טוב, כאילו וואו! נתחיל מהסוף, מתי יוצא הספר על בקט ווויל??? מה זה הפרק בונוס המעולה הזה?! ולענייננו.. פשוט כיף צרוף! סקסי בטירוף! שתי דמויות שאי אפשר לא להתאהב בהן! סיפור עלילה טוב ולא מעיק, קשר פייק כמו שצריך.. מה עוד צריך לעזאזל?? אהה כן, את הספר הבא בסדרה!
ואוו וואו וואו איזה ספר מהמם נהניתי ברמות זה מצחיק, סקסי, מרגש ועצוב בעיקר בחלק שאבא של שיין נפטר בכיתי את חיי. ספר כלכך עוצמתי דמויות מדהימות ומצחיקות התחברתי כלכך לדיאנה היא מהממת כלכך ושיין זה באמת משהו מיוחד. נ.ב בואו נדבר על פרק הבונוס של וויל ובקט כאילו וואו מה זה זה משאיר טעם לעוד ואני חייבת שהספר יצא כי אני חייבת להבין את הסיפור שלהם. באמת אהבה אחת גדולה הספר הזה ובכלל הספרים של אל קנדי מהממים אין ספר אחד שקראתי שלה והתאכזבתי באמת.
מקסים מקסים מקסים מלא ברגש , אהבתי הרבה יותר מהראשון ממליצה בחום 💞
תמיד כיף לקרוא ספרים של קנדי ספר מצחיק וכיפי סיימתי תוך יום
כרגיל, מעולה! אל קנדי יודעת לבנות את מערכת היחסים בהדרגה. בספרים האחרונים גם נוגעת בנקודות קשות ומורכבות. נהנית כרגיל לקרוא.
אל קנדי מה את עושה לי??? ספר פשוט מושלםםם, כמה שעות של אושר צרוף עם שיין ודיאנה (למרות ה-510 עמודים, עדיין חסר לי) פלוס נוסטלגיה נהדרת לחזור לגיגי וריידר ולשאר הדמויות עושה לי חשק לחזור לקרוא את כל הסידרה הזאת שוב מחכה לספר על וויל ובקט יש לי הרגשה שתהיה שם דרמה 🔥❤️🔥❤️
כמהההה חיכיתי לספר הזהההה הספר הכי נדיר שיש מבין כל הספרים של אל קנדי אף פעם לא מאכזבת אותי מומלץ ברמותתתתת מחכה להמשך הסדרההה❤️❤️❤️❤️❤️
טוב זה לחלוטין הספר הכי טוב בסדרת הקמפוס ספר מצחיק מתוק ויפה וכיף להפגש עם כל הדמויות האהובות שוב לא נמאס מהם אף פעם. שווה 5 כוכבים!
מושלם, כמה שעות של אושר צרוף 🔥❤️🔥❤️ נוסטלגיה נהדרת לחזור להאנה וגרג עושה חשק לחזור לקרוא את כל הסידרה שוב
ההתחלה פחות זרמה לי מאשר בספריה קודמים, אבל מאמצע הספר נשאבתי. מחכה לספר הבא....
מהמם מצחיק מרגש ויפה נהנתי מאד אל קנדי היא אחת הסופרות האהובות עליי
ואו ואו ואוו!!! אחד הספרים הכי טובים בסדרה!
ספר קליל להעביר את הזמן, לדעתי פחות טוב מהספרים הקודמים שלה, לא ממש התחברתי לג'יג'י, היתה קצת חופרת והעלילה נמרחה.
נהניתי מאוד, התגעגעתי לדמויות של האנה וגארט ושמחתי לחוות את הדור הבא.
הספר שגרם לי להכי מחסור בשינה
ספר טוב, בכנות לא התחברתי לכל הספרים שלה אבל משהו בו ובכימיה בין הדמויות פשוט מעולה
אמאלה הספר הזה גמר אותי!!! וואו כמה צחקתי ובכיתי. ספר מושלם ממש.
ספר מעולה!!! אין על הכתיבה של אל קנדי והסדרה הזאת כל כך יפה ומצחיקה ובאותו הזמן גם מרגשת ברמות ונוגעת ללב
ספר מהמם! היה לי קשה להפסיק לקרוא! וזה ממש נחמד לקרוא שוב על הדמויות מהסדרה הקודמת!
לא ציפיתי להנות מהספר הזה כמו שנהניתי. קראתי את התקציר וממש לא אהבתי את הרעיון, הרגשתי שהסופרת בכוח מנסה לדחוף הוקי נשי וחוזרת על אותו בסיס כמו בספרים אחרים שלה. אבל הספר הזה מצחיק ושנון וקל להתחבר לדמויות לסיפור ולעלילה. זה לא ספר עמוק או משנה חיים אבל קריאה כיפית ומהנה לכמה שעות זה בהחלט כן!
כמו כל ספרי הסדרה, גם ספר זה תענוג צרוף לאוהבות ספרי הקולג' וצעירים חרמנים. 😉 שילוב מוצלח של רגישות, הומור וסקס בריא
ההתחלה ארוכה מדי ומייגעת אבל השאר סוחף ומקסים כמו כל ספרי ההוקי של אל קנדי. זוג מושלם, מחכה לספר הבא
הייתי סקפטית בהתחלה, אבל וואו, אני חושבת שבחיים לא קראתי ספר עם כימיה כל כך טובה של הזוג, בצורה הכי עמוקה שיש ומכל היבט מהמם מרגש מצחיק ואמיתי, אני מתבאסת שנגמר
אחד הספרים הכי טובים שקראתי בז׳אנר!! כתוב למופת לא מרוח תמיד יש משהו טוב. פשוט מושלם .
קליל וכיפי! אל קנדי יודעת מה היא עושה!
ממתק. כרגיל. סופרת שנונה וממש מצליחה לשאוב לתוך הסיפור
הכתיבה שלה פשוט מושלמת היא כותבת הכי טוב בעולם!!למרות שאהבתי יותר את הספר הקודם של לוק וג׳יג׳י
איזה ספר מהמם , שיין ודיאנה הם זוג שנהנתי לקרוא עליהם, סיפור עם המון הומור צחקתי בלי סוף מדיאנה והתעלולים שלה. ושיין כמה שהוא נראה שחצן , הסיפור שלו מתגלה לאט לאט בספר. כל כך אהבתי את ההתנגחויות בניהם . ספר פצצה , סדרה מעולה ואני כבר מחכה לסיפור הבא בסדרה על וויל ובקט ... ❤️❤️❤️❤️❤️💜💜💜💜💜
ספר וואו…נהניתי ממנו כל כך. מחכה כבר להמשך הסדרה.
איזה ספר יפה ומרגש. ואיזה כיף לפגוש את החבר׳ה מהספרים הקודמים כלבורה בוגרת.
ספר מקסים, רומנטי עם עלילה לא מסובכת. ספר לקרוא בשביל הכיף
ספר סופר קליל, ממש אהבתי אותו!
מכל הסדרה את העסקה אהבתי הכי הרבה לכאורה הוא ספר קולג' קליל אבל בעיני הוא ספר עם עומק וממש לא קליל אני מאד נהנתי לקרוא על דור ההמשך וגארט גרהם ממשיך להמיס את ליבי
אל קנדי לא מאכזבת ג׳יג׳י כמו אבא שלה (גארט גרהם מהעסקה) כובשת את הלב. מצחיק, שנון ופשוט כיפי
אהבתי מאוד את הספר והקודמים , הכתיבה של הספר וגם את העלילה
וואו אחד גדול!!! קודם כל מכל הספרי המשך זה הכי טוב ספר מדהים!! דמויות מעולות ופשוט לא יכולתי להפסיק לקרא
אהבתי מאוד הספר אמנם ארוך אבל פשוט זורם וכיף לקרוא אותו.
מדהים, סוחף, מומלץ. אוהבת את כלל הסדרה
תכלס 4.5 אבל ספר חמוד ונעים
נפלא ומהנה נשבתי בקסם למשך שעות תוך התעלמות מהמציאות הקודרת. מומלץ בחום !!! רוצו לקנות .
מושלםםם כל כך אהבתי מרגש מצחיק מעניין ממליצה מאוד
ספר מעולה!!! מי שקרא את כל הסדרות של הקמפוס יזכר בכל מיני דברים מהספרים הקודמים וזה ממש מרגש ובכללי יש תפניות מגניבות והכתיבה צינית, שנונה ומרגשת כמו בכל ספריה של קנדי תקראו תקראו תקרא!!!
חמוד מאוד! אל קנדי לא מאכזבת.
וואוווו איזה ספר מושלם!! האמת שלא חשבתי שאל קנדי שתצליח להמשיך את הסדרה המופלאה הזאת בצורה כל כך טובה והופתעתי ממש! עלילה מעניינת, דמויות חזקות ועמוקות, ספר מרגש, מצחיק וסקסי המתח בין ריידר לג׳ג׳י… וואווו והיה כל כך כיף להיזכר בדמויות מהספרים הקודמים ולראות לאן הגיעו! בקיצור מומלץ בחום:)
כתוב זורם, מתוק וסקסי, כרגיל אצל הסופרת... כיף לפגוש את הדמויות הוותיקות מהסדרה הקודמת כהורים לדור הגיבורים החדש ❤️ לא יכולה לחכות לספרים הבאים על יתר החברים בחבורה
לא מאמינה שכותבת את זה, אבל ממש נהניתי מכל רגע בספר, מפתיע ביותר כשמדובר על סדרת המשך של המשך. מחכה כבר לספרים הבאים
ספר מהמם כמו כל הספרים של אל קנדי . תודה❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
וואו היא סופרת מעולה, כל הספרים שלה טובים פשוט תעשו לעצמכם טובה ותקנו
ספר וואו מאה עמודים ראשונים קצת מיותרים אבל שאר הספר שווה לגמרי גארט אכזב קצת והאנה מושלמת שלנו כמובן שהתגעגענו ריידר וגיגי לנצח
זה היה ספר מושלם, מעניין בטירוף ואהבתי מאוד את הדמויות מחכה לספרים הבאים🤍🌸
מחוץ לקמפוס היא אחת הסדרות החביבות עליי ואני חוזרת אליה שוב שוב...לכן כשראיתי שיצא המשך רכשתי מיד וצללתי לתוכו. אהבתי מאוד.
קריאה כייפית ברמות, נהנתי מכל רגע. ממליצה בחום! פשוט תענוג! מצפה לספרים על שאר הילדים (למשל אלכס ואוון?) וגם לספרים על החברים של ג'יג'י וריידר (דיי בטוחה שהספר הבא יהיה על שיין ודיאנה). אני בעיקר מחכה לספר של בקט וויל!!!
איך התגעגעתי לסדרה הזאת 😍 אחלה ספר שבעולם. כל מה שצריך בספר אחד. אין הרבה מה להגיד, לכו לקרוא.
אימאלה ספר נדיר כמו ביקור מחודש של גארט והאנה וגארט אהוב ליבי יחד עם ריידיר אז מי שמתלבט רוצו לקנות
שלוש בלילה ועכשיו סיימתי את הספר אני על סף דמעות של התרגשות אחד הזוגות האהובים אליי הם האנה וגארט ולקרוא על גיגי עושה לי פרפרים בבטן וואו ולא רוצה להתחיל לדבר בכלל על ריידר גבר חלומותיי אם אהבתן את העסקה אתן תמותו על הספר הזה הלכתי לקרוא אותו שוב פעם
בא לי להתחתן עם לוק ריידר! וג׳יג׳י? סוף סוף דמות נשית חזקה שלא סמרטטת. הכתיבה טובה וסוחפת וכיף לחזור לחבר׳ה
וואו! הוא לא יורד ואפילו מתעלה מקודמיו, אני לא יכולה לחכות לעוד🩷
ספר נפלא כיף לקרוא על דור ההמשך ולהיזכר בכל הדמויות שאהבתי מהספרים הקודמים בסדרה נהנתי מאד ומחכה להמשך מאד מקווה שיהיו ספרים על כל דמויות דור ההמשך
הדמויות מדהימות ומרגשות, אהיה כנה ואגיד שהספר הזה לא מתעלה על הספר של האנה וגארט אבל בהחלט די קרוב אליו. סיימתי את הספר מהר, אמנם היו קצת יותר מידי דיבורים על הוקי אבל נהנתי. אי אפשר לא לתת לזה חמש כוכבים
טוב אפשר להגיד את זה בקול אל קנדי עשתה את שה שוב וטוב יותר מהקודם!! ספר מעולה!! מרגש אהבתי את הכיוון שהוא הלך עליו. מקווה לא לקבל משבר קריאה אחרי ספר כזה 🌹
קליל חמוד עם כמה וכמה קטעים מצחיקים שהעלו חיוך על פני. 😀🍭
ואוו ספר מושלם!! ממש אהבתי את ג'יג'י וריידר
קליל ומדויק. כל מה שספר כזה צריך להיות
אחד הספרים היותר יפים שקראתי, כמכורה לאל קנדי ולסדרת מחוץ לקמפוס זה פשוט היה מרגש ברמות. וחוץ מזה ספר מהמם עם עלילה מצחיקה ומרגשת בוז זמנית
התגעגעתי לסיפורים על החברה של הקמפוס מקווה שיתרגמו במהרה שאר הספרים מעולה אוהבת 🩷🩷🩷🩷🩷🩷🩷🩷🩷🩷 ממליצה בהרבה הנאה ואהבה
ממש לא דומה לסיפורים הקודמים של אל קנדי,מושלםםםם(כמו של שאר הספרים שלה).סיימתי בפחות מיום מרוב שהוא מענייין ומהמם
כיף מאוד! זוגיות צומחת ביחד. שניהם ביחד ולחוד, נפגשים עם כל מיני קשיים בדרך וצולחים אותם יחד. דמויות המשנה מעולות ואני מחכה כבר לקרוא גם עליהם
אהבתי כל כך כמו לחזור לבקר משפחה
ספר כייפי ומומלץ בחום. אהבתי מאוד את סדרת הספרים הקודמת של הסופרת והספר הזה מוצלח כמוה.
ספר חמוד ממש, שמשחזר את הקסם של הסדרות הקודמות. כייף לפגוש את הגיבורים הוותיקים ולהכיר חדשים. מעניין על מי יהיו הספרים הבאים.
מהמם מחכה לספרים הבאים!🫶
מעולה, דמויות מסקרנות ואמיתיות זה מסתמן כסדרה טובה יותר מאשר הספין אוף ;)
ספר מקסים. כתוב מעולה, עלילה שלא מחדשת יותר מידי אבל אסקפיזם טוב.
ספר קליל וכיפי לקרוא ממד אהבתי.
מטורףףף, ספר מהמם, ארוך אבל עובר במהירות. מי אתם אנשים שלא מדרגים אותו 5 כוכבים??
נהדר!! כתוב כל כך טוב כמו כל הספרים של אל קנדי! כל כך כיף להכיר את הילדים של הדמויות האהובות
וואי כמה שחיכיתי לספר ואיזה מהמם הוא היה, ריידר הוא לגמרי גבר החלומות והספר מהמם. כרגיל אל קנדי לא מאכזבת
ההתחלה היתה קצת צולעת מבחינתי ונשמעה קצת קלישאתית, מעודדת קופצנית ושחקן הוקי מתפרפר שלא סובלים זה את זו... וההמשך ידוע, אבל הכתיבה של אל קנדי היתה כרגיל כובשת, זורמת ומלאת הומור וממש מהר למדתי ממש לחבב את הגיבורים. תיאורי הריקוד של שניהם בהחלט זוכים ב 🌶️🌶️🌶️ ולקראת הסיום הספר נעשה הרבה יותר מרגש ועמוק, והדמויות כרגיל נכתבו מצוין. החסרונות- ההתעסקות האובססיבית של כולם בתכנית ריאליטי שלגמרי ברור שהסופרת נהנתה מאוד להמציא, אבל אותי פחות עניין לקרוא דיאלוגים אינסופיים על זה. בנוסף - התרגום... לא זכור לי שנתקלתי ברמת תרגום נמוכה שכזו בספרים הקודמים
כמו כל הספרים של אל קנדי ספר כייפי רומנטי קליל שנקרא בשבת אחת. היה ממש כיף לפגוש את גרהם וולסי אחרי 20 שנה וג׳יגי ולוק זוג מהמהם. האהבה שלהם נבנית ומתפתחת ואי אפשר לא להתאהב בהם. 🧚♀️
אל קנדי לא מאכזבת- סיפור אהבה חמוד ומצחיק.כתיבה טובה ודרך לא רעה להעביר את הזמן. אבל מרגיש לי שהדמויית הראשיות כאילו אולצו להיות ביחד ולא בקטע טוב אלא שהסופרת חיפשה את מי להצמיד למי והזוג בספר לא הכי זרם לי.
רוב הספר מצויין לקראת סופו איבדתי את זה ולא היה מושך כמו שהיה לפניכן
המשך מתאים לסדרה הקודמת נהניתי לחזור לעולמם שוב
סופרת מעולה והספרים שלה כרגיל סוחפים, סקסיים ונקראים בנשימה עצורה. אין מה להגיד זו אהבה מהסרטים, כיף לקרוא, זוג מרגש עם עומק וכריזמה. דמויות משנה שברור שהסופרת מייעדת אותן לספרים הבאים בסדרה. מי שאוהב אהבת קולג׳ זה הספר בול!
חמוד אהבתי את הכתיבה ואת הסיפור
עפתי על ג'יג'י! אישה חזקה שיודעת מה היא רוצה. יש לה לב ענק ושאיפות והשילוב מדהים. ריידר ריידר ריידר 😍 אהובי גארט מופיע בספר ולא רק הוא, וזה הרים את ההנאה פלאים. עלילה נהדרת בעיניי. אל קנדי לא מאכזבת 💙
לא מוצלח כמו מחוץ לקמפוס אך עדיין ספר מהנה מאוד. הורדתי כוכב בגלל הקצב האיטי ואורכו של הספר.
למרות שלא קראתי את בסדרה הקודמת והתחלתי מאפקט גרהם. נהנתי מאוד ממנו קל, מרתק, מצחיק וקלע למטרה אפילו עם הוקי הוא לא הספורט האהוב עלי... 😉 כנירא אחזור אחורה בזמן לשאר הספרים של אל קנדי.
יפה נחמד קצת ארוך מידי ומייגע אפילו לפעמים הייתי חותכת כמה וכמה חלקים לא מהספרים הכי טובים שלה אבל עדיין יפה ומתוק
ביקורות לדעתי ממש לא משקפות . נראה שהסופרת שוב ושוב מנסה לשחזר את הספר ״עסקה״ אבל יוצא ספרים עם אותו תוכן שנמרחים ומשעממים . הייתי מאוד שמחה אם היא היתה מפסיקה עם הניסיון למחזר את הספר הראשון וננסה לכתוב ספר שונה
לא משהו אין כימיה היה נחמד לפגוש את אנה וגארט(לא בטוחה שככה קוראים לו) חוץ מזה לא משהו
ספר מחוד לא מעבר ציפיתי ליותר לא אשקר
הקשר בין הדמויות הראשיות לא מאוד מרגש ומשכנע. הרבה מלל לא מעניין על תוכנית ריאליטי בטלוויזיה. אין אפילוג. חביב, לא יותר. אפשר לוותר.
ההבדל בין הספר הזה לעסקה, הבדל של שמיים וארץ. לפעמים צריך לדעת מתנ לפרוש בשיא, ולא לעשות דור המשך, כי זה יכול להרוס.
זקוק לעריכה רצינית ביותר... מלא פרטים מיותרים ומשעממים
לא משהו. לא יודעת מה זה המזל שלי שכבר שבוע לא מוצאת ספר נורמאלי . אבל הספר הזה שיעמם אותי , יותר מידי הוקי , אין דילמה אמיתית,גם שיש רמז לדילמה הכל נפתר תוך שניה ואני מנסה להבין -למה- התעכבנו לחשוב שזו דילמה בכלל (להסתיר מהחבר לשעבר) נותנת נק' אקסטרא בגלל ההפתעה של סוף הספר. זהו . תהנו
מתוק וחביב. ספר כיפי אבל פחות טוב מהסדרה המקורית. כן אקרא את הספרים הבאים.
ספר נחמד, כשראיתי את הכותרת והכותבת הגעתי עם המון ציפיות . הסיפור בגדול נחמד אבל נמרח מדי על מאות עמודים מיותרים בנוסף אם בסיפור המקור היה הומור כאן הוא נעדר לחלוטין
הסופרת איבדה את זה חבל על הכסף זה חיקוי עלוב של העסקה והמתח המיני מזעזע היא סתם מכריחה את עצמה
משעמם. הכרחתי את עצמי לסיים את הספר. אפס כימיה בין שתי הדמויות המרכזיות בסיפור.. אפילו בין ג׳יג׳י לאקס שלה, קייס, הייתה יותר כימיה.
אני חושבת שכבר כל הסדרה הזאת קצת מאוסה. המון המון דיבורים על הוקי. וזה מתיש. ולא מעניין. אפשר היה לגרום למתח יותר גדול בין הגיבורים. בסהכ נחמד.
הסופרת איבדה את זה לגמרי.. חבל על הכסף
לא אהבתי לעומת ספרים קודמים שהיו טובים זה הכי חלש שלה
דעה לא פופולרית אני לא יודעת למה אני פשוט לא מצליחה להתחבר לכתיבה של הסופרת הזו היא לא סוחפת או מרתקת אותי בכלל יש המון דיבורים לא מעניינים על הוקי שתופסים הרבה מקום מצאתי את עצמי מדלגת המון רק כדי למצוא עניין עלילה ולהתחבר אליה אבל הספר פשוט לא זרם לי נטשתי לקראת הסוף הבנתי שזה פשוט לא זה.
משעמם נורא. דמויות לא מעניינות לא מצחיק ולא מרגש. פשוט שיממון
פרולוג:
ג'יג'י
הוא מפורסם, או משהו?
לפני שש שנים
כשהייתי קטנה, אחד החברים של אבא שלי שאל אותי מה ארצה להיות כשאגדל.
"גביע סטנלי." עניתי בגאווה.
בגיל ארבע, הייתי סמוכה ובטוחה שגביע סטנלי הוא בן אדם אמיתי. למעשה, על סמך כל השיחות שהתרחשו סביבי, הסקתי שאבא הכיר את גביע סטנלי באופן אישי (ושהם נפגשו כמה פעמים) — וזה היה כבוד גדול שניתן רק לאליטות. מן הסתם, סטנלי — יהיה מי שיהיה — ודאי היה סוג של אגדה. תופעה. מודל לחיקוי.
לא אדם כמו אבא שלי, שהיה רק ספורטאי מקצועי, או כמו אימא שלי, שהייתה סתם משוררת זוכת פרסים.
אני רציתי להיות גביע סטנלי ולשלוט בעולם.
אני לא זוכרת מי פוצץ את הבועה שלי. אולי אחי התאום, ווייאט. הוא מפוצץ־בועות סדרתי.
אך את הנעשה אין להשיב. בעוד שאבא העניק לווייאט כינוי חיבה נורמלי — 'אלוף', המוכר והאהוב — אותי כינו סטנלי. או סטן, כשהתעצלו. אפילו אימא, שהעמידה פנים שמאסה בשמות החיבה הלעוסים של עולם ההוקי, מעדה מדי פעם וקראה לי סטנלי. בשבוע שעבר, היא ביקשה מסטנלי להעביר את תפוחי האדמה בארוחת הערב. בוגדת.
הבוקר, התווסף עוד בוגד לרשימה השחורה.
"סטן!" קורא קול מקצה המסדרון. "אני קופץ להביא קפה לאבא שלך ולשאר המאמנים. את רוצה משהו?"
אני מישירה מבט רושף לעוזר של אבי. "הבטחת שלעולם לא תקרא לי ככה."
לרגע קצר, טומי משתדל להיראות מלא חרטה. "בבקשה אל תירי בשליח, אבל אולי הגיע הזמן להכיר בכך שאת מנהלת קרב אבוד. רוצה לשמוע עצה?"
"לא."
"תאמצי את שם החיבה, יקירתי היפהפייה."
"לעולם לא." אני רוטנת. "אבל כן אאמץ את הכינוי 'יקירתי היפהפייה'. תמשיך להשתמש בו. הוא גם עדין וגם עוצמתי."
"אין בעיה, סטן." טומי צוחק לפניי העצבניות. "קפה?" הוא מציע.
"לא, תודה."
טומי יוצא לדרכו. הוא מאגר של אנרגיה בלתי נגמרת. לאורך שלוש השנים שלו כעוזר האישי של אבי, מעולם לא ראיתי אותו יוצא להפסקה. בטח גם כשהוא חולם הוא צועד על הליכון.
אני צועדת לאורך המסדרון לחדר ההלבשה ומחליפה בזריזות את נעלי הספורט במחליקיים. השעה היא 7:30 בבוקר, כך שיש לי די והותר זמן להתחיל בחימום. ברגע שהמחנה יתחיל, ייווצר כאוס. עד אז, הזירה כולה שלי. רק אני ומרבד יפהפה וטרי של קרח, שטרם נשרט וצולק מכל הלהבים שעתידים להחליק עליו.
כשאני נכנסת, מיישרת הקרח מסיימת את ההקפה האחרונה שלה. אני שואפת את כל הריחות שאני הכי אוהבת: ניחוח האוויר הצונן. הריח החזק של רצפת הגומי. הארומה המתכתית של המחליקיים שלי שזה עתה הושחזו. קשה לתאר כמה טוב זה מרגיש לנשום הכול פנימה.
אני נכנסת לזירה ומתחילה להקיף אותה בעצלתיים. אפילו שאני לא משתתפת במחנה הצעירים כאן, הגוף מסרב להרפות מהשגרה. לפעמים אני מנסה כמה תרגילים פשוטים. לפעמים אני מחליקה בלי מטרה מסוימת. כשמתחילה עונת ההוקי ואני צריכה להשתתף באימונים בפועל, אני משתדלת לא להתיש את עצמי ולהחליק יותר מדי באימוני הסולו שלי. אבל השבוע, אני כאן לא כדי לשחק, אלא כדי לעזור לאבא שלי. אז שום דבר לא מונע ממני להחליק בשיא המהירות.
אני מחליקה מהר וחזק, עפה מאחורי השער, מסתובבת בחדות, ומאיצה לעבר הקו הכחול. כשאני סוף־סוף מאיטה, ליבי הולם בכזו עוצמה, שאני לא שומעת את הקול הבוקע מאחד הספסלים.
"...להיות כאן!"
אני מסתובבת ורואה בחור בגילי, והדבר הראשון שאליו אני שמה לב, הוא פניו הזועמים.
הדבר השני, שבו אני מבחינה, הוא עובדת היותו נאה בצורה בלתי רגילה — על אף פניו הזועמים.
יש לו את סוג היופי המאפשר לו להזעיף פנים בלי השפעה אסתטית. אם כבר, זה רק עושה אותו לוהט יותר. מוסיף לו חספוס של ילד־רע.
"הי, שמעת אותי?" הקול שלו עמוק יותר משציפיתי שיהיה. הוא נשמע כאילו הוא נועד לשיר שירי קאנטרי על מרפסות בטנסי.
הוא קופץ מעל הדלת הנמוכה והמחליקיים שלו נוגעים בקרקע. אני שמה לב שהוא גבוה — הוא מיתמר מעליי. נוסף על הכול, אני לא חושבת שראיתי עיניים כחולות כאלה מימיי. הן כהות בצורה יוצאת דופן, בגוון ספיר מתכתי.
"סליחה, מה?" אני שואלת, משתדלת לא לבהות. איך ייתכן שמישהו יהיה מושך כל כך?
מכנסי ההוקי השחורים והטישירט האפורה מחמיאים לגזרה הגבוהה שלו. הוא קצת צנום, אבל על אף שהוא בן חמש־עשרה או שש־עשרה, יש לו גוף של שחקן הוקי.
"אמרתי שאת לא אמורה להיות כאן." הוא נובח.
וכך, חזרתי למציאות. אה, בסדר. מדובר בשמוק.
"ואתה אמור להיות כאן?" אני שואלת. המחנה מתחיל בתשע — אני בטוחה בזה, כי עזרתי לטומי לצלם את לוח הזמנים ולהפיץ אותו לכולם.
"כן. זה היום הראשון של מחנה ההוקי. באתי להתחמם." העיניים הממגנטות שלו סורקות אותי. הוא שם לב לג'ינס ההדוק שלי, לסווטשירט הסגול והחותלות הוורודות.
הוא מרים גבה אחת, ומוסיף — "בטח התבלבלת בתאריכים. החלקה אומנותית מתחילה בשבוע הבא."
אני מכווצת את עיניי. אני חוזרת בי. מדובר בשמוק רציני.
"האמת, אני —"
"אין סיבה שתהיי כאן." הוא קוטע. "מלכת הנשף."
"מלכת הנשף? הסתכלת על עצמך במראה?" אני משיבה. "אתה זה שנראה כאילו הוא צריך להיבחר למלך הנשף." הזעם בפניו מעורר גם את זעמי, אבל דווקא הברק הזחוח בעיניים שלו הוא שדוחף אותי להמשיך להציק לו.
הוא חושב שאני לא שייכת לכאן?
והוא קורא לי מלכת הנשף?
כן... אם אפשר בבקשה, לך תזדיין, חרא.
אני מביטה בו בתמימות ותוחבת את ידיי לכיסים. "מצטערת, אבל אני לא הולכת לשום מקום. אני ממש צריכה להתאמן על הסיבובים והקפיצות שלי, וככל הנראה" — אני מצביעה על הזירה הריקה — "יש די והותר מקום לשנינו. אז סלח לי, אבל כמלכת הנשף, אני ממש צריכה לחזור להתאמן."
הוא שוב מזעיף פנים. "קראתי לך ככה רק כי לא ידעתי את השם שלך."
"שקלת פשוט לשאול מה השם שלי?"
"בסדר." הוא רוטן. "מה השם שלך?"
"לא עניינך."
הוא מניף את ידיו באוויר. "שיהיה. את רוצה להישאר? תישארי. תקיפי את הזירה כאוות נפשך. רק אל תבואי אליי בזחילה כשהמאמנים יבואו ויגרשו אותך."
במילים אלה הוא מחליק לדרכו, מטמא את הקרח הזך שלי בשריטות מהלהבים שלו. הוא מחליק לכיוון השעון, וכדי לעצבן, אני מחליקה נגד כיוון השעון. כשאנו נעים זה על פני זו, הוא מביט בי בזעם, ואני משיבה לו בחיוך. אחר כך, מפני שאני קנטרנית, אני מתחילה להסתובב בישיבה. אני נשענת על רגל אחת, ומניפה את הרגל השנייה מולי, כך שאני מפריעה להקפה השנייה שלו. הוא נאנח בייאוש כשהוא פונה לכיוון השני כדי לחמוק ממני.
למען האמת, התנסיתי קצת בהחלקה אומנותית כשהייתי ילדה. לא הייתי טובה או מעוניינת מספיק כדי להתמיד. אבל אבא התעקש שהשיעורים יועילו לי, והוא לא טעה. הוקי הוא תחום פיזי לחלוטין, והחלקה אומנותית דורשת הרבה יותר דיוק. לאחר חודש שלמדתי את הבסיס, ראיתי שיפור ניכר באיזון שלי, במהירות ובהחזקת הגוף שלי. המיומנויות שרכשתי בשיעורים האלה עשו אותי מחליקה טובה יותר. שחקנית הוקי טובה יותר.
"ברצינות, זוזי מפה." הוא עוצר, ורסיסי קרח ניתזים מהמחליקיים שלו. "מספיק גרוע להיתקע איתך בזירה. לפחות תכבדי את המרחב האישי שלי, מלכת הנשף."
אני מתרוממת מהסיבוב ומשלבת את זרועותיי. "תפסיק לקרוא לי ככה. קוראים לי ג'יג'י."
הוא נוחר בבוז. "ברור שזה השם שלך. זה שם כזה של מחליקה אומנותית. תני לי לנחש, זה קיצור של משהו נשי וקיטשי, כמו... ג'ורג'יה. לא — ג'יזל."
"זה לא קיצור של שום דבר."
"ברצינות? רק ג'יג'י?"
"יש לך בעיה עם השם שלי? תגיד, מה השם שלך? בטח משהו גברי ולעוס. אתה לגמרי בריידן, או קרטר."
"ריידר." הוא ממלמל.
"ברור שזה השם שלך." אני מחקה אותו ומתחילה לצחוק.
לרגע, פניו מתקדרות, ושוב מופיעה עליהן ההבעה המרוגזת שהייתה שם קודם. "רק תפסיקי להפריע לי."
כשהוא מסובב את גבו אליי, אני חורצת אליו לשון. אם המנוול הזה מתכוון לחבל בזמן האיכות היקר שלי על הקרח, מן הראוי שאעשה כל שביכולתי כדי לעלות לו על העצבים. אני משתדלת להיות כמה שיותר פולשנית — אני מאיצה, פותחת את זרועותיי ופוצחת בסדרה נוספת של סיבובים.
לעזאזל, כיף להחליק על הקרח. שכחתי כמה.
"עכשיו את עומדת לחטוף." אומר ריידר, קולו מלגלג וקצת זחוח.
אני מאיטה למשמע צעדים מבעד לדלתות הכפולות בקצה הזירה.
"כדאי שתתחפפי, ג'יזל, לפני שתעצבני את גארט גרהם."
אני מחליקה אל ריידר ומעמידה פני טיפשה. "גארט מי?"
"את צוחקת עליי? לא שמעת על גארט גרהם?"
"הוא מפורסם, או משהו?"
ריידר בוהה בי. "הוא אצולת הוקי. זה המחנה שלו."
"אה, כן. אני עוקבת רק אחרי מחליקים אומנותיים."
אני מסיטה את השיער האסוף שלי ומחליקה על פניו. אני רוצה להספיק עוד מהלך אחד, בעיקר כדי לבדוק מה אני עדיין זוכרת מהשיעורים שלי.
אני מאיצה ומתאזנת. קצות המחליקיים לא מחודדים כי אני נועלת מחליקי הוקי, אבל אוכל להשתמש בהם לקפיצה הזאת. אני פונה הצידה ותופסת תאוצה, ממריאה מקצה הזירה ומסתובבת באוויר.
הנחיתה שלי מזעזעת. הגוף שלי לא מיושר כמו שצריך, אני מסתובבת יתר על המידה, אבל איכשהו — אני מצליחה לא לנחות על הפנים. אני מתכווצת מהמגושמות המוחלטת שלי.
"ג'יג'י! מה נראה לך שאת עושה? את רוצה לנקוע את הקרסול שלך?"
אני מסתובבת לעבר הזכוכית. כשישה מטרים ממני, עומד אבא שלי ומזעיף פנים. הוא חובש כובע בייסבול ולובש טישירט עם לוגו של המחנה. משרוקית קשורה סביב צווארו, והוא מחזיק קפה הפוך ביד אחת.
"סליחה, אבא." אני עונה, מבוישת. "סתם השתעשעתי."
רעש חנוק בוקע מריידר העומד לידי, ועיניו הכחולות מחשיכות.
אני מטה את ראשי ומחייכת בתמימות. "מה?"
"אבא?" הוא נוהם. "את הבת של גארט גרהם?"
ריידר כל כך המום, שאני לא יכולה שלא לצחוק. "כן, ויותר מזה — אני עוזרת לכם עם הבקעות היום."
עיניו מתכווצות. "את משחקת הוקי?"
אני רוכנת וטופחת על זרועו. "אל תדאג, מלך הנשף. אני אהיה עדינה איתך."
תמליל 'מלכי ההוקי'
תאריך שידור: 28.7
© תאגיד שידורי הספורט
ג'ייק קונלי: אם כבר באסונות הרי־גורל עסקינן, נראה שזו הזדמנות מושלמת להמשיך לפינה הבאה שלנו. חדשות גדולות בעולם ההוקי של המכללות: האיחוד בין בראייר לאיסטווד. האלמה מאטר* שלך, ג'י.
גארט גרהם: גם הבת שלי לומדת שם. אתה יודע, זה נשאר במשפחה.
קונלי: בסולם מאחת עד עשר — אחת כקטסטרופה ועשר כאפוקליפסה. כמה המצב גרוע?
גרהם: תראה. הוא לא מזהיר.
קונלי: בלשון המעטה.
גרהם: כלומר, כן, אבל בוא נפרק את זה. נתעלם מכך שזה חסר תקדים — מיזוג של שתי תוכניות הוקי לגברים? חסר תקדים. למרות זאת, ברור לי שעשויים להיות כמה יתרונות. צ'אד ג'נסן הרכיב צוות־על. קולסון וריידר בקבוצה אחת, יחד עם דמיין, לרסן, ולינדלי, יחד עם קורת' ברחבת השער — את הקבוצה הזאת לא ניתן לעצור.
קונלי: על הנייר, בהחלט. כשמגיע — מגיע. צ'אד ג'נסן הוא המאמן המעוטר ביותר בהוקי מכללות. הקבוצות שלו הגיעו ל'ארבע הקפואות' שתים־עשרה פעמים, וגרפו שבעה ניצחונות לאורך כהונתו בבראייר. הוא כרגע השיאן בזכיות באליפויות —
גרהם: חמיך משלם לך להחמיא לו? או שאתה עושה את זה בחינם כדי להרוויח את האישור שלו?
קונלי: אומר מי שזכה בשלוש מתוך שבע האליפויות תחת ג'נסן.
גרהם: טוב, בסדר. שנינו משוחדים. בוא נדבר ברצינות — ג'נסן מסוגל לחולל ניסים, אך גם הוא לא מסוגל למחוק עשורים של יריבות מרה ועוינת. כבר שנים שבראייר ואיסטווד מסתכסכים זה עם זה בכל כנס. פתאום מצפים מהבחורים האלה להתנהג יפה?
קונלי: מחכה לו עבודה קשה, אין ספק. אבל כמו שאמרת, מה אם הם יצליחו להסתדר? להתאחד ולהפוך לקבוצה אחת? אולי נהיה עדים לקסם.
גרהם: או שהם ירצחו זה את זה.
קונלי: נראה שנגלה בקרוב.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
