי תיעזרו בכלים המוצעים ותבחנו את ערכם ואת תועלתם עבורכם ועבור אחרים.

מָבוֹא

עולם הכלים היצירתיים וההשלכתיים רחב ביותר וחסר גבולות ומשלב אומנות, משחק, ציור, כתיבה, צילום, תרגילים מובְנים, קלפים השלכתיים ועוד.

שילוב של יצירתיות בתהליכי הטיפול הוּכח כמקדם מטרות התערבות.

היצירתיות מאפשרת צלילה לעומקי התודעה ותת המודע באופן העוקף מנגנוני הגנה.

קצרה היריעה מלהכיל את מגוון הכלים שאפשר להסתייע בהם בתהליכי טיפול, הדרכה, חינוך, ייעוץ וניהול, לפיכך הספר הנוכחי יספק הצצה ויציג הדגמות לשימוש יעיל בכלים טיפוליים והשלכתיים הכוללים תהליכי כתיבה יצירתית, תרגילים מובְנים, סיפורים קצרים, שירים, חומרי יצירה וקלפים השלכתיים.

תחומי עיסוק שונים ומגוונים מצריכים התבוננות פנימית ותהליכי עומק. אומנם הכלים המובאים בספר זה נלקחו מעולם הטיפול וההדרכה בעבודה סוציאלית, אך הם בהחלט מתאימים ליישום בתחומים נוספים כמו הדרכה, ייעוץ, אימון וניהול, בעודם מאפשרים להעמיק בתהליכים פסיכולוגיים ורגשיים.

אפשר ליישם את כלי העזר הללו בפעילות פרטנית, זוגית, משפחתית או קבוצתית, ואף בעבודת צוות בתחומי עיסוק מגוונים.

יתרונות השימוש בכלים יצירתיים אינם מוטלים בספק. מפגש האדם עם אתגרי חייו חושף אותו לאין סוף קשיים, דילמות, התלבטויות, חששות ותחושות.

הכלים היצירתיים מאפשרים ביטוי סמלי במצבים שהאדם מתקשה להביע בהם את עצמו ולבטא מילולית את תחושותיו, את מחשבותיו ואת חששותיו.

הכלים היצירתיים מעודדים שימוש במטפורות ובדימויים ומסייעים להרחבת מעגלי התודעה בדרכים יצירתיות, כמו כן הם מאפשרים יציאה ממסגרת הטיפול הקונבנציונלית שבה נערך דיון ובה מתבצע עיבוד מילולי של מצבים ושל תחושות. באמצעות הכלים הללו מתאפשרת הצצה לעולם הדמיון והיצירתיות בדרך שהאדם יוכל ליישם בעולמו, וכך אפשר להרחיב את ארגז הכלים העומד לרשותו של האדם.

אמצעים יצירתיים כמו שרטוט, יצירה, כתיבה ותרגילים מובְנים מסייעים לאדם לחקור ולהביע רגשות שעד כה נצר בתוכו, הדחיק או הציג באופן שעלול לפגוע בעצמו או באחרים; ציור, לדוגמה, יתפרש בידי האדם כביטוי לא מאיים וכתיאור לרגשות אצורים שהוא נמנע מהבעתם מסיבות כאלה ואחרות. הציור עשוי להקל על האדם את הבעת מגוון הרבדים וההיבטים של חווייתו, כמו כן תרגילים יצירתיים מאפשרים לסנן את התערבות השכל וההיגיון ומכוונים לתהליכי חקר רגשיים ועמוקים יותר. התרגילים מעודדים אנשים לבטא יותר ויותר את חיי הרגש שלהם ומציעים דרכים מעשיות והזדמנויות לזיהוי ולארגון הרגשות והמחשבות כלפי מצבים או חוויות מעברם, הם אף מעודדים להפוך רגשות להצהרות ברורות אשר אפשר להביען באופן מילולי ובלתי מילולי.

קלפים השלכתיים מתבססים על התפיסה כי כל מה שהאדם רואה בקלפים הוא לגיטימי, שכן עולמו הפנימי משתקף בפרשנותו אותם. הקלפים ההשלכתיים מאפשרים בסיס לקיומו של מפגש בין עולמו הפנימי של האדם לבין העולם החיצוני לו. בדרך זו מתאפשר לאדם להרחיב את יריעת ההתבוננות בסוגיות המטרידות את מנוחתו, נוסף על כך הקלפים ההשלכתיים עשויים להיות מקפצה אל עומקים ורבדים שהאדם לא צלח את דרכו אליהם בעברו.

במבט כולל, הספר הנוכחי מאפשר הצצה לעולם הכלים היצירתיים הרחב כאוקיינוס.

הכלים היצירתיים נוצרו ונאספו במשך שנות התנסות רבות בעבודה פרטנית, בעבודה קבוצתית וקהילתית, בהנחיה, בהוראה, בייעוץ ובהדרכה.

השתדלתי לא להרבות בדוגמאות מניסיון עבודתי בשטח כדי לעודד יישום יצירתי ונרחב ככל האפשר בכלים המופיעים בספר זה במגוון סיטואציות והקשרים וכדי להימנע מקיבעון בשימוש בכלי מסוים ולאפשר עבודה עם אוכלוסיות בטווח גילים מגוון, מילדים ועד לקשישים.

הכלים הם תוצר אבולוציוני של התנסויות העבר שלי, הטבולות בפרשנותי האישית ובגוון האישי שלי. במרוצת השנים הכלים הללו שונו והותאמו למצבים השונים שפגשתי ולאוכלוסיות המגוונות שנקרו בדרכי.

לאור הנגישות המבורכת לחומרים ולידע ברשתות החברתיות, ייתכן דמיון בין הרעיונות המובאים בספר לבין פורמטים קיימים.

אני מעודדת אתכם, קוראים יקרים, ליצור בעצמכם כלים יצירתיים כיד הדמיון ולשלבם בתהליכי עבודתכם; תופתעו לגלות על אודות כוחותיהם של הכלים המזמנים שיח מעמיק ודיון פורה במגוון סוגיות ונושאים.

הערה: הספר כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מכוון, כמובן, לשני המינים.

פרק 1
תַּרְגִּילֵי כְּתִיבָה

לִכְתֹּב אֶת עַצְמִי / גלית גז

רַק אֶת עַצְמִי לִכְתֹּב יָדעְתִּי,

אַף שֶׁנִּסִּיתִי לִכְתֹּב אֲחֵרִים,

שָׁנִים נִזֹּנְתִּי מִשִּׁירִים שֶׁל זָרִים,

שָׁקַעְתִּי בְּהִרְהוּרֵי לִבָּם שֶׁל כּוֹתְבִים,

הִזְדַּהֵיתִי עִם הַמִּלִּים וְעִם הַמִּשְׁפָּטִים,

כָּאַבְתִּי אֶת הַכְּאֵבִים וְאֶת הַיִּסּוּרִים,

חַשְׁתִּי בְּעָצְמוֹתַי אֶת הַחֲוָיוֹת וְאֶת הַשְּׁבָרִים,

הֵבַנְתִּי אֶת הַמְּנִיעִים וְאֶת הַדִּמּוּיִים,

צִטַּטְתִּי פִּסְקָאוֹת, קְטָעִים וְשִׁירִים,

וּמִתּוֹךְ עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי מִלִּים שֶׁל אֲחֵרִים

צָפוּ בְּתוֹכִי גַּם הַמִּלִּים שֶׁלִּי,

וּבִזְהִירוּת יְתֵרָה בְּפִנָּה אַפְלוּלִית,

כְּאַדְרִיכָלִית מַתְחִילָה נְטוּלַת מִשְׁקָל סְגֻלִּי

אִפְשַׁרְתִּי לְעַצְמִי לִכְתֹּב אֶת עַצְמִי,

וּבָרֶגַע שֶׁהֵסַרְתִּי אֶת הַמַּחְסוֹמִים

וּפָרַצְתִּי אֶת הַסְּכָרִים הַפְּנִימִיִּים,

נַחְשׁוֹל עֲנָק שֶׁל אוֹתִיּוֹת וּמִלִּים

שָׁטַף אוֹתִי לְלֹא כְּלָלִים אוֹ כְּבָלִים,

כִּי רַק אֶת עַצְמִי לִכְתֹּב יָדעְתִּי,

וְיָדעְתִּי כִּי עָלַי לְהַמְשִׁיךְ וְלִכְתֹּב רַק אֶת עַצְמִי.

במשך שנים רבות ליקטתי קטעי כתיבה של אחרים, קראתי אין ספור ספרים, שוטטתי ברשתות ואספתי פתגמים ומשפטים משמעותיים. לעיתים במהלך אינטראקציה מקצועית עם עמית למקצוע, סטודנט, מטופל או מודרך – נזכרתי בקטע, במשפט או בשיר שאגרתי וניסיתי לשלוף מזיכרוני כדי לדייק רעיון או מסר, ואכן עוצמת המילים הייתה רבה, המסר עבר בדִיּוּק השמור לְחֵץ הפוגע במטרה וחידד את כיווּן החשיבה. כוחן של המילים אינו מוטל בספק, אנחנו יכולים "לטוס לירח" בעקבות מחמאה שנאמרה לנו או לחלופין "להתרסק לתחתית" כאשר ספגנו ביקורת מעליבה.

הַנְּיָר הַמְּקֻמָּט

תרגיל המחשה – כוחן של מילים שנאמרות

- החזק בידך דף נייר A4 פשוט וחלק.

- קמט את הנייר ומעך אותו לכדי כדור מהודק, לאחר מכן החזר את הנייר למצבו המקורי.

האם הצלחת ליישר את הנייר ולהחזירו בדיוק למצבו הקודם? סבירות גבוהה שלא יצלח בידך לעשות זאת, ובדף ייוותרו קמטים וסימני קיפול.

תובנה

אי אפשר לבטל מילים שנאמרו על ידינו; אי אפשר להשיב לאחור מילים שהוצאנו מפינו כפי שאי אפשר להחזיר את הקליע שנוֹרָה מן האקדח. המילים עשויות לרומם את האדם או להורידו, הן נחקקות בלב ובזיכרון ולעיתים מותירות צלקות לעד, וגם אם ננסה לנסח את המילים אחרת, להתנצל ולהביע חרטה על אודות הנאמר, המילים יטביעו את חותמן זמן רב, לטוב או לרע, לכן אמרו מילים בתבונה, רתמו מילותיכם למטרות טובות, לתועלת ולצמיחה.

הצעות לשימוש בכלי זה

בקונפליקטים בין אנשים אפשר לתרגל תרגיל זה כדי להדגים את הצורך באמירת מילים ראויות למען אינטראקציה מכבדת.

דוגמה להמחשה

באחד ממפגשי ההדרכה שקיימתי עם שתי נשות מקצוע השותפות בצוות להקמת פרויקט מסוים, פנתה האחת לאחרת במילים בוטות ופוגעות כדי לבטא את חוסר אמונה בה ואת קשייה לסמוך עליה בהובלת הפרויקט: "את חסרת אחריות ולא מקצועית"; "את נצלנית ואופורטוניסטית".

במהלך המפגש הבחנתי בעובדת הסופגת את המילים מתכווצת אל עצמה, פניה התכרכמו ועיניה נצצו. השנייה מצידה לכאורה לא הבחינה כלל במצוקה של שותפתה והמשיכה לירות חיצי רעל לכיוונה. בשלב זה עצרתי את השיח וביקשתי מהן לבצע את תרגיל הנייר, ולאחר מכן להסביר כיצד התרגיל יכול להיות מראה לשיח שהתקיים דקות ספורות טרם לכן בחדר. התובנות לא איחרו לבוא, העובדת הנפגעת הצהירה על פגיעותה ועל תחושותיה בעקבות הדברים שאמרה שותפתה. השנייה הקשיבה בקשב רב לדברים, הבינה את המסר והתבקשה לנסח אחרת את מחשבותיה ואת תחושותיה בעניין עבודתן המשותפת, כך חשפנו כי נקודות החוזק באחת הן דיבור מול קהל, ניהול אנשים, אסרטיביות ועמידה על דרישותיה, ואילו נקודות החוזק בשנייה הן ניהול משימות, עמידה בלוחות זמנים ועבודה מאחורי הקלעים. התרגיל אפשר לשתיהן להבין את עוצמת המילים וזימן לי את ההזדמנות לכוון אותן לניהול שיח מכבד, מעמיק, כן ופתוח, וכך הצלחתי לסלול את הדרך לפיתוח אסטרטגיה מתאימה לעבודה משותפת, פורה ומכבדת.

לִכְתֹּב / גלית גז

לְהִתְיַשֵּׁב שׁוּב מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר מוּל הַמַּחְשֵׁב,

לְהָקִיא מִתּוֹכִי מַחְשָׁבוֹת

מִבְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב אוֹ לְחַשֵּׁב,

לְהַבְחִין בְּמִלִּים נֶאֱסָפוֹת בְּיַחַד,

נִטְווֹת לְרִקְמָה עֲדִינָה שֶׁל קְשָׁרִים,

לְהַרְגִּישׁ שֶׁהִשַּׁלְתִּי מֵעַצְמִי

רְבָדִים עַל גַּבֵּי רְבָדִים,

לְהַנִּיחַ בַּצַּד אֶת הַמְּבַקֵּר הַפְּנִימִי,

לְסַפֵּק אֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת אָנוֹנִימִי בְּתוֹךְ עַצְמִי,

לָתֵת דְּרוֹר לִמְעַרְבּוֹלוֹת הַתְּחוּשׁוֹת,

לְאַפְשֵׁר לָגַעַת בָּאֱמֶת הַפְּנִימִית,

לְהִמָּנַע מִסִּנּוּן, מֵהֲגָנָה, מִצֶּנְזוּרָה

לִהְיוֹת אוֹתֶנְטִי וּלְהַבִּיט בְּעַצְמִי מִבִּפְנִים,

לְשַׁחְרֵר אֶת הָאֲנִי הָאֲמִתִּי

מֵהַמִּגְבָּלוֹת וְמֵהָאֲזִקִּים,

וּבְתֹם הַכְּתִיבָה לָחוּשׁ קָתַרְזִיס מְזֻכָּךְ,

הִתְפַּשְּׁטוּת הֲקַלָּה בְּרַחֲבֵי הֶחָזֶה הַמְּרֻכָּךְ,

לְהַשְׁאִיר מֵאָחוֹר אֶת הַמִּלִּים

חֲקוּקוֹת עַל הַנְּיָר

וְלַחֲזֹר לִכְתֹּב מֵחָדָשׁ שׁוּב מָחָר.

בשנים האחרונות הפך המחשב הנייד לאחד מבני בריתי החזקים ביותר. לעיתים התחושה היא שהמחשב מזמן אותי להקליד בהזדמנויות שונות ומגרה את יצר הכתיבה שלי. בעבר היו אלה יומן, מחברת או סתם דף לבן פנוי, אולם בעידן שלנו התברכנו באפשרות לשמור הכול באיזשהו ענן וירטואלי, וטכנית – הכתיבה הפכה פשוטה יותר.

השעות היפות ביותר עבורי לכתיבה הן ארבע-חמש לפנות בוקר.

בשעות המוקדמות, כשהשמיים עדיין חשוכים וכשכל בני ביתי ישנים, מזדמנים לי רגעים יקרים לעיבוד המחשבות והרגשות. בשעות אלה אני מנסה לקרוא ספר, אך במהרה מתיישבת על הכיסא מול המחשב וכותבת... וכותבת... וכותבת...

לעיתים הכתיבה מקצועית ומתמקדת בשליחת מיילים, במערכי שיעור, במסמכים או בסדנאות, אולם לעיתים קרובות המחשב מזמין אותי לכתוב את רחשי ליבי, ואז, לרוב אני נסחפת במערבולת הכתיבה, כותבת אות אחר אות, מילה אחר מילה, לא עוצרת להרהר, לתקן טעויות כתיב או לחשוב על הכתוב.

הכתיבה היא כלי רב עוצמה, עוקפת מחסומים ומזככת, היא מאווררת את הנפש ומאפשרת הרקה של תחושות ושל מחשבות.

דף הנייר או מסך המחשב הופכים לספוג חסר גבולות למתרחש בנפשנו, שכן ביכולתם להכיל מילים ומשפטים מורכבים, קשים או בוטים – באשר הם. למעשה, הנכונות לכתוב את רחשי הלב מאלצת אותנו לארגן את הסערה שבתוכנו, להפוך את מערבולות התחושות ואת אין סוף המילים המשוטטות בתוכנו לתבנית מאורגנת ומארגנת בעלת סדר ומשמעות.

אנשים רבים חשים נינוחים בכתיבה מקצועית או בכתיבה הממוקדת לצרכים קונקרטיים, אך נרתעים מכתיבה אינטואיטיבית המעלה על הדף את ה"אני" הפנימי, העמוק, האמיתי והאותנטי שלהם. ייתכן שלא התנסו בכתיבה בעברם, ייתכן שלא חשבו על כתיבה כעל אפשרות, ייתכן כי חששו להיתפס רכים או חלשים בעיני עצמם או בעיני אחרים.

תהיה הסיבה אשר תהיה, אני מציעה לכם להתנסות בכתיבה אינטואיטיבית ולבחון את השפעותיה.