מה שאחרנו להציל

שער ראשון:
אסיר מספר 2

פאנטום

פִּתְאוֹם אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת גֶּדֶם אֱלֹהִים

פּוֹעֵם, כְּמוֹ עֲדַיִן מְחֻבָּר.

פִּתְאוֹם בְּאֵיבָרִים כְּמֵהִים, בְּקוֹל נִשְׁבָּר

אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת גֶּדֶם אֱלֹהִים

כְּמוֹ אֵם הַמְּיַלֶּלֶת גַּעְגּוּעַ לְעֻבָּר

נִסַּרְתִּי אוֹתוֹ בְּיָדַי. נִקְטַע מִמֶּנִּי בַּשֵּׁנָה.

הֻרְדַּמְתִּי בְּיוֹדְעִין. לֹא יָדַעְתִּי מָה.

אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְאַבֵּד אוֹתְךָ, אֱלֹהִים אַדִּירִים מִתְנוֹעֵעַ

בְּהֶדֶף הַשִּׁירִים, בְּתַחְתִּית הָאֲרוֹנוֹת,

בַּהִתְפָּרְצוּת הָאַקְרָאִית שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים.

אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁתַּחְתֹּם אוֹתִי לְחַיִּים

בִּלְעָדֶיךָ, תּוֹתֶבֶת נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי

עֲיֵפָה מִקְּרִיעוֹת, קְטוּעַ יָדַיִם אַתָּה

נִתְלֶה לִי עַל הַזְּרוֹעוֹת אֲנִי מִתְפַּלֵּל לְרַחֲמִים

מִפָּנֶיךָ, אֱלֹהִים זָרִים נִתָּז מִכָּל הַחוֹרִים וְ

שׁוּב אֲנִי יֶלֶד־עַד תָּר אַחַר אָב נִשְׁכָּח.

פִּתְאוֹם אֲנִי מַרְגִּישׁ אֶת גֶּשֶׁם אֱלֹהִים

וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ כְּשֶׁהוּא נִתָּךְ.¹

אסיר מספר 2

אֲנִי, אָסִיר מִסְפָּר 2 בָּאֲגַף הַשָּׁמוּר שֶׁבְּמֹחִי,

מַתִּיר עַצְמִי עַכְשָׁו מֵעֲווֹן הַבּוּשָׁה

עַל שֶׁלֹּא מָנַעְתִּי אֶת אִמִּי מִלְהִנָּשֵׂא לְאָבִי

וְלֹא הִצַּלְתִּי גְּרוֹנוֹת אֶפְרוֹחִים מֵרַגְלֵי

הַפִּיל שֶׁלּוֹ וּמָחַלְתִּי לְאָבִי

כְּשֶׁהִפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה, כְּשֶׁכָּתַשׁ,

וְהִתְגַּעְגַּעְתִּי אֵלָיו כְּשֶׁנָּטַשׁ.

אָסִיר מִסְפָּר 2 מַעֲנִיק לְעַצְמוֹ חֲנִינָה מִיְּדֵי הַיְּלָדִים

שֶׁכָּתְבוּ בְּטוּשׁ זוֹהֵר ״אֲבִישַׁי חוּרִי בֶּן זוֹנָה״

עַל הַקִּיר וּמִתַּחַת לָעוֹר קִעְקְעוּ בִּי אֶת הָאֱמוּנָה,

וּמִיְּדֵי מְחַנְּכִים מְזֻקָּנִים, אֲחוּזֵי טִינָה

עַל דָּמִי שֶׁזָּרַם לְאֵזוֹר הַחֲלָצַיִם

כְּשֶׁגְּבָרִים יָפִים

רִפְּאוּ אֶת עֵינַי. 

אֲנִי, אָסִיר מִסְפָּר 2,

מוֹצִיא עַצְמִי עַכְשָׁו בְּדֵעָה צְלוּלָה

מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וּמִיּוֹם הַכִּפּוּרִים, מִכֹּחַ הַהַבְטָחָה

שֶׁמְּהַדְהֶדֶת בַּעֲזָרַת הַגְּבָרִים:

מָחוּל לְךָ,

מָחוּל לְךָ,

מֻתָּר לְךָ

לְתַנּוֹת אֲהָבִים כְּשֶׁנְּתַנֶּה

תֹּקֶף קְדֻשַּׁת הַיּוֹם מִתֹּקֶף

הַתָּרַת הַנְּדָרִים וְהָאָשָׁם הַמִּתְגַּבֵּר

עַל הָאָסִיר הָרִאשׁוֹן לֹא אֲדַבֵּר.

פְּתַח

בְּבֹקֶר רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲנִי הוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל נַפְשִׁי

בִּמְכוֹן הַכֹּשֶׁר. לְהִתְפַּלֵּל אֶל גּוּפִי שֶׁנּוֹתַר עִקֵּשׁ וְאָדִישׁ

לְמַאֲמַצִּים, לְקָרְבָּנוֹת, לְהִתְדַּפְּקוּת עַל דְּלָתוֹת, לְבַקָּשׁוֹת ״פְּתַח״.

אֲנִי מִתְפַּלֵּל מַלְכֻיּוֹת, זִכְרוֹנוֹת, שׁוֹפָרוֹת, הֲלִיכוֹן, מַכְשִׁירִים, בְּרֵכוֹת.

מְנַסֶּה לְהוֹצִיא מֵהַלּוֹקֶר יֶלֶד שֶׁנִּנְעַל לִפְנֵי הַסִּבּוּךְ הַגָּדוֹל

שֶׁלֹּא יָדַע דְּאָגָה אוֹ קְפָלִים, עֵירֹם כִּמְעַט לַחֲלוּטִין, חֵרֵשׁ לַמְּהוּמָה

כֵּאלֹהִים. פְּשׁוּט אֵיבָרִים, שֵׂעָר צָהֹב נוֹפֵל עַל עֵינָיו, חִיּוּךְ נִפְתָּל עַל שְׂפָתָיו.

יֶלֶד יָשֵׁן

כְּמוֹ תִּינוֹק בְּקַרְקָעִית אָרוֹן,

זֵעָה לֹא נִגֶּרֶת עַל שְׁרִירָיו, דִּמְעָה לֹא

מַחְלִידָה אֶת שְׁעָרָיו. רָאשֵׁי שָׁנָה וְרַגְלֵיהֶן,

כָּל זֶה יִשָּׁכַח. הוּא יִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת מִבִּפְנִים. אִישׁ לֹא יִפְתַּח.