ננסי קלנסי 3 - רואה את העתיד

פֶּרֶק 1
קְוָּה־קְוָּה לְנִבּוּי עֲתִידוֹת

"תּוֹרִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה," אָמְרָה נַנְסִי לִבְּרִי.

זֶה הָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב. הֵן הָיוּ בַּמּוֹעֲדוֹן שֶׁלָּהֶן וְנִבְּאוּ עֲתִידוֹת. הֲכִי כֵּיף הָיָה לְנַבֵּא אֶת הֶעָתִיד בַּחֹשֶׁךְ. לָכֵן הֵן סָגְרוּ טוֹב־טוֹב אֶת הַוִּילוֹנוֹת שֶׁל הַמּוֹעֲדוֹן. עַכְשָׁו הָאוֹר הַיָּחִיד שֶׁנִּכְנַס הָיָה אוֹרוֹ שֶׁל פָּנָס. הוּא הִבְהֵב כָּל הַזְּמַן מִפְּנֵי שֶׁהַסּוֹלְלָה שֶׁלּוֹ כְּבָר הִתְרוֹקְנָה כִּמְעַט לְגַמְרֵי.

"מַפְחִיד," אָמְרָה בְּרִי.

"מַבְהִיל," הִסְכִּימָה אִתָּהּ נַנְסִי.

בְּרִי הִכְנִיסָה אֶת הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלָּהּ לְתוֹךְ קִפּוּלֵי הַנְּיָר שֶׁל הַקְּוָּה־קְוָּה. הֵן הֵכִינוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה — שֶׁהֵם נִרְאוּ כְּמוֹ לַהֲקָה שֶׁל צִפּוֹרִים סַסְגּוֹנִיּוֹת שֶׁנָּחֲתוּ בַּמּוֹעֲדוֹן.

בְּרִי לָחֲשָׁה בְּקוֹל חֲרִישִׁי, "אֲנִי אָצִיץ עַכְשָׁו לְתוֹךְ הֶעָתִיד. תִּשְׁאֲלִי מָה שֶׁאַתְּ רוֹצָה."

נַנְסִי רָצְתָה לְצַחְקֵק. אֲבָל צִחְקוּקִים הָיוּ הוֹרְסִים אֶת הָאֲוִירָה הַמַּפְחִידָה. אָז הִיא אִלְּצָה אֶת הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּהּ לֹא לְחַיֵּךְ. עַכְשָׁו הִיא שָׁאֲלָה אֶת הַשְּׁאֵלָה שֶׁכְּבָר שָׁאֲלָה כַּמָּה פְּעָמִים לִפְנֵי כֵן. "אִמָּא שֶׁלִּי תִּכָּנַע וְתִתֵּן לִי לַעֲשׂוֹת חֹרִים בָּאָזְנַיִם לִפְנֵי יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי?"

"תִּבְחֲרִי צֶבַע."

"סָגֹל," אָמְרָה נַנְסִי לִבְּרִי, שֶׁהִתְחִילָה לִפְתֹּחַ וְלִסְגֹּר אֶת קִפּוּלֵי הַקְּוָּה־קְוָּה וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ אִיְּתָה אֶת הַמִּלָּה סָ־גֹ־ל.

חוּץ מִנַּנְסִי, רַק לְחָמֵשׁ בָּנוֹת מִכִּתָּה ג' לֹא הָיוּ חֹרִים בָּאָזְנַיִם. וְזֶה הָיָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן פָּחֲדוּ. לִבְּרִי עָשׂוּ חֹרִים בָּאָזְנַיִם כְּשֶׁהָיְתָה תִּינֹקֶת.

"הֵי! אַתְּ אִתִּי?" אָמְרָה בְּרִי בַּקּוֹל הָרָגִיל שֶׁלָּהּ. "אָמַרְתִּי לָךְ לִבְחֹר מִסְפָּר."

"שֶׁבַע," אָמְרָה נַנְסִי. אַחֲרֵי שֶׁבְּרִי פָּתְחָה וְסָגְרָה אֶת הַקִּפּוּלִים שֶׁבַע פְּעָמִים, נַנְסִי הָיְתָה צְרִיכָה לִבְחֹר אֶת אַחַד הַקִּפּוּלִים.

"מְמְמְמְמְ. זֶה עִם הַכּוֹכָב."

בְּרִי כִּחְכְּחָה בִּגְרוֹנָהּ. "הַשְּׁאֵלָה הִיא: הַאִם יַעֲשׂוּ לָךְ חֹרִים בָּאָזְנַיִם לִפְנֵי יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּךְ? הַתְּשׁוּבָה הִיא..." בְּרִי הֵרִימָה אֶת קִפּוּל הַנְּיָר וְקִמְּטָה אֶת הַמֵּצַח. "הַתְּשׁוּבָה הִיא, 'לְמַרְבֵּה הַצַּעַר, לֹא.'"

לִבָּהּ שֶׁל נַנְסִי צָנַח. "זֶה חֲסַר תִּקְוָה."

בְּרִי מָשְׁכָה בִּכְתֵפֶיהָ. "אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַתְּשׁוּבָה לֹא אוֹמֶרֶת שׁוּם דָּבָר. זֶה רַק בְּכְּאִלּוּ."

"כֵּן, אֲנִי יוֹדַעַת." נַנְסִי הִזְכִּירָה לְעַצְמָהּ אֶת כָּל הַפְּעָמִים שֶׁקִּבְּלָה תְּשׁוּבוֹת טוֹבוֹת לְאוֹתָהּ שְׁאֵלָה בְּדִיּוּק. הָיָה כֵּיף לְשַׂחֵק בִּקְוָּה־קְוָּה. אֲבָל הַמִּשְׂחָק לֹא הָיָה אָמִין. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִסְמֹךְ עָלָיו שֶׁיְּנַבֵּא אֶת הֶעָתִיד.

אַחֲרֵי שֶׁבְּרִי הָלְכָה הַבַּיְתָה, נַנְסִי מָצְאָה אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ וְאֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה בַּמִּטְבָּח. ג'וֹג'וֹ קִשְׁקְשָׁה חָזָק כָּל כָּךְ בְּחוֹבֶרֶת הַצְּבִיעָה, שֶׁהַדַּף כִּמְעַט נִקְרַע. אִמָּא שֶׁל נַנְסִי בָּדְקָה מָה יֵשׁ בַּמְּקָרֵר. "נִרְאֶה לִי שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה לִקְפֹּץ לַסּוּפֶּרְמַרְקֶט אַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה." הִיא קִמְּטָה אֶת הַמֵּצַח. "טוֹב, בָּנוֹת, נִרְאֶה לִי שֶׁהַיּוֹם נֹאכַל מָקָרוֹנִי עִם גְּבִינָה, אוֹ —" הִיא פָּתְחָה אֶת דֶּלֶת הַמְּזָוֶה כְּדֵי לִבְדֹּק מָה יֵשׁ בּוֹ. "אוֹ גְּבִינָה עִם מָקָרוֹנִי."

בְּדִיּוּק אָז הֵן שָׁמְעוּ מְכוֹנִית חוֹרֶקֶת עַל הֶחָצָץ בִּשְׁבִיל הַגִּישָׁה לַחֲנָיָה. ג'וֹג'וֹ קָפְצָה. "אַבָּא בָּא!"

"אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא מֵבִיא פִּיצָה." נַנְסִי לֹא יָדְעָה לָמָּה הִיא אָמְרָה אֶת זֶה. נִדְמֶה שֶׁהַמִּלִּים פָּשׁוּט קָפְצוּ לָהּ מֵהַפֶּה בְּעַצְמָן.

לֹא יוֹתֵר מִשְּׁנִיָּה אַחַר כָּךְ, נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַמִּטְבָּח. וּ־ווּאָלָה! אַבָּא שֶׁלָּהּ הֶחְזִיק בְּיָדוֹ קֻפְסַת קַרְטוֹן שְׁטוּחָה גְּדוֹלָה מִ"כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ". נַנְסִי הָיְתָה מֻפְתַּעַת. בְּעֶצֶם הִיא הָיְתָה יוֹתֵר מִמֻּפְתַּעַת. הִיא הָיְתָה הֲמוּמָה. "אַבָּא, בְּדִיּוּק נִבֵּאתִי שֶׁתָּבִיא לָנוּ פִּיצָה. נָכוֹן, אִמָּא?"

"נָכוֹן. הִיא נִבְּאָה."

וְאָז פְרֶנְצִ'י יָרְדָה בְּרִיצָה בַּמַּדְרֵגוֹת וְרָצָה בְּמַעְגָּלִים סְבִיב אַבָּא. הַלָּשׁוֹן הִשְׁתַּלְשְׁלָה לָהּ מֵהַפֶּה וְהִיא הִזִּילָה רִיר בְּטֵרוּף. זֶה מִפְּנֵי שֶׁלִּכְלָבִים יֵשׁ חוּשׁ רֵיחַ מְעֻלֶּה.

הַתַּלְמִידִים בְּכִתָּה ג'4 לָמְדוּ עַכְשָׁו עַל חֲמֵשֶׁת הַחוּשִׁים. מַר דוּדְנִי הִסְבִּיר שֶׁכְּלָבִים יְכוֹלִים לְהָרִיחַ בְּעֵרֶךְ פִּי אֶלֶף יוֹתֵר טוֹב מִבְּנֵי אָדָם.

נַנְסִי עָזְרָה לְאִמָּא שֶׁלָּהּ לְהָכִין סָלָט. וְאָז כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת קְלַנְסִי הִתְיַשְּׁבוּ בְּפִנַּת הָאֹכֶל. עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ נֵרוֹת וּמַפִּיּוֹת בַּד. זֶה הָיָה אַחַד הַכְּלָלִים שֶׁל נַנְסִי. טוֹב, לֹא מַמָּשׁ כְּלָל. זֶה פָּשׁוּט הָפַךְ אֶת הָאֲרוּחָה לִמְפֹאֶרֶת וּלְתַרְבּוּתִית יוֹתֵר.

נַנְסִי אָכְלָה אֶת מְשֻׁלַּשׁ הַפִּיצָה הַשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ כְּשֶׁהַטֶּלֶפוֹן צִלְצֵל בַּמִּטְבָּח. "יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁזֹּאת סָבְתָא," אָמְרָה נַנְסִי. אֲבָל הִיא לֹא קָמָה לַעֲנוֹת לַטֶּלֶפוֹן. זֶה הָיָה אַחַד הַכְּלָלִים שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ. בְּלִי שִׂיחוֹת טֶלֶפוֹן בִּזְמַן הָאֲרוּחָה.

אַחֲרֵי אַרְבָּעָה צִלְצוּלִים, נִשְׁמְעָה הַהוֹדָעָה שֶׁהִשְׁאִירָה סָבְתָא. "שָׁלוֹם, אֲהוּבִים שֶׁלִּי. סַבָּא וַאֲנִי מְקַוִּים לָבוֹא לְבַקֵּר אֶתְכֶם בְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ שֶׁאַחֲרֵי הַבָּא."

"יֵשׁ!" אָמְרָה ג'וֹג'וֹ וּמָשְׁכָה עִם הַפֶּה שֶׁלָּהּ חוּט אָרֹךְ שֶׁל גְּבִינַת פִּיצָה.

סָבְתָא סִיְּמָה אֶת הַהוֹדָעָה בִּצְלִיל אָרֹךְ שֶׁל נְשִׁיקָה. נִשּׁוּק!

"לֹא נִבֵּאתִי שֶׁזֹּאת סָבְתָא שֶׁמִּתְקַשֶּׁרֶת?!"

"הֵי. יֵשׁ לָךְ כּוֹחוֹת־עָל מְיֻחָדִים שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים עֲלֵיהֶם?"

"לֹא, אַבָּא. בָּרוּר שֶׁלֹּא... אוֹ לְפָחוֹת אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לִי."

כְּשֶׁאָכְלוּ אֶת הַקִּנּוּחַ, הַטֶּלֶפוֹן צִלְצֵל שׁוּב.

"אָז מִי זֶה הַפַּעַם?" רָצָה אַבָּא שֶׁל נַנְסִי לָדַעַת.

נַנְסִי עָצְמָה אֶת הָעֵינַיִם, אֲבָל לִפְנֵי שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִסְפִּיקָה לָצוּף לָהּ לְתוֹךְ הָרֹאשׁ, הִיא שָׁמְעָה אֶת הַקּוֹל שֶׁל בְּרִי.

"הַהוֹרִים שֶׁלִּי מִתְכַּוְּנִים לָלֶכֶת לִרְאוֹת תִּינוֹק חָדָשׁ שֶׁל מִישֶׁהוּ בְּבֵית הַחוֹלִים. אָז הֵם לוֹקְחִים אֶת פְרֶדִי וְאוֹתִי לַבַּיִת שֶׁל אֶנְנִי. רַק לְשָׁעָה. רוֹצָה לָבוֹא?"

"בְּבַקָּשָׁה, בְּבַקָּשָׁה! אַתֶּם מַרְשִׁים לִי?" הִתְחַנְּנָה נַנְסִי בְּאָזְנֵי הוֹרֶיהָ. אֶנְנִי הָיְתָה בַּת שְׁבַע־עֶשְׂרֵה וְהַבֶּיְבִּיסִיטֶרִית הֲכִי מֻצְלַחַת בָּעוֹלָם. "אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי אֶת הַחֶדֶר שֶׁל אֶנְנִי, וּבְּרִי אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא מַדְהִים."

נַנְסִי נִבְּאָה בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ תַּגִּיד עַכְשָׁו: "יֵשׁ לָךְ שִׁעוּרֵי בַּיִת?"

כֻּלָּם בְּכִתָּה ג'4 הָיוּ צְרִיכִים לִכְתֹּב עַל רֵיחַ מְיֻחָד. נַנְסִי כָּתְבָה עַל שַׂקִּית הַבַּד הַקְּטַנָּה עִם הַפְּרָחִים הַמְּיֻבָּשִׁים שֶׁשָּׁמְרָה בַּמְּגֵרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלָּהּ. קוֹרְאִים לָזֶה גַּם שַׂקִּיק. בִּזְכוּתוֹ הָיָה לַתַּחְתּוֹנִים שֶׁלָּהּ רֵיחַ שְׁמֵימִי.

"אֲנִי רַק צְרִיכָה לְלַטֵּשׁ עוֹד קְצָת אֶת הַפִּסְקָה שֶׁכָּתַבְתִּי." זֶה נִשְׁמַע טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַגִּיד שֶׁהִיא עוֹד לֹא סִיְּמָה לִכְתֹּב אוֹתָהּ.

אִמָּא שֶׁלָּהּ הִסְּסָה.

"אִמָּא, אֲנִי אֲסַיֵּם לִכְתֹּב אוֹתָהּ אֵצֶל אֶנְנִי. אֲנִי מַבְטִיחָה. בְּעֶצֶם" — נַנְסִי הֵרִימָה אֶת הַיָּד הַיְּמָנִית שֶׁלָּהּ כְּאִלּוּ עָמְדָה עַל דּוּכַן הָעֵדִים בְּבֵית הַמִּשְׁפָּט — "אֲנִי נִשְׁבַּעַת לָךְ חֲגִיגִית."

אוֹ־לָה־לָה! זֶה סָגַר אֶת הָעִנְיָן.