עוד קצת על אהבה

הקדמה

לפני עשר שנים הוצאתי את ספרי הראשון לאור. לא היה זה הספר הראשון שכתבתי, ובמידה רבה, לא תכננתי לכתוב אותו. הוא נבע מתוך שברון לב אמתי, במדינה רחוקה, בקטעים קצרים שאני לא החשבתי לספרותיים, אבל החלו לקבל צורה כזו עם הזמן. ראיתי בו יצירה גולמית, ראשונית, אותה אני כותב כדי שבעתיד אוכל לכתוב ‘ספרים רציניים יותר’.

לא ידעתי אז שהוא יהיה לרב המכר המצליח ביותר שלי (לפחות עד כה), ולא ידעתי שיום אחד אקרא אותו ואחשוב שהוא בעצם לא רע בכלל, שעל המקומות שבהם הוא לוקה בטכניקה הוא מפצה ברגש עז ועמוק, במחשבות שלפעמים נראות נדושות או מלודרמטיות, אבל מייצגות נאמנה את התקופה ההיא של חיי.

שמו היה ‘על אהבה ומעשיות אחרות’. הוא לא היה רב מכר מידי, אלא אטי, שהתגנב עליי רק בשנה השנייה לצאתו לאור. הוא הכיל סיפורים קצרים שכתבתי מדי שבוע לקהל הקוראים הקטן שלי בפייסבוק, וקטעים קצרים אף יותר, אותם כתבתי במקור ברשת שאז נקראה ‘טוויטר’, ומגבלת התווים בה אילצה אותי לתמצת את רגשותיי למאה וארבעים תווים.

אינני יודע אם קראתם אותו אז, אם הכרתם אותו לאחרונה, או שאולי אתם שומעים עליו בפעם הראשונה כאן, בהקדמה הזאת. אין זה באמת משנה. עליכם רק לדעת שהוא היה הצעד הממשי הראשון עבורי בעולם הספרות, ההצלחה הגדולה הראשונה שלי, שבזכותה העזתי להאמין שיש מקום לסופר אנונימי בעולם.

אני יכול לומר שתה של היום גאה בזה שלפני עשר שנים על המילים הגולמיות ההן, על שלא חשש להוציא אותן לאור. הוא מלא תודה על כך. לסופר הצעיר ההוא, ולקוראים, שהאמינו, שתמכו, שראו את עצמם בין השורות.

כולי תקווה שבספרון הנוכחי הצלחתי ללכוד שמץ מהרוח של הספר הראשוני ההוא. על אף שהשתניתי מאוד כסופר וכאדם, חלק מהרומנטיקן שבור הלב ההוא נותר בתוכי, מייחל להזדמנות לכתוב שוב על אהבה אבודה, על החיים עם השבר ועל הימים שחלפו מאז. אני מביט ברומנטיקן ההוא בחיוך סלחני, על נקודת המבט הצרה שלו, על המעט שהוא מבין ויודע לגבי החיים. אני מייחל להיות הוא בכל מאודי, לפעמים, בימים מסוימים.

אקווה שגם אתם תביטו בו כך. ואולי בעצמכם. ביום מן הימים.

תה.

06.03.2024

המכסה

לבני אדם יש מכסה של פגיעות אותן הם מסוגלים להכיל. כשזו מתמלאת, הן דולפות החוצה ופוגעות באחרים. אלה מאיתנו שהופכים אדישים, עושים זאת מאכפתיות.

צליל של חורף

הבוקר שמעתי צליל של חורף מתקרב, מנהם לעברי באיום: טיפ־טפ־גם־הפעם־תיוותר־לבד־טיפ־טיפ־טפ־כשקר־בין־השמיכות־גם־גוף־חם־יכול־להספיק־כדי־למלא־את־הלב. תכף צחקתי. חורף משונה, כמה מעט הוא מבין. להיות לבד בקור מעולם לא היה מפחיד כמו להתעורר בקיץ, ולגלות את עצמך שוכב במיטה עם האדם הלא נכון.

תפוקה

ישבתי בבית הקפה במשך שעות. הספקתי הרבה: לשתות תה, לכתוב שש שורות, להשיב להודעה, לדמיין כיצד היו נראות השנים כשאת כאן איתי.