נפלא! הבעיה העיקרית - קשה להפסיק להאזין... אני חובבת קריאה ובדרך כלל לא מתחברת להקראה קולית, אבל זה, הרגיש מהרגע הראשון כמו תסכית של פעם ואיפשר לצלול ביחד עם הדמויות לסיפור
ספר מעולה וההפקה הקולית מהטובות ששמעתי בארץ. כל דמות מקבלת קול וחיים וממש נכנסתי לסיפור. התעלומה סוחפת ממש ומורכבת בדיוק במידה הנכונה. מומלץ!!
עלילות נפתלות לעיתים גורמות לנו לאבד את הקו המנחה של הספר, אבל כשהן כתובות היטב הקורא מרוויח ספר עמוק יותר, סוחף ומהנה. התחושה היא ש׳כיבוש ההר׳ הספרותי מהנה יותר כשאתה מגיע לפסגה. אריאלה נקר בנתה עלילה מחשמלת ממש. כזו המעסיקה אותך גם כשאתה נאלץ להתפנות לרגע למשימות היום-יום (אף על פי שממש לא בא לך). ספרי מתח מייצרים סיפוק רגעי, ספר זה העוסק בעולם האמנות השאיר אותי עם טעם לדעת עוד על אספנים, אמנים, ועולם הסחר באמנות - זהו עולם מרתק וזו הצצה מושלמת אליו. ועכשיו לספר הקולי, זה ספר יוצא דופן בזכות למעלה מ 30 קולות הקוראים אותו, לפעמים קריאה רב קולית יכולה להוציא מריכוז ולגרום לך לאבד את קו העלילה ואילו כאן הבחירה מדויקת ותפורה בעדינות תוך שימת לב לדקויות הדקיקות ביותר והקריינים יוצרים חוויה יחודית, מהנה ובלתי נשכחת. ממש וירטואוזית. ספר מצוין ומומלץ.
הספר הקולי פשוט וואו! כזה עוד לא שמעתי. מאד מוקפד, מותח ומהנה. באמת חוויה. עשה לי את השבת.
ספר זה מוצלח כמו 2 ספריה הקודמים. הדמויות של נתי וגלי - מעולות. מחכה כבר לספר הבא. הספר הקולי הוא פשוט חוויה נהדרת. קריינות של כל הדמויות מעולה, ממליצה מאוד על הספר ובוודאי על הקולי .
ספר קולי נהדר, מהרגע הראשון ועד האחרון. נהניתי מהסיפור, מההומור ומהתעלומה. סדרה נהדרת. ממתין בכיליון עיניים לספר הבא.
ראשית אומר שזו הפקה מרהיבה של ספר לכמעט הצגת תאטרון חיה. הסיפור קולח ומותח וסיימתי אותו ברצף עד שהלך לי לילה שלם מרתק. מומלץ ביותר בעיקר בזכות המקוריות של הפורמט וגם בשל המתח.
הקצבתי לעצמי חמישה פרקים ליום, ולא יכולתי להפסיק. ההקלטה נהדרת. לגבי הספר עצמו - זו לא תעלומה של זבנג וגמרנו, אלא ממש סיפור שמאפשר לנו להישאב פנימה. החיים של נתי משתלבים ומתבלים ומובילים את כל מה שקורה בצורה נפלאה ומאד מציאותית. כמו בחיים, גם שאתה לא בלש, אתה מסתבך וצריך להסתכל רגע מלמעלה כדי לפתור את הבעיות. נתי עושה את זה נהדר. מומלץ מאד מאד.
שמעתי אצ הספר הקולי וממש נהנתי! הקלטה מצויינת עם דמויות וקולות שקולעים בול. ממש הרימו את הסיפור
ככ נהנתי לשמוע, היה נפלא. אהבתי. אוד את הבנות והרגשתי שאני בהצגה. היה לי קשה לי לעצור את הספר , בן זוגי רצה תשומת לב ♥️ ותודה לכולכם
ספר נהדר, מותח, מפתיע, אבל מעל הכל, אין ספק ש'הקול' עושה את הסיפור. בזכות ריבוי הקולות והמגוון שלהם, חווים את הספר באופן כל כך מיוחד. ממולץ בחום רב
הגרסה הקולית הייתה מצויינת, סיפור סוחף, מעניין. התחברתי לריבוי הקולות. כיף כיף כיף ומעניין!
ספר מעולה! הגרסה הקולית מהממת! נהנתי מכל רגע והעביר לי נסיעות ארוכות בכיף לא נורמלי.
ספר מרתק , מותח ומאוד מעניין. נותן הרגשה כאילו נמצאים בתוך הצגה שלמה עם כל אלו שמראיינים בקולם
למרות (ואולי בגלל) שיחסית ארוך לספר מתח/בילוש - מוצלח מאוד. ממליץ מאוד על הגרסה הקולית, הפקה כמו קולנועית
קריינות נפלאה, היה כייף כמו תסכית רדיו של פעם...בדיוק מה שצריך בתקופה זו במקום חדשות. נהנית לעקוב אחר עלילות נתי כץ , מצפה להמשך
הספר מצוין! ההפקה הקולית מטורפת. חוויה שונה לחלוטין מקריין יחיד. אהבתי גם את העלילה וגם את הסוף שהכל מסתדר
הספרנמרתק ומשעשע. אהבתי מאד לשמוע את הקריינות - כמו ישבתי בהצגה. מקוה שתהיינה עוד הרבה הפקות כאלה, בתור שומעת נאמנה! תודה!!!
הספר מרתק ושומר אותך במתח, עלילה מעניינת ואי אפשר להפסיק. הגירסה הקולית הכי טובה ששמעתי! ממליצה בחום!
ספר מעולה מותח וחמוד גם יחד. לקח לי זמן להתרגל לגרסא הרב קולית אבל בסופו של דבר נהניתי מאוד
גרסה קולית מעולה של ספר מרתק שלקראת סופו קשה להפסיק לקרוא. דמויות מעניינות, משעשעות וחלקן מעצבנות והסיפור מושך את הקורא אל תוכו.
הספר הכי טוב בסדרה! מותח ומעניין, דמויות נהדרות פשוט תענוג. מקווה שיהיו ספרי המשך.
ספר מ-ע-ו-ל-ה!! העלילה סוחפת. הייתי במתח כל הזמן. הרגשתי שאני חלק מהעלילה ולפעמים ממש אמרתי בקול לדמויות "אבל למה?!" כאילו שהן באמת יכולות לשמוע אותי. שמעתי את הספר בהפקה הקולית המעולה!! זה הרגיש ממש כמו "לשמוע סרט". הייתי אמורה לשמוע אותו רק בנסיעה בזמן הפקקים כדי להעביר את הזמן, אבל הייתי במתח מדי והמשכתי להקשיב גם בבית כי לא יכולתי לחכות יותר. ספר מעולה באמת. כתיבה מצוינת. ממליצה!!
מהיר, צעיר, מצחיק, מסקרן. מומלץ למי שבא להנות מספר קליל ותעלומה טובה. נתי כץ וכל מה שקורה סביבה עושה לי טוב.
כיף של ספר! עלילה זורמת ומהירה, תפניות מעולות. לא משעמם לרגע! אני מקווה שיהיה המשך לסדרה, וגם הייתי רוצה עוד כאלה ספרים קוליים. נהניתי מכל רגע.
התרגשתי. איזה ספר! איזו עלילה! לא יכולתי להפסיק לקרוא. באמת מדהים. העלילה מעניינת ומותחת. ממליצה לכול
ספר מותח מהרגע הראשון וסוף מפתיע.שששש נהדר לקרוא יצירה עברית משובחת בסוגת המתח. כבר מחכה לספר הבא
מדובר במותחן משפטי פלילי ארצישראלי משובח ומבריק מהמעלה הראשונה❣ כזה שלחלוטין ראוי לאדפטציה על המרקע,👌 העלילה קצבית מלאת תפניות, אקשן ואדרנלין, ככל שהתפתחה קיני צרעות התגלו.💥 שכבה אחר שכבה הוסרה, כשתעלומה חשפה בעקבותיה עוד תעלומה. קונספירציות התעופפו באוויר ורק בסביבות 70% עליתי על הכיוון, זה היה כמו שמניחים את החתיכה האחרונה בפאזל, צהלתי כשהתמונה הושלמה.💃🥳 נתי הגיבורה מעוררת השראה,💪 אמנם עברה על כמה חוקי אתיקה, אבל סלחתי לאחת שחושפת שחיתויות, שהייתה כסחלב 'דרווין', אותו צמח עדין ויפה עם סנסורים חזקים לכל מה שקורה בסביבה, הייתה כ'ונדה' לוחמת חופש שנאחזה בתקווה שבאוויר. מסתבר שזהו הספר השלישי שעוקב אחרי גלי החוקרת, אמנם לא קראתי את הקודמים, אך אפשר לקרוא אותו בהחלט כבודד, למרות שעכשיו בא לי להכיר לעומק את נתי ואת שאר דמויות המשנה שכבשו את ליבי. מקווה שהסופרת עמלה כבר על הספר הבא, רק שמישהו יגיד לשופט גרוניך שלא ישכח גילוי נאות בגין אותה פרשה...🙈🥴 הסיפור מסופר בגוף ראשון מפי הגיבורה. רוצו לקרוא, הנאה צרופה בהבטחה,🏃♀️🏃♀️ רק קחו ממני אזהרה קטנה, תעבירו שרביט לכל המטלות הדחופות, ונתי כשאת בפתח תקווה תקפצי לאיזה קפה.☕ יפעת ארניה
העלילה מרתקת, נתי וגלי מצחיקות וחכמות כמו שבחורות צריכות להיות מתוארות. קריאה נעימה ממש.
אוהבת מאד את הספרים של אריאלה נקר, ספר מתח מצויין , קראתי ברציפות חצי ספר בהתחלה
זהו ספר פשוט נפלא! מילה שלי! מותח מתחילתו ועד סופו, כיפי לקריאה. רצף של טוויסטים משובח שמתאים לז'אנר וערב פוקר אחד שקשה שלא לחשוב עליו לאחר מכן. מותחן משפטי ישראלי מצוין שמציע טוויסטים מפתיעים וכתיבה שנונה. העלילה משלבת אלמנטים בלשיים, אמנותיים וספרותיים. פסיכולוגיה ומשפט, עם מתח אינטלקטואלי שמחזיק את הקורא דרוך עד הסוף. מתאים במיוחד לאוהבי ספרי מתח בלשיים.
חמוד מאוד. אהבתי את הרעיון של הרבה קריינים. כמו בתסכית ברדיו. עלילה זורמת עם הרבה הומור. ספר קליל ונחמד
ספר מדליק, מותח אך לא מדי, מלא הומור ושנינה. המולטי-קריינות הופכת אותו להסכת נהדר, חווייה לאוזניים, תיאטרון ממש 🎊
ספר מהנה מאוד להאזנה גם העלילה, וגם המשחק של הדמויות האזנה לספר מרובה שחקנים הופכת את ההאזנה למהנה משמעותית, המאזין יושב ברכב ומרגיש שהוא צופה בהצגה כל הכבוד לדולב אזולאי, המשיכו כך!
חווית השמיעה מעולה! לראשונה שנהנתי ממש בספר קולי. הסיפור עצמו בסדר,חביב וקליל.
נחמד! הכל מתקתק כהלכה, כל הרעים נענשים והטובים... נו טוב, בלי ספויילרים!
ההפקה הקולית נהדרת, זו חווית האזנה שונה ומוצלחת מאוד. הספר טוב, קולח והסיפור מוצלח. הסוף הפרסונלי מיותר ומעט קיטשי אבל מובן. בסך הכל מומלץ מאוד
גרסה קולית נהדרת עם קריינים-שחקנים מצויינים שבהחלט הוסיפו עוד רובד לדרמת המתח המשפטית הקלילה והמשעשעת. עולם מערכת המשפט ומשרדי עורכי הדין התלאביביים בוטאו בסיפור היטב. מצחיקה במיוחד היתה הגיית המילה Provenance כל פעם באופן שונה...
הגרסה הקולית מעולה!!! החלטתי ללכת על הספר רק בגלל הגרסה הקולית המיוחדת מרובת הקריינים, אבל הספר הפתיע ממש לטובה ונהניתי מכל רגע. ממליצה!!!
ספר בלשי נוסף בעלילותיה של החוקרת נתי כץ. מעניין, קליל ומהנה.
קצת לא נעים לכתוב ביקורת שלילית כי בכל זאת היתה פה הפקה רצינית. אני חושבת שריבוי הקריינים אפילו הפריע ולא תרם. הגיבורה ילדותית ודי עיצבנה אותי גם בפעולות וגם בהתייחסות לרומן של אמא שלה. הרגשתי כי הספר יותר לצעירים ופחות לקהל הבוגר, גם השפה יותר מתאימה לנוער.
ספר *נוער* חמוד שהסתיים בזכות נקיונות בבית, לפרקים שנאתי אותו אבל בסהכ חמוד מאוד וגאה בעצמי שסיימתי להקשיב לגרסא הקולית החמודה, בסוף לא מתחרטת על הזמן שהושקע☺️
דמויות חסרות עומק וקלות כנוצה הסיפור בנוי טוב ומשכנע, בתפירות הגיוניות, סה״כ קליל ונחמד.
קראתי את הגירסה הדיגיטאלית העלילה לא ממש אמינה, נראה שהתאמצו לכתוב ספר מתח על נושא שונה מהרגיל אבל יצא משהו די מטופש. נוסף לכך הכתיבה חובבנית. לא מומלץ לבזבז זמן על הספר הזה
תקציר הספר היה מבטיח, עולם חקר האומנות המזוייפת שיכול להיות כה מעניין. אבל כאן יש רק נגיעה שטחית ולא רצינית בנושא. העלילה והדמויות פלקטיות לגמרי. ספר לבני נוער. אפשר בהחלט לוותר.
קצת לא נעים לכתוב ביקורת רעה - הרבה אנשים השתדלו וטרחו. אבל זה היה בלתי נסבל. גם הסיפור ובעיקר הקריינות. סליחה. ניסיתי לתת לזה עוד ועוד הזדמנויות הכרחתי את עצמי להמשיך. הגעתי לפרק 7 או 8 והחלטתי שאני לא בעונש.
לא קריא. משעמם. הפסקתי באמצע. המון ארועים שלא מובילים לשום דבר
מדובר בספר רדוד שכתוב בשפה נמוכה, הדמות הראשית ילדותית, גחמנית, אימפולסיבית ושחצנית, ברמה שכבר לא נעים להאזין לספר. ממש לא הבנתי למה בחרו לתת לספר כזה גרסה קולית כל כך מושקעת...
לא נעים לומר אבל גרוע. ספר מזכירות נמוך ורדוד שאפילו הפקת הקול המושקעת לא מצליחה להרים אותו…
סתם ספר שיטחי שמקודם על ידי תקציר מאוד מבטיח, העלילה והדמויות פלקטיות לגמרי, שטחיות, חבל. רצוי בהחלט לוותר.
פרולוג
חוזה ההעסקה שלי היה קצר ומרגש. בתמורה לשכר נמוך אך הוגן, יכולתי להוסיף לקורות החיים הקצרצרים שלי טרום־התמחות במשרד עורך הדין אברהם שפיצר. זו הייתה גאווה גדולה, כי שפיצר בדרך כלל לא אימן מתמחים, ועל טרום־מתמחים בכלל לא היה מה לדבר.
אולי זה היה דניאל ששכנע אותו לקבל אותי, אבל לא היה לי אכפת. התכוננתי לעשות את הטוב ביותר שלי במשרד הבוטיק הכי נחשב באזור המרכז.
אלא שאז הכול השתבש, ובגדול.
פרק 1
חדשות
"בואי פשוט נעשה את זה. אני לא רוצה לחכות יותר. מה את אומרת?"
דניאל רכן אלי בציפייה, מסתיר לרגע את קרני השמש האחרונות שהאירו את קו האופק מאחוריו. הרוח שהגיעה מהים עשתה שמות בפן שעליו עמלתי עם גלי לפני שיצאתי מהחדר, לְמה שחשבתי שעומדת להיות ה־הצעה בהא הידיעה. אלא שמבט חטוף לכיוון הכיסים שלו לא הסגיר שום קופסה.
הוא הביא אותי לכאן רק בשביל לדבר על זה שוב?
"אתה יודע שאין לנו כסף לשכור עכשיו דירה נורמלית, לפחות לא עד שאתחיל את ההתמחות," נשפתי בתסכול. לא רציתי להזכיר לו שאני מרוויחה גרושים בינתיים, ושחוץ מהתיק של אורן לפידות, הנאשמים שהוא מייצג משלמים לו פעם באף פעם. לרוב, הוצאות המשרד שלו גבוהות יותר מההכנסות.
"תשכחי מהמשכורת שלך," הוא אמר בביטחון, "יש לי חדשות."
"חדשות?" תפסתי את השיער שהתעופף לכל עבר והצמדתי אותו ביד אחת אל העורף. ביד השנייה שמרתי שמשקפי השמש לא יעופו ישר לקיבינימט, או קרוב יותר — לסיפון התחתון. "איזה חדשות?"
"קיבלתי הצעה," העיניים הכחולות שלו נצצו, "סוף־סוף."
"אתה קיבלת הצעה?" הגורל כנראה החליט להסתלבט עלי, ובגדול.
"עשרים וחמישה אלף לחודש. בליגה של הגדולים, לא סתם."
הלסת נשמטה לי. מי ישלם כאלו סכומים בשוק של היום, שמוצף בעורכי דין? יכול להיות שהוא שינה את דעתו בקשר לפרקליטות? או שאולי מדובר במשרד גדול?
"אז עכשיו את רק צריכה להחליט אם זה עדיין מתאים לך, לגור עם רווק מבוקש כמוני," הוא עטף אותי בזרועותיו ואז לחש באוזני, "תגידי כבר כן, ייבשת אותי."
"ברור שכן," אמרתי בקול רם כדי להתגבר על הרוח. "אבל קודם אני רוצה לשמוע את כל הפרטים על הג'וב החדש. ממתי זה?"
"רשמית אני מתחיל בראשון לחודש."
"ראשון באוקטובר?! זה עוד שלושה ימים," נדהמתי. "איך לא סיפרת לי עד עכשיו?"
"כי ידעתי שתעופי על זה, ורציתי לוקיישן מושלם. רק אני ואת."
"כמעט הצליח לך," הפניתי את מבטי אל הזוג הלא צעיר שבדיוק יצא לסיפון. גבר ואישה, בשנות השישים לחייהם, שניהלו מה שנראה כמו שיחה נרגשת. לאישה היה שיער אפור מתולתל, והגבר שלידה, גבוה, כחוש וקירח, נופף בידיו וזרק לאוויר משפטים ששבריהם הלא־ברורים אך הכעוסים בבירור, הגיעו לאוזני בחסות משבי האוויר המתגברים.
דניאל הציץ לעברם ואז חזר לחבק אותי. "אני מכיר אותם. חברים של אבא שלי שגם באו לכנס."
"אז מיצינו פה," אמרתי. "בוא ניכנס ונדבר בשקט."
"אני רק צריך להגיד שלום קצר."
חיזקתי את האחיזה שלי במשקפי השמש ופסעתי לצידו לעבר זוג החברים, שעמדו והתווכחו במרץ. גם אם זו לא טבעת, זו התקדמות. גלי בטוח תשמח בשבילנו, ולאמא אתקשר ברגע שנגיע לאיזה חוף ותהיה לי קליטה.
"שלום, יהודה. שלום, קלרה," דניאל נעצר ליד הזוג ופנה אליהם בחביבות.
הם השתתקו והביטו בנו.
"תראה, הבן של אבריימ'לה!" קלרה זיהתה ראשונה. כשחייכה, קמטים עמוקים חרשו את פניה סביב העיניים והשפתיים. "כמה זמן לא התראינו. אתה פשוט קופי של אמא שלך, זיכרונה לברכה."
"תודה," אמר דניאל, "באמת עברו כמה שנים מאז התערוכה שלך בגבעת רם."
"כמעט עשור," אמרה קלרה.
"הזמן לא מרחם על אף אחד," אמר יהודה ללא שמץ של חיוך. "באת לכאן עם אבא?"
"כן, ברור. הוא אמר לך שאני מגיע, לא?" התפלא דניאל.
"אמר," אישר יהודה והחליף עם קלרה מבטים.
"אוי, יהודה, הילדים בסך הכול רצו להיות קצת רומנטיים," אמרה קלרה והביטה בי, "זו אשתך היפה?"
"זו בת הזוג שלי, נתי."
"היי," חייכתי, והרגשתי את הצלקת שעל השפה התחתונה שלי נמתחת.
"אולי תבואו להגיד שלום בשולחן שלנו?" הציעה קלרה, "סידרתי שכל החברים ישבו יחד, כולם ישמחו לראות אתכם ולהכיר את הכלה לעתיד של אבריימ'לה."
"בשמחה," אמרתי.
"אז ניפגש למטה," נפרד מהם דניאל ואחז בידי. הוא דחף את הדלת הכבדה ונכנסנו פנימה. אח, השקט. כמה טוב לא להיאבק יותר עם הרוח.
"מה את אומרת על המלחיצנית הזאת?" חייך דניאל, "טוב שלא הזעיקה את הקפטן לחתן אותנו."
"היא דווקא נשמעת לי אישה חכמה," ניצלתי הזדמנות לעקוץ אותו.
"יש לנו עוד זמן לזה, לא?" הוא הציץ בי כשירדנו במדרגות אל קומת חדר האוכל.
"בטח שיש," ניסיתי להישמע קלילה. "רק לפרוטוקול, אני לא צריכה הצעות פומפוזיות, ויש מצב שאסכים גם אם תציע לי ליד המדפסת במשרד של אבא שלך, איפה שנשארו מהשטיח רק חוטים מגעילים. עכשיו ספר לי על העבודה החדשה הזאת שלך."
"חלומו של כל סנגור, זה מה שיש לי להגיד," הוא הצמיד אותי אליו ולרגע לא ידעתי אם הוא מתכוון לג'וב החדש או אלי. "תגידי, את חושבת שגלי תפנה לנו קצת את החדר יותר מאוחר?"
* * *
גלי המתינה לנו מחוץ לחדר האוכל. היא לבשה שמלה בצבע יין עם כתפיות ספגטי, שהדגישה את הכתפיים הרחבות שלה ואת מבנה הגוף המוצק, והחזיקה קוקטייל ססגוני מקושט במטרייה טרופית. השיער הבלונדיני שלה נראה כהה מהרגיל וסורק לאחור בג'ל, ועגילי הכסף הארוכים היטלטלו כמעט עד כתפיה החשופות. רק לה סיפרתי שלפי כל הסימנים דניאל כנראה מחכה להזדמנות להציע, והיא הייתה לחוצה אפילו יותר ממני.
"נו?" היא הציצה במהירות בכפות הידיים שלי.
"את נראית כמו שחקנית קולנוע," החמאתי לה.
"הלכתי על המראה הרטוב, זה נראה לי הכי מתאים לארוחת ערב באונייה," היא נעצה בי מבט חודר, מנסה להעריך האם אני מסתירה מפח נפש מינורי או חלילה קולוסאלי. "אז היה לכם נחמד על הסיפון?"
"נחמד מאוד," אמר דניאל.
"ו..." הסתכלתי על דניאל, "אנחנו עוברים לגור יחד."
"אז קולולו," גלי כנראה החליטה שאלו חדשות טובות מספיק וניגשה לחבק אותי. כוס הקוקטייל שבידה סטתה בזווית מסוכנת והמטרייה נשרה לרצפה. "איזה מהמם, הלוואי שתגורו קרוב אלי. אמא שלך תתעלף!"
"היא ממש תשמח," הסכמתי, "היא כבר אוהבת את דניאל יותר מאשר אותי."
"אין על אושרת," אמר דניאל והסתכל על האנשים שהתגודדו מחוץ לדלת חדר האוכל. "אפרופו הורים, הנה אבא שלי מגיע."
עקבתי אחרי מבטו ואכן, שפיצר התקרב אלינו, לבוש בחליפה בהירה מבד דק שעורכי דין מסוגו לובשים כשהם בנופש. שערו הלבן, שהידלדל מעט בקודקוד, היה מסופר בקפידה. גם בלי עניבה או סיכה של לשכת עורכי הדין, הוא פשוט שידר סמכותיות.
"ערב טוב, קינדערלעך," הוא בירך אותנו, "מה שלומכם?"
"אבא, נתי ואני עוברים לגור יחד. נתחיל לחפש דירות אחרי השַׁיִט."
"לגור יחד?" עורך הדין שפיצר הרים גבה שואלת ואז טפח על כתפו של דניאל ופנה אלי, "ומה אמא שלך אומרת?"
"היא תהיה בעננים," חייכתי אליו.
"אם כך, זאל זיין מיט א סך מזל," הוא בירך אותנו במזל טוב שפיצר סטייל והסתכל סביבו. "הייתי רוצה להכיר את נתי לשאר החבר'ה. ראיתם אותם?"
"פגשנו את יהודה וקלרה למעלה," אמר דניאל, "הם בטח תכף יצטרפו."
"עד שכולם יגיעו ונוכל להיכנס, תנו לי לספר לכם שבעניינים כאלה אני קצת אלטער קאפ," הוא הכריז על עצמו כמי שמחזיק בחשיבה מיושנת. "בזמננו לא היה נהוג לגור יחד לפני החתונה. אמא של דניאל, עליה השלום, ואני הכרנו כמה חודשים לפני המלחמה. ביקשתי את ידה והיא הסכימה מיד, אבל אבא שלה היה בשליחות, כך שהיינו צריכים לחכות שהכול ייגמר."
"בסוף התחתנתם בלי הסכמתו," ציין דניאל.
"זה נכון, אבל לרוב ההורים יודעים היטב מה טוב לילדים שלהם. סבא שלך פחד שהמלחמה תשנה אותי, ובדיעבד הוא צדק. כשהמלחמה הסתיימה הייתי שונה לחלוטין מהאדם שהייתי לפני שהיא פרצה. הרי הייתי אמור להיות שם, בתוך התופת של מוצב החרמון, ורק בזכות יהודה ניצלתי. טוב, עוד תשמעו את הסיפורים האלה בכנס ותבינו מיהו יהודה בשבילי. מאז המלחמה החלטתי שאם החיים ניתנו לי כך, כמו בסיבוב אקראי של רולטה רוסית, אמצה אותם עד תום. הפכתי את זה לקריירה, וכל הזמן זכרתי שאלמלא יהודה ויינשטוק, זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי." קולו ריתק אותנו.
"כאילו, נתן לך לשמור על חתול המזל, הא?" שאלה גלי מהצד.
שפיצר הסתובב אליה בעניין. "את החברה של נתי, נכון?"
"כן, אני גלי," היא מיהרה להזדקף. "כבר נפגשנו במשרד שלך איזה פעם. ו... תודה שהזמנת אותי לשַׁיִט הזה."
"התודה מגיעה לנתי," אמר שפיצר, אפילו שהוא זה ששילם עבור שתינו. "על איזה חתול את מדברת?"
"פתגם רוסי על חתול שמביא מזל ועל אנשים שמעבירים אותו בלי לדעת את זה," היא הסבירה.
"לי היה מזל, מה שאני לא יכול להגיד על שאר החברים שלי," נאנח שפיצר. "רבים נהרגו, ויהודה נפל בשבי הסורי. באותם ימים של אחרי יום כיפור חשבנו שהמדינה הולכת לאבדון."
"טוב, אבא, את ההרצאה שלכם נשמע מחר," דניאל ניסה להקליל את האווירה. "אתה יודע שגם לנתי וגלי יש מורשת קרב?"
"באמת? איזו?"
"צוות ג', מצ"ח מרכז," אמרה גלי ונמתחה כמו בהקשב, "זה כל מה שאוכל להגיד. צנזורה וזה."
"צנזורה?" שפיצר הביט בה מסוקרן, "התעסקתן בעניינים מעניינים?"
"לפעמים," אמרה גלי בגאווה, "שמעתי שעוד לא שכחו אותנו בפצ"ר. אני והזוטרה שלי פה עשינו כמה דברים בלתי נשכחים."
"זוטרה?!" התפלצתי, "סיימת רק דרגה אחת מעלי!"
"דרגה זו דרגה," היא פסקה.
"אז בתור בעלת הדרגה הבכירה," פנה אליה שפיצר בכבוד, "מה את אומרת על הזוג הצעיר?"
"פַּזְדְרַבְלׇיוּ," היא איחלה בשפת אמה, "ומגיע להם את כל הטוב הזה, אחרי כל מה שנתולה עברה. היא חתיכת בחורה לעניין. טוב, אתה בטח יודע את זה עם כל השעות שהיא טוחנת במשרד שלך בחודשים האחרונים."
חייכתי במבוכה. רק שלא יחשוב שהתלוננתי על העבודה. "הכי חשוב ששיח הלוחמים יהיה מוצלח," החזרתי את השיחה למים בטוחים, "בשביל זה אנחנו פה."
"וגם בשביל קצת נופש," ציינה גלי. "מתי הכנס מתחיל בדיוק? כי אנחנו מתכננות לרדת בבוקר לטייל קצת ברודוס."
"הוא מתחיל לקראת הצהריים, אבל הפאנל הראשון, שבו אני משתתף, נקבע לשעה חמש." שפיצר פנה לבנו, "אתה זוכר את הדבר הקטן ההוא שיש לנו מחר בבוקר?"
"כמובן," אמר דניאל, "נתי וגלי תכננו לטייל לבד."
"טוב," אמר שפיצר, "נסיים עם זה ולאחר מכן יהיה לכם את כל הזמן ליהנות. לשמחתי הגיעו עוד צעירים להשתתף בכנס, כך שאני מעריך שיהיה לכם גוט־טיים."
גלי פתחה את הפה כדי לענות, אבל שפיצר הקדים אותה. "ניפגש בהמשך," הוא נפרד והסתובב אל חבורת הממתינים, ביניהם הבחנתי עכשיו גם בקלרה וביהודה.
"יאללה, אני מתה מרעב," אמרה גלי, וכמו במטה קסם נפתחו לרווחה דלתות הזכוכית של חדר האוכל.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
