מוטיבציה ומטרות

פרק ראשון
למי אתה מחכה?
 

את הספר הזה אני רוצה להתחיל בסיפור אמיתי. לא מזמן השתתפתי בכנס שיווק. ישב לידי אדם עשיר בעל רשת גלידריות מצליחה. שאלתי אותו איך הוא התחיל  - כי תמיד עניינו אותי סיפורי הצלחה.
וזה מה שהוא סיפר לי:
"התחתנתי עם בת-זוג נהדרת שהיו לה חמישה אחים ואחיות. אמא שלה נפטרה כשהיתה עוד קטנה ואבא שלה גידל את כל הילדים לבדו. במהלך תחילת חיי הנישואין שלנו עבדתי כשכיר בעירייה ואישתי עבדה כעוזרת לגננת בחצי משרה. אביה של אשתי, שנהגנו לכנותו 'סבא' היה ממש בן-בית אצלנו. קצת לאחר חתונתנו סיפר לנו, במהלך ארוחת ערב-שבת, שהוא כתב צוואה ובה הוריש לנו את כל מה שיש לו מאחר ואשתי, הבת הקטנה שלו, היתה מועדפת עליו. הוא השביע אותנו לא לגלות עובדה זו לאף אחד.
"אני ואשתי שמרנו את הסוד והמשכנו בשגרת חיינו", המשיך הלה בסיפורו, "בכל פעם שהתעוררו אצלנו בעיות כספיות, חשבנו על כך שמצפה לנו ירושה גדולה ובקרוב נהיה מסודרים. השנים חלפו, אנו התקרבנו לגיל שלושים והסבא התקרב לגיל שישים. רצינו לעבור דירה, אבל אמרנו שנחכה עד שתגיע הירושה מסבא, שיגיע הכסף הגדול, ואז נעבור כבר לבית גדול באמת. השנים חלפו. נולדו לנו עוד ילדים ונראה היה שסבא רק הולך ונהיה צעיר יותר.
"ערב אחד התלוננה אשתי ואמרה לי שזה כבר לא עסק, הילדים ישנים שלושה בחדר וזה ממש לא נוח. אמרתי לה שעוד מעט תגיע הירושה מסבא ונעבור לדירה גדולה, תירוץ רגיל שהשתמשנו בו במצבים שכאלה. אבל אז אישתי השליכה פצצה", הוא מספר. "ומה אם סבא יחיה עוד חמש עשרה שנים? נגדל שלושה ילדים, בנים ובנות, בשנות העשרים, בחדר אחד?" שאלה.
"שאלה זו ניערה אותנו והבינותי שחייבים לעשות מעשה. ממש באותם ימים בנו מרכז מסחרי חדש בשכונה שלנו והשתחררה לי בדיוק קרן השתלמות מהעירייה בגובה של כמה עשרות אלפי שקלים. החלטתי לקחת את הכסף ובמקום להחליף מכונית להקים בכסף זה גלידריה, שזה היה חלום ישן שלנו. אשתי עזבה את עבודתה כעוזרת-גננת ונטלה על עצמה את ניהול העסק.
"תשמע", הוא מספר לי, "זה תפס. גלידריה זו החזירה תוך שנה את ההשקעה בה והחלה להכניס יותר כסף מהמשכורת שלי ושל אשתי ביחד. ראינו כי טוב ופתחנו עוד אחת. גם היא הלכה לא רע וככה פתחנו שנה אחר שנה רשת המונה כיום עשר גלידריות שמכניסות לנו הרבה כסף. היום יש לנו וילה גדולה עם בריכה וחדר לכל ילד, מכוניות, יאכטה במרינה, חיים טובים. והנה, אני כאן, לצדך בכנס שיווק המעשיר את הידע שלי".
"ומה עם סבא?" אני שואל
"סבא?" הוא אומר ומתחיל לצחוק. "סבא נפטר לפני חצי שנה. גרוש לא היה לו. לכל אחד מהילדים שלו הוא 'גילה בסוד' שהוא יהיה היורש היחיד שלו וכך כולם פינקו אותו. את כל הכסף ואפילו את הדירה הוא הפסיד במשחקי קלפים במהלך השנים ואף אחד מאתנו לא ידע כלל".
והוא הוסיף:
"המזל שלנו שהתעוררנו בזמן, האחים והאחיות של אישתי המתינו שסבא ימות כדי לרשת אותו ולא עשו דבר לביתם. לעומתם, אנו, הילדים שלנו והנכדים שלנו, ברוך השם, מסודרים".
סיפור יפה - מה?
ואתה - מה איתך?
ממתין לירושה של סבא שלך או שכבר פתחת את הגלידריה עליה חלמת?