על התרבות או: רמזים משטריים לפתרון תעלומה בלשית

נאסוף חברים (על התרבות)

נֶאֱסֹף כָּל מִלָּה שֶׁל לַאקַאן. כָּאן הַמִּלִּים מְשֻׁכְפָּלוֹת

וְלָרֹב מַחְטִיאוֹת אֶת מַטְּרָתָן

אֵצֶל פִּזְמוֹנָאִיּוֹת, מְשׁוֹרְרוֹת, בִּימָאִיּוֹת

תַּסְרִיטָאִיּוֹת, סוֹפְרוֹת

אֲבָל נֶאֱסֹף כָּל מִלָּה שֶׁל לַאקַאן וְשֶׁל זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד

וְשֶׁל פְרַנְץ קַפְקָא.

 

כָּאן הַמִּלִּים אִבְּדוּ מִזְּמַן אֶת טַעֲמָן

כָּאן הַכֹּל בְּעֶצֶם דּוֹקְיוּמֵנְט נַפְשִׁי

עֵדוּת, בְּגוּף רִאשׁוֹן, בְּגוּף שְׁלִישִׁי

עַל חֲוָיוֹת נוֹרָאִיּוֹת, שֶׁאַף אֶחָד לֹא מַכִּיר

(אִלּוּ רַק הָיִיתִי מַמְצִיאָה, בִּמְקוֹם לְתַעֵד

בַּאֲזוֹרִים שֶׁל אִי שִׁוְיוֹן, אַפְלָיָה, אוֹ הִתְעַלְּלוּת

אוֹ מְשַׁנָּה קְצָת פָּחוֹת).

אֲבָל חֲבֵרוֹת, הָבָה,

נֶאֱסֹף כָּל מִלָּה שֶׁל לַאקַאן וְשֶׁל פְרַנְץ קַפְקָא

נֶאֱסֹף, חֲבֵרוֹת, כָּל מִלָּה שֶׁל זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד.

 

כָּאן הַמִּלִּים מִשְׁתַּנּוֹת, מִתְקַצְּרוֹת, מֻחְלָפוֹת

וְלֹא בָּרוּר לָנוּ בְּעֶצֶם אֵיךְ בִּכְלָל אֶפְשָׁר לִכְתֹּב

כְּשֶׁהַמִּלִּים נִמְחָקוֹת מֵעַצְמָן

נִפְלָטוֹת מֵהַפֶּה בְּטָעוּת

כְּשֶׁדַּוְקָא מִתְכַּוְּנִים לִשְׁתֹּק

אוֹ נִצְרָחוֹת, כְּשֶׁמִּתְכַּוְּנִים לְדַבֵּר יָפֶה

אוֹ לִפְעָמִים נֶאֱמָרוֹת הָפוּךְ

אוֹ חוֹזְרוֹת עַל עַצְמָן בְּמֶלֶל בִּלְתִּי פּוֹסֵק

וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לַחְלֹם עַל בִּזְבּוּז כָּזֶה

חֲלֻקָּה כָּזוֹ מְשֻׁנָּה שֶׁל מַשְׁאַבִּים טִבְעִיִּים

בְּיִצּוּר שֶׁל דְּבַשׁ, בַּכַּוָּרוֹת

אוֹ בְּבָתֵּי הַזִּקּוּק, אוֹ בְּקִדּוּחֵי הַגַּז לְמָשָׁל.

 

נֶאֱסֹף, הָבָה, חֲבֵרוֹת, נֶאֱסֹף כָּל מִלָּה שֶׁל לַאקַאן

וְשֶׁל עָמוֹס עֹז.

נֶאֱסֹף כָּל אָנֶקְדּוֹטָה שֶׁל הַגב' הַמְּשֻׁגַּעַת

אִמָּהּ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֶרֶת הַמְּשֻׁגַּעַת

אוֹ הָאַלִּימָה

כְּפִי שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי סוֹפֵר חָשׁוּב כָּזֶה אוֹ אַחֵר.

הַמֶּלֶל הַבִּלְתִּי פּוֹסֵק

הַתִּעוּד, הַתַּרְבּוּת.

הַכֹּל מִתְקַדֵּם יָפֶה כָּל כָּךְ

וּמֵנִיב וּמְשַׁלֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ.

 

נֶאֱסֹף, זֶה הַזְּמַן לֶאֱסֹף, כָּל מִלָּה שֶׁל סוֹפֵר

שֶׁאָסַף צִטּוּטִים עֲמָמִיִּים מִבַּחוּרוֹת

נֶאֱסֹף, זֶה זְמַן אִסּוּף

כְּדַאי לִרְשֹׁם, לֹא לְאַבֵּד

לֹא לְהִתְפַּזֵּר בָּאַטְמוֹסְפֵרָה

כְּמוֹ לַהֲקַת דְּבוֹרִים

אוֹ לַהֲקַת יוֹצְרוֹת.

כְּמוֹ חֶלְקִיקִים שֶׁיְּכוֹלִים הָיוּ לִגְרֹם

לְפִיצוּץ אוּלַי.

נֶאֱסֹף. הָבָה. כְּדַאי.

מה נאמר

א. מָה נֶאֱמַר עַל הַשְּׂמֹאל

שֶׁהוּא אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת יְלָדָיו.

שֶׁהוּא אַלִּים.

שֶׁהוּא אַלִּים מַחְשַׁבְתִּית.

שֶׁהוּא דּוֹגְמָטִי.

שֶׁהוּא מַעֲדִיף אֶת הָעִקָּרוֹן עַל הָאֱנוֹשִׁיּוּת.

שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הַזָּר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הַקָּרוֹב.

שֶׁהוּא בּוֹגְדָנִי.

מָנִיפּוּלָטִיבִי.

זְנוּתִי.

מַתִּירָנִי.

שֶׁהוּא עַצְלָן.

נַצְלָן.

לֹא עוֹבֵד.

שֶׁהוּא מְקַבֵּל כֶּסֶף עַל כְּלוּם.

שֶׁהוּא קִיצוֹנִי.

שֶׁהוּא רָדִיקָלִי מִדַּי.

שֶׁהוּא אָנַרְכִיסְטִי.

שֶׁהוּא שׂוֹנֵא וְלֹא אוֹהֵב.

שֶׁהוּא רַצְחָנִי.

 

 

ב. מָה נֶאֱמַר עַל לֶסְבִּיּוֹת שְׂמֹאלָנִיּוֹת

עֲלֵיהֶן לֹא דִּבְּרוּ הַרְבֵּה.

 

 

ג. מָה נֶאֱמַר עַל לֶסְבִּיּוֹת שְׂמֹאלָנִיּוֹת חֲצִי עִירָקִיּוֹת

עַל עִירָקִים אָמְרָה הָאֶקְסִית שֶׁלִּי פַּעַם:

אִכְפַּת לָהֶם רַק מָה שֶׁאוֹמְרִים עֲלֵיהֶם.

אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁ"אֶצְלֵנוּ זֶה לֹא כָּכָה."

אוּלַי אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה אֶת זֶה.

לֹא אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁהָרֶבַע הַפּוֹלָנִי שֶׁלִּי

יַחַד עִם הָרֶבַע הָרוּסִי

מִתְפַּלְּצִים עַכְשָׁו, מִמָּה שֶׁיַּגִּידוּ עֲלֵיהֶם

עוֹד מְעַט.

וְאָז זֶה קָרָה:

נִהְיָה לְכֻלָּנוּ אִכְפַּת

וְכֻלָּם גַּם דִּבְּרוּ עָלֵינוּ.

 

הָאֶקְסִית שֶׁלִּי, צָרִיךְ לוֹמַר, הָיְתָה מַגִּיעָה אִתִּי לְכָל מָקוֹם

מַצִּיגָה אוֹתִי בְּתוֹר "אִשְׁתָּהּ", וּמוֹסִיפָה:

"הִיא עִירָקִית."

הָעוֹר הַלָּבָן שֶׁלִּי חָשַׁב שֶׁהוּא יַעֲמֹד בָּזֶה.

הָאֶקְסִית שֶׁלִּי אָמְרָה שֶׁהִכִּירָה עִירָקִי אֶחָד.

הִיא בָּאָה מִמּוֹשַׁב אַשְׁכְּנַזִּי

שֶׁבָּנוּ לְיָדוֹ מוֹשָׁב שֶׁל תֵּימָנִים

(הַגֵּטוֹ מִסְתַּפֵּחַ אַחֲרֵי)

הַאִם הָיָה לָהֶם רַק עִירָקִי אֶחָד?

הָיָה לוֹ חוּשׁ, לָעִירָקִי הַזֶּה

כָּךְ אָמְרָה הָאֶקְסִית שֶׁלִּי

לְהִתְמַקְּחוּיוֹת וְהוֹרָדוֹת מְחִירִים

גְּרַנְדְּיוֹזִיּוֹת מַמָּשׁ

(לְכֻלָּם שָׁם הָיָה חוּשׁ דּוֹמֶה, גַּם לָאֶקְסִית שֶׁלִּי).

אֲנִי בָּזֶה לֹא הָיִיתִי טוֹבָה.

אֲבָל מֵאָז שֶׁנִּהְיֵיתִי עִירָקִית —

כְּלוֹמַר מֵהָרֶגַע שֶׁהַחֵצִי הָעִירָקִי שֶׁלִּי נֶחֱשַׂף —

הַמְּחִיר שֶׁלִּי יָרַד.

הסתירות הפנימיות של אבא שלה — שמאלן שעזב את הארץ בגלל הכיבוש

הִיא שָׁאֲלָה אֶת אַבָּא שֶׁלָּהּ —

שְׂמֹאלָן שֶׁעָזַב אֶת הָאָרֶץ בִּגְלַל הַכִּבּוּשׁ —

אִם זוּג הַנָּשִׁים שֶׁיָּשַׁב לְיָדָם

שֶׁאַחַת מֵהֶן הָיְתָה עַרְבִיָּה

מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו.

הִיא רָצְתָה לְהָבִין כַּמָּה הֲנָחוֹת תְּקַבֵּל פֹּה:

הַאִם גַּם לָהּ מֻתָּר לְקַבֵּל אַהֲבָה

טְפִיחָה עַל הַשֶּׁכֶם

לִטּוּף אוֹ חִבּוּק?

 

הַאִם הִיא יְכוֹלָה לְהִשָּׁאֵר בַּלִּימְבּוֹ הַזֶּה

אֲבָל עִם חֵלֶק מֵהַחֶסְכוֹנוֹת (יְרֻשָּׁה)?

הִיא חָשְׁבָה מָה אִם בַּת הַזּוּג שֶׁלָּהּ הָיְתָה

אֶרִיתְרֵאִית אוֹ אֶתְיוֹפִּית

אוֹ בַּת עֵדוֹת הַמִּזְרָח, לְמָשָׁל.

 

הוּא עָנָה שֶׁלֹּא. הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר לֹא.

זֶה הָיָה "לֹא" נֶחֱרָץ.

 

מֵאָז הֵן לֹא רָאוּ אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה.

אַחַת מֵהֶן חָשְׁבָה שֶׁהַשְּׁנִיָּה טִפְּשָׁה:

לְאָן הִיא יְכוֹלָה לְהַגִּיעַ אִם בְּגִילָהּ הִיא עֲדַיִן

מִתְיַעֶצֶת עִם הָאָב.

חֹק הָאָב לֹא טוֹב גַּם לִגְבָרִים

אֶת הָאָב צָרִיךְ לַהֲרֹג, זֶה כָּתוּב בְּכָל הַסְּפָרִים.

אֲבָל לֹא מַמְלִיצִים לְבָנוֹת לַהֲרֹג אֶת הָאֵם.

יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁגְּבָרִים לֹא הָיוּ רוֹצִים שֶׁבָּנוֹת

תֶּהֱגֶינָה בְּהֶרֶג בִּכְלָל.