אחד כולל אותי

הקדמה

כל בעלי העסקים המאושרים דומים זה לזה.

כל בעל עסק אומלל – אומלל בדרכו שלו.

הפרפרזה על המשפט הכל כך מפורסם של לב טולסטוי היא הכוח המניע של הספר “אחד כולל אותי“, ספר המכיל תוכן מקצועי לצד סיפורים, חלקם מן החיים וחלקם בדיוניים. הספר כולל שבעה פרקים ומעל שבעים אלף מילים שכל אחת מהן נבחרה בקפידה ונכתבה באהבה גדולה.

50 אלף עסקים חדשים נפתחים מדי שנה.

50% מהם ייסגרו תוך 5 שנים.

הבעיה הגדולה, במקרים רבים,

היא עם אלה שממשיכים לפעול.

את שני המשפטים הראשונים אתם ודאי שומעים כמנטרה קבועה בכל פעם שאתם נוגעים בעולם התוכן של עסקים קטנים, ובאופן טבעי הם מופיעים בהבלטה בספרי הקודם “מכונת השיווק“. את המשפט השלישי הוספתי במהלך עבודתי על הספר הנוכחי, והוא מבטא בעיניי מבט מעמיק ובוגר יותר על ההבדל בין הצלחה לכישלון, ומעבר מתפיסה חד־ממדית ובינארית של עסק סגור או פעיל, לתפיסה שמשמעותה – עסק עושים באהבה או לא עושים בכלל.

הספר “אחד כולל אותי“ מבוסס על הנחת העבודה שעל פיה אנשים מקימים עסקים משילוב של שלוש סיבות עיקריות:

התפתחות מקצועית ואישית, על בסיס מקצוע או תחום עניין.
חתירה לאיכות חיים טובה יותר – איזון בית־עבודה, הפחתת סטרס, סדר יום נוח, תחושת סיפוק.
רווחה כלכלית, צבירת נכסים לטובת הדורות הבאים וחתירה לתחושת ביטחון.
“...אנשים שיש להם 200 מיליון ₪ בבנק יבוזו לך על כך שאין לך כסף כמו שיש להם ויבוזו לעצמםעל כך שאין להם 500 מיליון ₪“.

(משפט ששמעתי מאדריכל צמרת שעובד עם האלפיון העליון)

האם אנשים שמגדירים את עצמם דרך כסף, מסכמים את ההצלחות והכישלונות שלהם באמצעות מדד אחד, יהיו בהכרח פחות מסופקים ומאושרים מאחרים? לא בטוח שניתן לעשות הכללה גורפת כזאת. ואולם, אני טוען שכמעט לכל אדם יש צרכים נוספים, וגם אם את חלקם אפשר לרכוש בכסף, בסופו של דבר עבור רובנו האושר ותחושת השלמות נמדדים במדד של עשייה, התפתחות והישגים.

כתב היד של “אחד כולל אותי“ עבר תהפוכות ושינויים רבים. רק לשם הדוגמה, את הפרק האחרון כתבתי כמעט מאפס שלוש פעמים, עד שבמעבד התמלילים שלי קראתי לו בחיבה “הפרק מהגיהינום“ אולם המבנה של הספר נותר כפי שהוא כמעט מתחילת הכתיבה, כך שהוא כולל מעטפת וליבה, או בעצם ליבה ומעטפת, את העניין הזה אני אשאיר לכל אחד מכם להחליט.

הספר “אחד כולל אותי“ הוא בעיניי קודם כול פרויקט שעוסק במערכת היחסים שביניכם כבעלי העסק לבין העסק שלכם, המקום שבו תבלו את עיקר שעות היממה ובו תשקיעו כמויות אנרגיה כמעט בלתי נתפסות כדי להפוך אותו לטוב ומצליח. מערכת יחסים שיכולה בהחלט להיות מיטיבה כמו כל זוגיות מוצלחת אחרת, אך לצערי הגדול כמו במרבית המקרים, יכולה גם להיות רצופה בקשיים ומתסכלת מאוד.

המעטפת של הספר, הפרק הפותח והפרק המסיים, עוסקים ישירות בכך. הרצף שמתחיל בהחלטה על יציאה לעצמאות והקמת העסק עם כל מה שכרוך בכך ונמשך שנים קדימה אל שגרת החיים של עבודה וניהול. הוא מדבר על תנאי הפתיחה הבסיסיים שיבטיחו את התנאים האופטימליים להצלחה ומאילו טעויות יש להימנע בשלב של הקמת העסק. ומהעבר השני, מציג תמונת MRI מפורטת ולאו דווקא שגרתית שתאפשר לכם לבחון אם העסק שלכם ואתם ממצים את הקשר הזוגי ביניכם ומצליחים להרוויח את מה שמגיע לכם באמת ובמידה שלא, מה אפשר לעשות כדי לתקן את המצב.

המתח בין שני הפרקים הללו מרתק בעיניי, הן ברמת ההתפתחות והן בבחינה האישית של כל אחת ואחד מכם בהקשר של השלב שבו הוא נמצא בחיי העסק.

חמשת הפרקים המרכזיים של “אחד כולל אותי“ הם במידה מסוימת ספר ניהול, שגם הוא מוגש בגישה מעט שונה ממה שאתם מכירים, מעולמות הספרות המקצועית וערוצי תוכן דיגיטליים, והוא מציג את התזה שאני מאמין בה בכל ליבי – לכל אחד מכם כבעלי עסק יש חמישה תפקידים שונים בעסק שלכם, וכל אחד מכם יכול לעצב את שיטת הניהול שלו בדרך שתאזן בין הצרכים של העסק לבין מה שאתם אוהבים ובוחרים לעשות.

באחת השיחות שלי עם העורכת של הספר נשאלתי – “אתה באמת חושב שעסק יכול להצליח בלי אתר אינטרנט?“

“למה צריך אתר?“ שאלתי, “מה הוא משרת?“

התשובה האמיתית היא שלרובם המכריע של העסקים הייתי ממליץ להקים אתר אינטרנט, אבל בואו נזכיר לעצמנו שמותר לשאול למה. למה צריך בכלל אתר? מה התועלת בכל דבר אחר שנעשה בעסק? זאת בהנחה שאנחנו מסכימים על העובדה הבסיסית שכל דבר מלבד האושר, הסיפוק וההצלחה שלנו הוא אמצעי ולא מטרה.

הדוגמה הזו מייצגת את הגישה שלי לכלל ההחלטות והפעולות בעסק – לשאול “למה?“ למה עכשיו? למה בדרך הזאת? ולמה לבחור בך לעשות את העבודה הזאת ולא במישהו אחר?

אם אתם בעלי עסק אתם חשופים מכל עבר למסרים פרסומיים שמסבירים לכם כמה אתם יכולים להיות גדולים, מה אתם חייבים לעשות אם אתם מחשיבים את עצמכם כמנהלים ועל מה אסור לכם לוותר. בין זה לבין המציאות יש פער עצום המשקף חוסר שיווי משקל בין שוק ההיצע של שירותים לעסקים קטנים לבין הביקוש של בעלי עסקים, פער שמשקף במקרים רבים גם חוסר מקצועיות וחסמי כניסה לא קיימים.

את המשפט האחרון בספר שמרתי לציווי אחד ויחיד. את המשפט הבא אקדיש לבקשה אישית מכל אחת ואחד מכם – שמרו על העצמאות שלכם והעריכו את עצמכם כאנשים חושבים ובעלי שיקול דעת. כל הבחירות נמצאות אצלכם, ואם רק תהיו מוכנים להקדיש את הזמן ותשומת הלב, אני משוכנע שתגיעו להחלטות נכונות בסיוע המידע וההצעות שתקבלו ולא בהשפעה מוטת אינטרסים של גורם זר.

שימו לב, זכות הבחירה איננה מאפשרת בריחה מאחריות, נהפוך הוא, האמירה החד־משמעית של הספר היא שהאחריות לכל מה שקורה בעסק היא שלכם. ההלוואה שהבנק הציע לכם אינה הופכת אותו לשותף לאחריות על המצב הכלכלי שלכם. המנהל או היועץ ששכרתם לא ישחרר אתכם מאחריותכם למה שיקרה בעסק שלכם. כך גם חומרי הגלם הנחותים שקיבלתם מהספק, אינם מטילים עליו אחריות לשביעות הרצון של הלקוחות שלכם מהמוצר הסופי שיקבלו, אם החלטתם בסופו של דבר למכור להם מוצר על בסיס חומרי גלם אלו.

זכות הבחירה היא הערך העליון בעיניי בניהול עסק, והיא באה לידי ביטוי בכל מפגש שלי עם בעל עסק, ובהתאם גם במידע ובתובנות המובאות בספר זה. הערך שמשלים אותו באופן מלא הוא הקשר שבין עשייה ותוצאה.

“אי אפשר לאפות חמישים חלות עם חמש מאות גרם קמח“ הוא משפט מפתח שהולך איתי מהספר הראשון. זוהי תובנה שכל בעל עסק חייב להפנים היטב רגע לפני שהוא מחליט לא לשווק, לא לעשות פולו־אפ להצעות מחיר בתהליך משא ומתן, או לא להתייחס לחריגה בבנק שתתרגש עליו בעוד כמה ימים. בכל אחד מהמקרים הללו ובכל עניין אחר, התוצאה שתתקבל תהיה בקשר ישיר לפעולה שנעשתה.

מידע על הקמת עסקים קטנים וניהולם קיים למכביר ברשת. חלקו הגדול ברמה גבוהה מאוד, כך שאני רואה זאת כחובתי לספק הרבה מעבר למתן ידע מקצועי. מה שחשוב לי באמת הוא ליצור אצלכם, הקוראים, את ההבנה העמוקה למה הידע שתרכשו הוא חשוב. יש מרחק עצום בין הידע לגבי משא ומתן מיטבי עם ספקים לבין ההבנה למה זה כל כך חשוב לנהוג בצורה משתפת ומכבדת כשאתם מבצעים רכש לעסק שלכם.

אם יש דבר שאני סולד ממנו זאת הטפה. מנקודת המבט שלי, העובדה שצברתי ניסיון של כמעט עשרים שנה ופגשתי אלפי עסקים איננה נותנת לי בדל זכות להורות לכם באופן שיפוטי מה עליכם לעשות. הידע והניסיון שלי, כמו גם יכולת הניתוח וקבלת ההחלטות, הם פלטפורמה שנועדה לשרת את תהליך קבלת ההחלטות שלכם, לא יותר, אבל גם לא פחות. זה, בתוספת המלצה לגבי הכיוון הרצוי, הם בעיניי כל מה שדרוש לבעל עסק אינטליגנטי שקם בבוקר כדי לנהל את העסק שלו. ולכן, לא תמצאו בספר כותרות יוהרה כמו “התנ“ך להתמודדות עם התנגדויות במכירות“, “12 אסטרטגיות לגרום ללקוחות לזחול אליכם ולהתחנן לקנות מכם“ או משפטים שמתחילים בסגנון של “אתם חייבים...“

שלוש הסיבות שגורמות לאנשים להקים עסק, המוצגות בתחילת ההקדמה, עוברות כחוט השני לאורך כל הספר. לפרק האחרון הוספתי נדבך חשוב נוסף – החיבור שלנו עם הסביבה. פרק זה עוסק בחיבור שלנו עם העולם שבו אנחנו חיים והקשר שבין הפעילות שלנו ובין מה שהעולם מצפה מאיתנו. בהקשר זה הפרק דן בארבעה נושאים:

• הדברים שבהם אנחנו טובים.
• מה אנחנו אוהבים לעשות.
• עבור מה אנשים ישלמו לנו.
• מה העולם צריך מאיתנו.

נושאים אלו הם הבסיס לתורה יפנית הנקראת “איקיגאי“, תורה שאותה גיליתי וחקרתי מעט במהלך הכתיבה, נכבשתי בחוכמה שלה, ואפשרה לי לפתח את המודל שפיתחתי לרבדים נוספים. אני ממליץ לכל אחת ואחד מכם ללמוד ממנה ובעיקר להיות באיקיגאי שלכם.

ועוד הערה אחת, השם “אחד כולל אותי“ עלול להישמע מעט בודד. האמת היא שהחוויה של הקמת עסק וניהולו יכולה להכיל רגעים לא קלים ואף רגעי בדידות. עם זאת, המסר של הספר הוא אופטימי ושמח ומבוסס על אהבה לאנשים בפרט ואהבה ככלל. אני משוכנע שכל אחד ואחת מכם יביא את אישיותו ואת עולמו לתוך העסק שלו, אבל חשוב לזכור כי כמעט כל עסק מהווה קודם כול פלטפורמה רבגונית ומאפשרת ללמידה, להתנסות, לחוויה, ולא פחות חשוב מכך ליצירת קשרים עם אנשים.

מוכנים לצאת לדרך? אז רק עוד שנייה...

כמה מילים ממני

החוויה של כתיבת “אחד כולל אותי“ הייתה שונה באופן קיצוני מחוויית הכתיבה של ספר הביכורים שלי “מכונת השיווק“, ולא במקרה תהליך הכתיבה של הספר ארך כמעט שנתיים. כתיבה לתקופות, הפסקות ארוכות, מחיקה וכתיבה של פרקים שלמים ותוצר סופי שרחוק מאוד מהמקום שממנו התחלתי.

את הספר הזה כתבתי ממקום קרוב יותר לעצמי, דבר שבא לידי ביטוי בחזרה לאירועים בחיי המקצועיים והאישיים שנבלעו ברצף החיים, ובעת הכתיבה נשלפו, עם לא מעט קושי וכאבים, כדי לשרת תובנות מקצועיות שהיה לי חשוב לשתף בהן.

מצאתי את עצמי משייט במשך שעות בין מילים ומשפטים ללא הגדרה ברורה או יעד, ומשחק “כיסאות מוזיקליים“ בין פרקים, סיפורים ופסקאות, עד שהרגשתי שהצלחתי ליצור את הרצף ההגיוני ביותר עבורכם, הקוראים שלי.

הכתיבה משקפת עבורי את הסתירות שאני חי בתוכן כבר כמעט חמישים ושש שנה. כתיבת ספר היא אירוע מיזנתרופי למדי. אתה מבלה בעיקר עם עצמך, כאשר כסות דקה וחמימה של חשיבות עצמית עוטפת אותך בזמן שאתה יושב מאחורי הדלת הסגורה וכותב את הספר שלך. או כאשר אתה מבלה בעיר זרה לצורך כתיבת טקסטים שללא הקרבה הפיזית לקפקא או לגאון מפראג אין סיכוי שהיו מגיחים לעולם.

את הספר “מכונת השיווק“ כתבתי בשם הגשמת חלום מוגדר היטב, לראות את הספר שלי על מדף הספרים בחנויות. ועכשיו, כשהמטרה הזאת הושגה, אני פנוי לנהל קשר קרוב ואינטימי יותר, הן עם המילה הכתובה, היצירה שלי, ובעיקר איתכם, הקוראים שלי.

כשהגיעו לביתי ארגזי הספרים של “מכונת השיווק“, אות הזינוק לקמפיין שיווקי בלתי מתפשר, כל מה שרציתי היה להתחיל לכתוב את הספר השני. מאז ועד שנדלקה הבעירה לכתיבה עברו כמעט ארבע שנים של הבשלה ועוד שנתיים של כתיבה. עכשיו, כשהספר נמצא בידיכם ואצלי על מדף הספרייה, אני מאחל לעצמי לכתוב ולהוציא לאור את הספר השלישי, ויפה שעה אחת קודם.

פרק א

עסקי אהבה

לקום כל בוקר לעבודה בעסק שלכם
עם חיוך גדול בלב.

שנייה לפני שמתחיל הפרק...

לכאורה, הפרק הראשון של הספר פונה לכל אחת ואחד מכם ששוקלים לפרוץ לעצמאות או להקים עסק משלכם. ובכל זאת, גם למי מכם שכבר מנהל עסק, אין דבר מרענן יותר מאשר לחזור לנקודת ההתחלה, להביט על הדברים בפרספקטיבה ולעשות שינויים ושיפורים.

א.1 פתיחה

אני זוכר היטב את הפעם הראשונה שבה השתתפתי בשיעור פילאטיס מכשירים של שושי בת זוגי. הדהימו אותי הנוכחות הסוחפת שלה והיכולת שלה להיות בכל פינה בחדר, מחוברת לכל תנועה של המתאמנות הקבועות שלה, ועדיין לתפוס כל תזוזה מסורבלת שלי ולהעיר לי בטון שאינו מותיר גרם של ספק למי צריך להקשיב ומה נכון לעשות.

מכיוון שזאת הייתה הפעם הראשונה שלי באימון פילאטיס לא באמת יכולתי לבצע את התרגילים, כך שיכולתי להתמקד באופן שבו שושי מעבירה את השיעור, מנתבת את ההתרחשות בחדר, ועל הדרך להרהר ביני לבין עצמי בבעלי העסקים שאני עובד איתם – אילו היו עם טונות של קסם אישי משולב באסרטיביות, יכולת ורבאלית וכריזמה מתפרצת, הם היו מצליחים למכור את השמש במחיר מופקע, כל קרן בנפרד.

השיעור המדובר התקיים בפרדס חנה במכון שבו שושי הועסקה כמדריכה פרילנסרית. כמה חודשים לאחר מכן היא כבר עברה לעבוד במכון אחר במושב אביאל, ואחרי שנה לערך, כשנוצרה ההזדמנות לרכוש את המכון, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים וקובץ אקסל אחד, והפכה לבעלת עסק קטן במדינת ישראל.

50 אלף עסקים קמים במדינת ישראל מדי שנה, וכל אחד מהם הוא סיפור מיוחד. כל יזם שמתחיל את הדרך יוצא למסע שלו מנקודת זינוק שונה. במקרה של שושי נוצרה הזדמנות לא מתוכננת, שאפשרה לה להפוך משכירה לבעלת מכון ולהתחיל לנתב את הקריירה המקצועית והתעסוקתית שלה כעצמאית. לגיטימי לשאול מה היה קורה אילולא הייתה נוצרת ההזדמנות הספציפית הזאת. האם הייתה ממשיכה לעבוד עבור אחרים? או שהייתה מקימה מכון משלה? אני מרשה לעצמי להניח, מתוך ההיכרות הקרובה שלי איתה, שבכל מקרה הייתה פונה בשלב כלשהו לעצמאות. יש האומרים שאדם לא בוחר בקריירה עצמאית, אלא הקריירה העצמאית בוחרת בו. האם זה נכון? כנראה לפחות בחלק מהמקרים.

האנטיתזה לסיפור של שושי הוא צחי גרוסמן, איש פיננסים, בוגר תפקידים בכירים בחברה פיננסית מובילה. צחי הוא הבעלים של משרד מצליח מאוד לייעוץ משכנתאות וליווי כלכלי לשכירים. כמלווה עסקי, אני רואה את ההובלה של צחי בתחילת הדרך כפרויקט דגל. תהליך ליווי יזמי ועסקי שמגדיר את האג׳נדה המקצועית והאישית שלי לאורך השנים, ולא פחות חשוב מכך, את ה־State of mind שאני מנסה להביא איתי לכל פרויקט חדש.

צחי הגיע אליי לפגישה בחודש יולי 2013 והיה ברור וחד כתער – “אני איש מכירות בחברת פיננסים גדולה. מיציתי, ואני בשל לעזוב בסוף השנה ולפתוח עסק לייעוץ משכנתאות ולשירותים פיננסיים. לטובת המהלך הקציתי חצי שנה של היערכות וחמישים אלף שקלים שאמורים להספיק כדי להעמיד את העסק על הרגליים, כך שאוכל לדלג לתוך העסק שלי כשהוא כבר מתפקד מייד עם סיום עבודתי כשכיר בחברה“.

שבוע לאחר ההיכרות בינינו, צחי ואני כבר היינו עמוק בתוך התהליך של הקמת העסק, תהליך שכלל: הבנה ותכנון של כל המשמעויות הכלכליות של הפעילות העסקית, מיתוג והכנת חומרים שיווקיים, מערך טפסים נדרש ומחשבונים לעבודה עם הלקוחות, ועוד עשרות פעולות שנדרשו לצורך הקמת התשתית של העסק החדש. רגע לפני סוף השנה עמדה תשתית שיווקית וניהולית לתפארת, ערוכה ומוכנה לזינוק.

צחי הוא טיפוס מיוחד. סביר מאוד שנתקלתם בכריזמה המתפרצת שלו מפרשן בלהט נושאי נדל“ן, אם אתם צופים בערוצי החדשות בטלוויזיה. ובכל זאת, עם כל השאפתנות והביטחון העצמי, השיחות בינינו במהלך תהליך הקמת העסק שיקפו במידה רבה את מה שעובר על כל יזם במעבר מסביבה בטוחה כשכיר בארגון אל החיים כעצמאי והאתגרים שהם מביאים עימם.

כדי להשלים את התמונה, חמישים אלף השקלים שצחי הגדיר כתקציב להקמת העסק נותרו ללא שימוש, שכן עוד בתקופת הקמת העסק הוא התחיל לקחת על עצמו פרויקטים ראשונים של ייעוץ משכנתאות למשפחה ולחברים וביצע אותם בלילות ובסופי שבוע. פרויקטים אלה, מעבר להכנסה הלא מתוכננת שהניבו לו, סייעו לו לצבור ניסיון ותחושת ביטחון מקצועית, רגע לפני שהוא קופץ למים הקרים של מפגש עם לקוחות זרים.

הסיבות שהובילו את שושי וצחי להקים את העסק שלהם שונות בתכלית, אך המשותף לסיפור של שניהם, ושל כמעט כל עסק קטן אחר שנפתח בישראל או בעולם כולו, הוא החיבור המרכזי שבין בעל העסק לתחום המקצועי שלו. זה אולי נשמע בנאלי וברור מאליו, אבל התובנה הזאת היא הבסיס להבנת המניעים, השאיפות, הפעולות, הקשיים והחסמים של מרבית העצמאים ובעלי העסקים הקטנים. הבנת תובנה זו יכולה לעזור לנבא את עתיד העסק ולהוביל אותו להצלחה, או חס וחלילה לכישלון.

אני מניח שגם כעת, לאחר שהעסקים של שושי וצחי גדלו והתפתחו מאוד, שושי תופסת את עצמה קודם כול כמורה או כמאמנת פילאטיס וצחי כיועץ ומלווה פיננסי. באתר של צחי גרוסמן רשום תחת שם העסק התיאור “ייעוץ משכנתאות וליווי פיננסי לפרטיים ועסקיים“ (נכון לנובמבר 2022).

יתרה מזאת, סביר כי אף אחד מהם לא יקשור את עצמו למונח אשת עסקים או איש עסקים. וגם אם נבקש מהם לתאר את העסק שלהם, סביר להניח שהתיאור יכלול בעיקר מאפיינים של הפעילות המקצועית שלהם מול הלקוחות והגורמים המקצועיים, ופחות פונקציות ניהוליות אדמיניסטרטיביות ועסקיות.

המסקנה המתבקשת היא שרובם המכריע של בעלי העסקים הקטנים, כולל כאלו שכבר גדלו מאוד ומעסיקים עשרות ומאות עובדים עם אופרציה גדולה ומורכבת, מגדירים את עצמם דרך ההתמחות האישית שלהם ותחום העיסוק המקצועי שלהם, וגם לאחר שנים רבות של ניסיון הם פחות מחברים את עצמם לעולמות התוכן של ניהול מקצועי ועשיית עסקים.

עסקים לא מעטים קמים מהתשוקה האישית של הבעלים לעשות שינוי משמעותי בקריירה, או בחיים באופן כללי. רון האואר, מאמן הריצה שליווה אותי למרתון הראשון שלי ואחד האנשים שאני אוהב ומעריך מאוד, הוא בעל השכלת רואה חשבון במקצועו. רון עבד כמנהל כספים בחברות גדולות במשך כמעט שלושים שנה, עד שהחליט בוקר בהיר אחד להפוך את התחביב שלו לעסק ולהקים מועדון ריצה. מועדון “רצי המושבות“ שפועל בהצלחה רבה באזור בנימינה והסביבה הוא פרי יזמות עסקית חלוצית ממש, תשוקה וחיבור חזק לעולם הריצה, שיחד עם התנהלות נכונה הפכו אותו לשם דבר בכל האזור.

בכל פגישה של רון ושלי, על המסלול או במפגשים חברתיים, רון מתגאה, בצדק, במספר האנשים שהפכו לא מעט בזכותו לרצים מושבעים ורבים מהם למרתוניסטים. פעמים רבות אני מהרהר בכך שצריך להזמין את נציגי ספר השיאים של גינס כדי לתעד את אחוז רצי המרתון לנפש באזור בנימינה כגבוה ביותר בעולם. כולנו מכירים את הסיפורים על היי־טקיסטים, מנהלים בכירים שהפכו לקונדיטורים, עורכות דין שהפכו למדריכות טיולים. כל כך הרבה עסקים שפועלים בינינו ומשקפים את הדרך שבחרו אותם אנשים ליצור לעצמם חיים טובים יותר מאלו שהיו להם קודם. את כולם מחברת הכותרת שבחרתי לפרק הפותח של הספר – “עסקי אהבה“.

קבוצה נוספת ומשמעותית של בעלי עסקים קטנים כוללת את אלה שמקימים את העסק על בסיס הידע והניסיון שצברו בתור שכירים. הם מקימים עסק שמבוסס על היכולות שלהם. כך למשל בתחומי האינטרנט והדיגיטל שבהם האבולוציה והשינויים המהירים בתחום, כמו גם השינוי הקיצוני בתפיסה התעסוקתית של בני דור ה־Y שהם עיקר העוסקים בתחומים אלו, מאפשרים למקצוענים שבתחום למנף את היכולות שלהם וליהנות מאבולוציה מהירה בין שלב הלימודים, ההתנסות והעבודה, ועד מעבר לעצמאות, לעיתים תוך שנה או שנתיים. יש הבוחרים לפתוח סוכנות לעיצוב גרפי, או עסק להקמת אתרי אינטרנט. אחרים בוחרים לפעול כיזמים ולפתוח חנויות אינטרנטיות, או להקים סטרט־אפים. לצד זה כמובן, עסקים חדשים רבים קמים כל שנה גם על ידי בעלי מקצועות חופשיים קלאסיים כמו עורכי דין ורואי חשבון, שמניחים כי הקמה של משרד פרטי תאפשר להם להביא לידי ביטוי את החזון המקצועי שלהם, להוביל דרך במקום להיות מנוהלים, וכמובן להגיע לרווחה כלכלית משמעותית על אף הסיכונים הגלומים בכך. חשוב לציין כי ככל שמדובר באבולוציה מהירה יותר כך פוטנציאל הכישלון גדול יותר. מעניין היה לנתח את המשמעויות של שווקים של שירותים מקצועיים ללא חסמי כניסה ואת ההשפעה שלהם על מקצועיות הענף אך זה עניין לספר אחר, כאן האג׳נדה ברורה – עצמאות היא החיים עצמם.

ייתכן כי המונח “עסקי אהבה“ נשמע לכם כסלוגן בנאלי או פחות מתאים לעולם העסקי, אולם עבורי הוא הרבה יותר מכך. הוא משקף באופן מדויק את המרחב שבו אני פועל. הוא הבסיס שמפגיש אותי עם מאות יזמים ויזמיות מלאי תשוקה להפוך לעצמאים ולחיות חיים מספקים, מאפשרים, מרגשים ומהנים יותר.

בטבלה המוצגת כאן תקראו אוסף של אמירות שליקטתי מבעלי עסקים שמהם ביקשתי לתאר את הסיבות שגרמו להם להפוך לעצמאים ולהקים עסק. ודאי תבחינו שכולן קשורות לשלושת הגורמים המרכזיים להקמת עסקים.

הסיבות שלטובתן אנשים מקימים עסק:

• התפתחות מקצועית ואישית – בתחום המקצועי או בעולמות תוכן אחרים.
• איכות חיים – עבור עצמנו, המשפחה שלנו והסביבה הקרובה אלינו.
• ביטחון כלכלי – פרנסה טובה, רווחה כלכלית, יציבות ודאגה לדור ההמשך.

המשך הפרק בספר המלא