בדיחה קטנה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בדיחה קטנה

בדיחה קטנה

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

אנטון צ'כוב

הסופר והמחזאי אַנְטוֹן פַּאבלוֹבִיץ' צֶ'כוֹב (29 בינואר 1860 – 15 ביולי 1904‏‏) נולד בטָגַנרוֹג שבדרום רוסיה. הוא נחשב לאחד מכותבי הסיפורם הקצרים והמחזאים הטובים בהיסטוריה.

כבר כשהיה סטודנט החל לכתוב סיפורים היתוליים קצרים, שהתפרסמו בכתבי עת הומוריסטיים תחת השם "צ'כונטה". ב-1886 ראה אור קובץ סיפוריו הראשון וזכה להצלחה גדולה; אך כבר באותה שנה החל צ'כוב להשתחרר מן הסגנון ההיתולי והגס במקצת שסיגל לו בהשפעת כתבי העת ההומוריסטיים והתחיל שוקד על ליטוש הפרוזה המעודנת ורבת־הניואנסים המייחדת את סגנונו הבשל.

ב-1897 אילצה אותו מחלת השחפת שלקה בה להתגורר במקומות היפים לבריאותו ולכן עד יום מותו התגורר לסירוגין בחצי האי קרים ובנאות מרפא בצרפת ובגרמניה. בשנים האחרונות לחייו כתב את מחזותיו הנודעים "בת שחף", "הדוד ואניה", "שלוש אחיות" ו"גן הדובדבנים". אלה ראו אור בישראל בתרגומו של אברהם שלונסקי בהוצאת עם עובד.  

צ'כוב מת לבסוף ממחלתו בבאדנוַיילר שבגרמניה והובא לקבורה במוסקבה שברוסיה.

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

המילה 'גזלייטינג' כבשה את הלקסיקון שלנו אי שם בשנת 2022, אך את מחשבותיו של צ'כוב, התופעה העסיקה עוד במאה הקודמת. סיפור קצר על אהבה ראשונה, בדיחה, מהתלה.

#גזלייטינג
#אהבת נעורים
#ספרות רוסית
#קלאסיקה

פרק ראשון

צוהרי חורף בהירים... צינת כפור חזק, מתפצפץ, התלתלים בצדעיה והפלומה מעל לשפה העליונה של נדינקה, שמשלבת ידה בזרועי, מתכסים בכפור הכסוף. אנחנו עומדים על הר גבוה. למרגלותינו ועד לאדמה ממש משתרע מישור תלול, שהשמש מביטה בו, כמו בראי. לידנו מזחלת קטנה, מרופדת בבד אדום בוהק.

"בואי נגלוש למטה, נָדֶזְ'דָה פֶּטְרוֹבְנָה!" אני מתחנן, "רק פעם אחת! מבטיח לך, אנחנו נשאר בריאים ושלמים." אבל נדינקה מפחדת. החלל כולו, מהעדרליים הקטנים שלה ועד סוף הר הקרח, נדמה לה כתהום נוראית ועמוקה לאין שיעור. נשימתה נעתקת והיא מחסירה פעימה, כשהיא מביטה מטה, כשאני רק מציע לשבת במזחלת, אבל מה יקרה, אם היא תעז לעוף לתוך התהום! היא תמות, תשתגע.

אנטון צ'כוב

הסופר והמחזאי אַנְטוֹן פַּאבלוֹבִיץ' צֶ'כוֹב (29 בינואר 1860 – 15 ביולי 1904‏‏) נולד בטָגַנרוֹג שבדרום רוסיה. הוא נחשב לאחד מכותבי הסיפורם הקצרים והמחזאים הטובים בהיסטוריה.

כבר כשהיה סטודנט החל לכתוב סיפורים היתוליים קצרים, שהתפרסמו בכתבי עת הומוריסטיים תחת השם "צ'כונטה". ב-1886 ראה אור קובץ סיפוריו הראשון וזכה להצלחה גדולה; אך כבר באותה שנה החל צ'כוב להשתחרר מן הסגנון ההיתולי והגס במקצת שסיגל לו בהשפעת כתבי העת ההומוריסטיים והתחיל שוקד על ליטוש הפרוזה המעודנת ורבת־הניואנסים המייחדת את סגנונו הבשל.

ב-1897 אילצה אותו מחלת השחפת שלקה בה להתגורר במקומות היפים לבריאותו ולכן עד יום מותו התגורר לסירוגין בחצי האי קרים ובנאות מרפא בצרפת ובגרמניה. בשנים האחרונות לחייו כתב את מחזותיו הנודעים "בת שחף", "הדוד ואניה", "שלוש אחיות" ו"גן הדובדבנים". אלה ראו אור בישראל בתרגומו של אברהם שלונסקי בהוצאת עם עובד.  

צ'כוב מת לבסוף ממחלתו בבאדנוַיילר שבגרמניה והובא לקבורה במוסקבה שברוסיה.

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

בדיחה קטנה אנטון צ'כוב

צוהרי חורף בהירים... צינת כפור חזק, מתפצפץ, התלתלים בצדעיה והפלומה מעל לשפה העליונה של נדינקה, שמשלבת ידה בזרועי, מתכסים בכפור הכסוף. אנחנו עומדים על הר גבוה. למרגלותינו ועד לאדמה ממש משתרע מישור תלול, שהשמש מביטה בו, כמו בראי. לידנו מזחלת קטנה, מרופדת בבד אדום בוהק.

"בואי נגלוש למטה, נָדֶזְ'דָה פֶּטְרוֹבְנָה!" אני מתחנן, "רק פעם אחת! מבטיח לך, אנחנו נשאר בריאים ושלמים." אבל נדינקה מפחדת. החלל כולו, מהעדרליים הקטנים שלה ועד סוף הר הקרח, נדמה לה כתהום נוראית ועמוקה לאין שיעור. נשימתה נעתקת והיא מחסירה פעימה, כשהיא מביטה מטה, כשאני רק מציע לשבת במזחלת, אבל מה יקרה, אם היא תעז לעוף לתוך התהום! היא תמות, תשתגע.