פתח
הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן יוֹרֵד
וַאֲנִי יוֹצֵאת לַעֲמֹד בַּמִּרְפֶּסֶת,
עוֹלֶה הָרֵיחַ הַזֶּה, שׁוּב
מוֹצֵא בִּי פֶּתַח
וְגַם אַתָּה מַגִּיעַ, נִכְנָס אֶל הַבַּיִת.
אִם יֵשׁ תַּמְצִית חַיִּים, הִנֵּה הִיא פֹּה.
שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת פְּנִימָה.
כתיבת רצף
רָצִיתִי לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַתִּינוֹק
אֲבָל לֹא הָיוּ לִי אָז הַשִּׁירִים
וְעַכְשָׁו הַזִּכְרוֹנוֹת אֵינָם
מִי אִם לֹא אֲנִי
יִזְכֹּר אֶת דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁל הַתִּינוֹק
יִתֵּן בָּהֶם סִימָנִים
יְלַמֵּד אֶת הַתִּינוֹק
לָדַעַת אֶת עַצְמוֹ
עַכְשָׁו יֵשׁ לִי הַמִּלִּים
וְהַתִּינוֹק יוֹדֵעַ כְּבָר לִקְרֹא
אֲבָל שָׂפָה עַתִּיקָה, שְׂפַת מִלְמוּל
וְצֹפֶן שְׂפַת הָאֵם נִסְתָּרִים מֵעֵינֵינוּ
תמורות
בְּטַבּוּר חַיַּי
הִתְקַפְּלוּ הַדְּרָכִים
וְקֵפֶל בְּתוֹךְ קֵפֶל בְּתוֹךְ קֵפֶל
הִצְלִילוּ צֵל גָּדוֹל
וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה עוֹד
לִצְעֹד קָדִימָה בְּקַו מְגֹהָץ
אֶלָּא לְהִשְׁתַּחֵל, לְטַפֵּס
וּלְהִתְכּוֹפֵף
אֶל עֵבֶר הָאֹפֶק הַגָּלוּי לָעַיִן
וְרַק כְּאֵב הָרֶצֶף הֶחָסֵר