הראשון והשני
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הראשון והשני

הראשון והשני

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

נורית זרחי

נורית זרחי (נולדה ב-19 באוקטובר 1941, כ"ח בתשרי ה'תש"ב) היא משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים.
נורית זרחי נולדה בירושלים, בת לסופר ישראל זרחי ולאסתר‏. בגיל שש התייתמה מאביה, ו‎אף שהיא מייחסת את כישרונה הספרותי ואת פריון הכתיבה שלה אליו, היא טוענת ש"נולדתי וגדלתי בעצם ללא אב". לאחר מות אביה עברה זרחי לקיבוץ גבע יחד עם אמה שהייתה מורה. את חוויותיה הקשות מהתקופה הזו תארה בספרה "ילדת חוץ". מאוחר יותר עברה לעין חרוד שם סיימה את לימודי התיכון. לאחר שירותה הצבאי למדה בסמינר למורים, השתלמה במדעי הרוח באוניברסיטה העברית ורכשה תואר ראשון בספרות ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. זרחי פירסמה מספר רב של שירים וסיפורים בעיתוני ילדים, פרסמה מעל למאה ספרי ילדים, שירה, פרוזה ומחקר וכן הייתה עיתונאית בעיתון ידיעות אחרונות. זרחי זכתה בפרסים ספרותיים רבים, בין השאר זכתה מספר פעמים בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער, המחולק במקביל לפרס אנדרסן לסופרים, מתרגמים ומאיירים ממדינות חברות ארגון סופרי הילדים הבינלאומי IBBY. כן זכתה בפרס ביאליק, פרס יהודה עמיחי, פרס לנדאו לאמנויות הבמה‏, פרס ראש הממשלה, פרס דבורה עומר ופרס לאה גולדברג.

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

סיפור קצר על נישואים חדשים וגירושים ללא פרידה. האם הבעל השני אמור בכלל להחליף את הראשון? או שמא ניתן שהשניים ידורו בכפיפה אחת, ישחקו משחקי לוח, יחליפו ביניהם סיפורי צבא?

#אהבה
#נישואים
#גירושים
#סבב ב'

שימו לב זהו סיפור קצרצר

פרק ראשון

אנשים, אלה שהכירו אותנו ואלה שחשבו כך, היו אומרים: ״למרות שהם גרושים, הם ממש מסתדרים טוב." ראו אותנו יוצאים יחד לקפה, לסרטים, לקונצרטים. אולי מפני שידענו למה התגרשנו, ואולי מפני שלא. עכשיו אמרתי לבעלי הראשון: "תשמע, ביום שישי הקרוב אני מתחתנת בחדרה, ואחר כך אנחנו נוסעים לירח דבש בחו"ל." ה"אנחנו" רעם באוזניי, אבל לא נראה לי שזה צרם לו במיוחד. "אני בא," הוא קבע בעליזות. ואני עניתי: "בטח, מי יוזמן אם לא אתה, הידיד הכי טוב שלי. היחיד שמכיר אותי."

נורית זרחי

נורית זרחי (נולדה ב-19 באוקטובר 1941, כ"ח בתשרי ה'תש"ב) היא משוררת וסופרת למבוגרים ולילדים.
נורית זרחי נולדה בירושלים, בת לסופר ישראל זרחי ולאסתר‏. בגיל שש התייתמה מאביה, ו‎אף שהיא מייחסת את כישרונה הספרותי ואת פריון הכתיבה שלה אליו, היא טוענת ש"נולדתי וגדלתי בעצם ללא אב". לאחר מות אביה עברה זרחי לקיבוץ גבע יחד עם אמה שהייתה מורה. את חוויותיה הקשות מהתקופה הזו תארה בספרה "ילדת חוץ". מאוחר יותר עברה לעין חרוד שם סיימה את לימודי התיכון. לאחר שירותה הצבאי למדה בסמינר למורים, השתלמה במדעי הרוח באוניברסיטה העברית ורכשה תואר ראשון בספרות ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. זרחי פירסמה מספר רב של שירים וסיפורים בעיתוני ילדים, פרסמה מעל למאה ספרי ילדים, שירה, פרוזה ומחקר וכן הייתה עיתונאית בעיתון ידיעות אחרונות. זרחי זכתה בפרסים ספרותיים רבים, בין השאר זכתה מספר פעמים בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער, המחולק במקביל לפרס אנדרסן לסופרים, מתרגמים ומאיירים ממדינות חברות ארגון סופרי הילדים הבינלאומי IBBY. כן זכתה בפרס ביאליק, פרס יהודה עמיחי, פרס לנדאו לאמנויות הבמה‏, פרס ראש הממשלה, פרס דבורה עומר ופרס לאה גולדברג.

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

הראשון והשני נורית זרחי

אנשים, אלה שהכירו אותנו ואלה שחשבו כך, היו אומרים: ״למרות שהם גרושים, הם ממש מסתדרים טוב." ראו אותנו יוצאים יחד לקפה, לסרטים, לקונצרטים. אולי מפני שידענו למה התגרשנו, ואולי מפני שלא. עכשיו אמרתי לבעלי הראשון: "תשמע, ביום שישי הקרוב אני מתחתנת בחדרה, ואחר כך אנחנו נוסעים לירח דבש בחו"ל." ה"אנחנו" רעם באוזניי, אבל לא נראה לי שזה צרם לו במיוחד. "אני בא," הוא קבע בעליזות. ואני עניתי: "בטח, מי יוזמן אם לא אתה, הידיד הכי טוב שלי. היחיד שמכיר אותי."