גאס, שלא אשכח את השם. קיצור מהשם הדני העתיק גוסטאוב. הבוקר עלה אט אט, וישבנו בתוך סירת משוטים על הים, כחמישים מטר מקו החוף. באופק בצבצו שני איים סבוכי צמחייה, שהתערפלו עם הכחול הברזלי של האוקיינוס. מאחורנו נדם מדרון חולי, שנסלל בנקודה אקראית. הסירה היטלטלה ושרתי "Row row row your boat."
הבטת בי וחייכת, מאצבעות הרגליים הארוכות שלך ועד לשיער האפרוחי, כי הכרת את השיר, אף שבאנו, אתה ואני, משני קצוות עולם. החוף היה נטוש, ומים נקוו בקרקעית הסירה. דרשתי שתשיר את השיר בגרסה הדנית. צייתת. הסברת לי על הכוכבים, אבל הייתי עסוקה בניסיון לצוד צדפות מקרקעית הים בלי ליפול מהסירה, ולא הקשבתי לך. לא הרשיתי לרומנטיקה להתבסס. העדפתי לשחק. התיישבתי על הברכיים והתכופפתי אל המים כדי שתוכל לראות איך הגב שלי נמתח והטוסיק מתבלט. אחר כך ניגנתי על האוויר כאילו אני מחזיקה יוקולילי. "את משוגעת," אמרת.
הכול הפתיע גם אותי. אתה היית עוד אחד מבין כמה בחורים גבוהים ששוחחו איתי בשפה שאני לא מבינה בזמן שעמדתי ושתיתי מים מינרליים ליד אחד מדוכני האלכוהול במסיבה. לא מצאתי בכם עניין מיוחד, ועוד לא הרגשתי צורך להתמסר לאף אחד. הייתה בי שפע של חיות, שעלתה על גדותיה ויכלה להימסר לכל דורש אפשרי על פי רצוני.