השרביט והחרב 21 - ראשוק טרול המערות

בִּרְכוֹת שָׁלוֹם, אַחַי וְרֵעַי הָעוֹקְבִים בְּעִנְיָן אַחַר מְשִׂימַת הַחִפּוּשׂ.

טֶרֶם נִפְגַּשְׁנוּ, אֲבָל בְּדוֹמֶה אֲלֵיכֶם, צָפִיתִי מִקָּרוֹב בְּהַרְפַּתְקְאוֹתָיו שֶׁל תוֹם. הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים מִי אֲנִי? הַאִם שְׁמַעְתֶּם עַל טָלָדוֹן הַמָּהִיר, אֲדוֹן חַיּוֹת הַפֶּלֶא? שַׁבְתִּי — בְּדִיּוּק בַּזְּמַן כְּדֵי שֶׁבְּנִי, תוֹם, יוּכַל לְהַצִּיל אוֹתִי מִגּוֹרָל נוֹרָא מִמָּוֶת. מֶלְוֶל, הַמְּכַשֵּׁף הָאָפֵל, גָּנַב מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ יְקַר־עֵרֶךְ, וְעַד שֶׁתּוֹם יַצְלִיחַ לְהַשְׁלִים מְשִׂימַת חִפּוּשׂ נוֹסֶפֶת, אֲנִי נֶאֱלָץ לְהַמְתִּין בֵּין הָעוֹלָמוֹת, לֹא חַי וְלֹא מֵת. אֲנִי רַק צֵל שֶׁל מָה שֶׁהָיִיתִי בֶּעָבָר, וְתוֹם הוּא הַיָּחִיד שֶׁיּוּכַל לְהָשִׁיב לִי אֶת תִּפְאַרְתִּי הָאֲבוּדָה.

הַאִם יִהְיֶה לְתוֹם עֹז הַלֵּב הַנִּדְרָשׁ לַעֲזֹר לְאָבִיו? הַמְּשִׂימָה הַחֲדָשָׁה תִּהְיֶה קָשָׁה אֲפִלּוּ לַגִּבּוֹר הַנָּחוּשׁ בְּיוֹתֵר. וְאִם בְּנִי יָבִיס שֵׁשׁ חַיּוֹת פֶּלֶא נוֹסָפוֹת, הוּא עוֹד עָלוּל לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ מְחִיר כָּבֵד...

אֲנִי יָכוֹל רַק לְקַוּוֹת שֶׁתּוֹם יַצְלִיחַ, וְשֶׁבְּבוֹא הַיּוֹם אָשׁוּב לִמְלוֹא כּוֹחִי. הַאִם תִּתְמְכוּ בְּתוֹם וְתַעַמְדוּ מֵאֲחוֹרָיו? הַאִם תְּיַחֲלוּ לְהַצְלָחָתוֹ? אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל בְּנִי — הַאִם אוּכַל לִסְמֹךְ גַּם עֲלֵיכֶם? אָסוּר לְבַזְבֵּז אַף רֶגַע. הַרְבֵּה תָּלוּי בִּמְשִׂימַת הַחִפּוּשׂ הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת, שֶׁיּוֹצֵאת לְדַרְכָּהּ.

עַל כֻּלָּנוּ לִהְיוֹת אַמִּיצִים.

טָלָדוֹן

פְּרוֹלוֹג

הַמְּעָרָה הָיְתָה מַחְנִיקָה וּנְטוּלַת אֲוִיר, וְהַדֶּרֶךְ הָלְאָה נֶחְסְמָה עַל יְדֵי קִיר אֶבֶן. פְרֵן טָפַח עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל בֶּן דּוֹדוֹ, בְּלַי. "זֶה מָבוֹי סָתוּם," הוּא אָמַר. "אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לָצֵאת."

"אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לִמְצֹא פֶּחָם," הֵשִׁיב בְּלַי. "הַחֹרֶף תֶּכֶף מַגִּיעַ, וַאֲנִי לֹא מוּכָן שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי תִּסְבֹּל מֵהַקֹּר."

הוּא הֵרִים אֶת הַלַּפִּיד הַקָּטָן הַבּוֹעֵר שֶׁלּוֹ וְהִקִּישׁ עַל הַקִּיר עִם הַמַּכּוֹשׁ שֶׁלּוֹ. "זֶה חָלוּל," אָמַר בְּלַי בְּחִיּוּךְ. "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְרַסֵּק לָנוּ מַעֲבָר."

"אֲנַחְנוּ נֶחְצֶה אֶל הַפֶּלֶךְ הָאָסוּר," אָמַר פְרֵן בַּחֲשָׁשׁ.

בְּלַי גִּחֵךְ. "אֲנִי לֹא מַאֲמִין לַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה עַל הַפֶּלֶךְ הָאָסוּר!" הוּא הֶחְלִיק אֶת הַלַּפִּיד לְתוֹךְ נָקִיק בְּקִיר הַמְּעָרָה. "חוּץ מִזֶּה, אוּלַי יֵשׁ פֶּחָם בַּצַּד הַשֵּׁנִי."

בְּלַי חָבַט בַּקִּיר וּפְרֵן עָזַר לוֹ, לַמְרוֹת חֲשָׁשׁוֹתָיו. הוּא וּבְּלַי הֵנִיפוּ אֶת הַמַּכּוֹשִׁים שֶׁלָּהֶם בִּגְנִיחוֹת תּוֹאֲמוֹת שֶׁהִדְהֲדוּ מִקִּירוֹת הַמְּעָרָה כְּמוֹ חַלּוּקֵי נַחַל שֶׁנִּזְרְקוּ.

תּוֹךְ רְגָעִים סְפוּרִים הֵם מָצְאוּ אֶת עַצְמָם בַּצַּד הַשֵּׁנִי.

פְרֵן לָקַח אֶת הַלַּפִּיד שֶׁל בְּלַי וְהֵאִיר עַל הָאֵזוֹר הֶחָדָשׁ. "גַּם פֹּה אֵין פֶּחָם!" הוּא נָהַם.

בְּלַי פָּתַח אֶת פִּיו לַעֲנוֹת, אֲבָל קוֹלוֹ נִבְלַע בְּקוֹל חֲבָטָה אֵימְתָנִי שֶׁגָּרַם לָאֲדָמָה לִרְטֹט מִתַּחַת לְרַגְלֵיהֶם.

"אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָצֵאת מִפֹּה!" צָעַק פְרֵן עִם הִתְעַצְּמוּת קוֹלוֹת הַחֲבָטָה. עַכְשָׁו הָיָה לְזֶה קֶצֶב מֻכָּר.

צְעָדִים.

מִתּוֹךְ הַצְּלָלִים הֵגִיחַ יְצוּר מַפְחִיד יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר שֶׁפְרֵן רָאָה אֵי־פַּעַם. הַחַיָּה הָיְתָה גְּבוֹהָה פִּי שְׁנַיִם מִגָּבְהוֹ שֶׁל אָדָם וּרְחָבָה פִּי חֲמִשָּׁה, וּכְתֵפֶיהָ הִתְחַכְּכוּ בְּקִירוֹת הַמְּעָרָה.

פְרֵן זִהָה אֶת הַיְּצוּר, אֲבָל רַק מִסִּפּוּרִים יְשָׁנִים שֶׁחָשַׁב שֶׁהֵם מַעֲשִׂיּוֹת. "זֶה טְרוֹל!" הוּא זָעַק, וּמָעַד לְאָחוֹר בִּזְמַן שֶׁהַחַיָּה שָׁעֲטָה לְעֶבְרָם בְּשִׁנַּיִם צְהֻבּוֹת חֲשׂוּפוֹת. פְרֵן הָיָה יָכוֹל לִרְאוֹת שֶׁכַּפּוֹת יָדָיו שֶׁל הַטְּרוֹל הָיוּ בְּגֹדֶל אִתִּים גְּדוֹלִים, וְשֶׁלְּאֶצְבְּעוֹת יָדוֹ הַיְּמָנִית הָיוּ צִפָּרְנַיִם צְהֻבּוֹת אֲרֻכּוֹת וּמְשֻׁנָּנוֹת. "תִּבְרַח!" הוּא צָעַק לִבְּלַי.

אֲבָל בְּלַי לֹא זָז. "הַחַיָּה הָעֲלוּבָה הַזֹּאת לֹא תַּעֲצֹר אוֹתִי מִלִּמְצֹא פֶּחָם," הוּא צָעַק בַּחֲזָרָה וְהֵרִים אֶת מַכּוֹשׁוֹ.

הַטְּרוֹל הָלַךְ וְסָגַר עַל בְּלַי, וְרַגְלָיו הַכְּבֵדוֹת הִשְׁאִירוּ מַכְתְּשִׁים עֲמֻקִּים בָּאֲדָמָה עִם כָּל צַעַד. לְאוֹר הַלַּפִּיד רָאָה פְרֵן אֶת אָזְנֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת הַשְּׁמוּטוֹת שֶׁל הַחַיָּה וְאֶת עֵינֶיהָ הַשְּׁקוּעוֹת, שֶׁנִּדְחֲקוּ לְצִדֵּי פָּנֶיהָ עַל יְדֵי אַף רָחָב שֶׁרָטַט כְּשֶׁהַחַיָּה רִחְרְחָה אֶת הָאֲוִיר.

בְּלַי הִשְׁמִיעַ שְׁאָגָה וְהִסְתַּעֵר יְשִׁירוֹת לְעֵבֶר הַיְּצוּר הַמַּחְרִיד.

הַחַיָּה הִתְנַגְּשָׁה בּוֹ, הָדְפָה כְּלַפֵּי מַטָּה אֶת זְרוֹעוֹ הַיְּמָנִית שֶׁאָחֲזָה בַּמַּכּוֹשׁ, וְשִׁסְּפָה אֶת בְּלַי בִּטְפָרֶיהָ הַחַדִּים.

פְרֵן פָּלַט קְרִיאַת אַזְהָרָה, אֲבָל בְּלַי לֹא הִשְׁמִיעַ כָּל צְלִיל — בִּמְקוֹם זֹאת הוּא עָמַד דּוֹמֵם לַחֲלוּטִין. פְרֵן יִלֵּל בְּפַחַד וּבְיֵאוּשׁ כְּשֶׁרָאָה אֶת עוֹרוֹ שֶׁל בֶּן דּוֹדוֹ מִתְכַּהֶה לְצֶבַע הַצִּפְחָה, וְאֶת גּוּפוֹ מִתְקַשֵּׁחַ. בְּלַי הָפַךְ לְאֶבֶן!

פְרֵן הַמִּתְיַפֵּחַ נִמְלַט בַּחֲזָרָה לְכִוּוּן פֶּתַח הַמְּעָרָה. מֵאֲחוֹרָיו שָׁמַע צְעָדִים רוֹעֲמִים וְרִחְרוּחַ נִלְהָב, שֶׁסִּפְּרוּ לוֹ שֶׁהַטְּרוֹל קָרוֹב.

הוּא שָׁמַע מֵאֲחוֹרָיו אִוְשָׁה כְּשֶׁהַיְּצוּר שׁוּב הִנְחִית אֶת טְפָרָיו.

פְרֵן לֹא חָשׁ כְּאֵב כְּשֶׁגּוּפוֹ קָפָא.

הָיָה רַק הַקֹּר, לִפְנֵי שֶׁהַכֹּל הֶחְשִׁיךְ.

1.
הַבְּרִיחָה מֵהַגּ'וּנְגֶּל הַמֵּת

"כִּמְעַט הִגַּעְנוּ!" אָמַר תוֹם וְהֵנִיף אֶת חַרְבּוֹ לְפַלֵּס לָהֶם דֶּרֶךְ בַּחֵלֶק הָאַחֲרוֹן שֶׁל הַצִּמְחִיָּה הַפִּרְאִית שֶׁחָסְמָה אֶת הַיְּצִיאָה שֶׁלָּהֶם מֵהַגּ'וּנְגֶּל הַמֵּת שֶׁל הַפֶּלֶךְ הָאָסוּר.

"נֶהְדָּר," אָמְרָה אֵלֵנָה בְּשָׁעָה שֶׁהוֹבִילָה אֶת סוּסוֹ שֶׁל תוֹם, הוֹרִיקָן, אֶל הָעֲרָבָה הַשְּׁטוּחָה. "חָשַׁבְתִּי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נַצְלִיחַ לָצֵאת."

הוֹרִיקָן צָנַף בְּשִׂמְחָה. קָרוֹב מֵאֲחוֹרָיו יִלֵּל זְאֵב הַמַּחְמָד שֶׁל אֵלֵנָה, סִילְבֶר, שֶׁהִתְרוֹצֵץ בְּמַעְגָּלִים רְחָבִים.

תוֹם צָחַק וְהֶחְזִיר אֶת חַרְבּוֹ לַנָּדָן שֶׁלָּהּ. "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵם שְׂמֵחִים שֶׁהֵם שׁוּב יְכוֹלִים לִמְתֹּחַ אֶת רַגְלֵיהֶם!"

המשך הפרק בספר המלא