הדבר הנכון
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הדבר הנכון
מכר
אלפי
עותקים
הדבר הנכון
מכר
אלפי
עותקים

הדבר הנכון

4.4 כוכבים (280 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2939מקורי
ספר מודפס
74 מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
2939מקורי
תאריך לסיום המבצע 01/05/2025
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

גל ליבר

גל ליבר, עורכת דין, יזמית תרבות, מפיקה ומנחה אירועי ספרות. ילידת 1980, גדלה בקיבוץ גלעד וחיה בתל אביב. סיפורים ושירים פרי עטה התפרסמו באסופות שונות. הדבר הנכון  הוא ספרה הראשון.

ראיון "ראש בראש"

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

"היא בסך הכל ביקשה לדחות פגישה, למה הוא עושה מזה עניין? זה האיחור מהבוקר הקודם וההופעה המבישה שלה. הוא כבר החליט מה הוא חושב עליה ועכשיו כל דבר שתעשה יתפרש לחובתה, אז למה לטרוח בכלל?"

עמרי אורן הוא המנכ"ל החדש. ליבי שטרן לא ביקשה קידום כבר עשור.
הוא שאפתן ומכוון גבוה. היא רק רוצה לצאת בזמן לאסוף את הילדים מהגן.
היא מבריקה. הוא משתדל לעמוד בקצב.
הוא חושב שהיא חוצפנית. היא חושבת שהוא פוץ.
יחד, הם אמורים להוביל עסקת ענק מסובכת.

החיכוך הבלתי נמנע ביניהם מצית קונפליקטים שמערערים את שניהם, מציפים רגשות מפתיעים ומאלצים אותם לבחון מחדש לאן מועדות פניהם. האם יצליחו לעשות את הדבר הנכון?

זהו סיפור על מפגש משנה חיים, על פנטזיה ומציאות, על ניהול סיכונים ועל אהבה.

פרק ראשון

פרק 1
 

פעמון המעלית צלצל, הדלתות נפתחו ועמרי הרים את מבטו. גופו, שנשען על דלפק הקבלה, הזדקף באחת. העט נשמט מידו. מהמעלית יצאה דמות גבוהה עטוית מעיל גשם ורוד. מתחת לשולי המעיל ריחפו זוג רגליים דקיקות ומעליו זהרה רעמת תלתלים זהובה־אדמונית שגלשה במורד כתפיים צרות. כשהסיטה תלתל מפניה סמוקות הלחיים, נראתה לו כמו פיה שבוקעת מפרח ורוד, כמו איור בצבעי מים מספר האגדות שהיה קורא לבתו בת השש לפני השינה.

"וזו ליבי שלנו, מפיתוח עסקי," הכריזה אולגה מזכירת הקבלה, "ליבי, את נוטפת מים!" צקצקה, "המנקה היה פה לפני דקה."

עמרי שאף אוויר. זה רק אדרנלין, אמר לעצמו, התרגשות מהיום הראשון בעבודה החדשה, זה הכול. הוא התכופף להרים את העט מהרצפה ופנה לברך לשלום את ליבי, שחמקה לתוך המסדרון.

"אני כבר איתכם," היא החוותה לכיוון הטלפון הנייד שלה שככל הנראה צלצל. מבטו ליווה אותה כשהדפה את אחת הדלתות ונעלמה לתוך המשרד.

**

שעה קודם לכן, דחפה ליבי ביד אחת את הטיולון הישן לכיוון השדרה התל אביבית. ענר הפעוט ניסה להשתחרר מהרצועות שהידקו את גופו אל העגלה, רגליו בעטו באוויר ואחת מנעליו חישבה ליפול מרגלו. בידה השנייה אחזה בידו הדביקה של בארי הזועף, שכל הבוקר חזר וביקש ללבוש את תחפושת ספיידרמן לגן ולא היה מוכן לקבל את העובדה שפורים כבר עבר. ליבי הזיעה מתחת למעיל, כמו בכל בוקר, בדרך מבית הספר של דניאלה לגנים של הבנים. היא ניסתה להרגיע את ענר במילים רכות תוך כדי תמרון בין פחי הזבל שחסמו את המדרכה המובילה לגן. גלגל הטיולון נתקל בערמת גזם. ליבי הרימה מעט את הגלגלים האחוריים כדי לעבור מעל לענפים שבלטו מהמדרכה. בוץ ניתז על מגפיה.

גשם החל לרדת. כדאי לפתוח את המטרייה? באיזו יד תחזיק אותה?

"באריקי, בוא נרוץ קצת. אתה יכול לרוץ עד לספסל?"

"אין לי כוח לרוץ. למה לא הבאת לי מטרייה?"

"שכחתי להביא, מתוקי, יש לנו רק את המטרייה הגדולה שלי, ננסה להיכנס מתחתיה עד לגן. תחזיק בכיס שלי, טוב?"

איכשהו נפרדו בשער הגן, נשיקה, חיבוק. היד כואבת מאיזון המטרייה הכבדה. ענר הצליח להשתחרר מהרתמה. "לא, לא, קטני, שב, בבקשה..." היא חיטטה בכיסים שבצדי התיק שלה, אולי תמצא קרקר או ביסקוויט שיצילו את המצב. אין ישועה.

לבסוף, עיגנה את ענר הצווח בעגלה ודחפה אותה לכיוון השדרה.

"עוד רגע אהוביק, אימא תיקח אותך, עוד שנייה," מלמלה אליו. מבטים ננעצו בה מכל עבר. כל האימהות המתוקתקות שילדיהן "יושבים יפה" בעגלה מכוסה בכיסוי פלסטיק נגד הגשם וכל "אימהות־האדמה" שנשאו תינוקות במנשא והחזיקו בקלילות מטרייה ממעל, וכל האימהות האדישות עם הכוס התרמית ביד, שילדיהן קיפצו בשמחה בשלוליות המתהוות. כל מי שעבר מולה לטש עיניים בפעוט המסכן הצווח בטיולון, הוא בוכה ואימא שלו מתעלמת!

ליבי דהרה במעלה השדרה, רק להגיע לגן לפני שענר יצליח להשתחרר שוב מהרתמה. במעבר החצייה התכופפה להרים את הנעל שנפלה לבסוף מרגלו של ענר. משב רוח הפך את המטרייה וזו עפה מידיה לכיוון הכביש. אין טעם לנסות אפילו, המטרייה אבודה.

היא מיהרה להיכנס מתחת לגגון הבניין ואספה אליה את הפעוט הבוכה מתוך הטיולון הרטוב.

"די, אהובון, די, הגענו."

"ציצי! ציצי!" דרש.

ליבי נכנסה לבניין והתיישבה על מדרגה שנראתה נקייה דיה, ענר משך בכוח בדש מעילה בניסיון לפתוח אותו.

בזמן שינק, הוציאה את הטלפון הנייד מכיס המעיל: 8:20. היא שוב תאחר. לנשום, פקדה על עצמה, לשדר רוגע. ממילא אין מה לעשות.

ענר נרגע. ידו גיששה אחר קווצת שיער למולל. ליבי משכה את הגומייה שהידקה את שערה הארוך ופיזרה אותו, הגומייה נשמטה מידה אל הרצפה המלוכלכת. אוף. מזל שיש לה במגירה במשרד ציוד לשעת חירום. עיניו של הפעוט, העטויות ריסים שחורים ארוכים, נמלאו שוב שחוק והיא חייכה אליו. "תינוק מתוק שלי," לחשה.

דלת הבניין נפתחה בתנופה וליבי הרימה מבטה.

"ענריק, תראה מי פה!" קראה בעליזות מעושה, "יונתן! רוצה להיכנס לגן יחד עם יונתן?"

היונק עצם את עיניו. "בוא ענרי! יונתן ייתן לך יד!" ניסתה אימא של יונתן להיחלץ לעזרה. ענר טמן פניו במחשוף שמלת המעטפת של אימו ונאחז בכוח ברצועת החזייה שלה.

בשעה 8:40 קיפלה סוף סוף את הטיולון הנוטף מי גשם, דחפה אותו בין יתר הטיולונים בסככה שליד הגן, ורצה לתחנת האוטובוס.

מתנשפת, הגיעה לתחנה, כדי לצפות באחוריו המתרחקים של האוטובוס שלה. הבא יגיע רק בעוד עשר דקות. שערה עף על פניה, היה לה חם ויותר מכל השתוקקה לחזור הביתה, להתקלח וללכת לישון עד מחר.

**

במראה שבמעלית העולה למשרד נשקפה לה דמותה העלובה: שיער פרוע וחצי רטוב, פנים סמוקות ונטולות איפור, קמטוטים ונמשים, נמשים וקמטוטים. אם תשעין את ראשה על דופן המעלית תוכל להירדם כאן ועכשיו. פעמון המעלית צלצל. היום רק התחיל וכבר אין לה כוח.

 

שיט, איך יכלה לשכוח? מנכ"ל חדש הגיע היום והיא מאחרת ונראית כמו פח, יופי של רושם ראשוני. בשנייה הראשונה חשבה להתנצל. בעבר זו הייתה ברירת המחדל שלה, אך ברגע האחרון עצרה את ההתנצלות ושלפה את הטלפון מהכיס. שיחת טלפון מפוברקת, טריק ישן וטוב. "אני כבר איתכם," קראה וחמקה במהירות למסדרון.

 

כשנכנסה למשרדה, תלתה על הכיסא את מעיל הגשם הרטוב והתקשרה לנועם.

"הי ליל, הכול בסדר?"

"כן. שלושתם כעסו עליי הבוקר, איחרתי למשרד ונשברה לי המטרייה."

"אוי. לקנות לך מטרייה חדשה?"

"אם אתה מגיע לזה. וצריך גם פיתות ולחם."

"אוקיי. עוד משהו? אני נכנס עוד רגע לשיעור."

"לא נראה לי. יום טוב נון."

היא הוציאה מהארון את נעלי העקב ששמרה בו, נקיות ומצוחצחות והחליפה את המגפיים המלוכלכים ב"נעלי המשרד" שלה. היא גיששה במגירת השולחן בעצבנות אחר האודם ששמרה בה לימים שבהם לא הספיקה להתאפר, ומרחה אותו מול מצלמת הטלפון. "איכס, את נראית מתה," קימטה את אפה לעבר המצלמה. מה עכשיו, לחזור לקבלה? אין ברירה.

תוך כדי הליכה במסדרון, כרכה את שערה הרטוב סביב ידה ואספה אותו לפקעת.

עמרי עוד עמד ליד הדלפק ומילא טופס כלשהו.

"ליבי שטרן, ניהול סיכונים," הושיטה את ידה ללחיצה. הוא תפס ביד המושטת. ידו החמה אחזה לרגע בידה הקפואה, נדמה שהפרש הטמפרטורות הפתיע את שניהם. היא משכה את ידה במהירות והשפילה מבטה.

"עמרי אורן," נזכר עמרי להציג את עצמו.

"כן, אני יודעת. שיהיה בהצלחה!" חייכה ומייד פנתה לחזור למשרדה.

"חכי!" קרא אחריה. היא הסתובבה.

"את עובדת פה הרבה זמן?" איזה טמבל, חשב. טוב שלא שאל אותה אם היא באה לפה הרבה.

"כמעט עשר שנים," ענתה. לרגע נתלו עיניה בעיניו, ולשבריר שנייה בהה לתוך הטורקיז הבוהק.

הוא מיהר להתעשת. "נקבע פגישה בהמשך?"

"כן, בטח. יום טוב!"

"תודה, גם לך."

ליבי מיהרה לחזור למשרד ועיסתה את רקותיה בשתי ידיה. איזו פדיחה, אין לתאר. הוא הסתכל עליה כמו על חייזר. ברור שלא ככה דמיין שתראה מנהלת הסיכונים שלו, נכנסת באיחור, נוטפת מים ומרוחה בבוץ. היא חייגה לענבל.

"בואי לקפה, עובר עליי בוקר זוועות."

**

עמרי הגיש לאולגה את הטופס החתום ופנה למדרגות הפנימיות שהובילו למשרדו החדש. יש לו כמה דקות לנשום לפני שהכול מתחיל. עוד חצי שעה פגישה עם יו"ר הדירקטוריון ואחר כך עוד פגישות ברצף, אלוהים יודע עם מי. כשעצם את העיניים, התמלא החושך כתמי זהב. מה קרה לו עכשיו? הגוף שלו הגיב עוד לפני שהשכל קלט מה התרחש.

צפצוף של הודעה נכנסת הקפיץ אותו, כתם הזהב נמוג ברגע שפקח את עיניו. הוא נשען שוב לתוך הכיסא הגדול שהשאיר לו יוסי ברזל, המנכ"ל הקודם, שפרש לפנסיה.

לפני שעזב, פעל ברזל נמרצות להביא למינויו של מנכ"ל צעיר ומבטיח שיקפיץ את החברה צעד נוסף קדימה. לדעתו, עמרי היה האדם הנכון בזמן הנכון, והוא היה מוכן לחכות לו שיסיים את תקופת הצינון מתפקידו הקודם. סמנכ"לית הכספים, שקיוותה להתמנות בעצמה למנכ"לית, התפטרה ועזבה ובינתיים, עד שימנה מישהו במקומה, נאלץ עמרי למלא גם את התפקיד הזה. עליו ללמוד הרבה מאוד בזמן קצר מאוד, לזכות באמון העובדים, להיכנס לעניינים. הוא קם והסתובב אל החלון הגדול. פיסה מהים. העיניים של ליבי שטרן.

נירית, מזכירתו, נכנסה למשרד כדי לעבור על סדר היום.

 

גל ליבר

גל ליבר, עורכת דין, יזמית תרבות, מפיקה ומנחה אירועי ספרות. ילידת 1980, גדלה בקיבוץ גלעד וחיה בתל אביב. סיפורים ושירים פרי עטה התפרסמו באסופות שונות. הדבר הנכון  הוא ספרה הראשון.

ראיון "ראש בראש"

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
280 דירוגים
181 דירוגים
52 דירוגים
21 דירוגים
19 דירוגים
7 דירוגים
9/10/2024

בכנות, חשבתי שזה יהיה סתם ספר סתמי להעביר איתו את הזמן. התבדיתי אבל כ"כ התבדיתי. כתוב מקסים וסוחף, מרגש ונוגע ללב. מומלץ לכולם אבל במיוחד לאימהות שעושות הכל ומתמוטטות בין לבין. ספר נפלא

8
16/10/2024

ספר מעולה ומעורר מחשבה, כל כך אנושי בנושאים המורכבים שבהם הוא נוגע, בקלות אפשר להזדהות עם דמויות. מאוד אהבתי את הגיבורה הראשית ואת לנוצ'קה שהצחיקה אותי. נהדר ומומלץ!

5
13/10/2024

קראתי בשקיקה ונשימה אחת.ספר מקסים ומומלץ מאוד. הכתיבה קולחת וסוחפת התקשיתי להניח אותו לרגע קט כי כל הזמן הגיבורים היו בראשי. הוא נוגע בכל הנקודות הרגישות של האימהוּת והקריירה, הכתיבה כל כך אנושית ונוגעת! הסיטואציות היום יומיות שמתוארות באופן כה מעורר הזדהות וכל אישה יכולה למצוא בעצמה קצת מליבי. קסם! תודה על החוויה הנהדרת בספר המצוין הזה. נעים לקריאה, הכתיבה אינטליגנטית כל כך.

5
3/10/2024

אז אחרי שקראתי את הספר (בלי הפסקה! לא יכלתי להניח אותו לרגע) יש לי רק מילה אחת לכתוב - וואו! מהשנייה הראשונה התחברתי לליבי, לחוכמה, לרגישות ובעיקר- לצורך לג׳נגל בין המשימות. והחיים שמבחוץ נראים מושלמים ומבפנים לא בדיוק… המירוץ הזה אחרי הזנב של עצמך שכל כך היטבת לתאר. ועומרי- הגבר הטיפוסי שהוא ממש לא הגבר הטיפוסי. האדם הרגיש והאבא שהוא שואף להיות למול הדרישות של העולם העסקי ממנו, ואיך שם הוא ״אמור״ להיות… והחיים עצמם שלו, שגם הם חתיכת סיפור בפני עצמו. ואיך בצורה כל כך חכמה, רגישה ומדויקת הצלחת לשרטט את הדילמות היומיומיות והלבטים שכל כך מוכרים, יחד עם מגוון של רגשות שמתחולל אצלם בלב, כשכל זה עטוף בסיפור אהבה סוחף. דרמה רומנטית במיטבה, שאי אפשר להפסיק לקרוא ותוך כדי גם להנהן בלי סוף, להתעצב, לצחוק (בקול!) וכמובן- להזדהות

5
19/10/2024

ספר נפלא שכתוב בתבונה על הורות, משפחה, עבודה ואהבה. החומרים מהם עשויים חיינו. אי אפשר שלא להתאהב בליבי ובעומרי. אי אפשר שלא להישאב אל החיים, הדילמות, ההסטוריה האישית והיומיום שלהם. שרה׳לה, ענבל, לנוצ׳קה, אפרת, סגל, נועם.. הספר עשיר בדמויות עגולות שמקיפות את הגיבורים ומייצרות סיפור אמין ומרתק. ממליצה!

4
1/10/2024

ספר נהדר, כתוב בחן ובאלגנטיות. הדמויות כולן מהמציאות וכך גם הסיטואציות שמוכרות לכולנו מהיום יום. אהבתי את דמותה של ליבי שבמשרד היא עורכת דין מסודרת ומתוקתקת ובבית כורעת על הרצפה לאסוף פתיתים מארוחת הערב. אהבתי את שירת ההשכבה, שבה הסופרת הכניסה, את דמותו של עומרי ומערכות היחסים עם בני הזוג. ספר נהדר ומומלץ בחום.

4
30/11/2024

וואוווווווווווווווווווו. אחד הספרים המרתקים,נעימים,סוחפים, מאתגרים שיצא לי לקרוא. גל מעבירה את הקוראת תהליך עם עצמה תוך כדי קריאה. בכי,צחוק, נחת תקווה הכל בתוך סיפור אחד שהוא ה-סיפור של הנשים שהן אנחנו. אולטרה אמהות, עסוקות, אוהבות,מצחיקות, עמוסות, מצטיינות, מניקות,עייפות ועוד ועוד ועוד. התבוננתי על חיי בכל עמוד. לרגעים היה נדמה שאני שם בתוך הסיפור. והסיפור... פנטסטי. מושך ומרתק. הכתיבה, קולחת ,מדויקת, סוחפת. לא זוכרת מתי קראתי כזה דבר. התחלתי ולא הצלחתי לעזוב אותו עד שסיימתי לקרוא( תוך כדי חשש שזה יגיע לסופו).

3
9/11/2024

וואו. קראתי בשקיקה. כתיבה קולחת וזורמת. מסוג הספרים שנשאבים אליהם מהעמוד הראשון, לא מצליחים להפסיק לקרוא, ומזדהים עם הדמויות בהם... מתבאסת שנגמר

3
20/1/2025

גל ליבר, ראית לתוך הנשמה שלי. כמה הזדהות. כמה אני מכירה את ליבי, כמה אני ליבי!!! תודה הספר הקסום הזה. זה בכלל לא ספר על סיפור אהבה או רומן, זה ספר על אימהות. זה ספר על ההבדלים הדקים האלה בין גברים לנשים בעולמנו וזמננו אנו. אין פה אג׳נדה, יש פה אמת צרופה- אימא היא התפקיד הכי חשוב והכי בכיר שיש לנו. ולפעמים, אנחנו חייבות לראות את עצמנו דרך עיניים חדשות. תודה על ספר מושלם.

2
4/1/2025

זה ספר פשוט יוצא מהכלל. והוא דוגמא נהדרת להסביר מה יש בספר אחד שעובד, ואין באחר. גל כתבה ספר שהמהווה דוגמא ל'איך' לספר סיפור ולא 'מה הסיפור'. הכתיבה של גל נהדרת. השימוש בשפה, בתאורים, בכניסה לנפשן של שתי הדמיות הראשיות. הנהדרות שלה. הן בקולה של ליבי הגיבורה, והן בקולו של עומרי, הגיבור. בערבוב בין שניהם. בהצגת הסיפור, שזורים זה בזה. משלימים אחד את השניה. את הסיפור. את הקסם. בהצגת הלבטים. הפחדים. ביכולת להציב שני דמיות שוות אחת כנגד השנייה ולייצר סביבן גם סיפור עם אמירה ועוצמה. גל השכילה להכניס גם את העניין המיני שביחסים בין גברים ונשים. והיא עושה זאת בתבונה וברגישות. באמת של מפגשים שכאלה - במגעים; במבוכה שבהם; בתשוקות המתלוות אליהם; במהווים; בפחדים; ברצונות; בחרמנות; באמת. אז אחזור לשורה התחתונה זה ספר נהדר. בעיקר בגלל איך שהוא כתוב.

2
16/12/2024

וואו, מלא רגש, לא רומן רומנטי קלאסי ... אבל יפה ועדין ואמיתי כל כך, והסוף.. גם הוא לא סוף רומנטי קלאסי אלא באמת הדבר הנכון.

2
27/11/2024

ספר מרתק,ספר שיש בו רגש רב,אהבה,דילמות,דמויות מציאותיות,אהבתי מאוד,אך קיוויתי שיהיה סוף אחר.🤍🤍

2
17/11/2024

ספר מעולה סוחף מאד בפרט ספר מעולה לאמהות. שם במוקד אמא לשלושה, בת 38, שמוצאת את עצמה נסחפת לסערה בלתי צפויה. כמה נדיר ספרים שמתארים ככה אמהות, שמזכים אותן בכזה מבט... הספר כתוב מעולה מעורר הזדהות ואי אפשר להתנתק ממנו למשך פרקים שלמים. דמויות מקסימות. אהבתי מאד

2
14/11/2024

ספר סוחף וחכם, כתוב מצוין, שמתמודד באומץ עם סוגיות מורכבות כמו הטרדה מינית במקום העבודה, יחסי מרות, אהבה על גווניה השונים, זוגיות ארוכת שנים, ויחסי הורים וילדים, ומציע מספר נקודות מבט על כל אחת מהסוגיות, בצורה בוגרת, מפוקחת וכנה מאוד. הסופרת יצרה רומן מרתק, מפתיע ומותח. קשה להאמין שזהו ספר הביכורים שלה.

2
7/11/2024

הספר כתוב נהדר. איזה סיפור מלא רגש .החלטות שעושים בחיים, מחויבות למשפחה ,והקרבה. עכשיו אני דומעת. מי שאוהבת סוף טוב כמו באגדות ,אז לא. אבל עדיין שווה מאוד.

2
2/11/2024

קראתי בנשימה עצורה. אהבתי את האופן בו הסופרת, רוקמת את עלילת הספר באופן שהקריאה זורמת ומרגשת באופן שנוצר מתח תמידי להמשיך ולקרוא. מתחת לעלילה הרומנטית, מסתתר ספר עם עומק דמויות שמרתק לגלותםן. נהנתי מאוד!

2
1/3/2025

ספר נפלא. נהניתי מאד מהקצב בו נכתב, מאד ישראלי. הלוואי ירבו ספרים כאלה.

1
18/2/2025

ספר מעולה שבמעולים. הכתיבה קולחת וסוחפת, מפתה לקרוא עוד ועוד. חשבתי שאצליח להסתפק בפרק אחד או שניים ביום אבל לא, נשאבתי לסיפור ולדמויות האמיתיות והמוכרות שיצרה גל בכשרון מדהים. 20 אלף כוכבים!!

1
17/2/2025

הבנאליה של האהבה החד פעמית. האחת למליון. המלצה אכזרית ברב. למרות שהאהבה היא בנאלית, לכל אחד יש את החד פעמית שלו. לכי לחיות עם ה"דבר הנכון" שלך ברב חד"פ

1
12/2/2025

כתיבה סוחפת מאוד. אהבתי מאוד נסחפתי עם הדמויות לא הורדתי את הספר מהיד שלושה ימים עד המילה האחרונה.. צריך לנשום בחיים האלה הייתי חייבת לסיים כדי להסדיר נשימה . מחכה לרומן הבא של הסופרת המוכשרת .

1
29/1/2025

גל קנתה אותי בתיאור מדויק של החיים כאימא. מהמראש של שגרת הערב; מקלחות, כינים, ארוחת ערב, וקרצוף שאריות קוטג' מהרצפה, ועד הרגשות העמוקים המתעוררים בכל מי שהניקה ילד, וצפתה בו במעגל הקסמים שנוצר רק בינה ובינו. הדמויות שגל יצרה בספר, וזה לא תמיד המצב, בטח לא בספרות רומנטית, הן אנושיות. אפשר לדמיין אותן מתקיימות במציאות, מנהלות חיים, משפחה, סוחבות משקעים מהעבר, מהצבא, חוות שברון לב, טועות, מתאהבות, מקבלות החלטות קשות. הספר נקרא במהירות שיא, כי פשוט בא לדלג מעמוד לעמוד, ולגלות עוד ועוד מהסיפור. ממולץ, ממולץ, ממולץ!

1
28/1/2025

מקסים וסוחף, מתאר את עולם האמהות והנשיות בצורה אותנטית ומדוייקת. לא יכלתי להפסיק להקשיב. מומלץ!

1
28/1/2025

ככה כותבים סיפור - מעניין, מרגש, מדויק, ערכי, פשוט נכון. מומלץ מאד

1
27/1/2025

ספר מקסים , נוגע ללב, שמשקף בצורה יפה הרבה סוגיות בחיים של כולנו.. מומלץ בחום

1
18/1/2025

ספר שעושה טוב על הלב. גיבורים שיכולים להיות החברים שלנו. להסתכל עליהם ולראות אותנו. כתוב טוב, סוחף. הנאה צרופה

1
18/1/2025

פיסה קטנה גדולה מהחיים. ספר מרגש ומכאיב. נקרא בנשימה עצורה. מומלץ.ביותר

1
17/1/2025

ספר מצוין, פועל בכמה רמות והתחכום שלו והמיומנות של המחברת לא מורגשות למרות הסחף והנושאים היומיומיים. קריינות מצוינת, חצי תסכית

1
11/1/2025

וואוו הספר כתוב בכזו רגישות, יצירתיות, מלא רגש, הרגשתי ממש את מה שהדמויות מרגישות לא יכולתי להפסיק לקרוא ולעזוב אותם

1
6/1/2025

ספר מושלם, סיפור אהבה אמיתי ומרגש התאהבתי בדמויות המיוחדות שיישארו איתי עוד זמן רב. לא יכולתי להניח את הספר! מומלץ מאוד!

1
4/1/2025

הסיפור סוחף, מרגש וקסום. היה לי ממש קשה לעצור מלהאזין לו ברצף - וגם כאשר סיימתי את הספר, הרגשות והמחשבות על ההמשיכו ללוות אותי ימים רבים. הסיפור מסופר משתי נקודות המבט של הגיבורים. הקריינות הפיחה בו חיים ונראה שכל אחת מהדמויות קיבלה את הפרשנות האמיתית לדיאלוגים והמחשבות.

1
30/12/2024

ווווואו… אין מילים.. ספר סוחף ונוגע. כמעט כל אישה תתחבר אליו. כתיבה אמיצה, נוגעת, לא צ׳יזי וידוע מראש. מומלץ!

1
27/12/2024

ספר נוגע ומרגש ואמיתי. נקרא בנשימה עצורה

1
27/12/2024

מושלם. סוחף. מעורר הזדהות והתרגשות.

1
25/12/2024

גרסה קולית מעולה, כמה נעים להאזין לתמר לוין מקריאה את הספר. כתיבה סוחפת פשוט, ספר מעולה 👌

1
24/12/2024

ספר יפה. אהבה מרגשת אבל של החיים. אהבה מורכבת, יחסים מורכבים, בלי אשליות, חמוץ מתוק מריר ואינטליגנטי.

1
21/12/2024

מצוין!! סוחף, עמוק, מלא תובנות, מרגש.

1
20/12/2024

ספר מקסים, כתוב היטב. כאילו רומן רומנטי אבל הרבה יותר מזה. נוגע בסוגיות יומיומיות אמיתיות ומורכבות ולא פותר אף אחת באופן קלישאתי. נהניתי מאוד!

1
17/12/2024

מאד אהבתי את הספר. הסיפור אנושי, אמין וסוחף

1
13/12/2024

ספר זורם וכתוב היטב. אמנם משתייך לז'אנר הספרים הקלילים שנקראים במהירות וקשה להניח מהיד, אך נוגע בכישרון רב בהתמודדויות של אמצע החיים - עולם העבודה התובעני, הורות לוחצת וגם התאהבות אסורה. ההנאה מהקריאה מובטחת.

1
6/12/2024

קראתי בנשימה עצורה. כתיבה מרגש וסיפור יפיפיה על אנשים, רגשות ואהבה.

1
5/12/2024

וואוו ספר מושלם בליל רגשות צחוק עצב הזדהות עם הדמויות האמיתיות הללו. ממליצה לקרוא באהבה

1
5/12/2024

אחד הספרים הטובים, מלא רגש. שנדיר כל כך לפעמים בספרים אחרים, התשוקה והכימיה עוברת דרך העמודים, והסוף הוא לא דווקא הדבר הנכון, אלא הדבר שהיה מתבקש בגלל המציאות המורכבת…

1
3/12/2024

ספר נהדר שכתוב נפלא. לא ניתן לעזוב אותו. תודה רבה

1
3/12/2024

ספר נפלא, נשאבתי לתוכו ולא יכולתי להפסיק, שילוב מושלם של קלילות ועומק, השאיר אותי נפעמת, לא קראתי כמוהו. הקריינות של תמר לוין מעולה, היא נותנת לכל דמות אופי משלה ומוסיפה עוד רבדים לסיפור. הדמויות והמחשבות על הספר הזה ילכו איתי עוד זמן רב.

1
26/11/2024

ספר נהדר! מצחיק ועצוב ומרגש והכל כתוב כל כך נפלא ובצורה קולחת. כזה ספר אמיתי ונוגע לא קראתי הרבה זמן, אי אפשר להניח אותו לרגע, שיא גינס בזמן קריאה!

1
19/11/2024

ספר מרגש כתוב בצורה מעניינת וזורמת מביא את כל המורכבות של נשים והחיים מאד מאד התחברתי ואהבתי

1
17/11/2024

וואוו! איזה ספר!!!!!

1
17/11/2024

כתיבה סוחפת ומרגשת. מרגע שמתחילים אי אפשר לעצור. הדמויות בנויות במלאכת מחשבת ונכנסות עמוק ללב.

1
11/11/2024

ווואווווו לילה לבן היה לי עם הספר הזה, נגע לי בככ הרבה נקודות. תודה

1
1/11/2024

סיפור מרגש וחכם, עם דמויות בלתי נשכחות, המציע נקודת מבט חדשנית ומעניינת על מערכות יחסים בעבודה ובבית, על הורות ועל עולם העסקים. הסגנון שוטף, קולח ורהוט, הדיאלוגים אמינים ושנונים. ספר שלא ניתן להניח מהיד, והותיר בי רושם שלא אשכח זמן רב.

1
28/10/2024

כתוב ברגישות . מעניין. מצליח לטפל ברגשות מבלי ליפול לרגשנות יתר. חששתי שמא יהיה מאד קיטשי, ולשמחתי, התבדיתי.

1
27/10/2024

ספר מרגש, כתוב היטב ונגמר מהר

1
24/10/2024

מרגש, מכאיב, מסעיר ונוגע מאד בלב..

1
22/10/2024

ספר מצוין! כתוב בצורה קולחת וסוחפת, דמויות מסקרנות ולא שגרתיות. נוגע בנושאים מורכבים בצורה פשוטה וברורה. לא רציתי שיגמר ולא הצלחתי להניח מהיד עד שנגמר!

1
21/10/2024

מדהים, מרגש, קשה להניח ולהפסיק לקרוא. כל כך קל להזדהות עם הדמויות. מומלץבחום

1
20/10/2024

ספר מעולה. התחברתי מהר מאוד לדמות הראשית, ולא הצלחתי להפסיק לקרוא

1
20/10/2024

נשאבתי אל הספר הרבה זמן לא סיימתי ספר ביום(!!) העלילה הסוחפת, הדמויות שמסופרות כל כך טוב אי אפשר שלא להזדהות ולהכיר אותן הנאה צרופה- לא מרגיש כמו ספר ביכורים אלא בסופרת שמיטיבה לספר עלילה בזרימה, מתח, קרבה ועניין. מחכה לעוד ספרים

1
19/10/2024

מרגש, מסקרן, מעורר, סוחף. ממש עצובה שהוא נגמר!

1
18/10/2024

ספר שמספר בצורה מסקרנת ומעניינת סיפור פשוט מהחיים, של אמא שמנסה להיות גם וגם כמו רובנו. הסיפור מעניין, העלילה זורמת וכיפית, סיפור אגדה מודרני לא פחות! בלי חפירות מיותרות, בלי פירוט יתר, מקצב קריאה מושלם! נהניתי מכל מילה. מחכה לספר הבא.

1
17/10/2024

איזה ספר וואו לא יכולתי להפסיק לקרוא . הסוף הפתיע אותי ואני לא יכולה לקבל את זה אבל אלו החיים . הכתיבה מהממת והנושא כה מורכב שאפו אלופה . ממליצה בחום לקרוא את הספר המקסים הזה .

1
13/10/2024

ספר מעולה שמזקק הרבה מהחוויות של אמהות, זוגיות עם ילדים והחיים בכלל ושאפשר להבין ממנו מה באמת חשוב

1
12/10/2024

ספר מתוק וכיפי עם גיבורה עצמתית ומרגשת. מותח וסוחף, קראתי בנשימה אחת! ממליצה בחום

1
10/10/2024

ספר מעולה!!! הכתיבה שנונה וקולחת. גל נוגעת בנושאים כל כך חשובים ועושה זאת בדרך אינטליגנטית וסוחפת. היחסים בין עמרי לליבי גרמו לי לאורך הספר להחסיר לא מעט פעימות. ממליצה בחום

1
9/10/2024

ספר מופלא. כתוב בצורה קולחת, מרתקת. מעבירה את הדקויות של החיים, עם המורכבות בם.. תודה לך, על שימת מבט על החיים עצמם. כל אחד ואחת יוכלו למצוא חלק מהם בספר.

1
5/10/2024

ספר סוחף, בוגר, שנון וריאליסטי. כתיבה אינטליגנטית ומעוררת הזדהות. קראתי בנשימה אחת וחוויתי מנעד שלם של רגשות. ממליצה בחום!

1
3/10/2024

ספר מצויין! לא יכלתי להניח אותו עד שסיימתי לקרוא. כתיבה משובחת מאוד! מחכה לספר הבא של הסופרת..

1
3/10/2024

הספר שבו התחלתי את השנה החדשה היה מצוין. הוא עכשווי וקולח, מענין ואינטליגנטי. מומלץ בחום.

1
2/10/2024

ספר שנכנס מתחת לעור ולא משאיר אותך אדיש. רומן רומנטי לא שגרתי שעבד גם עליי כגבר שפחות נמשך לספרים מהז'אנר (לסרטים קצת יותר ובצפייה זוגית). אולי זה כי הוא לא קיטשי, הוא ריאליסטי, ישראלי עכשווי עם דמויות שבנויות היטב וסיפור שמצליח למתוח לכל אורכו וגם לרגש בלי להתחנף לקוראים. שאפו.

1
30/9/2024

ספר מעולה ביותר, סוחף, מעניין וחכם. אהבתי את הכתיבה הקולחת, לא הצלחתי להניח לספר עד שסיימתי. תודה גל!

1
10/4/2025

ספר מצויין ממש ממש מצויין דמויות עגולות ומעוררות אמפתיה

6/4/2025

ספר נפלא!! אחד הטובים שקראתי לאחרונה. אינטליגנטי, מעניין ומלא תשוקה, לא הצלחתי להוריד מהידיים.

15/3/2025

אחד הטובים שקראתי.

11/3/2025

ספר מקסים וסוחף! נהנתי מאוד וצללתי לתוכו :)

5/3/2025

סוחף, קריא וזורם

19/2/2025

מומלץ בחום, ספר נהדר

19/2/2025

יפה, מרגש ונוגע בלב

15/2/2025

אוף למה הוא נגמר ככה פתאום???? נהנתי מאוד מימנו, הוא העלה שאלות על נאמנות, זוגיות, אהבה, הכלה ועוד. לא ידעתי לאיזה סוף לצפות וזה היה חלק מהסקרנות שהוא עורר

6/2/2025

קריינות מעולה ספר מהמם

23/1/2025

הסתיים מהר מדי, לא רציתי שיגמר

23/1/2025

ספר קליל וסוחף. ממליצה. מתאים מאוד לאסקפיזם לימים אלו.

23/1/2025

הספר סחף אותי מההתחלה, לכאורה סיפור פשוט ובנאלי אבל מסופר בכישרון רב. אהבתי מאד

21/1/2025

ספר מקסים,אי אפשר להפסיק לקרוא מומלץ!

17/1/2025

לא יכולתי להפסיק לקרוא

12/1/2025

ספר נפלא

12/1/2025

ספר נפלא שריגש אותי.

7/1/2025

אהבתי מאד את הקריאה סיפור פנטזיה שהיא אפשר לעצור בו. סיפור קשה ומכעיס אם סוף טוב? כתוב נפלא

7/1/2025

הספר כתוב נהדר, הסיפור מתפתח באינטליגנטיות ושובה לב, חושבת עליו ואחשוב עליו ועל הדמויות שמתזזות לי בלב.

4/1/2025

היו כל כך הרבה חלקים בספר שהרגשתי שזה היום יום שלי. ספר כל כך אמיתי. ציפיתי לסוף אחר, אבל.... בכל אופן, ספר מושלם

3/1/2025

מקסים כל כך, הסיפור שלהם מרגש ונוגע

3/1/2025

נהנתי מאוד! ספר נפלא סוחף וכתוב היטב

31/12/2024

ספר מעולה, קראתי בשקיקה!

28/12/2024

קריאה זורמת , נוגעת בכמה נושאים חשובים בחיי היום יום, נשאר חומר למחשבה.

25/12/2024

מרגש, אמיתי ומהנה מאד

22/12/2024

אני רק באמצע הקריאה וזו הפעם הראשונה בחיי שכותבת ביקורת לפני שסיימתי. אני כלכך נהנית! מאד בר הזדהות וקולח- ברור כשמש שהכותבת היא בעצמה אמא וגם הניקה (אלוהים נמצא בפרטים הקטנים- כמו שמלות מעטפת למשל). ספר נהדר ומומלץ. אז אולי הספר לא יקבל את פרס ספיר השנה, אבל הוא כיפי ומעורר רגש.

21/12/2024

קריינות נפלאה, ספר נהדר, אמין, כל כך קולח ומכניס לסיפור..

21/12/2024

נהנתי מהספר, אני חושב שהקצב שלו, התחושה שהוא בלוק מונוליטי אחד, כמעט בלי התפזרויות וחזרה לעבר, נותן לו תנופה מצוינת. דילמה אמיתית מציג הספר, הבחירה הקלאסית בין ההיגיון לרגש. לא בטוח שהמציאות היא כל כך החלטית כמו כאן ולכן זה לא היה אותנטי עד הסוף, מצד שני יש כאן סיפור לספר, וזה תקציר קורות היחסים ב 312 עמודים. הסוף מצוין, יש כאילו החלטה על אבל בהתקלות אקראית את.ה מבינ.ה שזה לא מניח לך ואולי ההחלטה לא כל כך ברורה, אולי הכל סגור ואולי הכל פתוח, מה שבטוח שיש חיים טובים (ואחרים) חרף הבחירה וככה זה באמת רוב הזמן - החיים חזקים... הספר ארוז מעולה ואולי זו הסיבה להצלחתו, יותר מסיפור המסגרת ויותר מהשפה, ששניהם מצוינים, כשספר ארוז היטב הפל״א שלו עובד מצוין. אולי זה סוד הקסם. גם שם הספר מצוין, משאיר אותך עם מחשבה מה הדבר הנכון באמת? להתנסות, להסתפק, לבחור, לוותר, לשנות, להמשיך באותה באותו המסלול הקבוע. מה נכון לנו באמת? מה?

19/12/2024

מרגש וטוב נוגע בקשיים של היום יום יחד עם החיבור למה שנכון

16/12/2024

הספר הפתיע אותי. אהבתי וממליץ לאחרים

14/12/2024

נהנתי מאוד, אישי נשי ומרגש

14/12/2024

כיף לקרוא. זורם יפה וגם....עמוק מכפי שנראה לראשונה

14/12/2024

אהבתי ספר שקל להתחבר אליו קליל

11/12/2024

כתיבה נהדרת

7/12/2024

ספר מרתק וקולח

7/12/2024

מושלם קראתי בנשימה אחת

5/12/2024

גרסה קולית מעולה

4/12/2024

סוחף וכתוב נהדר נהניתי מאוד

27/11/2024

ספר אמין ונוגע מאד. קשה להניח אותו ולכן מומלץ לתכנן סוף שבוע פנוי, כשהגשם יורד בחוץ ואת מתכרבלת בשמיכה ומחבקת את "הדבר הנכון".

20/11/2024

כתוב מעולה! דמויות עגולות ורגישות. אהבתי מאד

15/11/2024

מ ע ו ל ה !!!

5/11/2024

נהניתי במיוחד מהתיאורים של להיות אישה בעולם העבודה - את התמרון בין שעות העבודה לבין שעת איסוף הילדים ממסגרות, את "העין העקומה" כשאישה יוצאת מוקדם. ובאמת, כפי שאמרה ליבי, מה זה משנה מתי אני יוצאת אם אני עובדת מעולה? אהבתי את התיאורים הריאליסטיים של הויתור שאמהות עושות בזוגיות ובתפעול הבית (למה בעצם ליבי נוסעת לעבודה באוטובוס אחרי שמפזרת שלושה ילדים במסגרות, בעוד בעלה נוסע לעבודה בכיף במכונית?) הרומנטיקה כתובה היטב - לא באופן מפורש וגס, וגם לא באופן חסוד. אהבתי את המבט המפוכח על תלונות על הטרדה מינית. אהבתי את הלבטים בסוף.

30/10/2024

מרתק, כתוב נהדר, ממליצה בחום אסקפיזם טהור בימים טרופים אלה.

23/10/2024

העטיפה נפלאה, גם הספר עצמו כתוב טוב, משכנע וזורם. הזדהיתי עם הדילמות והפתרון שנמצא בסיום. מוצלח וראוי. הערה אחת: קצת נמאס מדמויות שחיות בתל אביב. מספיק. תבחרו לוקיישנים אחרים. חולון. יבנה. נווה משהו. זה יהיה יותר אותנטי

21/10/2024

ספר משולם. לא הפסקתי לקרוא. מומלץ!

20/10/2024

אהבתי מאד .לא הצלחתי לעזוב את הספר . מעורר מחשבה

9/10/2024

היה מעולה!!!

6/10/2024

ממתק אינטליגנטי. יופי של בריחה מהמציאות

30/11/2024

יש לנו איזה הסכם ספרותי שאהבת אמת.חייבת להתגשם. ובכן, כמו בחיים, היא לא. ספר נפלא

1
11/4/2025

סוחף רומן רומנטי מאפשר להיות בעולם מקביל של חלום

8/4/2025

הגרסה הקולית מעולה הקריינית נעימה לשמיעה עלילה סוחפת ומסקרנת דמויות חזקות רק הסוף לא ברור, מקווה שזה אומר שיש לו המשך.

2/3/2025

אהבתי , גל ליבר לא מוותרת לדמויות שלה, אהבתי שהיא הלכה עד הסוף עם הרגשות שלהם, התשוקה והכאב שהן חווים.

25/2/2025

אהבתי מאוד את הספר וגם את הקריינות, אשר זרמה לי מאוד ודייקה באינטונציה. הדילמות של הדמויות וגם הסיטואציות מוכרות ונוגעות ללב וניכר כי נערכה השקעה משמעותית בהתייחסות לכל אחד מהנושאים החשובים שהועלו. זכיתי במפגש עם גל הסופרת אשר השלים את החוויה. ישר כח גל 🙌🏻

23/2/2025

נהניתי לקרוא. אהבתי מאוד את הדמויות. מעורר מחשבה.

19/2/2025

ספר נהדר. זורם, סוחף ומרגש.

25/1/2025

החיים האמיתיים

21/1/2025

מרתק קצת איטי

17/1/2025

ספר כיפי, חמוד ואפילו מרגש על החיים עצמם, אהבה, זוגיות, ילדים וכל מה שבינהם. אם אתם בני 30-45 תמצאו את עצמכם שם.

17/1/2025

אחלה

12/1/2025

קריינות נעימה אך ישנן טעויות הגיה . למשל, "מקל ראש" -המ' במקל נהגתה בקמץ makel במקום בצירה mekel. בmakel מכים ולא מ(י)קלים. הגהה היתה מועילה.

7/1/2025

מהיר מאוד ונעים.

6/1/2025

מרגש ועדין

22/12/2024

עצוב ונוגע ללב

19/12/2024

ספר יפה ומרגש. אם הייתי העורכת, הייתי מורידה כמה נאומים דידקטיים. אהבתי את התיאור המאוד אמין של החיים של ליבי ואת התיאור הרך של עמרי. כן, ספר יפה. נקרא בנשימה אחת

9/12/2024

מחכה לספר ההמשך

7/12/2024

ארוך מדי. אבל נחמד

26/11/2024

חמוד, מתוק, קלישאתי בקטע טוב. סיימתי תוך יומיים, כיפי לקריאה.

19/10/2024

לא הצלחתי להבין את ההתלהבות ונטשתי די מהר. אולי בהמשך מתפתחת עלילה מרתקת אבל לא צלחתי את סגנון הכתיבה שאין בו טיפת פיוטיות או חן. כתוב בעיניי כמו לוג. נכנסה יצאה. הסתכל. עייפה. עצובה. חושב. כתיבה מאוד בסיסית ומייגעת

4
7/4/2025

הטרנד הזה של סופרות- נשים, שכותבות על "אבדן האני והעצמי" במהלך גידול ילדים קטנים, ובעל ועבודה חייב להסתיים מתישהו...

11/2/2025

סתמי, נמרח, לא התחברתי

4/2/2025

נחלש ככל שהתקדם

27/1/2025

קריינית מעולה הכי טובה ששמעתי עד כה. הספר מעניין ממש ניתן להזדהות עם הדמויות והתחושות אבל הסיפור כאילו לא גמור פשוט פתאום נגמר מבאס

5/1/2025

ספר מאוד נחמד, כתוב בצורה מותחת. הסוף מעט סתמי, ציפיתי שתהייה יותר עלילה אחרי ה"פיק".

31/12/2024

קריאה זורמת ומהנה ממש אהבתי את הדמויות וסיפור שהוא סוף סוף על גיבורים בגילאי 40 היה לי קצת קשה עם המעבר בין נקודות מבט בתוך אותה פסקה, אולי כי אני רגילה אחרת. החלקים של העבר של הדמויות הרגיש קצת מאולץ מבחינת כתיבה ותזמון

31/10/2024

כתוב טוב .זורם.מעניין.דמות שקל לאהוב להזדהות איתה וסיום לא שגרתי.

24/10/2024

נחמד, אבל לא מחדש, לא הצלחתי להתחבר לגיבורים. מצד שני קריא וקליל.

13/10/2024

רומן רומנטי בינוני אך קריא וטוב לקצת אסקפיזם

3/4/2025

ספר תמוה. הדמות הראשית לא מעוררת שום הזדהות, מלבד החלקים שלה כאמא. לא מובן ולא ברור. הכתיבה לא זורמת בעיקר בחלקים שמתארים את העבודה שלהם. הסופרת השקיעה, נראה ככה, ברעיון מעניין ומסקרן ואנושי, אבל הסיפור לא מועבר ברגישות מספקת.

13/3/2025

רומן רומנטי באצטלה של סיפור עומק

7/3/2025

הגרסה הקולית אחלה הספר עצמו נחמד. אהבתי את הנגיעות הפמיניסטיות אבל העלילה די שטחית

5/2/2025

רומן רומנטי מטופש לבנות העשרה. הדמות הראשית מעצבנת וכל כך לא מעוררת הזדהות וכשמצד אחד היא פמיניסטית תומכת מי-טו ומהצד השני מתייחסת לבעלה כמו הבייביסיטר שתפקידו לעזור עם הילדים. חצי ספר היא בוכה על כלום וכמובן שהיא יפיפיה מהממת ומוצלחת בעבודה, בחמש שעות שהיא במשרד. עלילה צפויה ולא מעניינת, ספר שאפשר לסכם במשפט. סך הכל ממש מיותר

20/1/2025

קריינות טובה. הסיפור פחות. רומן רומנטי שהופך טרחני בשלב מסוים. המנכ״ל השרמנטי והכפיפה שהפעם שודרגה לעו״ד. אלה שרבים בהתחלה ואז מתאהבים. הספר מנסה להרים מעט את הרמה בהצגת העומסים ומצוקות שנשים חוות. נשים לא נולדות עם רצון לריבוי ילדים. זה משהו מאד ישראלי שמחונכים אליו. אפשר לראות שבאירופה למשל המצב מאד שונה. יש קטעים לא אמינים של זאת שמנערותה התחילה עם בנים אבל פתאום בבגרותה מסמיקה ומשפילה מבט. היה ממש קשה להמשיך לשמוע את הספר עד סופו.

2/1/2025

שמעתי את הגרסה הקולית, הקריינות מצויינת ובהחלט העבירה את האווירה המתוארת. הספר עצמו עד האמצע היה מצויין בעיני, כתוב היטב דמויות עם עומק ועלילה מעניינת. החלק השני ברובו היה בעיני מעט טרחני, מעט רדוד ובעיקר לא ממש מענין ומקדם את הסיפור וגרם לי לדלג על עמודים. סה"כ ספר נחמד

26/12/2024

לסקירה - https://sivi-the-avid-reader.com/הדבר-הנכון-גל-ליבר/

6/12/2024

לא אהבתי. שום דבר לא התרומם לגובה, לא הדמויות, לא הדאלוגים, לא העלילה.

1/12/2024

רומן רומנטי קריא וזורם

29/10/2024

כגודל הציפיות גודל האכזבות. התקציר לא משקף את הסיפור. בנוסף, אין סגירת מעגל לסיפור וזה חסר.

23/10/2024

פתיחה מעניינת עם פוטנציאל לקריאה מהנה, עד כ15% לערך. לאחר מכן חזרה שוב ושוב על אותו הדבר עד שנמאס.

18/10/2024

נמתח ונמתח וסוף מעפאן

11/11/2024

ממש לזרוק מהחלון. מתאים למי שאוהב ספרים על בגידה, רחמים עצמיים, אנרגיות שליליות ותיסכול. ממש לא מומלץ. מתסכל האמת. חשבתי שהדמויות גרושות או אלמנות מקריאת הפרק הראשון. ממש לא ברור ששניהם בזוגיות של שנים עם ילדים. איפה הרומנטיקה פה? ממתי בגידה היא רומנטיקה? האמת מבאס כי הספר יכל ללכת למקום אחר ולהיות ממש מהנה.

1
11/2/2025

ספר גרוע!

16/1/2025

ממש לאאא ההתחלה נראית מבטיחה אבלל כשהבנתי שמדובר בשני אנשים שנדלקים אחד על השני אבל בזוגיות עם ילדים ירד לי לגמריי הפסקתי ב 30%. כנראה שזה ספר על בגידה. מיותר לגמריי

14/1/2025

זבלון, עם כמה חיבוטי נפש פה ושם

4/1/2025

מאכזב . הגעתי עד האמצע ונטשתי

הדבר הנכון גל ליבר

פרק 1
 

פעמון המעלית צלצל, הדלתות נפתחו ועמרי הרים את מבטו. גופו, שנשען על דלפק הקבלה, הזדקף באחת. העט נשמט מידו. מהמעלית יצאה דמות גבוהה עטוית מעיל גשם ורוד. מתחת לשולי המעיל ריחפו זוג רגליים דקיקות ומעליו זהרה רעמת תלתלים זהובה־אדמונית שגלשה במורד כתפיים צרות. כשהסיטה תלתל מפניה סמוקות הלחיים, נראתה לו כמו פיה שבוקעת מפרח ורוד, כמו איור בצבעי מים מספר האגדות שהיה קורא לבתו בת השש לפני השינה.

"וזו ליבי שלנו, מפיתוח עסקי," הכריזה אולגה מזכירת הקבלה, "ליבי, את נוטפת מים!" צקצקה, "המנקה היה פה לפני דקה."

עמרי שאף אוויר. זה רק אדרנלין, אמר לעצמו, התרגשות מהיום הראשון בעבודה החדשה, זה הכול. הוא התכופף להרים את העט מהרצפה ופנה לברך לשלום את ליבי, שחמקה לתוך המסדרון.

"אני כבר איתכם," היא החוותה לכיוון הטלפון הנייד שלה שככל הנראה צלצל. מבטו ליווה אותה כשהדפה את אחת הדלתות ונעלמה לתוך המשרד.

**

שעה קודם לכן, דחפה ליבי ביד אחת את הטיולון הישן לכיוון השדרה התל אביבית. ענר הפעוט ניסה להשתחרר מהרצועות שהידקו את גופו אל העגלה, רגליו בעטו באוויר ואחת מנעליו חישבה ליפול מרגלו. בידה השנייה אחזה בידו הדביקה של בארי הזועף, שכל הבוקר חזר וביקש ללבוש את תחפושת ספיידרמן לגן ולא היה מוכן לקבל את העובדה שפורים כבר עבר. ליבי הזיעה מתחת למעיל, כמו בכל בוקר, בדרך מבית הספר של דניאלה לגנים של הבנים. היא ניסתה להרגיע את ענר במילים רכות תוך כדי תמרון בין פחי הזבל שחסמו את המדרכה המובילה לגן. גלגל הטיולון נתקל בערמת גזם. ליבי הרימה מעט את הגלגלים האחוריים כדי לעבור מעל לענפים שבלטו מהמדרכה. בוץ ניתז על מגפיה.

גשם החל לרדת. כדאי לפתוח את המטרייה? באיזו יד תחזיק אותה?

"באריקי, בוא נרוץ קצת. אתה יכול לרוץ עד לספסל?"

"אין לי כוח לרוץ. למה לא הבאת לי מטרייה?"

"שכחתי להביא, מתוקי, יש לנו רק את המטרייה הגדולה שלי, ננסה להיכנס מתחתיה עד לגן. תחזיק בכיס שלי, טוב?"

איכשהו נפרדו בשער הגן, נשיקה, חיבוק. היד כואבת מאיזון המטרייה הכבדה. ענר הצליח להשתחרר מהרתמה. "לא, לא, קטני, שב, בבקשה..." היא חיטטה בכיסים שבצדי התיק שלה, אולי תמצא קרקר או ביסקוויט שיצילו את המצב. אין ישועה.

לבסוף, עיגנה את ענר הצווח בעגלה ודחפה אותה לכיוון השדרה.

"עוד רגע אהוביק, אימא תיקח אותך, עוד שנייה," מלמלה אליו. מבטים ננעצו בה מכל עבר. כל האימהות המתוקתקות שילדיהן "יושבים יפה" בעגלה מכוסה בכיסוי פלסטיק נגד הגשם וכל "אימהות־האדמה" שנשאו תינוקות במנשא והחזיקו בקלילות מטרייה ממעל, וכל האימהות האדישות עם הכוס התרמית ביד, שילדיהן קיפצו בשמחה בשלוליות המתהוות. כל מי שעבר מולה לטש עיניים בפעוט המסכן הצווח בטיולון, הוא בוכה ואימא שלו מתעלמת!

ליבי דהרה במעלה השדרה, רק להגיע לגן לפני שענר יצליח להשתחרר שוב מהרתמה. במעבר החצייה התכופפה להרים את הנעל שנפלה לבסוף מרגלו של ענר. משב רוח הפך את המטרייה וזו עפה מידיה לכיוון הכביש. אין טעם לנסות אפילו, המטרייה אבודה.

היא מיהרה להיכנס מתחת לגגון הבניין ואספה אליה את הפעוט הבוכה מתוך הטיולון הרטוב.

"די, אהובון, די, הגענו."

"ציצי! ציצי!" דרש.

ליבי נכנסה לבניין והתיישבה על מדרגה שנראתה נקייה דיה, ענר משך בכוח בדש מעילה בניסיון לפתוח אותו.

בזמן שינק, הוציאה את הטלפון הנייד מכיס המעיל: 8:20. היא שוב תאחר. לנשום, פקדה על עצמה, לשדר רוגע. ממילא אין מה לעשות.

ענר נרגע. ידו גיששה אחר קווצת שיער למולל. ליבי משכה את הגומייה שהידקה את שערה הארוך ופיזרה אותו, הגומייה נשמטה מידה אל הרצפה המלוכלכת. אוף. מזל שיש לה במגירה במשרד ציוד לשעת חירום. עיניו של הפעוט, העטויות ריסים שחורים ארוכים, נמלאו שוב שחוק והיא חייכה אליו. "תינוק מתוק שלי," לחשה.

דלת הבניין נפתחה בתנופה וליבי הרימה מבטה.

"ענריק, תראה מי פה!" קראה בעליזות מעושה, "יונתן! רוצה להיכנס לגן יחד עם יונתן?"

היונק עצם את עיניו. "בוא ענרי! יונתן ייתן לך יד!" ניסתה אימא של יונתן להיחלץ לעזרה. ענר טמן פניו במחשוף שמלת המעטפת של אימו ונאחז בכוח ברצועת החזייה שלה.

בשעה 8:40 קיפלה סוף סוף את הטיולון הנוטף מי גשם, דחפה אותו בין יתר הטיולונים בסככה שליד הגן, ורצה לתחנת האוטובוס.

מתנשפת, הגיעה לתחנה, כדי לצפות באחוריו המתרחקים של האוטובוס שלה. הבא יגיע רק בעוד עשר דקות. שערה עף על פניה, היה לה חם ויותר מכל השתוקקה לחזור הביתה, להתקלח וללכת לישון עד מחר.

**

במראה שבמעלית העולה למשרד נשקפה לה דמותה העלובה: שיער פרוע וחצי רטוב, פנים סמוקות ונטולות איפור, קמטוטים ונמשים, נמשים וקמטוטים. אם תשעין את ראשה על דופן המעלית תוכל להירדם כאן ועכשיו. פעמון המעלית צלצל. היום רק התחיל וכבר אין לה כוח.

 

שיט, איך יכלה לשכוח? מנכ"ל חדש הגיע היום והיא מאחרת ונראית כמו פח, יופי של רושם ראשוני. בשנייה הראשונה חשבה להתנצל. בעבר זו הייתה ברירת המחדל שלה, אך ברגע האחרון עצרה את ההתנצלות ושלפה את הטלפון מהכיס. שיחת טלפון מפוברקת, טריק ישן וטוב. "אני כבר איתכם," קראה וחמקה במהירות למסדרון.

 

כשנכנסה למשרדה, תלתה על הכיסא את מעיל הגשם הרטוב והתקשרה לנועם.

"הי ליל, הכול בסדר?"

"כן. שלושתם כעסו עליי הבוקר, איחרתי למשרד ונשברה לי המטרייה."

"אוי. לקנות לך מטרייה חדשה?"

"אם אתה מגיע לזה. וצריך גם פיתות ולחם."

"אוקיי. עוד משהו? אני נכנס עוד רגע לשיעור."

"לא נראה לי. יום טוב נון."

היא הוציאה מהארון את נעלי העקב ששמרה בו, נקיות ומצוחצחות והחליפה את המגפיים המלוכלכים ב"נעלי המשרד" שלה. היא גיששה במגירת השולחן בעצבנות אחר האודם ששמרה בה לימים שבהם לא הספיקה להתאפר, ומרחה אותו מול מצלמת הטלפון. "איכס, את נראית מתה," קימטה את אפה לעבר המצלמה. מה עכשיו, לחזור לקבלה? אין ברירה.

תוך כדי הליכה במסדרון, כרכה את שערה הרטוב סביב ידה ואספה אותו לפקעת.

עמרי עוד עמד ליד הדלפק ומילא טופס כלשהו.

"ליבי שטרן, ניהול סיכונים," הושיטה את ידה ללחיצה. הוא תפס ביד המושטת. ידו החמה אחזה לרגע בידה הקפואה, נדמה שהפרש הטמפרטורות הפתיע את שניהם. היא משכה את ידה במהירות והשפילה מבטה.

"עמרי אורן," נזכר עמרי להציג את עצמו.

"כן, אני יודעת. שיהיה בהצלחה!" חייכה ומייד פנתה לחזור למשרדה.

"חכי!" קרא אחריה. היא הסתובבה.

"את עובדת פה הרבה זמן?" איזה טמבל, חשב. טוב שלא שאל אותה אם היא באה לפה הרבה.

"כמעט עשר שנים," ענתה. לרגע נתלו עיניה בעיניו, ולשבריר שנייה בהה לתוך הטורקיז הבוהק.

הוא מיהר להתעשת. "נקבע פגישה בהמשך?"

"כן, בטח. יום טוב!"

"תודה, גם לך."

ליבי מיהרה לחזור למשרד ועיסתה את רקותיה בשתי ידיה. איזו פדיחה, אין לתאר. הוא הסתכל עליה כמו על חייזר. ברור שלא ככה דמיין שתראה מנהלת הסיכונים שלו, נכנסת באיחור, נוטפת מים ומרוחה בבוץ. היא חייגה לענבל.

"בואי לקפה, עובר עליי בוקר זוועות."

**

עמרי הגיש לאולגה את הטופס החתום ופנה למדרגות הפנימיות שהובילו למשרדו החדש. יש לו כמה דקות לנשום לפני שהכול מתחיל. עוד חצי שעה פגישה עם יו"ר הדירקטוריון ואחר כך עוד פגישות ברצף, אלוהים יודע עם מי. כשעצם את העיניים, התמלא החושך כתמי זהב. מה קרה לו עכשיו? הגוף שלו הגיב עוד לפני שהשכל קלט מה התרחש.

צפצוף של הודעה נכנסת הקפיץ אותו, כתם הזהב נמוג ברגע שפקח את עיניו. הוא נשען שוב לתוך הכיסא הגדול שהשאיר לו יוסי ברזל, המנכ"ל הקודם, שפרש לפנסיה.

לפני שעזב, פעל ברזל נמרצות להביא למינויו של מנכ"ל צעיר ומבטיח שיקפיץ את החברה צעד נוסף קדימה. לדעתו, עמרי היה האדם הנכון בזמן הנכון, והוא היה מוכן לחכות לו שיסיים את תקופת הצינון מתפקידו הקודם. סמנכ"לית הכספים, שקיוותה להתמנות בעצמה למנכ"לית, התפטרה ועזבה ובינתיים, עד שימנה מישהו במקומה, נאלץ עמרי למלא גם את התפקיד הזה. עליו ללמוד הרבה מאוד בזמן קצר מאוד, לזכות באמון העובדים, להיכנס לעניינים. הוא קם והסתובב אל החלון הגדול. פיסה מהים. העיניים של ליבי שטרן.

נירית, מזכירתו, נכנסה למשרד כדי לעבור על סדר היום.