מי יכול...?

פרק ראשון: תרומת התנועה להתפתחות הילד

בחברה אידאלית כל אדם מודע לגופו, לצרכיו ולאיכות חייו, אך במציאות שבה אנו חיים המצב רחוק מלהיות אידאלי. אנשים אינם מודעים לעצמם ולגופם, ועקב כך מסבים לעצמם לעתים נזקים פיזיים (פציעות, נקעים, חבלות, שברי מאמץ), רגשיים ונפשיים. התנועה, לעומת זאת, מהווה כר פורה לגידול אנשים בריאים בגופם ובנפשם, אך היא נקודת פתיחה בלבד. יש ללמוד אותה, לטפחה ולתרגלה באופן סדיר עד שניתן להגיע לאיכות חיים גבוהה. כדי להופכה לכזו יש לעשות זאת כבר בשלבי הינקות והילדוּת. בתחילה התינוק מפעיל את עצמו תוך שהוא חוקר את סביבתו, לאחר מכן ובמקביל ההורה מפעיל אותו, ולבסוף מצטרפים אליו סוכני חיברות נוספים כגון חברים, גננות, מורים ומדריכים.
הפעילות התנועתית-משחקית בגיל הרך כוללת אביזרים שונים המגרים את הילד מבחינה סנסומוטורית, ויזואלית, קוגניטיבית, שפתית ועוד. היא מביאה אותו לידי מודעות גבוהה יותר לעצמו ולגופו וחושפת אותו ליסודות החינוך הגופני כמו גם לעולמות נוספים כגון דמיון מודרך (פיתוח תחושת המסוגלות באמצעות שימוש בדמיון בצורה נכונה, התמודדות עם פחדים וכבישתם ועוד), יצירה (הילד לומד ליצור באמצעות גופו ולהשתמש בגופו ככלי המשמש אותו בדרכים ובצורות רבות ומגוונות), ריקוד ועוד. תחום זה, הקרוי 'חינוך לתנועה', עוסק בתוכני הוראה ובדרכים להוראתה תוך שימת דגש על צורכי היחיד ויכולותיו ומסייע לו להתפתח בדרכו שלו.
 
חשיבות הפעילות הגופנית בעידן המחשב והטלוויזיה
אורח חיים סטטי, נטול פעילות בכלל ופעילות גופנית בפרט, והמלווה בישיבה מרובה מול המחשב והטלוויזיה, ותזונה לא נכונה - אלו הם הגורמים העיקריים לבעיה הרפואית השכיחה ביותר אצל ילדים במאה ה-21 - עודף המשקל.
ילדים זקוקים לתנועה, למשחק ולפעילות גופנית כדי שיוכלו לפעול, לתפקד, ללמוד, לדמיין, ליצור ולשלוט בגופם ובסביבתם. שכן בעזרת אלו תתפתח המערכת המוטורית (תנועית) והסנסורית (חושית) ויחסי הגומלין ביניהן. יחסי הגומלין בין מערכות אלה מהווה יסוד להתפתחותו התקינה של הילד מבחינה גופנית, רגשית, קוגניטיבית וחברתית. לכך יש חשיבות מיוחדת בתקופה שבה הילד משתעבד כבר בגיל צעיר למקום ישיבה אחד - מול המחשב ומסך הטלוויזיה ומשריש בכך את הנזקים הנגרמים היום ובעתיד כתוצאה מחוסר תנועתיות.
זאת ועוד, הפעילות, המשחק והתנועה מקנים לילד ערכים כסבלנות וסובלנות, כיבוד הזולת, שיתוף פעולה, הגינות בספורט ומחוצה לו וערכי חינוך ומוסר נוספים. ממחקרים עולה כי פעילות נכונה תורמת להפחתה משמעותית במספר תקריות האלימות ומהווה פורקן נפלא לרגשות שנאגרים אצל הילד ומסלול לתיעול האנרגיות.
התפתחות תקינה של הילד בכל המישורים תעודד אותו ליצור, להשתתף ולחוות ובדרך זו להגיע לשליטה בעצמו ובסביבתו. הפעילות המשחקית מלמדת את הילד על גופו ויכולותיו, סביבתו והדרך להתמצא בה, על הסובבים אותו והדרך ליצור עמם אינטראקציה תוך התייחסות ושיתוף פעולה.
המישור הסנסו-מוטורי: העיסוק בפעילות גופנית-משחקית תורם לחיזוק כוח השרירים ולשיפור היציבה. הילד לומד את יסודות התנועה הטבעית ובכך משפר את הקואורדינציה, שיווי המשקל, הגמישות (טווח התנועה במפרקים), הזריזות, המהירות ותחושת התנועה (הקינסתזיה).
המישור הקוגניטיבי: הפעילות התנועתית-משחקית מאפשרת לילד ללמוד את שמות איברי הגוף ולפתח מודעות גופנית. הוא לומד להכיר את סביבתו הקרובה תוך פיתוח מודעות אליה ושיפור ההתמצאות במרחב (דרך יצירת מסלולים, שינויי כיוון, רמות גובה, אינטראקציה במרחב ושינוי צורות התקדמות). הוא לומד ובוחן מושגי תנועה: כוח, איזון, שטף, זמן וקצב ואף מושגים של חומר, צבע, צורה, מרקם, כמות ועוד. הוא לומד כיווניות וצדדיות ומונחים בסיסיים בחינוך גופני. הוא לומד להאזין, להבין וליישם הוראות ומטלות פתוחות וסגורות; להתבונן, להאזין, לחשוב, לשפוט, להסיק מסקנות, לקבל החלטות ולפתור בעיות.
המישור הרגשי: במישור הזה הילד מפתח את תחושת הגוף ודימוי הגוף החיובי ואת תחושת הביטחון העצמי. הוא לומד לפעול ולנוע תוך שמירה על סדר ומשמעת. הפעילות מאפשרת לו ללמוד להשתלט על התוקפנות שבו ולפתור דברים בדרכי נועם, להתמודד עם פחדים ולהתגבר עליהם (גובה, אובדן שיווי משקל, מעבר מכשול וכו'). באמצעות התנועה והמשחק הוא לומד להביע את עצמו בדרכים שונות ולפתח את היצירתיות, הדמיון, התנועה, הצלילים, המראות וההנאה.
המישור החברתי: הילד מפתח את היכולת לפעול כיחיד במסגרת קבוצתית ואת היכולת לשתף פעולה ולעבוד בקבוצות קטנות: זוג, שלישייה וכו'. הוא מפתח כושר מנהיגות מחד-גיסא ויכולת לקבל מרות מאידך גיסא, תוך שימוש במישור המילולי והבלתי מילולי. באמצעות המשחק התנועתי הוא לומד לוותר, להתפשר, להתייחס לכולם כשווים ולפעול כדי לעזור לזולת. הוא לומד מהם מוסר חברתי, צדק ויושר, ניצחון והפסד.
 
השמנה - המחלה הכרונית הנפוצה ביותר
כפי שצוין מקודם, לפעילות הגופנית יש חשיבות מיוחדת בעידן המודרני. אורח חיים נטול פעילות גופנית ובעיקר תזונה לא נכונה ולא מתאימה הם הגורמים העיקריים לבעיה רפואית הנפוצה ביותר אצל ילדים - ההשמנה. הבעיה ותסמיניה מוכרים היטב לרופאים כמו גם הדרכים להתמודד עמה: פעילות גופנית משולבת בתזונה מבוקרת. אלא שידע לחוד וביצוע לחוד, והשני בעייתי הרבה יותר.
במאמרו 'בעיה כבדת משקל' (2004)[1] טוען ד"ר אלון אליקים כי מערכות הבריאות והחינוך כשלו כישלון חרוץ בטיפול בבעיית ההשמנה בכלל ובילדים שמנים בפרט. ילדים אלו מהווים כיום 20 עד 25% מאוכלוסיית הילדים במדינות המערב. שיעור האוכלוסייה הזו הוכפל ב-20 השנים האחרונות, וכיום ההשמנה אצל ילדים נחשבת למחלה הכרונית הנפוצה ביותר.
השילוב המנצח: דיאטה + פעילות
השמנה בדרך כלל נגרמת כתוצאה מאכילת יתר ומחוסר בפעילות גופנית. כאשר הצריכה הקלורית גדולה מההוצאה הקלורית תתרחש עלייה במשקל. במקביל לדחיפת הילד לעסוק בפעילות גופנית עלינו לבצע שני מהלכים חשובים נוספים:
♦    לצמצם את מספר שעות הישיבה מול הטלוויזיה או המחשב.
♦    ללוות את הפעילות הגופנית בתכנית תזונתית. הסיבה לכך היא שקשה מאוד לרדת במשקל רק באמצעות פעילות גופנית, וקל הרבה יותר לחסוך קלוריות באמצעות שינוי אורח חיים תזונתי. השילוב של פעילות גופנית עם תזונה נכונה מאפשר לבצע שינויים הדרגתיים, מונע את תחושת הרעב המקשה כל-כך להתמיד במגבלות תזונתיות ואף משמר את מסת השריר שעלולה להיפגע מהניסיון לרדת במשקל באמצעות דיאטה בלבד. חשוב לציין שכאשר מדובר בילדים לא תמיד המטרה היא ירידה במשקל דווקא. להבדיל ממבוגר, הילד צומח לגובה, ואם הוא ישַמר את משקלו בד בבד עם הצמיחה לגובה - זה כאילו ירד במשקל.
למעורבות המשפחה בטיפול בילד השמן חשיבות רבה. במקרים רבים לפחות אחד ההורים שמן אף הוא, ובמקרים לא מעטים - שניהם. נוסף על כך, מרבית הילדים אינם מכינים את ארוחותיהם בעצמם ואף אינם יכולים להגיע בכוחות עצמם למקומות שבהם הם מבצעים את הפעילות הגופנית. במילים אחרות - סיכויי ההצלחה בטיפול בילד השמן עולים בצורה דרסטית כאשר כל המשפחה נרתמת לסייע לו.
זאת ועוד: למעורבות המשפחה בפעילות הגופנית של הילד יש תרומה חשובה לקשר הורה-ילד. הפעילות המשותפת מחזקת את הקשר ובונה את האמון ההדדי. תרומה נוספת היא העלאת המוטיבציה, שכן לא ניתן לצפות מילד שאינו חובב פעילות גופנית לעסוק בה בעת שהוא רואה שהוריו אינם עוסקים בה, בדיוק כפי שלא ניתן להשריש בילד את אהבת הקריאה, כאשר הוא גדל בבית שבו איש אינו קורא ספרים. על כן חשוב מאוד שההורים לא רק ילוו ויעודדו את הילד לפעול אלא גם ייטלו חלק פעיל בפעילות עצמה.
ספר זה עוסק בהפעלה תנועתית לילדי הגן ובית-הספר, ברובו ללא כל צורך באביזרים מיוחדים או בחלל המותאם במיוחד לפעילות גופנית-תנועתית, ולמעשה מאפשר לכל מי שחפץ בכך לפעול בהנאה בכל מקום ובכל עת. ההפעלה התנועתית מאפשרת לילד להתפתח בצורה טובה ובריאה, לחזק את גופו, לפתח את כושרו הגופני ובדרך זו להפחית את אחוזי השומן. השילוב הזה בין פיתוח הכושר והירידה במשקל הוא המתכון המושלם לבריאות ולאריכות ימים! הפעילות גם מסייעת לילד להעלות את ביטחונו העצמי ולשפר את הדימוי העצמי שנמצאים בדרך כלל ברמות נמוכות, בייחוד באוכלוסיות כבדות המשקל. חשוב להוסיף ולציין כי תרומתו של התרגול לילד עולה כאשר מתקיים שיתוף פעולה בין הילדים להורים ולבני המשפחה.