פותח רגע סוגריים

קדימה 

הוּא רוֹצֶה לָלֶכֶת קָדִימָה

כַּף יָדוֹ מֻנַּחַת עַל יָדִית הַדֶּלֶת,

פּוֹתֵחַ לִרְוָחָה וְאָז סוֹגֵר

אֲבָל לֹא יוֹצֵא אֶת הַבַּיִת,

פּוֹתֵחַ מְעַט

וְשׁוּב סוֹגֵר.

יֵשׁ בּוֹ כֹּחוֹת

הוּא מוּכָן

שְׁרִירָיו דְּרוּכִים

עֵינָיו עֵרוֹת

וְכָל גּוּפוֹ אוֹמֵר זִנּוּק

אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר -

וְכָל אֵיבָרָיו הַפְּנִימִיִּים זוֹעֲקִים

קָדִימָה

לֵךְ     קָדִימָה.

"אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת קָדִימָה"

הוּא מְיַבֵּב חֶרֶשׁ מִצְחוֹ אֶל הַמַּשְׁקוֹף.

"אֲבָל לְאָן לַעֲזָאזֵל

לְאָן.

אֵיפֹה זֶה קָדִימָה."

השיחות המתארכות האלה

זוֹ תְּנוּעָתָהּ הַמְּדוּדָה שֶׁל הַסַּכִּין

הָלוֹךְ וָשׁוֹב

עַל רְצוּעַת הָעוֹר

לְהַשְׁחִיז כְּאֵב.

חִיּוּךְ הוּא הַמַּפְתֵּחַ.

שְׁתִיקָה הִיא טְרִיקַת דֶּלֶת.

*

יֵשׁ מִי שֶׁנּוֹגֵעַ אֶצְלָהּ בִּבְשַׂר הַנֶּפֶשׁ וּמֵעִיר זִכָּרוֹן קָדוּם מִשְּׁנַת הַשִּׁכְחָה הַמְּתוּקָה. כְּמוֹ יַלְדָּה יוֹשֶׁבֶת עַל רִצְפָּה בַּלַּיְלָה מִחוּץ לַחֲדַר הַהוֹרִים, אוֹסֶפֶת אֶת בִּרְכֶּיהָ לְצִדֵּי רֹאשָׁהּ, אוֹטֶמֶת אֶת אָזְנֶיהָ לַדּוּמִיָּה, מְקַוָּה שֶׁאִמָּא וְאַבָּא יָקוּמוּ בִּדְאָגָה, יַשְׁגִּיחוּ בְּבִכְיָהּ הַפְּנִימִי, הַבִּלְתִּי נִשְׁמָע. עַד הַבֹּקֶר הִיא תִּצְבֹּר עֶלְבּוֹן שֶׁיַּסְפִּיק לָהּ לְחַיִּים שְׁלֵמִים, וְהִיא תְּחַלֵּק אוֹתוֹ בִּנְדִיבוּת לְכָל מִי שֶׁמֵּעֵז. מִלִּים חוֹדְרוֹת אֶת בְּשַׂר הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּהּ.