היה היו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

רינת פרימו

רינת (בת יצחק ודליה) פרימו, סופרת ילדים ועורכת בהוצאת ידיעות ספרים. מו"לית הוצאת "המבוך".

ראיון "ראש בראש"

תקציר

אגי לא! גליה ודניאל ננעלים בספריה השכונתית בזמן הכנת שיעורי הבית.
בזמן שהם מנסים להתקשר למישהו שיוציא אותם משם, הם מוצאים את עצמם במסע מטורף בתוך האגדות המפורסמות של האחים גרים.
ולא רק זה, מתברר שהם בעצמם נהפכו להיות הגיבורים של האגדות!
פתאום הם נהפכים להנזל וגרטל המסכנים, או לנסיכה והצפרדע (קוה!), או לבת הטוחן שצריכה לטוות זהב מקש. 
חייבת להיות דרך החוצה מהכישוף הזה – אבל איך? ומה הם אמורים לעשות?
ולמה גליה חושבת שזה דווקא נחמד לחיות בתוך הסיפורים במקום לחזור הביתה לארוחת הערב?

היה היו הוא סיפור הרפתקאות מצחיק וסוחף על שני ילדים בני זמננו שמוצאים את עצמם בתוך האגדות שכולנו מכירים, אבל לא בדיוק ככה.

רינת פרימו היא מעריצה נלהבת של מעשיות האחים גרים, אבל לא ממש רוצה להשתתף בהן בעצמה. עדי אלקין היא מאיירת וקומיקסאית שהיתה קופצת לתוך האיורים של עצמה אם היה אפשר. זהו ספרן השני ביחד אחרי ספר הקומיקס המצליח זלמן.

פרק ראשון

הַסִפְרִיָה הַשְׁכוּנָתִית הָיְתָה מָקוֹם דֵי נָעִים, אֲבָל דָנִיאֵל רָתַח מִכַּעַס עַל זֶה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבַלוֹת בָּה אֶת אַחַר הַצָהֳרַיִם.

הוּא הָיָה יָכוֹל לְשַׂחֵק עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלוֹ בְּכַדוּרֶגֶל!

הוּא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת טֵלֵוִיזְיָה!

הוּא הָיָה יָכוֹל לְנַגֵן בְּגִיטָרָה, לְאַמֵץ גוּר חֲתוּלִים, לַעֲשׂוֹת גִלְגוּלִים וּקְפִיצוֹת עַל הַמִטָה שֶׁל אִמָא וְאַבָּא. כָּל דָבָר הָיָה יוֹתֵר טוֹב מִלְהָכִין שִׁעוּרֵי בַּיִת מְשַׁעַמְמִים כָּל כָּךְ. לֹא הָיְתָה לוֹ בְּעָיָה עִם שִׁעוּרֵי בַּיִת בְּחֶשְׁבּוֹן אוֹ בְּאַנְגְלִית. אֲבָל תָמָרָה הַמוֹרָה בִּקְשָׁה מֵהֶם לְהַמְצִיא וְלִכְתֹב מַעֲשִׂיָה. אֵיזֶה שִׁעוּרֵי בַּיִת מְטֻפָּשִׁים. דָנִיאֵל יָשַׁב בַּחֶדֶר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַסִפְרִיָה וּמוּלוֹ סֵפֶר אֹסֶף מַעֲשִׂיוֹת הָאַחִים גְרִים וְנִסָה לְהָבִין אֵיךְ כּוֹתְבִים מַעֲשִׂיָה.

הוּא לֹא שָׂם לֵב, אֲבָל שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת לְיָדוֹ יָשְׁבָה גַלְיָה, מֵהַכִּתָה הַמַקְבִּילָה, עִם אוֹתוֹ סֵפֶר. אוֹתָה אַף אֶחָד לֹא הִכְרִיחַ לָשֶׁבֶת בַּסִפְרִיָה בְּעֶרֶב הַסְתָו. בַּחוּץ כְּבָר הֶחְשִׁיךְ לַמְרוֹת הַשָׁעָה הַמֻקְדֶמֶת.

אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת גָמְרָה מִזְמַן, אֲבָל לֹא הָיוּ לָה חֲבֵרוֹת אוֹ חֲבֵרִים, וּבַבַּיִת הָיָה לֹא נָעִים כְּבָר הַרְבֵּה מְאֹד זְמַן. אָז כָּל אַחַר צָהֳרַיִם הִיא יָשְׁבָה בַּסִפְרִיָה וְקָרְאָה סְפָרִים. וּכְכָל שֶׁהָעֲלִילָה הָיְתָה רְחוֹקָה יוֹתֵר מֵהַחַיִים שֶׁלָה, כָּךְ הָיָה יוֹתֵר טוֹב.

כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁקוּעַ בְּעַצְמוֹ וּבַסֵפֶר שֶׁמוּלוֹ. גַם הַסַפְרָנִית הָיְתָה שְׁקוּעָה בָּעֻבְדָה שֶׁהִיא צְרִיכָה לְמַהֵר הַבַּיְתָה כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת הַיַלְדָה שֶׁלָה מֵהַמְטַפֶּלֶת וּלְהָכִין לָה אֲרוּחַת עֶרֶב. לָכֵן, בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בְּדִיוּק, קָמָה מִמְקוֹמָה, הִתְמַתְחָה, הֵעִיפָה מַבָּט עַל הַסִפְרִיָה הָרֵיקָה, כִּבְּתָה אֶת הָאוֹר בַּחֶדֶר, שָׁלְפָה צְרוֹר מַפְתְחוֹת גָדוֹל מִתִיקָה, יָצְאָה מֵהַסִפְרִיָה וְסָגְרָה אֶת הַדֶלֶת הַכְּבֵדָה מֵאֲחוֹרֶיהָ. אַחַר כָּךְ נָעֲלָה אוֹתָה בִּשְׁנֵי סִיבוּבֵי מַפְתֵחַ, נִכְנְסָה לַמְכוֹנִית הַקְטַנָה שֶׁלָה, שָׂמְחָה שֶׁהִיא הִתְנִיעָה כְּבָר בַּנִסָיוֹן הַשֵׁנִי וְנָסְעָה מִשָׁם.

אֵלֶה בְּדִיוּק הָיוּ הַדְבָרִים שֶׁעָשְׂתָה הַסַפְרָנִית. מָה הִיא לֹא עָשְׂתָה? הִיא לֹא בָּדְקָה אֶת הַחֶדֶר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַסִפְרִיָה, שֶׁבּוֹ יָשְׁבוּ גַלְיָה וְדָנִיאֵל.

שֶׁבַע דַקוֹת אַחֲרֵי שֵׁשׁ הִתְמַתֵחַ דָנִיאֵל וְהֶחְלִיט שֶׁהַמַעֲשִׂיָה שֶׁכָּתַב תַסְפִּיק בְּהֶחְלֵט לִמְשִׂימַת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת. הוּא קָרָא אֶת מָה שֶׁכָּתַב בַּמַחְבֶּרֶת שֶׁלוֹ: הָיֹה הָיְתָה נְסִיכָה, הָיֹה הָיָה נָסִיךְ, הָיֹה הָיְתָה מְכַשֵׁפָה רְשָׁעִית. הַמְכַשֵׁפָה לֹא רָצְתָה שֶׁהַנְסִיכָה וְהַנָסִיךְ יִתְחַתְנוּ, אֲבָל הֵם הִתְחַתְנוּ בְּכָל זֹאת וְחָיוּ בְּאֹשֶׁר וָעֹשֶׁר עַד עֶצֶם הַיוֹם הַזֶה.

דָנִיאֵל סָגַר אֶת הַמַחְבֶּרֶת וְאֶת הַסֵפֶר וְהִתְכַּוֵן לָצֵאת מֵהַסִפְרִיָה. לְהַפְתָעָתוֹ רָאָה שֶׁהַחֶדֶר שֶׁמוֹבִיל אֶל הַיְצִיאָה חָשׁוּךְ לַחֲלוּטִין. הוּא לֹא הָיָה יֶלֶד פַּחְדָן, אֲבָל מַרְאֵה הַסִפְרִיָה הַחֲשׁוּכָה הֶעֱבִיר לוֹ צְמַרְמֹרֶת בָּעֹרֶף. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא נִשְׁאַר כָּאן לְבַד? לְמַרְבֵּה הַהֲקָלָה הִבְחִין פִּתְאוֹם בַּיַלְדָה שֶׁיָשְׁבָה שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת לְיָדוֹ. הוּא יָדַע שֶׁהֵם לוֹמְדִים בְּאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר, אֲבָל לֹא הָיָה לוֹ מֻשָׂג אֵיךְ קוֹרְאִים לָה.

"אֶה... סְלִיחָה?" פָּנָה אֵלֶיהָ.

גַלְיָה הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁה. "מָה? סוֹגְרִים?" אָמְרָה בְּעֶצֶב.

"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁכְּבָר סָגְרוּ..." קוֹלוֹ שֶׁל דָנִיאֵל רָעַד קְצָת.

גַלְיָה קָמָה מִמְקוֹמָה. דָנִיאֵל שָׂם לֵב שֶׁהִיא בִּכְלָל לֹא נִרְאֵית מֻדְאֶגֶת. לְהֶפֶךְ, עֵינֶיהָ נָצְצוּ כְּאִלוּ מִישֶׁהוּ הֵכִין לָה הַפְתָעַת יוֹם הֻלֶדֶת מְשַׂמַחַת בִּמְיֻחָד.

"אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה..." אָמְרָה אַחֲרֵי שֶׁחָזְרָה מֵהַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ. "זֶה בְּדִיוּק מָה שֶׁחָלַמְתִי עָלָיו... שֶׁיִנְעֲלוּ אוֹתִי בַּסִפְרִיָה לְלַיְלָה שָׁלֵם..."

הִיא לֹא מַאֲמִינָה? דָנִיאֵל לֹא הֶאֱמִין! עַל מָה הִיא מְדַבֶּרֶת?

"יֵשׁ לָךְ טֵלֵפוֹן?" שָׁאַל דָנִיאֵל. בְּדִיוּק הַיוֹם שָׁכַח אֶת הַטֵלֵפוֹן שֶׁלוֹ בַּבַּיִת. אֵיזֶה מַזָל רַע!

"אֶה, כֵּן..." אָמְרָה הַיַלְדָה וְנִשְׁמְעָה מַמָשׁ מְאֻכְזֶבֶת. הִיא פִּשְׁפְּשָׁה בַּתִיק שֶׁלָה וְהוֹצִיאָה מַכְשִׁיר חָדָשׁ וְיָקָר לְמַרְאֶה. הִיא הוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לְדָנִיאֵל.

"אַתְ לֹא רוֹצָה לְהִתְקַשֵׁר לַהוֹרִים שֶׁלָךְ?" הִתְפַּלֵא, אֲבָל הִיא כְּבָר חָזְרָה לָשֶׁבֶת וְהִמְשִׁיכָה לִקְרֹא בַּסֵפֶר. "לֹא בִּמְיֻחָד, אֲבָל אַתָה יָכוֹל לְהִתְקַשֵׁר. יָדַעְתִי שֶׁזֶה טוֹב מִכְּדֵי לִהְיוֹת אֲמִתִי."

טוֹב? דָנִיאֵל לֹא הֵבִין אֵיךְ הִיא יְכוֹלָה לְדַבֵּר כָּךְ, אֲבָל הוּא מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. מָה שֶׁחָשׁוּב הוּא שֶׁיֵשׁ לָה טֵלֵפוֹן. הוּא נִסָה לְהַדְלִיק אֶת הַמַכְשִׁיר.

"אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ," הוֹשִׁיט לָה בַּחֲזָרָה אֶת הַטֵלֵפוֹן. "אֵיךְ מַדְלִיקִים אוֹתוֹ?"

גַלְיָה לָקְחָה אוֹתוֹ לְיָדֶיהָ, לָחֲצָה פֹּה וְלָחֲצָה שָׁם וּלְחֶרְדָתוֹ שֶׁל דָנִיאֵל שׁוּב אֹרוּ עֵינֶיהָ. "הוּא לֹא טָעוּן! נִגְמְרָה לוֹ הַסוֹלְלָה," אָמְרָה בְּחִיוּךְ.

"מָה נַעֲשֶׂה?" שָׁאַל דָנִיאֵל בַּחֲרָדָה.

"בֶּטַח יֵשׁ כָּאן טֵלֵפוֹן," אָמְרָה גַלְיָה בְּחֹסֶר עִנְיָן וְהִמְשִׁיכָה לִקְרֹא.

בָּרוּר, טָפַח דָנִיאֵל עַל מִצְחוֹ, אֵיךְ לֹא חָשַׁב עַל זֶה קֹדֶם? הוּא גִשֵׁשׁ לִמְצֹא אֶת מֶתֶג הָאוֹר לַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ, אֲבָל לֹא מָצָא אוֹתוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם.

"תַגִידִי," פָּנָה לְבַסוֹף אֶל הַיַלְדָה שֶׁקָרְאָה בְּשַׁלְוָה, "אַתְ לֹא רוֹצָה לָצֵאת מִכָּאן?"

"לֹא דָחוּף לִי," אָמְרָה. "אֶמְמְמְ... אַתָה קְצָת מַפְרִיעַ לִי לִקְרֹא, אַתָה מוּכָן לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּשֶׁקֶט?"

וָואוּ! הִיא הָיְתָה מַרְגִיזָה! "אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ בִּכְלָל?" שָׁאַל.

"גַלְיָה," אָמְרָה.

"אֲנִי דָנִיאֵל."

"אוֹקֵי," מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ. "מַדְלִיקִים אֶת הָאוֹר מִשָׁם," אָמְרָה וְהִצְבִּיעָה עַל הַקִיר.

דָנִיאֵל לָחַץ עַל הַמֶתֶג בַּהֲקָלָה. אוֹר לָבָן הֵצִיף אֶת הַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ וְסִנְוֵר אוֹתוֹ. לְרֶגַע הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה צֵל חוֹמֵק בֵּין מַדְפֵי הַסִפְרִיָה וְנֶעֱלָם בְּלִחְשׁוּשׁ בְּאַחַד הַמַעֲבָרִים. הוּא שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו. בִּטְנוֹ הִשְׁמִיעָה קוֹל קִרְקוּר שֶׁנִשְׁמַע הֵיטֵב בַּסִפְרִיָה הַדוֹמֶמֶת.

"מָה זֶה הָיָה?" נִשְׁמַע קוֹלָה שֶׁל גַלְיָה מֵהַחֶדֶר הַשֵׁנִי.

"כְּלוּם, אֲנִי רָעֵב... זֹאת הַבֶּטֶן שֶׁלִי."

"בְּדִיוּק אֲנִי קוֹרֵאת עַל יְלָדִים רְעֵבִים," אָמְרָה גַלְיָה, "אֲבָל הַבֶּטֶן שֶׁלָהֶם לֹא נִשְׁמַעַת כְּמוֹ חֲצוֹצְרָה."

עֵינָיו הִתְרַגְלוּ לָאוֹר וְהוּא רָאָה אֶת שֻׁלְחַן הַסַפְרָנִית וְעָלָיו — יֵשׁ! יֵשׁ! יֵשׁ! — טֵלֵפוֹן מִשְׂרָדִי מְיֻשָׁן.

דָנִיאֵל צִוָה עַל הַבֶּטֶן שֶׁלוֹ לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת וּמִהֵר אֶל הַשֻׁלְחָן. הוּא הֵרִים אֶת שְׁפוֹפֶרֶת הַטֵלֵפוֹן וְהִתְכַּוֵן לְחַיֵג אֶת מִסְפַּר הַטֵלֵפוֹן בַּבַּיִת שֶׁלוֹ, אֲבָל יָדוֹ קָפְאָה בְּאֶמְצַע הַתְנוּעָה. הַמַקָשִׁים שֶׁל הַטֵלֵפוֹן לֹא נִרְאוּ כְּמוֹ שׁוּם דָבָר שֶׁהִכִּיר. לֹא הָיוּ עֲלֵיהֶם סְפָרוֹת אֶלָא רַק סִימָנִים מְשֻׁנִים לְמַרְאֶה שֶׁהֶעֱבִירוּ עוֹד צְמַרְמֹרֶת בְּעָרְפּוֹ.

מָה הוּא אָמוּר לַעֲשׂוֹת עִם הַטֵלֵפוֹן הַזֶה? הוּא הִסְתַכֵּל עַל הַשֻׁלְחָן הַמְבֻלְגָן שֶׁהָיָה עָמוּס בַּעֲרֵמוֹת שֶׁל סְפָרִים וְאָז הֵרִים אֶת הַמַבָּט. עַל לוּחַ הַשַׁעַם שֶׁעַל הַקִיר הָיָה שֶׁלֶט:

לְקַו חוּץ יֵשׁ לְחַיֵג 431

אֲבָל אֵיךְ הוּא אָמוּר לְחַיֵג סְפָרוֹת אִם כָּל מָה שֶׁיֵשׁ זֶה סִימָנִים? הוּא נִסָה לִלְחֹץ עַל כָּל הַמַקָשִׁים. שׁוּם דָבָר. מִשְׁפוֹפֶרֶת הַטֵלֵפוֹן בָּקַע רַק צְלִיל חִיוּג מְקֻטָע וּמָהִיר.

עֵינָיו חִפְּשׂוּ עַל הַקִיר, עַל הַשֻׁלְחָן, אֲפִלוּ מִתַחְתָיו. פִּתְאֹם נִתְקַל בְּפִסַת נְיָר מַצְהִיבָה מֻדְבֶּקֶת עַל הַמְגֵרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַשֻׁלְחָן:

הוּא הִשְׁוָה בֵּין הַסִימָנִים שֶׁבַּפֶּתֶק לְבֵין הַסִימָנִים שֶׁעַל לַחְצָנֵי הַטֵלֵפוֹן. כֵּן. הוּא בַּכִּווּן הַנָכוֹן. אֲבָל מָה הוּא אָמוּר לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו? בִּטְנוֹ הִשְׁמִיעָה עוֹד קוֹל קִרְקוּר עָמוּם.

"עֲמַלְיָה, אַתְ מוּכָנָה לָבוֹא לַעֲזֹר לִי רֶגַע?" הוּא קָרָא לְעֵבֶר הַחֶדֶר הַשֵׁנִי.

"שְׁנִיָה, אֲנִי רַק גוֹמֶרֶת אֶת הַסִפּוּר," הִיא מִלְמְלָה. "וְחוּץ מִזֶה קוֹרְאִים לִי גַלְיָה."

גַלְיָה, עֲמַלְיָה, מָה זֶה מְשַׁנֶה? הוּא לֹא יִרְאֶה אוֹתָה אַחֲרֵי שֶׁיֵצְאוּ מִכָּאן.

אַחַר כָּךְ שָׁמַע אוֹתָה סוֹגֶרֶת אֶת הַסֵפֶר הֶעָבֶה בַּחֲבָטָה.

"מָה?" שָׁאֲלָה בַּאֲדִישׁוּת כְּשֶׁהָיְתָה לְיָדוֹ.

הוּא הֶרְאָה לָה אֶת הַטֵלֵפוֹן הַמוּזָר. הַתְגוּבָה שֶׁלָה הָיְתָה מוּזָרָה אֲפִלוּ יוֹתֵר. עֵינֶיהָ נִפְקְחוּ וּפָנֶיהָ הֵאִירוּ בְּחִיוּךְ.

"וָואוּ!" אָמְרָה בְּהִתְפַּעֲלוּת. "טֵלֵפוֹן מְכֻשָׁף."

"מָה פִּתְאוֹם מְכֻשָׁף? זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ טֵלֵפוֹן מִלִפְנֵי מָאתַיִם שָׁנָה."

"לִפְנֵי מָאתַיִם שָׁנָה עוֹד לֹא הִמְצִיאוּ אֶת הַטֵלֵפוֹן."

הוּא הֶרְאָה לָה אֶת הַפֶּתֶק הַמֻדְבָּק עַל הַמְגֵרָה. "אַתְ חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶה קָשׁוּר...?"

הִיא הִתְלַהֲבָה אֲפִלוּ יוֹתֵר. "בָּרוּר! זֹאת חִידָה! חַכֵּה שְׁנִיָה..."

הִיא שָׁלְפָה עִפָּרוֹן מֵהָעִרְבּוּבְיָה שֶׁעַל הַשֻׁלְחָן וְהִתְחִילָה לְחַשֵׁב בְּקוֹל רָם: "אַרְבַּע... אָה, זֶה חָמֵשׁ... אֵיפֹה הַשָׁלוֹשׁ? הִנֵה אַתָה..."

אַחֲרֵי כַּמָה דַקוֹת הֶרְאֲתָה לוֹ מָה שִׁרְבְּטָה עַל הַנְיָר: "הִנֵה, חַיֵג אֶת זֶה."

דָנִיאֵל עָשָׂה כִּדְבָרֶיהָ וְלָחַץ עַל שְׁלוֹשָׁה לַחְצָנִים:

 

לְרֶגַע הָיָה בָּטוּחַ שֶׁשׁוּם דָבָר לֹא יִקְרֶה.

"מָה קָרָאת שָׁם קֹדֶם? אֵיזֶה סִפּוּר כָּל כָּךְ עִנְיֵן אוֹתָךְ?" שָׁאַל אֶת גַלְיָה בִּזְמַן שֶׁהִמְתִין לְאֵיזֶשֶׁהוּ צְלִיל מֵהַטֵלֵפוֹן. לְפָחוֹת צְלִיל הַחִיוּג הַמְקֻטָע נִפְסַק.

"הֶנְזְל וּגְרֶטְל," עָנְתָה גַלְיָה.

וְכָךְ קָרָה שֶׁבָּרֶגַע שֶׁבָּקַע קוֹל מֵהַטֵלֵפוֹן וְשָׁאַל: "לְאָן בִּרְצוֹנְךָ לְהַגִיעַ?" אָמַר דָנִיאֵל לְגַלְיָה: "מָה זֶה הֶנְזְל וּגְרֶטְל?"

הוּא שָׁמַע אֶת תְחִלַת תְשׁוּבָתָה: "נוּ, עַמִי וְתָמִי. הַמַעֲשִׂיָה עַל הַיְלָדִים וְהַבַּיִת שֶׁעָשׂוּי מִ..." קוֹלָה שֶׁל גַלְיָה נִשְׁמַע לוֹ פִּתְאוֹם חַלָשׁ וְעָמוּם. הֶבְזֵק אוֹר עָבַר בַּסִפְרִיָה, מְלֻוֶה בְּקוֹל נֶפֶץ. כְּאִלוּ הִתְחוֹלְלָה בַּמָקוֹם סוּפַת רְעָמִים וּבְרָקִים. דָנִיאֵל עָצַם אֶת עֵינָיו בְּאֵימָה.

כְּשֶׁפָּקַח אוֹתָן הוּא כְּבָר לֹא עָמַד בַּחֲדַר הַסִפְרִיָה. הוּא הָיָה בְּיַעַר שֶׁמֵעוֹלָם לֹא רָאָה. מַשַׁב רוּחַ קַר חָדַר דֶרֶךְ בְּגָדָיו. גַלְיָה עָמְדָה לְיָדוֹ, לְבוּשָׁה בְּשִׂמְלַת שַׂק יְשָׁנָה וּקְרוּעָה. בְּאֹפֶן מַרְגִיז בָּחֲרָה בִּטְנוֹ דַוְקָא עַכְשָׁו לְהַשְׁמִיעַ עוֹד קוֹל קִרְקוּר.

"אֲנִי רָעֵב..." אָמַר בְּהִתְנַצְלוּת.

"תַפְסִיקוּ כְּבָר לְהִתְלוֹנֵן! אַתֶם כָּל הַזְמַן רְעֵבִים!" הִקְפִּיץ אוֹתוֹ קוֹל. לְיַד שְׁנֵי הַיְלָדִים עָמְדוּ גֶבֶר וְאִשָׁה רָזִים, לְבוּשִׁים גַם הֵם בִּבְגָדִים קְרוּעִים. פָּנֶיהָ שֶׁל הָאִשָׁה הִבִּיעוּ רֹגֶז. הַגֶבֶר נִרְאָה עָצוּב. מֵאֲחוֹרֵיהֶם עָמְדָה בִּקְתַת עֵץ יְשָׁנָה וּמְלֻכְלֶכֶת. הַגֶבֶר תָחַב לִידֵיהֶם שֶׁל דָנִיאֵל וְגַלְיָה מַשֶׁהוּ בִּלְתִי מְזֹהֶה.

דָנִיאֵל הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בְּבֶהָלָה עַל הָרִצְפָּה. "מָה זֶה?"

הָאִשָׁה הִתְפּוֹצְצָה מִכַּעַס. "אַתָה זוֹרֵק לֶחֶם? תָרִים אוֹתוֹ מִיָד! עוֹד מְעַט נֵצֵא לַדֶרֶךְ וּכְדַאי מְאֹד שֶׁיִהְיֶה לְךָ אִתְךָ מַשֶׁהוּ לֶאֱכֹל."

דָנִיאֵל הִתְכּוֹפֵף לָרִצְפָּה וְהֵרִים אֶת פְּרוּסַת הַלֶחֶם הַקָשָׁה וְהַמְלֻכְלֶכֶת.

"מָה קוֹרֶה פֹּה?" לָחַשׁ אֶל גַלְיָה.

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנַחְנוּ..."

"קָדִימָה, הֶנְזְל וּגְרֶטְל, אֵין לָנוּ אֶת כָּל הַיוֹם. בּוֹאוּ אֶל הַיַעַר."

וְהַגֶבֶר וְהָאִשָׁה הִתְחִילוּ לִצְעֹד לְתוֹךְ הַסְבַךְ הָאָפֵל שֶׁלִפְנֵיהֶם.

רינת פרימו

רינת (בת יצחק ודליה) פרימו, סופרת ילדים ועורכת בהוצאת ידיעות ספרים. מו"לית הוצאת "המבוך".

ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

היה היו רינת פרימו

הַסִפְרִיָה הַשְׁכוּנָתִית הָיְתָה מָקוֹם דֵי נָעִים, אֲבָל דָנִיאֵל רָתַח מִכַּעַס עַל זֶה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְבַלוֹת בָּה אֶת אַחַר הַצָהֳרַיִם.

הוּא הָיָה יָכוֹל לְשַׂחֵק עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלוֹ בְּכַדוּרֶגֶל!

הוּא הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת טֵלֵוִיזְיָה!

הוּא הָיָה יָכוֹל לְנַגֵן בְּגִיטָרָה, לְאַמֵץ גוּר חֲתוּלִים, לַעֲשׂוֹת גִלְגוּלִים וּקְפִיצוֹת עַל הַמִטָה שֶׁל אִמָא וְאַבָּא. כָּל דָבָר הָיָה יוֹתֵר טוֹב מִלְהָכִין שִׁעוּרֵי בַּיִת מְשַׁעַמְמִים כָּל כָּךְ. לֹא הָיְתָה לוֹ בְּעָיָה עִם שִׁעוּרֵי בַּיִת בְּחֶשְׁבּוֹן אוֹ בְּאַנְגְלִית. אֲבָל תָמָרָה הַמוֹרָה בִּקְשָׁה מֵהֶם לְהַמְצִיא וְלִכְתֹב מַעֲשִׂיָה. אֵיזֶה שִׁעוּרֵי בַּיִת מְטֻפָּשִׁים. דָנִיאֵל יָשַׁב בַּחֶדֶר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַסִפְרִיָה וּמוּלוֹ סֵפֶר אֹסֶף מַעֲשִׂיוֹת הָאַחִים גְרִים וְנִסָה לְהָבִין אֵיךְ כּוֹתְבִים מַעֲשִׂיָה.

הוּא לֹא שָׂם לֵב, אֲבָל שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת לְיָדוֹ יָשְׁבָה גַלְיָה, מֵהַכִּתָה הַמַקְבִּילָה, עִם אוֹתוֹ סֵפֶר. אוֹתָה אַף אֶחָד לֹא הִכְרִיחַ לָשֶׁבֶת בַּסִפְרִיָה בְּעֶרֶב הַסְתָו. בַּחוּץ כְּבָר הֶחְשִׁיךְ לַמְרוֹת הַשָׁעָה הַמֻקְדֶמֶת.

אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת גָמְרָה מִזְמַן, אֲבָל לֹא הָיוּ לָה חֲבֵרוֹת אוֹ חֲבֵרִים, וּבַבַּיִת הָיָה לֹא נָעִים כְּבָר הַרְבֵּה מְאֹד זְמַן. אָז כָּל אַחַר צָהֳרַיִם הִיא יָשְׁבָה בַּסִפְרִיָה וְקָרְאָה סְפָרִים. וּכְכָל שֶׁהָעֲלִילָה הָיְתָה רְחוֹקָה יוֹתֵר מֵהַחַיִים שֶׁלָה, כָּךְ הָיָה יוֹתֵר טוֹב.

כָּל אֶחָד מֵהֶם הָיָה שָׁקוּעַ בְּעַצְמוֹ וּבַסֵפֶר שֶׁמוּלוֹ. גַם הַסַפְרָנִית הָיְתָה שְׁקוּעָה בָּעֻבְדָה שֶׁהִיא צְרִיכָה לְמַהֵר הַבַּיְתָה כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת הַיַלְדָה שֶׁלָה מֵהַמְטַפֶּלֶת וּלְהָכִין לָה אֲרוּחַת עֶרֶב. לָכֵן, בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בְּדִיוּק, קָמָה מִמְקוֹמָה, הִתְמַתְחָה, הֵעִיפָה מַבָּט עַל הַסִפְרִיָה הָרֵיקָה, כִּבְּתָה אֶת הָאוֹר בַּחֶדֶר, שָׁלְפָה צְרוֹר מַפְתְחוֹת גָדוֹל מִתִיקָה, יָצְאָה מֵהַסִפְרִיָה וְסָגְרָה אֶת הַדֶלֶת הַכְּבֵדָה מֵאֲחוֹרֶיהָ. אַחַר כָּךְ נָעֲלָה אוֹתָה בִּשְׁנֵי סִיבוּבֵי מַפְתֵחַ, נִכְנְסָה לַמְכוֹנִית הַקְטַנָה שֶׁלָה, שָׂמְחָה שֶׁהִיא הִתְנִיעָה כְּבָר בַּנִסָיוֹן הַשֵׁנִי וְנָסְעָה מִשָׁם.

אֵלֶה בְּדִיוּק הָיוּ הַדְבָרִים שֶׁעָשְׂתָה הַסַפְרָנִית. מָה הִיא לֹא עָשְׂתָה? הִיא לֹא בָּדְקָה אֶת הַחֶדֶר הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַסִפְרִיָה, שֶׁבּוֹ יָשְׁבוּ גַלְיָה וְדָנִיאֵל.

שֶׁבַע דַקוֹת אַחֲרֵי שֵׁשׁ הִתְמַתֵחַ דָנִיאֵל וְהֶחְלִיט שֶׁהַמַעֲשִׂיָה שֶׁכָּתַב תַסְפִּיק בְּהֶחְלֵט לִמְשִׂימַת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת. הוּא קָרָא אֶת מָה שֶׁכָּתַב בַּמַחְבֶּרֶת שֶׁלוֹ: הָיֹה הָיְתָה נְסִיכָה, הָיֹה הָיָה נָסִיךְ, הָיֹה הָיְתָה מְכַשֵׁפָה רְשָׁעִית. הַמְכַשֵׁפָה לֹא רָצְתָה שֶׁהַנְסִיכָה וְהַנָסִיךְ יִתְחַתְנוּ, אֲבָל הֵם הִתְחַתְנוּ בְּכָל זֹאת וְחָיוּ בְּאֹשֶׁר וָעֹשֶׁר עַד עֶצֶם הַיוֹם הַזֶה.

דָנִיאֵל סָגַר אֶת הַמַחְבֶּרֶת וְאֶת הַסֵפֶר וְהִתְכַּוֵן לָצֵאת מֵהַסִפְרִיָה. לְהַפְתָעָתוֹ רָאָה שֶׁהַחֶדֶר שֶׁמוֹבִיל אֶל הַיְצִיאָה חָשׁוּךְ לַחֲלוּטִין. הוּא לֹא הָיָה יֶלֶד פַּחְדָן, אֲבָל מַרְאֵה הַסִפְרִיָה הַחֲשׁוּכָה הֶעֱבִיר לוֹ צְמַרְמֹרֶת בָּעֹרֶף. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא נִשְׁאַר כָּאן לְבַד? לְמַרְבֵּה הַהֲקָלָה הִבְחִין פִּתְאוֹם בַּיַלְדָה שֶׁיָשְׁבָה שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת לְיָדוֹ. הוּא יָדַע שֶׁהֵם לוֹמְדִים בְּאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר, אֲבָל לֹא הָיָה לוֹ מֻשָׂג אֵיךְ קוֹרְאִים לָה.

"אֶה... סְלִיחָה?" פָּנָה אֵלֶיהָ.

גַלְיָה הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁה. "מָה? סוֹגְרִים?" אָמְרָה בְּעֶצֶב.

"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁכְּבָר סָגְרוּ..." קוֹלוֹ שֶׁל דָנִיאֵל רָעַד קְצָת.

גַלְיָה קָמָה מִמְקוֹמָה. דָנִיאֵל שָׂם לֵב שֶׁהִיא בִּכְלָל לֹא נִרְאֵית מֻדְאֶגֶת. לְהֶפֶךְ, עֵינֶיהָ נָצְצוּ כְּאִלוּ מִישֶׁהוּ הֵכִין לָה הַפְתָעַת יוֹם הֻלֶדֶת מְשַׂמַחַת בִּמְיֻחָד.

"אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה..." אָמְרָה אַחֲרֵי שֶׁחָזְרָה מֵהַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ. "זֶה בְּדִיוּק מָה שֶׁחָלַמְתִי עָלָיו... שֶׁיִנְעֲלוּ אוֹתִי בַּסִפְרִיָה לְלַיְלָה שָׁלֵם..."

הִיא לֹא מַאֲמִינָה? דָנִיאֵל לֹא הֶאֱמִין! עַל מָה הִיא מְדַבֶּרֶת?

"יֵשׁ לָךְ טֵלֵפוֹן?" שָׁאַל דָנִיאֵל. בְּדִיוּק הַיוֹם שָׁכַח אֶת הַטֵלֵפוֹן שֶׁלוֹ בַּבַּיִת. אֵיזֶה מַזָל רַע!

"אֶה, כֵּן..." אָמְרָה הַיַלְדָה וְנִשְׁמְעָה מַמָשׁ מְאֻכְזֶבֶת. הִיא פִּשְׁפְּשָׁה בַּתִיק שֶׁלָה וְהוֹצִיאָה מַכְשִׁיר חָדָשׁ וְיָקָר לְמַרְאֶה. הִיא הוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לְדָנִיאֵל.

"אַתְ לֹא רוֹצָה לְהִתְקַשֵׁר לַהוֹרִים שֶׁלָךְ?" הִתְפַּלֵא, אֲבָל הִיא כְּבָר חָזְרָה לָשֶׁבֶת וְהִמְשִׁיכָה לִקְרֹא בַּסֵפֶר. "לֹא בִּמְיֻחָד, אֲבָל אַתָה יָכוֹל לְהִתְקַשֵׁר. יָדַעְתִי שֶׁזֶה טוֹב מִכְּדֵי לִהְיוֹת אֲמִתִי."

טוֹב? דָנִיאֵל לֹא הֵבִין אֵיךְ הִיא יְכוֹלָה לְדַבֵּר כָּךְ, אֲבָל הוּא מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. מָה שֶׁחָשׁוּב הוּא שֶׁיֵשׁ לָה טֵלֵפוֹן. הוּא נִסָה לְהַדְלִיק אֶת הַמַכְשִׁיר.

"אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ," הוֹשִׁיט לָה בַּחֲזָרָה אֶת הַטֵלֵפוֹן. "אֵיךְ מַדְלִיקִים אוֹתוֹ?"

גַלְיָה לָקְחָה אוֹתוֹ לְיָדֶיהָ, לָחֲצָה פֹּה וְלָחֲצָה שָׁם וּלְחֶרְדָתוֹ שֶׁל דָנִיאֵל שׁוּב אֹרוּ עֵינֶיהָ. "הוּא לֹא טָעוּן! נִגְמְרָה לוֹ הַסוֹלְלָה," אָמְרָה בְּחִיוּךְ.

"מָה נַעֲשֶׂה?" שָׁאַל דָנִיאֵל בַּחֲרָדָה.

"בֶּטַח יֵשׁ כָּאן טֵלֵפוֹן," אָמְרָה גַלְיָה בְּחֹסֶר עִנְיָן וְהִמְשִׁיכָה לִקְרֹא.

בָּרוּר, טָפַח דָנִיאֵל עַל מִצְחוֹ, אֵיךְ לֹא חָשַׁב עַל זֶה קֹדֶם? הוּא גִשֵׁשׁ לִמְצֹא אֶת מֶתֶג הָאוֹר לַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ, אֲבָל לֹא מָצָא אוֹתוֹ בְּשׁוּם מָקוֹם.

"תַגִידִי," פָּנָה לְבַסוֹף אֶל הַיַלְדָה שֶׁקָרְאָה בְּשַׁלְוָה, "אַתְ לֹא רוֹצָה לָצֵאת מִכָּאן?"

"לֹא דָחוּף לִי," אָמְרָה. "אֶמְמְמְ... אַתָה קְצָת מַפְרִיעַ לִי לִקְרֹא, אַתָה מוּכָן לִהְיוֹת יוֹתֵר בְּשֶׁקֶט?"

וָואוּ! הִיא הָיְתָה מַרְגִיזָה! "אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ בִּכְלָל?" שָׁאַל.

"גַלְיָה," אָמְרָה.

"אֲנִי דָנִיאֵל."

"אוֹקֵי," מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ. "מַדְלִיקִים אֶת הָאוֹר מִשָׁם," אָמְרָה וְהִצְבִּיעָה עַל הַקִיר.

דָנִיאֵל לָחַץ עַל הַמֶתֶג בַּהֲקָלָה. אוֹר לָבָן הֵצִיף אֶת הַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ וְסִנְוֵר אוֹתוֹ. לְרֶגַע הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא רוֹאֶה צֵל חוֹמֵק בֵּין מַדְפֵי הַסִפְרִיָה וְנֶעֱלָם בְּלִחְשׁוּשׁ בְּאַחַד הַמַעֲבָרִים. הוּא שִׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו. בִּטְנוֹ הִשְׁמִיעָה קוֹל קִרְקוּר שֶׁנִשְׁמַע הֵיטֵב בַּסִפְרִיָה הַדוֹמֶמֶת.

"מָה זֶה הָיָה?" נִשְׁמַע קוֹלָה שֶׁל גַלְיָה מֵהַחֶדֶר הַשֵׁנִי.

"כְּלוּם, אֲנִי רָעֵב... זֹאת הַבֶּטֶן שֶׁלִי."

"בְּדִיוּק אֲנִי קוֹרֵאת עַל יְלָדִים רְעֵבִים," אָמְרָה גַלְיָה, "אֲבָל הַבֶּטֶן שֶׁלָהֶם לֹא נִשְׁמַעַת כְּמוֹ חֲצוֹצְרָה."

עֵינָיו הִתְרַגְלוּ לָאוֹר וְהוּא רָאָה אֶת שֻׁלְחַן הַסַפְרָנִית וְעָלָיו — יֵשׁ! יֵשׁ! יֵשׁ! — טֵלֵפוֹן מִשְׂרָדִי מְיֻשָׁן.

דָנִיאֵל צִוָה עַל הַבֶּטֶן שֶׁלוֹ לְחַכּוֹת בְּסַבְלָנוּת וּמִהֵר אֶל הַשֻׁלְחָן. הוּא הֵרִים אֶת שְׁפוֹפֶרֶת הַטֵלֵפוֹן וְהִתְכַּוֵן לְחַיֵג אֶת מִסְפַּר הַטֵלֵפוֹן בַּבַּיִת שֶׁלוֹ, אֲבָל יָדוֹ קָפְאָה בְּאֶמְצַע הַתְנוּעָה. הַמַקָשִׁים שֶׁל הַטֵלֵפוֹן לֹא נִרְאוּ כְּמוֹ שׁוּם דָבָר שֶׁהִכִּיר. לֹא הָיוּ עֲלֵיהֶם סְפָרוֹת אֶלָא רַק סִימָנִים מְשֻׁנִים לְמַרְאֶה שֶׁהֶעֱבִירוּ עוֹד צְמַרְמֹרֶת בְּעָרְפּוֹ.

מָה הוּא אָמוּר לַעֲשׂוֹת עִם הַטֵלֵפוֹן הַזֶה? הוּא הִסְתַכֵּל עַל הַשֻׁלְחָן הַמְבֻלְגָן שֶׁהָיָה עָמוּס בַּעֲרֵמוֹת שֶׁל סְפָרִים וְאָז הֵרִים אֶת הַמַבָּט. עַל לוּחַ הַשַׁעַם שֶׁעַל הַקִיר הָיָה שֶׁלֶט:

לְקַו חוּץ יֵשׁ לְחַיֵג 431

אֲבָל אֵיךְ הוּא אָמוּר לְחַיֵג סְפָרוֹת אִם כָּל מָה שֶׁיֵשׁ זֶה סִימָנִים? הוּא נִסָה לִלְחֹץ עַל כָּל הַמַקָשִׁים. שׁוּם דָבָר. מִשְׁפוֹפֶרֶת הַטֵלֵפוֹן בָּקַע רַק צְלִיל חִיוּג מְקֻטָע וּמָהִיר.

עֵינָיו חִפְּשׂוּ עַל הַקִיר, עַל הַשֻׁלְחָן, אֲפִלוּ מִתַחְתָיו. פִּתְאֹם נִתְקַל בְּפִסַת נְיָר מַצְהִיבָה מֻדְבֶּקֶת עַל הַמְגֵרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַשֻׁלְחָן:

הוּא הִשְׁוָה בֵּין הַסִימָנִים שֶׁבַּפֶּתֶק לְבֵין הַסִימָנִים שֶׁעַל לַחְצָנֵי הַטֵלֵפוֹן. כֵּן. הוּא בַּכִּווּן הַנָכוֹן. אֲבָל מָה הוּא אָמוּר לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו? בִּטְנוֹ הִשְׁמִיעָה עוֹד קוֹל קִרְקוּר עָמוּם.

"עֲמַלְיָה, אַתְ מוּכָנָה לָבוֹא לַעֲזֹר לִי רֶגַע?" הוּא קָרָא לְעֵבֶר הַחֶדֶר הַשֵׁנִי.

"שְׁנִיָה, אֲנִי רַק גוֹמֶרֶת אֶת הַסִפּוּר," הִיא מִלְמְלָה. "וְחוּץ מִזֶה קוֹרְאִים לִי גַלְיָה."

גַלְיָה, עֲמַלְיָה, מָה זֶה מְשַׁנֶה? הוּא לֹא יִרְאֶה אוֹתָה אַחֲרֵי שֶׁיֵצְאוּ מִכָּאן.

אַחַר כָּךְ שָׁמַע אוֹתָה סוֹגֶרֶת אֶת הַסֵפֶר הֶעָבֶה בַּחֲבָטָה.

"מָה?" שָׁאֲלָה בַּאֲדִישׁוּת כְּשֶׁהָיְתָה לְיָדוֹ.

הוּא הֶרְאָה לָה אֶת הַטֵלֵפוֹן הַמוּזָר. הַתְגוּבָה שֶׁלָה הָיְתָה מוּזָרָה אֲפִלוּ יוֹתֵר. עֵינֶיהָ נִפְקְחוּ וּפָנֶיהָ הֵאִירוּ בְּחִיוּךְ.

"וָואוּ!" אָמְרָה בְּהִתְפַּעֲלוּת. "טֵלֵפוֹן מְכֻשָׁף."

"מָה פִּתְאוֹם מְכֻשָׁף? זֶה נִרְאֶה כְּמוֹ טֵלֵפוֹן מִלִפְנֵי מָאתַיִם שָׁנָה."

"לִפְנֵי מָאתַיִם שָׁנָה עוֹד לֹא הִמְצִיאוּ אֶת הַטֵלֵפוֹן."

הוּא הֶרְאָה לָה אֶת הַפֶּתֶק הַמֻדְבָּק עַל הַמְגֵרָה. "אַתְ חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶה קָשׁוּר...?"

הִיא הִתְלַהֲבָה אֲפִלוּ יוֹתֵר. "בָּרוּר! זֹאת חִידָה! חַכֵּה שְׁנִיָה..."

הִיא שָׁלְפָה עִפָּרוֹן מֵהָעִרְבּוּבְיָה שֶׁעַל הַשֻׁלְחָן וְהִתְחִילָה לְחַשֵׁב בְּקוֹל רָם: "אַרְבַּע... אָה, זֶה חָמֵשׁ... אֵיפֹה הַשָׁלוֹשׁ? הִנֵה אַתָה..."

אַחֲרֵי כַּמָה דַקוֹת הֶרְאֲתָה לוֹ מָה שִׁרְבְּטָה עַל הַנְיָר: "הִנֵה, חַיֵג אֶת זֶה."

דָנִיאֵל עָשָׂה כִּדְבָרֶיהָ וְלָחַץ עַל שְׁלוֹשָׁה לַחְצָנִים:

 

לְרֶגַע הָיָה בָּטוּחַ שֶׁשׁוּם דָבָר לֹא יִקְרֶה.

"מָה קָרָאת שָׁם קֹדֶם? אֵיזֶה סִפּוּר כָּל כָּךְ עִנְיֵן אוֹתָךְ?" שָׁאַל אֶת גַלְיָה בִּזְמַן שֶׁהִמְתִין לְאֵיזֶשֶׁהוּ צְלִיל מֵהַטֵלֵפוֹן. לְפָחוֹת צְלִיל הַחִיוּג הַמְקֻטָע נִפְסַק.

"הֶנְזְל וּגְרֶטְל," עָנְתָה גַלְיָה.

וְכָךְ קָרָה שֶׁבָּרֶגַע שֶׁבָּקַע קוֹל מֵהַטֵלֵפוֹן וְשָׁאַל: "לְאָן בִּרְצוֹנְךָ לְהַגִיעַ?" אָמַר דָנִיאֵל לְגַלְיָה: "מָה זֶה הֶנְזְל וּגְרֶטְל?"

הוּא שָׁמַע אֶת תְחִלַת תְשׁוּבָתָה: "נוּ, עַמִי וְתָמִי. הַמַעֲשִׂיָה עַל הַיְלָדִים וְהַבַּיִת שֶׁעָשׂוּי מִ..." קוֹלָה שֶׁל גַלְיָה נִשְׁמַע לוֹ פִּתְאוֹם חַלָשׁ וְעָמוּם. הֶבְזֵק אוֹר עָבַר בַּסִפְרִיָה, מְלֻוֶה בְּקוֹל נֶפֶץ. כְּאִלוּ הִתְחוֹלְלָה בַּמָקוֹם סוּפַת רְעָמִים וּבְרָקִים. דָנִיאֵל עָצַם אֶת עֵינָיו בְּאֵימָה.

כְּשֶׁפָּקַח אוֹתָן הוּא כְּבָר לֹא עָמַד בַּחֲדַר הַסִפְרִיָה. הוּא הָיָה בְּיַעַר שֶׁמֵעוֹלָם לֹא רָאָה. מַשַׁב רוּחַ קַר חָדַר דֶרֶךְ בְּגָדָיו. גַלְיָה עָמְדָה לְיָדוֹ, לְבוּשָׁה בְּשִׂמְלַת שַׂק יְשָׁנָה וּקְרוּעָה. בְּאֹפֶן מַרְגִיז בָּחֲרָה בִּטְנוֹ דַוְקָא עַכְשָׁו לְהַשְׁמִיעַ עוֹד קוֹל קִרְקוּר.

"אֲנִי רָעֵב..." אָמַר בְּהִתְנַצְלוּת.

"תַפְסִיקוּ כְּבָר לְהִתְלוֹנֵן! אַתֶם כָּל הַזְמַן רְעֵבִים!" הִקְפִּיץ אוֹתוֹ קוֹל. לְיַד שְׁנֵי הַיְלָדִים עָמְדוּ גֶבֶר וְאִשָׁה רָזִים, לְבוּשִׁים גַם הֵם בִּבְגָדִים קְרוּעִים. פָּנֶיהָ שֶׁל הָאִשָׁה הִבִּיעוּ רֹגֶז. הַגֶבֶר נִרְאָה עָצוּב. מֵאֲחוֹרֵיהֶם עָמְדָה בִּקְתַת עֵץ יְשָׁנָה וּמְלֻכְלֶכֶת. הַגֶבֶר תָחַב לִידֵיהֶם שֶׁל דָנִיאֵל וְגַלְיָה מַשֶׁהוּ בִּלְתִי מְזֹהֶה.

דָנִיאֵל הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בְּבֶהָלָה עַל הָרִצְפָּה. "מָה זֶה?"

הָאִשָׁה הִתְפּוֹצְצָה מִכַּעַס. "אַתָה זוֹרֵק לֶחֶם? תָרִים אוֹתוֹ מִיָד! עוֹד מְעַט נֵצֵא לַדֶרֶךְ וּכְדַאי מְאֹד שֶׁיִהְיֶה לְךָ אִתְךָ מַשֶׁהוּ לֶאֱכֹל."

דָנִיאֵל הִתְכּוֹפֵף לָרִצְפָּה וְהֵרִים אֶת פְּרוּסַת הַלֶחֶם הַקָשָׁה וְהַמְלֻכְלֶכֶת.

"מָה קוֹרֶה פֹּה?" לָחַשׁ אֶל גַלְיָה.

"אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנַחְנוּ..."

"קָדִימָה, הֶנְזְל וּגְרֶטְל, אֵין לָנוּ אֶת כָּל הַיוֹם. בּוֹאוּ אֶל הַיַעַר."

וְהַגֶבֶר וְהָאִשָׁה הִתְחִילוּ לִצְעֹד לְתוֹךְ הַסְבַךְ הָאָפֵל שֶׁלִפְנֵיהֶם.