השביל האחורי - נשים (שהיו) בזנות 4 - תקוה

טקסט 1

דף חלק.

נקי.

ומכאן אני אמורה להתחיל לכתוב.

לא קל.

זה קצת כמו להציג את עצמך. מביך הייתי אומרת, מוזר אפילו ובכל זאת אני אתחיל ברשותכם.

אני בשנות העשרים לחיי. העיניים שלי כחולות או שאולי בכלל ירוקות. אני אוהבת לצבוע את השיער שלי לאדום כתום. אומרים שגם הטבעי שלי יפה אבל מה זה משנה? אני מתאמנת בחדר כושר, אבל אנשים בחיי, בנות ובנים, נוטים לומר ״אין לך צורך בכך״.

הגובה שלי מטר שישים ושמונה, אבל לא מספיק לי, אתם יודעים; הלוואי שהייתי אולי גבוהה מעט יותר.

אם הייתם מבקשים מאנשים לתאר אותי כאדם שאני, כנראה שהיו אומרים שאני חברותית וחייכנית. אולי עם השנים זה מעט נעלם, יחד עם התמימות שלי לגבי העולם והחיים.