סדק במים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: אלף - הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: אפריל 2025
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 70 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה

תקציר

אני רוצָה לגור איתךָ בבית שקירותיו שקופים

עַל רֹאשׁ הַר
בְּגֹבַהּ מְעוֹף הַנְּשָׁרִים.
עֵירֻמִּים,
נְלַוֶּה בְּמַבָּט
אֵדֵי תֶּה מַהְבִּיל
וַעֲנָנָה בַּיְשָׁנִית.

לֹא נְדַבֵּר.

צִפּוֹרִים סַקְרָנִיּוֹת יַמְצִיאוּ מִלִּים נִרְדָּפוֹת לְאֹשֶׁר.

יצירת הביכורים של רונה בני הינה מסע לירי בחוויות האנושיות האוניברסליות הנוגעות לאהבה ולכאבים הכרוכים בה, על דרך החיבור והפירוק. ניתן למצוא בספר עושר רגשי ומתח מתוחכם, בפיסות חיים הנעות בין החיובי לשלילי. בשורותיה היא חוקרת גם בתנועת השנים, בתחושת הדחיפות והצורך - אל מול האינטימיות וחוסר הוודאות. 

בסדק במים נחשף בפנינו קול ייחודי, ישיר ומסקרן, בו מציירת עבורנו המשוררת בשפתה הרגישה והמאופקת, ובדימויים מורכבים ונוגעים ללב, את חייה במסילת החרטה והגעגוע, אל מול פניה המפתיעים והמתחדשים תמיד של החיבה.

נמרוד שיין

פרק ראשון

אישור

רְחוֹבוֹת חַד־צְדָדִיִּים

נוֹטְשִׁים אוֹתִי בַּאֲדִישׁוּת.

מֵאֲחוֹרֵי פַּחֵי אַשְׁפָּה

אֲנִי מְלַקֶּטֶת נְשֹׁרֶת כִּיסִים

אוֹסֶפֶת אִשּׁוּרִים:

לְרָשׁוּיוֹת הַחֹק

לִמְנַהֲלוֹת בָּתֵּי הַסֵּפֶר

לְבִקֹּרֶת לְלֹא גְּבוּלוֹת.

פתיינות ממארת

הָרֶגַע הַזֶּה בַּמִּקְלַחַת שֶׁבּוֹ אֲנִי נֶאֱנַחַת

כְּשֶׁהַמַּיִם מְלַטְּפִים אֶת

הַנְּקֻדָּה הַמְּסֻיֶּמֶת בַּגַּב.

אַתְּ שׂוֹנֵאת כָּל דָּבָר חוּשָׁנִי,

מִינִי,

צִיצִים, תְּחָתִים,

מַחְשׂוֹפִים,

סֶקְס.

הַנִּיחִי לִי כְּבָר

תֵּכֶף אָמוּת.

אנשים נעשים חולים

מֵעֶצֶב

לֹא תָּמִיד שֶׁלָּהֶם.

כּוֹרִים

קִבְרֵי אַחִים

לִתְבוּסַת הַגּוּף.

אֲנָשִׁים נַעֲשִׂים חוֹלִים

כַּאֲשֶׁר בְּגוּפָם הֵם מְנַסִּים לִבְלֹם

שִׁנּוּי.

עוד על הספר

  • הוצאה: אלף - הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: אפריל 2025
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 70 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה
סדק במים רונה בני

אישור

רְחוֹבוֹת חַד־צְדָדִיִּים

נוֹטְשִׁים אוֹתִי בַּאֲדִישׁוּת.

מֵאֲחוֹרֵי פַּחֵי אַשְׁפָּה

אֲנִי מְלַקֶּטֶת נְשֹׁרֶת כִּיסִים

אוֹסֶפֶת אִשּׁוּרִים:

לְרָשׁוּיוֹת הַחֹק

לִמְנַהֲלוֹת בָּתֵּי הַסֵּפֶר

לְבִקֹּרֶת לְלֹא גְּבוּלוֹת.

פתיינות ממארת

הָרֶגַע הַזֶּה בַּמִּקְלַחַת שֶׁבּוֹ אֲנִי נֶאֱנַחַת

כְּשֶׁהַמַּיִם מְלַטְּפִים אֶת

הַנְּקֻדָּה הַמְּסֻיֶּמֶת בַּגַּב.

אַתְּ שׂוֹנֵאת כָּל דָּבָר חוּשָׁנִי,

מִינִי,

צִיצִים, תְּחָתִים,

מַחְשׂוֹפִים,

סֶקְס.

הַנִּיחִי לִי כְּבָר

תֵּכֶף אָמוּת.

אנשים נעשים חולים

מֵעֶצֶב

לֹא תָּמִיד שֶׁלָּהֶם.

כּוֹרִים

קִבְרֵי אַחִים

לִתְבוּסַת הַגּוּף.

אֲנָשִׁים נַעֲשִׂים חוֹלִים

כַּאֲשֶׁר בְּגוּפָם הֵם מְנַסִּים לִבְלֹם

שִׁנּוּי.