פרולוג
אריקה
החיים הם רצף של החלטות, חלקן נכונות וחלקן נכונות פחות. כשאני מסתכלת על שער ביתם של בני משפחת רוסי, אני תוהה אם קיבלתי את ההחלטה הנכונה.
אין לי תשובה. חודשים חלפו מאז תפסתי את ג'יי עם אישה אחרת, ואף שהוא התנצל הרבה פעמים, עדיין לא הצלחתי לסלוח לו.
החלטתי להסתיר את הבגידה שלו מהמשפחה שלי ולהמשיך בתוכנית שלי. היום עברתי לגור בשיקגו, בקרוב אתחיל ללמוד בקולג' ואילחם על מערכת היחסים שלנו.
אני לא יודעת כמה זמן ייקח לי לחזור לסמוך על ג'יי, כמה זמן ייקח לנו לשקם את האמון שאבד בינינו, אבל זה יקרה. ג'יי הוא אהבת חיי מאז שאני זוכרת את עצמי, ואין לי שום כוונה לוותר על החלום הגדול שלי להקים איתו משפחה.
"ברוכה הבאה," אומרת בחיוך ניצן, אימא שלו, ומחבקת אותי. "אני מאושרת שאת פה."
"תודה שאת מאפשרת לי לגור איתכם." אני מסתכלת סביבי כאילו זאת הפעם הראשונה שאני פה. "איפה ג'יי?" אני שואלת בזמן שהנהג מכניס את התיקים ואת המזוודות שלי אל הבית ותוהה אם ג'יי עדכן את אימא שלו בעובדה שאין לי שום כוונה לגור איתו ביחידת הדיור הפרטית שלו.
"הוא היה חייב לצאת, ג'סי התקשר אליו," היא מסבירה. אנחנו נכנסות לחדר המגורים ואני נושמת עמוק, מתקשה להכיל את האכזבה ואת הכעס. "הוא רצה להיות כאן כדי לקבל את פנייך, אבל לא הייתה לו ברירה."
"אני מבינה," אני אומרת, אבל אני משקרת. ג'סי, אחיו הבכור של ג'יי והקאפו של המאפיה בשיקגו, ידע שאני מגיעה היום וקשה לי להאמין שיש משהו חשוב כל־כך בענייני המאפיה שרק ג'יי יכול לעשות, ובכל זאת הוא התקשר דווקא אליו. "מעולה, יהיה לי זמן לנוח לפני שהוא יגיע. לא ישנתי טוב בלילה, ולא הצלחתי לעצום עין בזמן הטיסה."
"תעלי לחדר, יפתי. תתקלחי ותנוחי עד ארוחת הערב."
"ג'יי אמר לך שאישן בחדר האורחים?" אני שואלת במבוכה. לאורך השנים ביליתי הרבה לילות בבית הזה, ובכל פעם מחדש היו צריכים להפריד בינינו באמצע הלילה אחרי שהיינו חומקים מהחדרים שלנו כדי לישון מחובקים. דווקא עכשיו, כשאנחנו כבר ילדים גדולים ויכולים לגור יחד ביחידת הדיור בבית הוריו, אני בוחרת לישון בחדר האורחים שפעם שנאתי כל־כך.
"כן, הוא סיפר לי שהבטחת לאימא שלך שלא תמהרי לגור איתו. אם להיות כנה, אני מסכימה עם אמיליה. אתם צעירים מדי, וזה מספיק שאתם גרים יחד תחת אותה קורת גג. אתם לא חייבים למהר לשום מקום, חכו קצת, תיהנו ממערכת היחסים שלכם לפני שתחליטו לגור יחד."
"אני מסכימה," אני אומרת בחיוך מזויף.
אם ג'יי לא היה בוגד בי, אפילו כוח עליון לא היה מרחיק אותי ממנו. חיכיתי לרגע הזה, חלמתי במשך שנים על היום שבו נעבור לגור יחד. "אני אוהבת את ג'יי, אבל אני חושבת שזה יהיה צעד פזיז."
"את צעירה, אריקה, את לא צריכה למהר לשום מקום."
אני מחבקת אותה פעם נוספת ואז עולה לחדר האורחים. אני מסתכלת על המיטה ומתקשה לעצור את הדמעות. רציתי שהיום יהיה מיוחד ובלתי נשכח עבור שנינו, לכן מעולם לא שכבתי איתו. רציתי שהפעם הראשונה של שנינו תהיה ביום שבו נעבור לגור יחד, כדי שלעולם לא נשכח את התאריך המיוחד, והוא הרס את הכול כשאיבד את בתוליו עם נערת ליווי במקום לחכות לי.
"היי."
קולו של ג'יי מקפיץ אותי. אני מסתובבת ומסתכלת עליו. "למה אתה לא נוקש על הדלת?"
"אני אמור לנקוש?" הוא מחייך, אך מבין מהר מאוד שאני רצינית. "נו, באמת, אריקה."
"נו, באמת? זאת התשובה שלך? אתה אמור להודות לי על כך שהסכמתי לסלוח לך ולעבור לגור כאן, לפחות תכבד אותי ותן לי זמן."
"כמה זמן? חלפו חודשים ואת עדיין כועסת עליי על אותו הנושא."
"כועסת עליך? אני הרבה יותר מכועסת עליך, ג'יי. אני פגועה ממך," אני מבהירה. "הרסת את האמון שהיה לי בך, ואין דבר גרוע מזה. איך חוזרים לסמוך על מישהו בעיניים עצומות?" אני לא מצליחה לעצור את הבכי.
הוא מתקרב אליי ומנסה לחבק אותי, אך אני מתרחקת ממנו.
"אל תעשי את זה," הוא מתחנן, "חיכיתי יותר מדי זמן לרגע שבו תהיי פה איתי."
"אם חיכית לרגע הזה כל־כך, למה לא היית פה כדי לקבל את פניי? למה ג'סי היה צריך אותך דווקא היום?"
"היה לנו איזה עניין בעבודה," הוא מתרץ. "למה את כועסת?"
"אני לא כועסת. אני מבולבלת ועצבנית." אני מסיטה את מבטי מעיניו הכחולות, העיניים הכחולות שהיו האובססיה שלי מאז שאני זוכרת את עצמי.
"את בוכה."
אני מוחה את הדמעות בזעף. הוא תופס בזרועי ומושך אותי אליו, עוטף אותי בזרועותיו. בכיי מתחזק.
"את הורגת אותי, ארי."
"אני הורגת אותך?" אני שואלת בכעס, משתחררת מחיבוקו. "אתה רצחת אותי, אתה מבין את זה? חלפו חודשים מאז שירית לי בלב, ואני עדיין לא מצליחה לגרום לו להפסיק לדמם! אני אפילו לא מצליחה להירדם בלי לבכות, אני עד כדי כך פתטית."
"אני לא יודע מה עוד אני יכול לומר כדי שתסלחי לי," הוא אומר בתסכול. "מה אני צריך לעשות?"
"זה לא העניין, אתה לא מבין?" אני מתפרצת ומתרחקת ממנו. "אני לא סומכת עליך, אני לא מאמינה למילה שיוצאת לך מהפה."
"אני מבין, ואעשה הכול כדי לפצות אותך ולגרום לך לשכוח מהטעות שעשיתי, אבל אני צריך שתאפשרי לי לעשות את זה." הוא מתקרב אליי ומתכוון לנשק אותי, אך אני משתחררת מאחיזתו.
"לא, זאת לא הדרך לגרום לי לסמוך עליך שוב," אני אומרת בדמעות. "אין לי שום כוונה לשכב איתך."
"מה זאת אומרת?" הוא מביט בעיניי. "את מתכוונת לדחות אותי בגלל מה שקרה?"
"אני מתכוונת לחכות עד שאצליח לסמוך עליך שוב. תצטרך לעבוד קשה כדי שזה יקרה, לגרום לי להאמין בך שוב. רק כשזה יקרה אסכים להתמסר לך," אני עונה בחדות. "אני לא כמוך, אני לא מסוגלת להתמסר בלי רגש, וכרגע כל מה שאני מרגישה אלה אכזבה ושיברון לב."
"אריקה, אני — "
"הדבר היחיד שאני מוכנה לשמוע ממך כרגע זה שאתה מתכוון לעבוד קשה כדי לזכות באמון שלי," אני קוטעת אותו.
"אני נשבע לך שאעשה את זה, ארי. אני אציל אותנו, אנחנו נהיה הזוג המאושר ביותר עלי אדמות."
אמאדו
אני מסתכל באימה על מצבת השיש ומתקשה להאמין ששמה של מגלי חרוט עליה. זה לא יכול להיות, זה חלום בלהות.
אני נופל על ברכיי, ראשי מעורפל ולחיי רטובות מדמעות. "מה עשית לי? איך השארת אותי לבד?" אני שואל, קולי חנוק כאילו חוט ברזל כרוך סביב צווארי, קוטע את אספקת החמצן לריאותיי. "מה אעשה בלעדייך?"
אני מסתכל על שמה ומרגיש אבוד. אני רוצה להצטרף אליה, אין לי מה לעשות פה עוד.
אני מרים את בקבוק הטקילה ולוגם ממנו. השמש קופחת על ראשי ואגלי הזיעה מתערבבים עם הדמעות, שורפים את עיניי.
אני מרוקן את הבקבוק ומפיל אותו, משעין את ראשי על השיש הקר. "קחי אותי איתך, אני לא רוצה להישאר כאן," אני מתחנן ועוצם את עיניי, מקווה שלא אפקח אותן שוב.
"אמאדו!"
מישהו מושך בזרועי. אני פוקח את העיניים, אך הכול חשוך. אני מרים את ראשי ורואה את אחי התאום ואת הדוד שלי.
"לעזאזל, תראה באיזה מצב אתה," אומר רפאל.
"מה אתם עושים פה?" אני ממלמל.
"נצטרך לסחוב אותו, הוא לא מתפקד," אומר צ'יקארקאס, הדוד שלי.
אני מסתכל על מצבת השיש ופורץ בבכי.
"לא שוב, קראחו!" אחי מקלל ותופס בזרועי. צ'יקארקאס תופס בזרועי האחרת ושניהם מרימים אותי.
"תשתמש ברגליים ותעזור לנו!" הדוד שלי מרים את קולו.
"אני צריך להישאר פה איתה, היא שונאת את החושך."
"היא תסתדר מעולה בחושך, תפסיק לבלבל את המוח ותתחיל ללכת," אומר רפאל.
הם גוררים אותי אל מחוץ לבית הקברות. אני בוהה בשביל ונזכר בעיניה החתוליות ובשפתיה הבשרניות. היא לא הייתה צריכה למות, אני הייתי צריך לשכב שם במקומה.
כשאנחנו מגיעים הביתה, אחי עוצר את הרכב ועוזר לי לצאת. אני סוחב את עצמי לחדר השינה ונזרק על המיטה, מתעלם מבכייה של אימא. אני לא מסוגל. אני לא יכול לסבול את המיטה הזאת ואת החדר הזה.
הכול מריח כמוה.
"אלברו, זה לא הזמן!" אני שומע את אימא נוזפת באבא וכעבור רגע הדלת נפתחת בסערה ומוטחת בקיר.
"מה אתה עושה עם החיים שלך?" אבא מרים את קולו, מרעיד את החדר. אני נעמד בכוח ומתבונן בעיניו של האיש שהרס את חיי.
"איזה חיים? החיים שלקחת ממני?" אני מאשים. "הרסת אותי, לא נשאר ממני כלום!"
"איבדתי את שני האחים שלי, וכמו שאתה רואה, אני עומד על הרגליים וממשיך להילחם, ואתה מרשה לעצמך להישבר בגלל אישה? אתה יודע כמה נשים יש בעולם?! נקמנו את מותה, מה עוד אתה רוצה? שלחתי אותך לניו יורק להתחיל מחדש ותראה באיזה מצב חזרת!"
"אני רוצה אותה!" אני שואג, הווריד בצווארי מתנפח, מאיים להתפוצץ. "מה חשבת שיקרה כשגררת אותי בחזרה למקסיקו? אמרתי לך שאני לא מסוגל להיות פה, ולא הקשבת לי! אמרתי לך שאני לא מסוגל להישאר בדירה המקוללת ההיא בניו יורק, וגם אז לא הקשבת לי!"
"קיבלת את מה שרצית, נסיך," הוא מחזיר בקשיחות. "בשעות הבוקר המוקדמות אגיע לאסוף אותך וכדאי שתהיה פיכח, אתה חוזר לניו יורק."
"מה אמרת?"
"רצית לחזור לניו יורק, לא? אלן דיבר איתי והוא שכר עבורכם דירה חדשה בניו יורק. אחיך לא מוותר עליך, אפילו שאתה קברת את עצמך במיטה המקוללת הזאת. אבל אני מזהיר אותך, אם אדע שחזרת לשתות, תיאלץ לשכוח מניו יורק, מהארגון ומהכול," הוא מאיים. "טיפה אחת ואני מאשפז אותך במוסד, ברור?" הוא לא ממתין לתשובה ויוצא החוצה.
"ניו יורק?" אימא שלי קוראת ויוצאת אחריו בריצה, צועקת עליו.
אני נושם עמוק ועוצם את עיניי, מנסה להרגיע את הטורנדו המשתולל בתוכי.
"אמאדו," אימא אומרת כשהיא חוזרת לחדר. "אתה לא יכול לנסוע לשום מקום, אני צריכה להשגיח עליך ואני לא יכולה להשאיר את סבתא לבד, היא עדיין מתאבלת בעצמה."
"אני עוזב," אני מבהיר, "אני חוזר לניו יורק, אני לא מסוגל להישאר כאן. את תישארי עם סבתא."
"כבר שכחת באיזה מצב חזרת משם?" היא שואלת, נסערת.
"אני לא יכול להישאר בבית הזה!" אני מרים את הקול, מאבד שליטה, "אני לא מסוגל להישאר כאן! אם אעשה את זה, אאבד את השפיות, אני חייב לברוח מפה!"
"אבל אתה לא יכול — "
"אני יכול! אני יכול הכול! אני לא נשאר פה, הבנת? אם אשאר פה את תאבדי אותי, אני נשבע לך."
"לא, אל תגיד דברים כאלה." היא פורצת בבכי ומחבקת אותי, חונקת אותי.
אני משתחרר מאחיזתה ונכנס לחדר האמבטיה, סוגר אחריי את הדלת ונעצר ליד המראה, מסתכל על הגבר הזר, השבור והמרוסק שמביט בי בחזרה, ומתעב אותו.
אני הייתי צריך למות, לא מגלי. היא לא הייתה קשורה לקרטל מורנו, לא הגיע לה למות במקומי.
אני מרים את השרשרת שלה מהשיש ומתיישב על הרצפה, נשען בגבי על הקיר ומסתכל על התליון של הבתולה הקדושה. "לעולם לא אשכח אותך. לעולם לא אמשיך הלאה. את האישה שלי ותמיד תהיי, ויום אחד ניפגש שוב," אני מתחייב ועונד את השרשרת. אלה אותן מילים שאמרתי לה על הקבר ביום שבו היא נטמנה באדמה, ואני מחויב להן היום, בדיוק כמו אז.
אני מסתכל על ערמת המגבות ומזהה את המגבת שהיא הכי אהבה.
אם אשאר פה לא אצליח להחזיק מעמד. אני חייב לברוח מפה אם אני רוצה להפסיק לראות אותה בכל פינה, אם כי אני בטוח שלא משנה היכן אהיה בעולם, לעולם לא אוכל להפסיק לאהוב אותה, ולעולם לא אוכל להפסיק להרגיש אשם על מה שקרה.
1
אריקה
"מחר אגיע לניו יורק לחגיגות יום ההולדת של הדוד שלי," אני אומרת לחברתי אלי בטלפון בזמן שאני מחנה את הרכב בכניסה למועדון של משפחת רוסי, "אני מבטיחה, אמצא דרך לחמוק מוקדם מהמסיבה כדי שאוכל לבוא לראות אותך מופיעה."
באתי למועדון כי ג'יי לא חזר בלילה הביתה, והחלטתי להפתיע אותו עם ארוחת בוקר מפנקת לפני הלימודים. בתקופה האחרונה אנחנו רבים הרבה ונמאס לי, אני רוצה לעבוד על מערכת היחסים שלנו, לתקן אותה.
"זה לא יהיה אותו הדבר. הלילה תתקיים מסיבת פתיחת הקיץ, והיא תהיה מטורפת." אלי נשמעת מאוכזבת. "אני עובדת במועדון כבר שנתיים, ולא באת לראות אותי מופיעה אפילו פעם אחת."
"את צודקת."
"אני יודעת שאת מאוכזבת ממני, אחרי הכול, מדובר במועדון חשפנות, אבל העבודה חשובה לי. קודמתי לתפקיד הכוראוגרפית הראשית, וזה המופע הראשון שאני מביימת פה." אלי שותקת לרגע. "אני לא נערת ליווי, קיקי. אני רקדנית, כמו שתמיד חלמתי להיות."
"לא אשקר, כואב לי לראות אותך מבזבזת את הכישרון האדיר שלך במועדון חשפנות בשכונה ענייה בברונקס במקום להופיע על הבמות הגדולות ביותר בעולם, אבל לעולם לא אשפוט אותך. את החברה הכי טובה שלי ואף אחד לא מכיר אותך טוב יותר ממני. אני יודעת שלא תשכבי עם אף אחד עבור כסף." אני נאנחת ואומרת בעצבות, "הייתי רוצה לעזור ולהוכיח לך שאת יכולה להרוויח כסף מהריקוד גם מחוץ למועדון הזה."
"לא נולדתי עשירה, אין לי הורים עם קשרים שיוכלו לעזור לי, ובתחום הזה אם אין לך קשרים, את לא נחשבת."
הלוואי שיכולתי לעזור לאלי, אך אם אעשה את זה, אסכן את החברות שלנו. אלי לא יודעת שאני בת למשפחת טורנטיני, ואף אחד במשפחה שלי לא יודע שהחברה הכי טובה שלי מקסיקנית שבאה משכונת עוני. אני לא רוצה לדמיין בכלל מה היה קורה אם מישהו מבני משפחתי היה מגלה על הקשר בינינו. "הסיבה היחידה בגללה לא באתי לראות אותך היא שאני גרה בשיקגו, ובכל פעם שאני מגיעה לניו יורק המשפחה שלי עוטפת אותי וקשה לי לחמוק מאימא שלי, בטח בלילות, אבל אני מבטיחה שאבוא לראות את המופע."
אני חוזרת על ההסבר שהיא כבר יודעת. לפני המעבר לשיקגו היה לי קל יותר לחמוק ממשפחתי ולבלות שעות בשכונה. הייתי מחנה את הרכב מחוץ לבית הספר לריקוד, משאירה את הטלפון הנייד בלוקר ונוסעת בתחבורה ציבורית לברונקס.
"הגעת למועדון?" אלי שואלת.
"כן, אבל אני עדיין יושבת ברכב ומדברת איתך." אני מסתכלת על השעון. "אם נמשיך לפטפט, אאחר ללימודים."
"את יודעת ששיחות לא יעזרו, נכון? אם תמשיכי למנוע ממנו סקס, לעולם לא תוכלו לשקם את מערכת היחסים שלכם."
"סקס הוא לא הכול במערכת יחסים."
"לא, אבל במקרה שלכם הסקס חשוב מאוד." היא שותקת לרגע, ואני נאנחת בתסכול. "את לא שוכבת איתו כי את לא סומכת עליו. בחרת לסלוח. אמרת לו שברגע שתחזרי לסמוך עליו תשכבי איתו, ומאז חלפו שלוש שנים. כמה זמן תמשיכי ככה? בחרת לסלוח לו, אז תסלחי מכל הלב ותצילי את מערכת היחסים שלכם."
"בכל פעם שרציתי להאמין בו, הוא בגד בי שוב," אני מזכירה לה.
"אין לנו הוכחות לזה."
"אישה לא צריכה הוכחות, היא יודעת מתי הגבר שלה בוגד בה," אני עונה בעצבות.
"קיקי, בחרת להישאר לצידו למרות הבגידות, אז תפסיקי להעניש אותו כי את מענישה בעצם את עצמך. אני מכירה אותך, אני יודעת כמה קשה לך, אבל אם נשארת איתו, יש לכך סיבה." היא שותקת לרגע. "קשה לי להאמין שיום אחד תסיימי את מערכת היחסים שלכם. את לא יודעת איך לא לאהוב את ג'יי. לא משנה מה הוא יעשה, תמיד תסלחי לו ותישארי לצידו."
"את צודקת." אני בוהה בדלת האחורית של המועדון ומרגישה טיפשה. ג'יי ואני נהיה יחד לנצח, ואם אני רוצה שהנצח שלנו ייצבע בצבעי האהבה, הגיע הזמן לסלוח ולהתמסר לו. "הערב אשכב איתו," אני אומרת בהחלטיות, "אולי זה ישנה את דעתו והוא יחליט לעבור לגור איתי."
"את נחושה בדעתך בנוגע למעבר?"
"הדירה כמעט מוכנה, ואשמח אם ג'יי יחליט לעבור לגור איתי, אבל אעבור לגור שם גם אם הוא לא ירצה."
"מה עם שותפה? זאת אפשרות?"
"חשבתי להציע לפייג', אבל אני לא בטוחה שהיא תרצה. אני חושבת שהיא מתכננת לעבור לגור עם החבר שלה."
"תשאלי אותה ותעדכני אותי, אני לא רוצה שתגורי לבד."
היא דואגת, כמו תמיד. "תהיי רגועה, בבניין יש אבטחה. בכל מקרה, נתראה מחר ואעדכן אותך. בהצלחה הערב."
"תודה, אשלח לך הרבה סרטונים."
"אני מחכה," אני עונה בהתרגשות. אנחנו נפרדות ואני מנתקת את השיחה, מכבה את הטלפון ומחביאה אותו בתא הכפפות. אף אחד לא צריך לדעת על המכשיר הזה אם אני לא רוצה שיגלו על הקשר עם החברות שלי מהשכונה.
הייתי בת שבע עשרה כשהכרתי את אלי, את לונה, את הולי ואת דיאן. ברחתי מהבית אחרי מריבה עם הוריי והגעתי לתחנת המטרו. לעולם לא אשכח את המעגל הגדול שהקיף אותן. לאנשים לא היה אכפת לפספס את הרכבת, העיקר לצפות בהן רוקדות. הן היו עוצרות נשימה ומהרגע שראיתי אותן ידעתי שאני רוצה להיות אחת מהן.
לונה, הולי ודיאן לא סמכו עליי, אך אלי מייד התחברה אליי ומאותו היום לא נפרדנו. במשך כמעט שנה נסעתי לשכונה מאחורי גבה של משפחתי ורקדתי ברחובות עם הבנות. בהמשך דיאן נפרדה מאיתנו והתחילה לעבוד במועדון חשפנות שכונתי. אנחנו המשכנו לצלם סרטונים ולפרסם אותם ברשתות החברתיות עד שהגיע זמני לעבור לגור בשיקגו.
הולי ולונה היו הראשונות שהצטרפו לדיאן והתחילו לעבוד במועדון החשפנות בזמן שאלי ניסתה את מזלה בתור רקדנית מקצועית. לפני שנתיים היא נשברה סופית והצטרפה לבנות.
כאב לי מאוד, אבל הבנתי שהיא צריכה כסף כדי להתקיים. העבודות שקיבלה בתור רקדנית לא כיסו אפילו את שכר הדירה שלה.
אני יוצאת מהרכב, מרימה את השקיות ונושאת אותן בידיי כשאני צועדת לדלת הפלדה, שם אני מצלצלת באינטרקום. בשעות הבוקר המוקדמות רק אנשי האבטחה נמצאים במועדון. כשהדלת נפתחת עבורי, אני צועדת למעלית המובילה לקומת המשרדים ומקישה בפאנל את הקוד.
אמש בשעה מאוחרת בלילה ג'יי שלח לי הודעה שלא יצליח להגיע הביתה כי יש לו כמה פגישות חשובות, משהו שג'סי הפיל עליו ברגע האחרון. מובן שאימתִּי את המידע עם ג'סי. אם לא הייתי עושה את זה, הייתי מתייצבת פה כבר בלילה ונשארת צמודה אליו.
אני יודעת שזה טירוף, שאני לא אמורה לחשוד בו ולעקוב אחריו, אבל זה בלתי נמנע. אני לא מסוגלת למחוק מראשי את הזיכרון שלו שוכב עם מישהי אחרת על השולחן במשרד.
הבטחנו שנעניק זה לזה את הבתולים שלנו, והוא העניק אותם לאישה אחרת.
האכזבה הייתה קשה וכואבת, אבל לא אוכל להמשיך להעניש אותו כי אני עלולה לאבד אותו. אהיה חייבת לשכב איתו כדי להציל אותנו.
הטלפון הנייד שלי מתריע על הודעה חדשה ואני נעצרת, קוראת ברפרוף את שרשור ההודעות האחרון בקבוצה של נשות המשפחה שלי ומתבאסת לדעת שהופ לא תגיע לניו יורק לכבוד יום ההולדת של אבא שלה, דוד רומאו. רציתי כל־כך לראות אותה ואת הילדים שלה, התגעגעתי אליהם מאוד.
המשך הפרק בספר המלא
טוב, אני אתחיל ואומר שחיכיתי לטרילוגיה הזו מעל חצי שנה מהסיבה הפשוטה שאין ולא תהיה סופרת כמו ליליאן, יש לכתיבה שלה חותמת וסגנון מיוחד שיש רק לה. היא יודעת לרגש, לסחוף, להצחיק והכי חשוב להכניס אותך לעולם של הדמויות. אני מרגישה שהסדרה הזו זה הבית שלי והם המשפחה השניה שלי. חוץ מזה, זה קשה לכתוב סדרה של 16 ספרים ובכל ספר להמציא ולחדש ולהתעלות מעל עצמך, אבל היא הצליחה בגדול. אני חושבת שבספר של פרנקו היא הגיעה לשיא שלה ומשם זה לשמור על השיא הזה- כמו שהיה בטרילוגיה הזו. אלו שלא קראו את הספרים הקודמים שלה לטעמי יתקשו להבין את העלילה ואת האינטרקציות והקשר בין הדמויות, אז ממליצה בחום לקרוא קודם את כל הספרים- בהבטחה לא תתאכזבו. תודה על סידרה משולמת- אמן שלא תיפסק לעולם❤️
**מכיל ספוילרים** זהו..זה נגמר סיימתי לקרוא את הטרילוגיה וכרגיל, חור וריקנות ענקית ששום סופרת ושום ספר לא יצליח למלא. איזו רכבת הרים משוגעת! מה נעשה בלי משפחת טורנטיני המשוגעת?! איך ממשיכים? לפי דעתי אני חושבת שחייב ספר על אלי וניקו- יהיה מעניין לראות צד אחר במאפיה של ניקו שהוא יותר השקט והמופנם משאר חבריה. לא אשקר וכן אגיד שלפעמים רציתי להוריד סטירה לאריקה ומצאתי את עצמי קוראת את הדפים ואומרת לעצמי בקול רם ״ואי איזו מעצבנת, אומרים לך רגע משהו אז תעשי! למה את כזאת נודניקית?״ ואווו הקטע של האימוץ של סמי..נעתקה נשימתי. כל כך הבנתי את אמאדו גם שהוא אמר שאריקה יצרה לו כאוס בחיים וממש כאב לי עליו. אבל אני שמחה שלבסוף הם הצליחו למצוא את הדרך ובם מאושרים יחד. ליליאן היא אחת למיליון ואקרא כל ספר שהיא תוציא בלי למצמץ אבל למאפיה שלה ולמשפחת טורנטיני יש מקום בלב שלי לנצח.
אני בהלם טוטאלי, טרילוגיה מטורפת, אין לי מילים לתאר את עוצמת הרגשות שפועמות בי לאחר כשסיימתי את הספר השלישי שריסק אותי לגמרי, מה זה היה??? ליליאן את לא רק מלכה את מכשפה קסומה לא מהעולם הה, פשוט כישפת אותי עם שלושת הספרים הקסומים האלו שמבחינתי הכי טובים בסדרה המעלפת הזו שהלוואי שלא תגמר לעולם!! והכי טובים מכל הספרים המהממים שלך עד כה אין את אלופת עולם. התנתקתי מהכל ופשוט נשאבתי לטרילוגיה המשוגעת הזאת שלרגע אחד היה לי קשה להניח מהיד, אמא'לה אני בשוק שזה נגמר אני רוצה עודדד ונראה לי שהולכת לקרוא שוב היום את הספר השלישי שקשה לי להרגע עדיין ממה שקראתי! תודה מהממת שכמותך תודה🧡🧡🧡🧡🧡🧡
מושלםםםםםם ליליאן אלופה כמו תמיד!! נגמר מהר מדי
מדהים כמו כל ספר של ליליאן, אריקה ואמאדו באמת הכי מצחיקים בפער
לילאן מלכת המאפיה, שווה אשששש
אין עליך ליליאן עוצר נשימה כמו כל הסידרה
כמו כל שאר הסדרה של המאפייה, מושלםםםםםם
טרילוגיה מהממת! כתוב קולח ואי אפשר להניח עד הסוף
מושלםםםם עוברת לספר הבא ליליאן אלופה
אין מתחרים לסדרה הזאת!! וואוו! איזה כיף לצלול לעולם הזה שוב
אני פשוט התאהבתי באריקה ואמדו, כל הפלרטוטים בינהם אימאלהההההה. בהתחלה היה לי קשה לקבל את זה שאריקה ביטלה את עצמה כמעט באופן מוחלט בזוגיות עם ג׳יי. ברגע שזרקה אותו פתחתי שמפניה 🍾 ואמדו באלי ממנו עוד ועוד ממשיכה לספר הבא
כמה התגעגעתי למשפחת טורנטיני מושלם מושלם 😍 עוברת מיד להמשך... אין על הכתיבה של ליליאן אלופההה🥰
אני פשוט מאוהבת בספרים של ליליאן , כל ספר שלה יותר טוב מהקודם
כמו תמיד ליליאן יודעת איך לסחוף אותי לסיפורים שלה והיא גורמת לי להתאהב בדמויות המדהימות שהיא מקימה לחיים. אריקה כל כך אנושית ולמרות שקל לכעוס על ההחלטות שלה ועל הזמן שלקח לה לעשות שינוי אמיתי בחיים , היא בסופו של דבר בחורה צעירה שהייתה צריכה להתעורר על עצמה. מנגד אמאדו פשוט גבר מסקרן בטירוף, מטורף ושבור. אני מחכה כבר להמשך הסיפור המדהים שלהם !
מרתק מחכה לקרוא את השני והשלישי
וואיי מטורף! אי אפשר להפסיק!! ממשיכה לספר הבא
מעולה כמו תמיד. כיף להכיר דמויות מספרים קודמים יותר לעומק.
חיכיתיי לזה ממש, אין על הסדרה הזאת כמו כולם גם הטרילוגיה הזאת הייתה וואו הייתי מקווה לשמוע יותר מה קורה עם אלכס וברונו וגם עם המבוגרים, נינה לורנזו מריאנו והשאר מקווה שיהיו עוד ספרים שקשורים יותר אליהם
אוקי אוקי אוקי מה קראתי עכשיו? אני צורחת וזועמת! צורחת כי זה הטרילוגיה הזו מדהימה. ואני כל כך שמחה שהיא נכתבה כי וואלה הספר האחרון של ליליאן על המאפיה אכזב אותי קשות, ברמה שלא יכלתי לקרוא אותו. אהבתי את אמאדו כל כך. הוא גבר על!. אריקה- אישה מדהימה , חזקה ואיתנה. אחרי כל מה שהיא עברה היא למדה לעמוד על שלה בגלל הגבר על שכתוב שם למעלה 👆🏽 אני זועמת כי אני שונאת את שיקגו כל כך!!!!!! ג׳סי ובמיוחד ניצן. שנאתי אותה מהרגע שהיא הייתה מוזכרת בספר הראשון של ליליאן. אישה מגעילה, קרה גסת רוח , לא שמה על אף אחד שקרנית תחמנית ומניפולטיבית. אני זועמת על המצב שבו אריקה הגיעה. אני זועמת על האובססיביות הקשה של ג׳יי כלפיה. אני זועמת על כך שהמשפחה שלו העלימה עין מהמצב שלו . כן!תקראו את הספרים האלה, אתם תאהבו של שנייה. הבאתי 5 כוכבים כי הטרילוגיה כתובה מאוד טוב. כל מילה שם נכתבה בפקידה רבה. מומלץ 🙆🏽♀️
שלמות!! טסה לקרוא את הספר הבא ליליאן את אלופה
טוב, אני אתחיל ואומר שחיכיתי לטרילוגיה הזו מעל חצי שנה מהסיבה הפשוטה שאין ולא תהיה סופרת כמו ליליאן, יש לכתיבה שלה חותמת וסגנון מיוחד שיש רק לה. היא יודעת לרגש, לסחוף, להצחיק והכי חשוב להכניס אותך לעולם של הדמויות. אני מרגישה שהסדרה הזו זה הבית שלי והם המשפחה השניה שלי. חוץ מזה, זה קשה לכתוב סדרה של 16 ספרים ובכל ספר להמציא ולחדש ולהתעלות מעל עצמך, אבל היא הצליחה בגדול. אני חושבת שבספר של פרנקו היא הגיעה לשיא שלה ומשם זה לשמור על השיא הזה- כמו שהיה בטרילוגיה הזו. אלו שלא קראו את הספרים הקודמים שלה לטעמי יתקשו להבין את העלילה ואת האינטרקציות והקשר בין הדמויות, אז ממליצה בחום לקרוא קודם את כל הספרים- בהבטחה לא תתאכזבו. תודה על סידרה משולמת- אמן שלא תיפסק לעולם❤️
כמו תמיד, גם אם האישה הזאת תפרסם רשימת מצרכים לסופר אני ארכוש מבלי לקרוא אפילו תקציר. מאוהבת 💙
מלכת המאפיה! איזה כיף שיש בספר אזכור של כולם.. מרגישה שחזרתי לבקר את המשפחה שלי.. כימיה מטורפת בניהם . אני רצה לספר השני
כרגיל, מלכת המאפיה הישראלית חזרה והשאירה אבק מאחוריה עם הספר הזה, פשוט מושלם ברמות! רצה לספר הבאאא
ואווןו פחות משבע שעות מתוכן חלקלתוך הלילה , לא בא לי להמשיך שלא יגמר ומצד שני לא יכולה להפסיק ליליאן מלכת המאפייההה
ואווווו ואוווו ואוווו מושלםםםםםםם❤️❤️❤️❤️❤️ ליליאן את משתבחת מספר לספר. פשוט תענוג..לא רוצה שייגמר..
כרגיל הכתיבה של ליליאן מרתקת וסוחפת ספר מעולה
אמאאאאא כמה חיכיתיי לזהה!! מושלםםם ממשיכה לחלק השני 😃 רק שהפעם אני אקרא ממש ממש לאט מפחדת שיגמר 🩵
אימאלה מה אפשר ונותר לומר על מלכת המאפיה!!!!! גמעתי אותה בכמה שעות וממשיכה מבלי למצמץ לספר הבאאא 😍😍😍
אני לא חושבת שיש מספיק מילים שיתארו כמה חיכיתי לטרילוגיה הזאת וכמה אני מתרגשת בגללה. קראתי את הספר הראשון תוך פחות מיום והוא מדהים כל כך!!! הכתיבה כל כך סחפה אותי שלא יכולתי לעצור!!! מחכה להגיע לספרים הבאים.
או איזה ספר וואווו ואוווו זה חובה לקרוא
הספר הזה ריגש אותי ברמות שלא ידעתי איך לעצור את הדמעות. טרילוגיה מושלמת, אין דרך אחרת לתאר את זה!
הכל התחיל כשנשבעתי תרתי משמע לקרוא את כל הספרים שלך!!!! מרגישה חלק מהמשפחה תודה על ששיתפת אותנו בחוויה של המשפחה תענוג!!!
נחמד, ורק בגלל שאהבתי את הספרים האחרים אני נותנת 5 כוכבים, ובכל זאת הכתיבה סוחפת וגם הסתקרנתי לדעת אם נשמע משהו חדש על אלה שכן עניינו אותי , פרנקו ומגי, מנולו וכו' אז המשכתי עד הסוף, לא סבלתי, נהנתי בסך הכול.
נתתי 5 כוכבים אבל יש קטעים שחזרו על עצמם, אריקה מזכירה בעקשנות שלה את הופ, בא לי להכניס יד לספר ולנער אותה, שתתעורר, כן יכולה לא יכולה, אל תגיד לי מה לעשות, בא לי עליו לא בא לי עליו , אווווף מעייף, הספר זורם ובגלל זה אין ברירה להמשיך הלאה
מעניין מאוד, סוחף וממשיכים הלאה
ואווו אני לא יכולה סיימתי את כל הספרים !!! מה אני יעשה עכשיו ?!?
מושלם! אהבתי מאוד את הטרילוגיה! אי אפשר להפסיק לקרוא! מומלץ מאוד 💜💜💜
מחכה לעוד הרבה ספרי מאפייה שלך. אחת הסופרות המעולות. מכורה לספרים שלך!
כמו כל הספרים של הסופרת הזו אי אפשר להפסיק לקרוא! סיימתי אותו ביום אחד! ממשיכה לספר הבא מומלץ 💜
אימלהההההה ליליאן כל ספר שלך יותר מוצלח מהשני וזה פשוט תענוג!!!
וואוווו אחת הטרילוגיות הטובות. מחכה בקוצר רוח לספר הבא
זו הייתה חוויה מדהימה. לפני כחודשיים לאחר המלצות רבות התחלתי את סדרת המאפיה האיטלקית. התחלתי מנשבעת בדם ועברתי ספר ספר בלי לדלג על אף אחד. התרגשתי איתם, בכיתי איתם, פחדתי עליהם, התאהבתי איתם ואפילו הרבה צחקתי מהם. מה אני אעשה עכשיו שנגמרו לי כל הספרים של המאפיה? איך חיים בלי משפחת טורנטיני, מורנו, ראפיני ורוסי? לא להאמין איך ספר טוב שכתוב טוב יכול לסחוף אותך לעולם שלם של תחושות. אני ממש מקווה שיהיו עוד ספרים בהמשך ועד אז אתגעגע מאוד לכולם.
אני מפחדת מהיום שבו אסיים את הספרים האלה. לא זוכרת שקראתי משהו כל כך טוב שנכנס לי ככה ללב לאחרונה. הכתיבה של ליליאן פשוט מושלמת. זה לא נורמלי מה שקורה לי בגללך ליליאן!
אמאלה אמדאו להתאהב בו איזה דמות ואריקה הלוחמת מחכה לספר על הזוגות הבאים
סדרה מושלמת, המבחן הוא שלא יכולתי להניח את הספר מהיד.
מגניב ביותר. הספר הזה חופף לספר הקודם לו- מובסת רק שהוא מסופר מנקודת המבט של אמאדו ואריקה. אני מכורה לסדרה הזו ולא בא לי שזה ייגמר לעולם. ליליאן פליז תכתבי לנו עוד על פרנקו ומגי לא שבענו מהם לדעתי עדיין.
ואוו, איזו דמות היא אריקה . כל כך אהבתי. ממשיכה לספר הבא...
ספר סוחף ומעניין ברמות! ממליצה מאוד
באלי עוד ספר של ליליאן על המאפיה אני לא יכולה להתנתקקק
כרגיל נהניתי מכל רגע של קריאה, גם כשזה גרם לי לחוסר בשעות שינה… אמדו ואריקה, איזה זוג מקסים טרילוגיה מהממת מלאת במתח, הומור ורומנטיקה משובחת. ליליאן עשתה זאת כמו תמיד. אלופה! השארת טעם של עוד, מחכים להמשך.
הספרים הכי יפים בעולם!!!! לא מאמינה שנגמר!!! פשוט חוויה אדירה. תודה 🩷😊
מקסים! כרגיל ליליאן האלופה לא מאכזבת, שומרת על מתח, התרגשות. הנאה צרופה. יאללה, חייבת להמשיך לחלק השלישי.
נדיר ביותר! ליליאן מוכשרת כרגיל, גרמה לי לא לישון לילות
לא הצלחתי להפסיק לראש מחכה שיצא הסיפור של ניקו
לילאן אלופה קראתי את כל הספרים שלה נהנתי מהטרילוגיה מאוד
ליליאן המהממת מעולה כמו תמיד! המשך לסידרה הנהדרת כתיבה מדוייקת, חדה מלאה במתח וג׳וסית כמו שצריך. מתחילה ישר את החלק הבא.
כרגיל ליליאן, פשוט שלמות! כל הטרילוגיה סוחפת, ברגע שמשפחת טורנטיני נכנסת לי למחשבות הכל חדל מלהתקיים, היה לי כיף גדול לקרוא שוב על המשפחה המאתגרת הזו ומחכה כבר לספרים הבאים.
כרגיל ליליאן, פשוט שלמות! כל הטרילוגיה סוחפת, ברגע שמשפחת טורנטיני נכנסת לי למחשבות הכל חדל מלהתקיים, היה לי כיף גדול לקרוא שוב על המשפחה המאתגרת הזו ומחכה כבר לספרים הבאים.
כרגיל ליליאן, פשוט שלמות! כל הטרילוגיה סוחפת, ברגע שמשפחת טורנטיני נכנסת לי למחשבות הכל חדל מלהתקיים, היה לי כיף גדול לקרוא שוב על המשפחה המאתגרת הזו ומחכה כבר לספרים הבאים.
אין על המשפחה הזו ועל הכתיבה של ליליאן. היה מעולה כמו כל הספרים שלה.
מקסים מקסים✨️🔥 כמה מתח כמה אקשן שווה כול רגע😍 עוברת לספר הבא💞
זה לא בריא לי ההתמכרות הזאת הספר הזה שיבש לי את כל לוחות הזמנים לא הצלחתי להסיר אותו מהידיים ❤️
וואוו אני מאוהבת בכתיבה של ג'יליאן. ספר מעולה כמו כל ספרי המאפיה
מאוהבת בסדרה הזאת!!!!! כבר כמה חודשים שאני עושה הכול בשביל לקרוא אותה. התאהבתי במאות
מהמם , היה כייף לקרוא שוב על המשפחה האהובה בפנטהאוז
שוקלת לעשות עצומה להמשיך לחייב את ליליאן לכתוב כל החיים על הדמויות המהממות האלה!! אלופההה
איך מתמודדים עם סיפור כזה מושלם??? מאוהבת בהם למרות הקשיים שיש ביניהם ובין המשפחות שלהם. אבל לנצח לנצח פרנקו ומגי הזוגגגג שלי!!!!!
אוווווווווווו🔥🔥 אחד גדול פשוט.! אריקה ואמאדו סיפור אחד המטורפים והסוחפים אבללל מגי ופרנקו ישארו תמיד במקום הראשון.! איזה כיף לקרוא את הספר מקנאה במי שלא קרא עדיין את כל הספרים של ליליאן.
טוב, אז כדי לקרוא את הטרילוגיה הזאת התחלתי את כל הסדרה מההתחלה וכל כך נהנתי, הטרילוגיה הזאת פשוט מדהימה,סוחפת,מרגשת נוגעת בנושא חשוב של אלימות במשפחה וההתמודדות איתה, בהחלט הספרים הכי טובים בסדרה, ליליאן עשתה זאת שוב ובענק!!!!!
הספר סחף אותי.. ריגש אותי.. אפילו ירדו לי דמעות של שמחה כל ספר מעניין ומותח♡ תודה:)
ליליאן כמו ליליאן תמיד מרגשת סוחפת ונותנת הרגשה שרק לא ייגמר! מקווה שאת ממשיכה לעבוד בכל המרץ על המאפיה אי אפשר בלעדיהם😊
אהבתי מאוד, אני אוהבת את כל הסידרה של המאפיה
יאווו אני פשוט אוהבת את הכתיבה שלה סידרה מהממת סוחפת קראתי בלי להפסיק
וואו כמה זמן חיכיתי לזה! אין ולא יהיה בעולם כמו ליליאן סלמה נחום!
חייבת לדעת איך הסיפור מסתיים ממשיכה לספר הבא
אוי אמאדו אמאדו איך אני אוהבת אותו 😍 איזה כיף להיפגש שוב עם המשפחה האהובה הזאת 🩷 היה טוב, מעניין, זורם ממשיכה לספר הבא
אוי אמאדו , עדיין ולמרות הכל אין עליו💚 לקרוא כתוב מושלם מאוהבת במשפחה הזאת ❤️🔥
איזה כיף של ספר😍נהנתי מאוד התמכרתי למשפחה הזאת🥰 יש רק בעיה אחת, איך ממשיכים אחרי אמאדו המושלם הזה🙃💋
אמאלההההה איך אני אוהבת את הספרים שלהההה!! אף פעם לא מאכזבים אותי.
אין על הספרים של סלמה, כל מילה כתובה נקראת בשקיקה❤️ פשוט חוויה. מחכה לספר הבא🙏
התמכרות מדהימה!! הספר עשיר בכל כך הרבה דרמות מתח אהבה ותשוקה! אהבת ק מחכה ומקווה שיהיה המשך.. מאוהבת קשות במשפחת טורנטיני
במילה אחת... ווואאאאווווו תענוג של ספר, אששש🔥🔥🔥🔥🔥 אין עלייך ליליאן💯💯💯💯💯 עוברת לספר הבא בדודא😜
מדהים מדהים מדהים!! אי אפשר לעצור לקרוא ברצף עד השעות הקטנות של הלילה :)
מושלם פשוט מושלם אריקה מתחזקת בספר הזה והופכת להיות גיבורה ❣️❣️מושלם רצה לספר הבא
הספר פשוט מושלם!!! לא יכולתי להפסיק לקרוא את הטרילוגיה. כמו תמיד אין על המאפיה😍
מושלם מצחיק מותח רצה לספר הבא ממליצה בחום
אמאלהההה ליליאן מלכה! כותבת בחסד עליון! יוצרת דמויות חזקות מעניינות מצחיקות מרגשות ! גורמת להתחבר לדמות כאילו אני מכירה אותה אישית. כתיבה סוחפת!! הטרילוגיה כמו כל הסדרה מעולה! מסיימים ונכנסים לריקנות… מחכה להמשך תודה ליליאן !!!
ספר שפרט לי על כל קשת הרגשות. התרגשתי בכיתי צחקתי תוך יום סייימתי את שלושת הספרים. עונג מושלם.
המשך הספר טוב יותר מהראשון כתוב בצורה קולחת ספר שממש קשה לעזוב מומלץ מאוד. ממשיך לספר השלישי.
מושלםםםםם! חובה לילאן כותבת מעולה כל סדרת המאפיה קראתי ולא הצלחתי להפסיק, מחכה לספרים הבאים
מאוהבת בסדרה הזאת כל כך! אלוהים זה מטורף , ליליאן יצרה מפלצת שאי אפשר לעמוד מולה. ספר מעולה אמאדו מרסק ואריקה מסקרנת שנונה ומרעננת בקיצור חובה לקרוא
עוד ספר מוצלח מסדרת הספרים של ליליאן .... ממשיכה לספר הבא.
טרילוגיה מדהימה. מרתקת. נכון שמאוד דומה לסיפורים הקודמים, אבל מי שאוהבת את הכתיבה של ליליאן תאהב גם את הספרים המצוינים האלה. אוהבת את הדמויות מאוד!!! מחכה לעוד ספרים של ליליאן!!!!
חיכיתיי לזה ממש, אין על הסדרה הזאת כמו כולם גם הטרילוגיה הזאת הייתה וואו הייתי מקווה לשמוע יותר מה קורה עם אלכס וברונו וגם עם המבוגרים, נינה לורנזו מריאנו והשאר מקווה שיהיו עוד ספרים שקשורים יותר אליהם
חיכיתיי לזה ממש, אין על הסדרה הזאת כמו כולם גם הטרילוגיה הזאת הייתה וואו הייתי מקווה לשמוע יותר מה קורה עם אלכס וברונו וגם עם המבוגרים, נינה לורנזו מריאנו והשאר מקווה שיהיו עוד ספרים שקשורים יותר אליהם
כל ספר מחדש ליליאן מפציצה ומתעלה על הקודם. טרילוגיה מטורפת . לא הרגשתי לדקה שהעלילה נמרחת וממש שהתבאסתי לקראת הסיום- כי לאן אפשר להמשיך מכאן?! מושלם מושלם מושלם!
ווו אהבתי מאוד כמו את כל הסדרה מממממולץ רצה לנסיך הקרטל
אמלאאא! טרילוגיה מטורפת! אהבה וכעס, רגשות מוסתרים, משפחה פשוט הכל!! תודה!
טרילוגיה מושלמת כיףףף צריף (למרות השגיאות בהגהה)
⭐️🩷⭐️🩷⭐️🩷⭐️🩷⭐️🩷⭐️🩷⭐️🩷⭐️🩷⭐️ גם הספר השלישי כמו השני והראשון וואוו אמדאו אמדאו אוחחחחחחחחחחחחח כל ספר של ליליאן פשוט וואווו תמשיכי לכתןב ואני אמשיך לקרוא
נהנתי מכל רגע כבר מזמן לא קראתי ספר שלא הצלחתי להוריד מהידיים
אמאלהההההה היה מושלם לחזור למשפחה הזאת אי אפשר היה להפסיק! תודה ליליאן על סדרה ממכרת❤️
מטורף, מדהים, סוחף, ליליאן מדהימה! מומלץ בחום
אני אסכם את כל הטרילוגיה בתגובה הזאת. ליליאן היא אהובת הסופרות. הסופרת הכי טובה שאני מחכה לספרים שלה בקוצר רוח. כששמעתי שיוצאת טרילוגיה עפתי מאושר, אך לצערי זה לא עלה על הציפיות. אני חושבת שהספר השני מיותר לחלוטין. אפשר היה לסכם את זה בספר הראשון והאחרון ולגמרי לוותר על האמצעי. מרוב שזה נמרח דילגתי על חלק וזה ממש חבל לי. בלי קשר אריקה בלתי ניסבלת אבל זה לא נרשם כהערה על ליליאן, להיפך זה שאני לא סובלת את אריקה מוכיח לי כמה ליליאן מצוינת חח בקיצור, כתיבה מעולה, ארוך ונמתח שלא לצורך בכלל. מחכה לספרים הבאים של ליליאן.
איזו רכבת הרים, סערת רגשות, הכל יחד. ליליאן מדהימה, הספר מושלם, טסה מייד לספר הבא. מומלץ מאוד.
האחרון בטרילוגיה - וסגר באופן מושלם!! לא רוצה לספיילר אז רק אומרת שהדמויות מפתיעות ואני מאוהבת בכל המשפחה המורחבת הזו. מחכה להמשך 😍
מטורף! טסה לספר הבא. ליליאן סופרת מדהימה! סדרה מדהימה, מומלץ בחום.
מושלםםם ממש כאב לי שנגמר ממשיכה לספר הבא
אמא, זהו אין אותי, אני מקווה לא לחכות הרבה לעוד ספר המשך מעניין אותי אלי וניקו ומעניין רפאל מעניין אותי מה יהיה עם פרנקי אלוהיםםםםם
כל פעם ליליאן מצליחה להציב רף גבוה יותר! איזה ספר!!!! צחקתי, בכיתי, התרגשתי ובעיקר התאהבתי! מחכה כבר לזוג הבא🙏🏼🩷🩷🩷
נפלא. הסדרה לקחה ממני שעות שינה חשובות כי פשוט לא הצלחתי להפסיק לקרוא.
⭐️🔥⭐️🔥⭐️🔥⭐️🔥😊🔥😊🔥😊🔥😊🔥😊 ואוווו וואווו ווואוווו
אני מאוהבת באמאדו ואני מאוהבת בכתיבה של לילאן תודה עלייך
סדרה מעולה!!! ממשיכה לחלק האחרון שסוגר את הטרילוגיה. איזה מתח!
וואוו כמה שהתגעגעתי! אוהבת את הסדרה הזו. ואמאדו... אמאלה.
אהבתי מאוד את שלושת הספרים ואת זה בעיקר, סוחף ומרתק
אין עלייך ליליאן מדהימה הכתיבה זורמת, שתיתי את כל הסדרה של המאפיה, חיכיתי להמשך, וכמובן הגיע ובגדול, אהבתי כל ספר בטרילוגיית הנסיכים. לא יודעת למה לא בא שיגמר שמעניין מה יהיה עם דור ההמשך חחחח מוגזם אבל
אמאלה אין עלייך ליליאן מדהימה הכתיבה זורמת, שתיתי את כל הסדרה של המאפיה, חיכיתי להמשך, וכמובן הגיע ובגדול, אהבתי כל ספר בטרילוגיית הנסיכים. לא יודעת למה לא בא שיגמר שמעניין מה יהיה עם דור ההמשך חחחח מוגזם אבל מסקרן.
אמאלה אין עלייך ליליאן מדהימה הכתיבה זורמת, שתיתי את כל הסדרה של המאפיה, חיכיתי להמשך, וכמובן הגיע ובגדול, אהבתי כל ספר בטרילוגיית הנסיכים. לא יודעת למה לא בא שיגמר שמעניין מה יהיה עם דור ההמשך חחחח מוגזם אבל מסקרן.
וואו !!!!!!! הסופרת הכי טובה בעולם נקודה ! אין ספרים כאלה וואו התמכרות הסדרה שלה 🔥🔥🔥❤️❤️❤️🚀🚀🚀
המלכה (ליליאן)עשתה זאת שוב. לא ישנתי 3 ימים עד שסיימתי את 3 הספרים. מאוהבת במשפחת טורנטיני... ❤שלמות❤
אין כמו ליליאן כתיבה זורמת עם הומור סדרה לקריאה בנופש ממולץ
ליליאן ליליאן כל פעם מחדש סדרה מעלפת כל כך חיכיתי להמשך שהיה הפינלה המשובח. כבר מתגעגעת תודה
⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️ ואוווו איזה ספר איזה ספר וווואווווווו אמדאו ואריקה
מושלםםם כיאה לליליאן סלמה נחום
יאווו אני מאוהבתתתת מה זה האמאדו המושלם הזה? איך ליליאן הצליחה ליצור גבר שמתחרה בפרנקו? טרילוגיה מהממת מורגשת קצת חוזרת על עצמה, ולפי דעתי היה אפשר לצמצם קצת ולהפוך לדואט אבל אני לא מתלוננת תמיד כייף להתחפר לתוך העולם של משפחת טורנטיני וסוף סוף נותק הקשר המעצבן עם שיקגו וגם הופ ירדה לנו מהגב, לא יכל להיות יותר טוב מזה. בקיצור, שווה בטירוף לרוץץץ לקרוא!!
ליליאן סלמה נחום את מלכת העולם !!! הפכת אותנו למכורים לספרים שלך. את אחת ויחידה 🤦♀️🤦♀️🤦♀️🔥🔥🔥🔥⭐️⭐️⭐️
מושלם, מזמן לא נהניתי כל כך מספר, טרילוגיה מושלמת,אני מאוהבת באמדו
ספרים מושלמים לא רציתי שיסתיימו !! בבקשה אל תפסיקי לכתוב את המאפיה 🙏
וואו! קראתי בגמה שעות ומיד עוברת לספר הבא
וואוו אחד גדול. טרילוגיה מושלמת. התאהבתי באמדאו גבר מושלם וחזק. אריקה עברה המון טלטלות בטרילוגיה הזאת , והיא הצליחה להתגבר על הכל ולהיות אישה חזקה עם דעה נחרצת למרות כל הקשיים. וסמי המתוקה כבשה את ליבי איזה ילדה מיוחדת. ליליאן אני מאוהבת בכתיבה שלך את מוכשרת , וכל ספר שלך הוא יצירת מופת. עשית זאת בגדול בטרילוגיה הזאת , אני מקווה שתמיד תכתבי לנו ותעשירי אותנו עם הספרים שלך. אני מודה לך ואוהבת אותך ❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
קצת חוזר על עצמו יותר מדי אבל עדיין מושלם אני מאוהבתתתת
וואו הסופרת הכי טובה שיש!!! לא יכולתי להפסיק לקרוא, תוך יומיים סיימתי את שלושת הספרים. עכשיו צפוי לי מחסום קריאה מרוב שהם היו טובים.
ליליאן מה עשית לי בלב איזה ספר מושלם אין על הכתיבה שלך היא מיוחדת ומותחת. עוברת לחלק השלישי ❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
משאירה אבק כבר איי אפשר לבחור מי הדמות המועדפת עלי פרנקו אוו אמאדו
מושלםםםםםם אני מכורה לספרים של ליליאןןן
מדהים!!! סיימתי את כל השלושה בשלושה ימים 🤩
אמאאאאא היסטרי !!!!! בא לי להיכנס לכל הטרילוגיה הזו !!!!! ליליאן אלופת האלופות אין עלייך ! שיחקת אותה כמו תמיד🩷
וואוו רכבת הרים איזה ספר מושלם אהבתי את אמדאו איזה גבר מושלם עוברת לחלק השני. כרגיל אין על ליליאן ועל סדרת המאפיה .💜💜💜💜💜💜💥💥💥💥💥💥💥💥
אני מאוהבתתתתתת רצה לספר הבא
ליליאן כמו תמיד אלופה בלבנות עלילה מעניינת וסוחפת במסירת פרטים רלוונטיים ומדויקים ללא חפירה מיותר שילוב מושלם של סצנות מיניות בעלילה ובטוב טעם. תודה שיש אותך ♥️ מחכה כבר לספרים הבאים...
טרילוגיה מושלמת ליליאן אלופה תמיד מפתיעה
וואווווו מושלם מושלם ברמות!! בכל הטרילוגיה הזאת יש הכול מהכול ! אמדווו אני מאוהבת😍 מה שיפה שבכל 3 הספרים יש קצת מכל הדמויות מסדרת המאפיה ובעיקר מפרנקוווו🥰 ממליצה בחום על כל הסדרה!! וליליאן אין ספק שאת מלכת המאפיה❣️❣️ איזו כתיבה, איזו מחשבה.. אלופה אלופה💪🏽 מחכה להמשך.. לא רוצה שהסדרה הזאת תגמר לעולם🤣
איך תמיד היא מצליחה לשאוב אותי כמו דייסות!! ליליאן את אלופההההההה
ואוו אני על 4 שעות שינה !!! אמאלה מושלם כמו תמיד!!!
יומיים, שלושה ספרים, דילוג על שינה. אפשר עוד ?
יש לי חור בלב עכשיו אלוהיםםםם מה אני אעשה שנה עד שהיא תוציא ספרים חדשים? יא ראבינן כל ספר שלה שהיא מוציאה ואני קוראת היא גורמת לי למחסום רציני של חצי שנה לאחר מכן . אין לי מה להוסיף עוד חוץ מזה שאת מלכה לילוש ואני מאוהבת בך וביצירות שלך!!
לא בא לי שהסדרה הזו תסתיים לעולם!!!! ספר מושלם
אין עלייך ליליאן רני ממש ממש אוהבת את הספרים שלך קצת כאב לי הסוף ל גיי והשאיר לי טעם עצוב
זה היה סוחף ומרגש, המערכת יחסים של אמאדו ואריקה באמת מסובכת ומלאת דרמה אבל האהבה שלהם כמו תמיד מנצחת על הכל ושניהם מרתקים מצחיקים, אומנם הם אפילו לא קרובים להיות מושלמים והזוג המושלם אבל יש בהם כלכך הרבה אהבה שזה אפילו לא מעניין, לדעתי הם אפילו מתחרים במגי ופרנקו
ואו איזה סגירה לטרילוגיה. מתח, אקשן, רומנטיקה, בדיוק כמו שליליאן יודעת לכתוב.
וואוווו🤩 אני מחכה לעוד ספרים מהממים כאלה🤗
מושלם כמו החלק הראשון ליליאן האלופה מתחילה את השלישי
ליליאן סלמה נחום, שוב עשית זאת בגדול, אין עלייך מלכת המאפיה עם כל הספרים הסוחפים שלך, אהבתי את כל הדמויות בספר, כולם דמויות חזקות אם לטוב ואם לרע, שוווהההההה אששששד
מושלםםםם אני מאוהבת באריקה ואמדו😍😍 ליליאן יא אלופה אחת❣️
אוףף נגמר מהר. זה פשוט אמאללה סיימתי ביומיים את כל השלושה ספרים. כרגיל ליליאן מדהימה בכתיבה המרתקת שלה. איך אפשר כל פעם להתאהב בדמויות אחרות?!
אני לא יודעת איך לילאן עושה את זה, אבל בכל ספרי המאפיה אני תמיד מרגישה שאני פיזית שם. זה מעבר לעומק של דמויות, זה ממש חלק מהמשפחה, אולי זה בפרטים הקטנים שפזורים לאורך כל הספר, תמיד יש מנעד של רגשות שעוברים לאורך הספר וכשהטוב מגיע הוא עושה טוב על הנשמה. תודה לך ליליאן, עד לספר הבא :)
מהמם. כיף להכיר את אריקה לעומק. להבין מה עמד מאחורי ההתנהגות שלה במובסת.
ואווו מושלם מושלםםם מה אני עושה עם החיים שלי עכשיו
אוף כמה היא טובה הליליאן הזו. הורסת לי את כל הלילות כי אני לא ישנה בגלל הספרים שלה
מושלם מושלם מושלם כל ספר במאפיה שלה אני חושבת שאין יותר טוב ממנו ופה אני מבינה שזה היצירת שלמות שלה. לא חשבתי שאוהב יותר מפרנקו ורומאו אבל אמאדו ואריקה זה סיפור אהבה מושלם
אימאלההה בריצההה לספר הבא! אני מתקמצנת על העמודים!!! חייבת לומר שאריקה קצת מעצבנת אותי ואמאדו ממש פשאלה עם כל הקטע של מגלי אבל מי אני שאוריד כוכב לספר המושלם הזה!?
שלמותתתתתתתתתתת אמאדוווווו ואריקהההה ❤️❤️❤️❤️❤️
לרגעים מרגיש שאריקה ילדותית בקטעים מסויימים בקטע קיצוני ולפעמים נתפסת על קטנות. וברגעים מסויימים מצטיירת כאישה חזקה. לא חושבת שהמשפחה שלה העמידה אותה במקום על כל השקרים שלה, והיא הפכה את האשמה עליהם בצורה מסויימת. באופן כללי קשה לי קצת לאכול אותה ואת השינוי שעברה. למרות הכל נהנתי מאוד מהספר ממשיכה לספר הבא
אני בשוק שזה נגמר כזה מהר! ספרים מדהימים ואני רק רוצה שכבר יצאו עוד!
נדיר ברמות על הסופרת הכי אהובה עליי אין ולא יהיה על הכתיבה שלה
וואווו ווואווו ושוב פעם וואווו אפשר להגיד שלילאן היא מלכת המאפיה(לוקחת את קורה ריילי בהליכה), כל כל נהניתי לקרוא את הטרילוגיה, כתוב מעולה, מצחיק, מרגש, ועם מסרים חשובים ביותר!!! מחכה להמשך בקוצר רוח
טרילוגיה כיפית כמו תמיד!!! סוחף בטירוף סיימתי ביומיים ❤💋
אני חושבת שזה בין הספרים הטובים של ליליאן ! אני רק מחכה לקרוא עוד ועוד ספרים שלה על ניקו במיוחד ואפילו על האחים של אמאדו - צריך איזה אישה שתאפס אותם 💓 ליליאן תודה ענקית!
מה אפשר להגיד? קראתי בשקיקה! מאוהבת בסדרה הזאתתת
לא מאמינה שסיימתי אבויייייי איך ממשיכים מכאן 🤦🏻♂️ מושלםםם
וואי כל כך בא לי ספר על אלי מושלםםםם
אמלה לילאן מה עשית לנו ? איך ממשיכים מכאן ואיזה ספר בכלל יגיע לרמה הזו ?? פחדתי כל כך לסיים את הספרים האלה ואני לא מאמינה שסיימתי אותם כזה מהר 😪 אמדאו זה אמלה ואבלהה כאלה דמויות מעניינות היו כמה פעמים שהתעצבנתי על אריקאה אבל אני אסלח לה כי כל הספרים היו ברמה גבוהה מחכה לספרים הבאים (הלוואי והם יהיו על אלי ורפאל או על כל אחת מדמויות המשנה כי הן היו כל כך משמעותיות) תודה לך לילאן היה שווה לחכות ❤️
מושלם, מושלם, מושלם זוג מטורף❤️❤️❤️ התאהבתי בהם כל כך נגמר מהר כל כך אבל שווה כל רגע מחכה לעוד ועוד ועוד
9 שעות😭 לקח לי כדי לסיים את הטרילוגיה הפסיכית והמשוגעת הזאת! איזה רכבת הרים של רגשות העבירו אותי הספרים האלה. דמות חזקה? יש. דמות אייקונית? יש. גבר רכושני? יש. גבר מצולק שמהפנט? יש. כל הדברים הכי מושכים והכי מעניינים שהופכים ספר לטוב, יש בטרילוגיה המושלמת הזאת! אתם לא שומעים את זה אבל הלב שלי נסדק, איך נפרדים? אני מכורה אני אובססיבית ואני לא מסוגלת להשלים עם העובדה שזה נגמר😭
אריקה היא כזאת אייקונייתתתתתתתתת היא פשוט מוסיפה לספר כל כך הרבה עם הדמות החזקה שלה! אני פשוט מתה על הדמות שלה גורמת לחווית הקריאה להיות מהנה
אין אהבות כאלה אמאדו .. מה זה הגברים האלה מהההה 😍 ליליאן האלופה הצליחה להפתיע ובענק ואני לא יכולה להגיד עוד כלום כי כל דבר יהיה ספויילר. תהנו ותיקראו לאט! (לא כמוני, שקראה את שלושת הספרים ביום וחצי)😂
לא חשבתי שאפשר לסיים טרילוגיה תוך 26 שעות אבל פשוט אי אפשר לעזוב את הספרים האלה ! אריקה ואמאדו פשוט מושלמים אחד הזוגות היותר טובים במאפיה אם לא הכי טוב והסיפור מסביב פשוט מעולה מלא במתח כמו שרק ליליאן יודעת לכתוב לא יכולה לחכות כבר לספר הבא מקווה מאוד שהוא יהיה על אלי מגיע לה סוף טוב משלה
הכתיבה של ליליאן והמאפיה שלה הם שילוב מנצח - אבל!!! מרגיש שליליאן רצתה ליצור טרילוגיה שתאפשר גם למי שלא קראה את המאפיה להתחבר. הספר ארוך מדיי ונמרח מתחילתו ועד סופו. חזרתיות על אירועים שאנו מכירים וחזרתיות על מחשבות ושיחות. הדמות של ג'יי היתה חייבת לקבל עומק. הסיפור עם האימוץ מיותר כל כך ולא קשור לכלום. הקשר בין בני הזוג לא זכה למקום משכנע וחזק כפי שליליאן מיטיבה לעשות בכל ספר. הדמות של אריקה מבלבלת וקשה להתחבר אליה. בקיצור - כגודל הציפיה גודל האכזבה.
עצוב היה לקרוא שג׳יי סיים כך את חייב מעבר לכך לא חושבת שהיה צריך 3 ספרים בשביל הסיפור של אריקה ואמאדאו
עלילה לעוסה, לא חידש שום דבר...מרגיז כי אני חולה על הספרים של ליליאן
מעת התאכזבתי ציפתי להרבה יותר. בפרק הזה של הספר לא היה לי החיידק לחזור לקרוא בספר כל זמן פנוי בכל מקרה ממשיך לספר השני
בהתחלה תכננתי לדרג את הספר בדירוג נמוך כיוון שהעלילה חוזרת על עצמה, הדמות של אריקה ממש בלתי נסבלת וחסרת עמוד שדרה. אך לקראת סיום הספר לא הבנתי בכלל מה הפואנטה שלו כי לא מתואר פה בכלל רומן והם כלל לא יחד, עכשיו כשהבנתי שזהו לא ספר בודד אלא סדרה וההמשך שלהם יהיה בספר הבא אני קצת יותר אופטימית. לטעמי היא יכלה לקצר את הספר הזה ולא למשוך ספר שלם על דברים שכבר קראנו, במיוחד שהזוגיות שלהם בקושי מתפתחת פה.
חולה על הסדרה הזאת ועל ליליאן. נותנת 4 כוכבים כי מרגיש שכבר קראנו את הסיפור הזה, אם זה בספר אחר או עם דמויות אחרות. מרגיש חזרתי ומלא מונולוגים.
ליליאן כותבת גברים מעולה אבל נשים בלתי ספר מושך עלילה טובה אמאדו ואוו אבל אריקה ילדותית בטירוף כל חמש שניות היא פורצת בבכי עומדת על שלה כשלא צריך ושצריך אין לה עמוד שדרה
הכתיבה של ליליאן מושלמת והסדרה של המאפיה מדהימה לא היה לי ספר שארכוש את הספרים ומקווה שיהיו עוד בהמשך. לגבי הספרים - 3 ספרים על אותו זוג זה יותר מידי. ציפיתי לקרוא על עוד אנשים במשפחה הזו וחבל . כל הסיפור היה יכול להצטמצם לשניים בלחץ וגם זה הרבה. 2 הספרים הראשונים היו טובים, השלישי היה מתיש עד שכמעט נשברתי באמצע מלהמשיך לקרוא. מזל שהסוף היה מעניין יותר וסיים את הספר עם טעם טוב. הדמות ממש בכיינית וילדותית וחסרת אחריות אבל היה צורך למשוך את הדמות הזו לאורך 3 ספרים ו"לבגר" אותה רק בסוף וזה היה יותר מידי על גבול המעצבן. חוץ מזה כתיבה נהדרת
קראתי את כל הסידרה. הספר נחמד, נתתי 4 כי העלילה דומה ל שאר הספרים בסידרה. אריקה בחורה בלי עמוד שדרה. מאכזב .
קליל וזורם לאוהבי הז'אנר. מתחבר לכל הספרים וגם לסידרה אלף טבעות.
קליל וזורם לאוהבי הז'אנר. מתחבר לכל הספרים וגם לסידרה אלף טבעות.
קליל וזורם לאוהבי הז'אנר. מתחבר לכל הספרים וגם לסידרה אלף טבעות.
איזה כייף היה לברוח לטרילוגיה ... שינוי ממציאות הזויה ומאתגרת.. תודה רבה
בהתחלה ממש ממש לא התחברתי לגיבורה ולתבוסתנות שלה אבל לאט לאט היא התחילה להתעורר על עצמה . סדרה מרתקת, סיפור אהבה סוחף ! עוד יצירה מופלאה של הסופרת האלופה
בכל הסדרה של הנסיכים היה חסר את נקודת מבטו של תאו שכמעט ולא הוזכר כלל לרגע חשבתי אולי הוא מת ופיספסתי הרי לורנזו כן היה נוכח קצת מאבד מאמינות הסיפור הרי לא הגיוני שמדובר בבן שלו והוא לא היה מעורב בכל הסיפור סתם נקודה למחשבה
סיפור אהבה נפלא הרבה מתח לקרת סיום הספר הסיפור נמרח יותר מידיי ומוריד מערך הספר חבל אני נותן ארבע כוכבים רק בגלל שהסיפור נמרח.
אני אסכם את כל הטרילוגיה בתגובה הזאת. ליליאן היא אהובת הסופרות. הסופרת הכי טובה שאני מחכה לספרים שלה בקוצר רוח. כששמעתי שיוצאת טרילוגיה עפתי מאושר, אך לצערי זה לא עלה על הציפיות. אני חושבת שהספר השני מיותר לחלוטין. אפשר היה לסכם את זה בספר הראשון והאחרון ולגמרי לוותר על האמצעי. מרוב שזה נמרח דילגתי על חלק וזה ממש חבל לי. בלי קשר אריקה בלתי ניסבלת אבל זה לא נרשם כהערה על ליליאן, להיפך זה שאני לא סובלת את אריקה מוכיח לי כמה ליליאן מצוינת חח בקיצור, כתיבה מעולה, ארוך ונמתח שלא לצורך בכלל. מחכה לספרים הבאים של ליליאן.
רומן סוחף מרתק וסוער. דמויות הגיבורים ממגנטות ומושכות. ספר שקשה לעזוב
יצאתי מהטרילוגיה קצת מבולבלת לגבי אריקה, לפרקים בלתי נסבלת ולפרקים מדהימה. נורא אהבתי את אמדו, אבל לא הבנתי את ההחלטה שלו לעזוב את אריקה אחרי האימוץ של סמי. כל הסיפור שנבנה סביב סמי נראה לי קצת מוזר ולא קשור. גם הדמות שלה לא הייתה מותאמת לגיל 6 בעניי.
סה"כ טרילוגיה טובה 4 כוכבים כי בהחלט אפשר היה דואט. כיף לחזור לכול הדמויות האהובות. לא היה סיכוי שלא אקנה.
ספר יפה כי זה מסדרת המאפיה ואני מאוהבת בדמויות ובסיפורים. אבל מרגיש חוזר על עצמו בלופים קצת.
היה יפה אבל הפרידה מחבר ילדות קצת הייתה קשה לי
יפה אבל מוזר לי לחשוב שאהבה של אריקה משתנה
ספר ארוך מידי ומתיש . היה ורצוי לסיים אותו בשני ספרים . הדמות של ג'יי וגסי לא ריאלים ולא עמוקים . היה צריך לבנות להם עוד כמה רבדים .
פעם ראשונה מצאתי את עצמי מתאמצת להמשיך לקרוא הספרים של ליליאן זאת הבטחה . אבל משום מה לא סחף בעט ריגש לא בטוח שאמשיך לספרים השניים. נראה
ממש מיותר שעשו מהעלילה סדרה במקום ספר אחד. מתסכל. לא הייתה סיבה מוצדקת למרוח ולגבות מחיר שכזה עבור הסדרה הזו.
ארוך מידי, מרגיש שחוזר על עצמו. מצאתי את עצמי מעבירה המון דפים כדי לסיים. קשה לי לעצור קריאה לחלוטין.
אני אסכם את כל הטרילוגיה בתגובה הזאת. ליליאן היא אהובת הסופרות. הסופרת הכי טובה שאני מחכה לספרים שלה בקוצר רוח. כששמעתי שיוצאת טרילוגיה עפתי מאושר, אך לצערי זה לא עלה על הציפיות. אני חושבת שהספר השני מיותר לחלוטין. אפשר היה לסכם את זה בספר הראשון והאחרון ולגמרי לוותר על האמצעי. מרוב שזה נמרח דילגתי על חלק וזה ממש חבל לי. בלי קשר אריקה בלתי ניסבלת אבל זה לא נרשם כהערה על ליליאן, להיפך זה שאני לא סובלת את אריקה מוכיח לי כמה ליליאן מצוינת חח בקיצור, כתיבה מעולה, ארוך ונמתח שלא לצורך בכלל. מחכה לספרים הבאים של ליליאן.
קשה לי לכתוב ביקורת על סדרת הספרים הזאת, מצד אחד היה בה לא מעט מגרעות והסופרת יכלה לקצר ולשפר את הסדרה בהרבה. כל הספר הראשון חוזר על אירועים קודמים, הגיבורה פעם אחר פעם עושה דברים שגורמים לה לסבול ללא הצדקה. גם לאחר מכן בספרים הבאים רוב הזמן הזוג לא ביחד ורק חושב על להיות יחד. הסוף חמוד אבל גם באופן פתאומי הם יחד כאילו כלום לא קרה. רגשות מעורבים. בגדול אני אוהבת את המשפחה בסיפור הזה ואם יהיו עוד ספרים אקרא, אך הסופרת יכלה לשפר את הספרים האלו.
אני אוהבת את ליליאן אבל היה ארוך מדי ומייגע
מתסכל. לא ברור מדוע צריך 3 ספרים בשביל זוג אחד. הסיפור נמרח בלי טעם ועניין. מצאתי עצמי מדלגת חופשי על פרקים שלמים. לא מומלץ
אחרי קראתי את שלושת הספרים אני יכולה להגיד שאני קצת מאוכזבת הספר הראשון התחיל טוב ואז פשוט זה התדרדר יצא מצב שפשוט דילגתי עמודים אריקה הייתה מעיקה ומעצבנת אמאדו בהתחלה הצטייר כמשהו אחר לגמרי ואז הוא פשוט התיש אותי כול המערכת יחסים שלהם התישה מאוד הקטעים של המשפחה היו קצת משב רוח מרענן והיה כיף לקרוא אותם אני חושבת שבספרים עשו עוול לגיי כול שאר הספרים הראו ששיקגו וניו יורק תמיד יהיו אחד בשביל השני ולמרות כול המריבות והסכסוכים הם מעריכים והם משפחה ראו את זה המיוחד בכמעט אלוהים השני ובספר הזה הרגשתי שהיא שכחה את זה שמה את שיקגו באור כזה שלילי וחבל אני התאכזבתי מהספר המשכתי לקרוא עד הסוף אולי יגיע שינוי אבל לא לצערי אני לא התחברתי וחבל לי
חוזר על עלילות של הספרים הקודמים אבל מה שבעיקר מפריע זו הדמות הראשית של אריקה, היא פשוט בלתי נסבלת. קראתי בכוח ואין לי כוונה להמשיך לשלישי
מאכזב, זה כמו לסיים את העונה הראשונה במתח וציפיה לעונה הבאה ואז לגלות שכל העונה החדשה מספרים לך בדיוק מה שקרה בעונה הראשונה רק שהמחבר החליט לשנות כמה פרטים בעלילה ספר מיותר שהיה אפשר לחבר אותו ביחד עם העלילה של נסיכת המאפיה 😒
לא נעים לי להגיד אבל ספר שטחי ביותר. כל שלושת הספרים. רמת שיח נמוכה ורדודה. שום התפתחות של הדמויות אולי רק של אמנדו. אריקה היא הדמות הנשית הכי מטומטמת שקראתי עליה. הייתי נותנת לספר 0 כוכבים. הסיבה שנתתי לספר 2 זה בגלל הסוף של אחת הדמויות, שזה הסוף שמגיע לגברים אלימים ורק על זה שהיא לא כתבה עליו ספר גאולה אני נתתי לספר כוכבים. אני חושבת שליליאן הייתה צריכה לעצור אצל פרנקו ומגי.
מאכזב. הבחורה נטולת עמוד שדרה, ממש סמרטוט, המשפחה שלה מתערבת בלי סוף. היה לי קשה מאוד לסיים. לא הבנתי איך היא מסכימה לספוג את כל זה, בקיצור לא ממליצה
מעט מאוד עלילה סביב הזוגיות של אמאדו ואריקה. לא מרגיש שהם עוברים התפתחות - ילדותיים ושטחיים בטירוף. אריקה בלתי נסבלת. לגבי שאר העלילה יש יותר מדי פרטים ובעיות שלא קשורות לזוג עצמו,אלא יותר לפרנקו וזה משעמם. במיוחד שכבר אנחנו יודעים מה קרה ואיך זה נגמר. פשוט שעמום. וליליאן אם את קוראת את זה, בבקשה ממך אל תחשבי לעשות ספר על ג׳יי. גבר מתעלל רגשית, בוגדני ואלים זה לא גבר שראוי לגאולה אלא לבדידות בלבד. זו דמות שלא אמורה להיכתב… אני מקווה שאת לא מתכננת לכתוב עליו בהמשך.
הספר הראשון התחיל נחמד השני והשלישי כל כך הרסו ונמרחו התאכזבתי כל כך בכלל לא דומה לשאר הספרים שקראתי את כולם דרך אגב שהם מאוד מוצלחים לצערי מאוד לא אהבתי ..
חשבתי שישתפר אבל חוזר על עצמו, היא נפרדת ממנו ואז נטפלת אליו, אין לה טיפת עמוד שדרה. כל כך חיכיתי לטרילוגיה הזו והתאכזבתי
לא ברור לי הביקורות המעלפות על הספר. סיפור רדוד, כתיבה רדודה, דמויות בינוניות פשוט לוותר
ואי הספרים האלה התישו אותי כמה אפשר לקרוא שוב ושוב ושוב את אותה הסצנה. אריקה היתה בלתי נסבלת אמאדו איזה קדוש מעונה לא הצלחתי להתחבר אליו היא גרמה לי להתעצבן על כל הדמויות שאהבתי עד עכשיו כי ההתנהגות שלהם חסרת כל הגיון. והכי גרוע אין שום קשר בין אמאדו לאריקה חוץ מסקס הסצנות בינהם מעטות וגם מה שיש לא מצדיק אהבה גדולה כי חוץ מסקס אין שם כלום אני ממש מתגעגעת לסגנון כתיבה של הספרים הראשונים של הסידרה של ליליאן שהדגש על הזוג שיש בינהם שיחות שיש עומק.
פרולוג
אריקה
החיים הם רצף של החלטות, חלקן נכונות וחלקן נכונות פחות. כשאני מסתכלת על שער ביתם של בני משפחת רוסי, אני תוהה אם קיבלתי את ההחלטה הנכונה.
אין לי תשובה. חודשים חלפו מאז תפסתי את ג'יי עם אישה אחרת, ואף שהוא התנצל הרבה פעמים, עדיין לא הצלחתי לסלוח לו.
החלטתי להסתיר את הבגידה שלו מהמשפחה שלי ולהמשיך בתוכנית שלי. היום עברתי לגור בשיקגו, בקרוב אתחיל ללמוד בקולג' ואילחם על מערכת היחסים שלנו.
אני לא יודעת כמה זמן ייקח לי לחזור לסמוך על ג'יי, כמה זמן ייקח לנו לשקם את האמון שאבד בינינו, אבל זה יקרה. ג'יי הוא אהבת חיי מאז שאני זוכרת את עצמי, ואין לי שום כוונה לוותר על החלום הגדול שלי להקים איתו משפחה.
"ברוכה הבאה," אומרת בחיוך ניצן, אימא שלו, ומחבקת אותי. "אני מאושרת שאת פה."
"תודה שאת מאפשרת לי לגור איתכם." אני מסתכלת סביבי כאילו זאת הפעם הראשונה שאני פה. "איפה ג'יי?" אני שואלת בזמן שהנהג מכניס את התיקים ואת המזוודות שלי אל הבית ותוהה אם ג'יי עדכן את אימא שלו בעובדה שאין לי שום כוונה לגור איתו ביחידת הדיור הפרטית שלו.
"הוא היה חייב לצאת, ג'סי התקשר אליו," היא מסבירה. אנחנו נכנסות לחדר המגורים ואני נושמת עמוק, מתקשה להכיל את האכזבה ואת הכעס. "הוא רצה להיות כאן כדי לקבל את פנייך, אבל לא הייתה לו ברירה."
"אני מבינה," אני אומרת, אבל אני משקרת. ג'סי, אחיו הבכור של ג'יי והקאפו של המאפיה בשיקגו, ידע שאני מגיעה היום וקשה לי להאמין שיש משהו חשוב כל־כך בענייני המאפיה שרק ג'יי יכול לעשות, ובכל זאת הוא התקשר דווקא אליו. "מעולה, יהיה לי זמן לנוח לפני שהוא יגיע. לא ישנתי טוב בלילה, ולא הצלחתי לעצום עין בזמן הטיסה."
"תעלי לחדר, יפתי. תתקלחי ותנוחי עד ארוחת הערב."
"ג'יי אמר לך שאישן בחדר האורחים?" אני שואלת במבוכה. לאורך השנים ביליתי הרבה לילות בבית הזה, ובכל פעם מחדש היו צריכים להפריד בינינו באמצע הלילה אחרי שהיינו חומקים מהחדרים שלנו כדי לישון מחובקים. דווקא עכשיו, כשאנחנו כבר ילדים גדולים ויכולים לגור יחד ביחידת הדיור בבית הוריו, אני בוחרת לישון בחדר האורחים שפעם שנאתי כל־כך.
"כן, הוא סיפר לי שהבטחת לאימא שלך שלא תמהרי לגור איתו. אם להיות כנה, אני מסכימה עם אמיליה. אתם צעירים מדי, וזה מספיק שאתם גרים יחד תחת אותה קורת גג. אתם לא חייבים למהר לשום מקום, חכו קצת, תיהנו ממערכת היחסים שלכם לפני שתחליטו לגור יחד."
"אני מסכימה," אני אומרת בחיוך מזויף.
אם ג'יי לא היה בוגד בי, אפילו כוח עליון לא היה מרחיק אותי ממנו. חיכיתי לרגע הזה, חלמתי במשך שנים על היום שבו נעבור לגור יחד. "אני אוהבת את ג'יי, אבל אני חושבת שזה יהיה צעד פזיז."
"את צעירה, אריקה, את לא צריכה למהר לשום מקום."
אני מחבקת אותה פעם נוספת ואז עולה לחדר האורחים. אני מסתכלת על המיטה ומתקשה לעצור את הדמעות. רציתי שהיום יהיה מיוחד ובלתי נשכח עבור שנינו, לכן מעולם לא שכבתי איתו. רציתי שהפעם הראשונה של שנינו תהיה ביום שבו נעבור לגור יחד, כדי שלעולם לא נשכח את התאריך המיוחד, והוא הרס את הכול כשאיבד את בתוליו עם נערת ליווי במקום לחכות לי.
"היי."
קולו של ג'יי מקפיץ אותי. אני מסתובבת ומסתכלת עליו. "למה אתה לא נוקש על הדלת?"
"אני אמור לנקוש?" הוא מחייך, אך מבין מהר מאוד שאני רצינית. "נו, באמת, אריקה."
"נו, באמת? זאת התשובה שלך? אתה אמור להודות לי על כך שהסכמתי לסלוח לך ולעבור לגור כאן, לפחות תכבד אותי ותן לי זמן."
"כמה זמן? חלפו חודשים ואת עדיין כועסת עליי על אותו הנושא."
"כועסת עליך? אני הרבה יותר מכועסת עליך, ג'יי. אני פגועה ממך," אני מבהירה. "הרסת את האמון שהיה לי בך, ואין דבר גרוע מזה. איך חוזרים לסמוך על מישהו בעיניים עצומות?" אני לא מצליחה לעצור את הבכי.
הוא מתקרב אליי ומנסה לחבק אותי, אך אני מתרחקת ממנו.
"אל תעשי את זה," הוא מתחנן, "חיכיתי יותר מדי זמן לרגע שבו תהיי פה איתי."
"אם חיכית לרגע הזה כל־כך, למה לא היית פה כדי לקבל את פניי? למה ג'סי היה צריך אותך דווקא היום?"
"היה לנו איזה עניין בעבודה," הוא מתרץ. "למה את כועסת?"
"אני לא כועסת. אני מבולבלת ועצבנית." אני מסיטה את מבטי מעיניו הכחולות, העיניים הכחולות שהיו האובססיה שלי מאז שאני זוכרת את עצמי.
"את בוכה."
אני מוחה את הדמעות בזעף. הוא תופס בזרועי ומושך אותי אליו, עוטף אותי בזרועותיו. בכיי מתחזק.
"את הורגת אותי, ארי."
"אני הורגת אותך?" אני שואלת בכעס, משתחררת מחיבוקו. "אתה רצחת אותי, אתה מבין את זה? חלפו חודשים מאז שירית לי בלב, ואני עדיין לא מצליחה לגרום לו להפסיק לדמם! אני אפילו לא מצליחה להירדם בלי לבכות, אני עד כדי כך פתטית."
"אני לא יודע מה עוד אני יכול לומר כדי שתסלחי לי," הוא אומר בתסכול. "מה אני צריך לעשות?"
"זה לא העניין, אתה לא מבין?" אני מתפרצת ומתרחקת ממנו. "אני לא סומכת עליך, אני לא מאמינה למילה שיוצאת לך מהפה."
"אני מבין, ואעשה הכול כדי לפצות אותך ולגרום לך לשכוח מהטעות שעשיתי, אבל אני צריך שתאפשרי לי לעשות את זה." הוא מתקרב אליי ומתכוון לנשק אותי, אך אני משתחררת מאחיזתו.
"לא, זאת לא הדרך לגרום לי לסמוך עליך שוב," אני אומרת בדמעות. "אין לי שום כוונה לשכב איתך."
"מה זאת אומרת?" הוא מביט בעיניי. "את מתכוונת לדחות אותי בגלל מה שקרה?"
"אני מתכוונת לחכות עד שאצליח לסמוך עליך שוב. תצטרך לעבוד קשה כדי שזה יקרה, לגרום לי להאמין בך שוב. רק כשזה יקרה אסכים להתמסר לך," אני עונה בחדות. "אני לא כמוך, אני לא מסוגלת להתמסר בלי רגש, וכרגע כל מה שאני מרגישה אלה אכזבה ושיברון לב."
"אריקה, אני — "
"הדבר היחיד שאני מוכנה לשמוע ממך כרגע זה שאתה מתכוון לעבוד קשה כדי לזכות באמון שלי," אני קוטעת אותו.
"אני נשבע לך שאעשה את זה, ארי. אני אציל אותנו, אנחנו נהיה הזוג המאושר ביותר עלי אדמות."
אמאדו
אני מסתכל באימה על מצבת השיש ומתקשה להאמין ששמה של מגלי חרוט עליה. זה לא יכול להיות, זה חלום בלהות.
אני נופל על ברכיי, ראשי מעורפל ולחיי רטובות מדמעות. "מה עשית לי? איך השארת אותי לבד?" אני שואל, קולי חנוק כאילו חוט ברזל כרוך סביב צווארי, קוטע את אספקת החמצן לריאותיי. "מה אעשה בלעדייך?"
אני מסתכל על שמה ומרגיש אבוד. אני רוצה להצטרף אליה, אין לי מה לעשות פה עוד.
אני מרים את בקבוק הטקילה ולוגם ממנו. השמש קופחת על ראשי ואגלי הזיעה מתערבבים עם הדמעות, שורפים את עיניי.
אני מרוקן את הבקבוק ומפיל אותו, משעין את ראשי על השיש הקר. "קחי אותי איתך, אני לא רוצה להישאר כאן," אני מתחנן ועוצם את עיניי, מקווה שלא אפקח אותן שוב.
"אמאדו!"
מישהו מושך בזרועי. אני פוקח את העיניים, אך הכול חשוך. אני מרים את ראשי ורואה את אחי התאום ואת הדוד שלי.
"לעזאזל, תראה באיזה מצב אתה," אומר רפאל.
"מה אתם עושים פה?" אני ממלמל.
"נצטרך לסחוב אותו, הוא לא מתפקד," אומר צ'יקארקאס, הדוד שלי.
אני מסתכל על מצבת השיש ופורץ בבכי.
"לא שוב, קראחו!" אחי מקלל ותופס בזרועי. צ'יקארקאס תופס בזרועי האחרת ושניהם מרימים אותי.
"תשתמש ברגליים ותעזור לנו!" הדוד שלי מרים את קולו.
"אני צריך להישאר פה איתה, היא שונאת את החושך."
"היא תסתדר מעולה בחושך, תפסיק לבלבל את המוח ותתחיל ללכת," אומר רפאל.
הם גוררים אותי אל מחוץ לבית הקברות. אני בוהה בשביל ונזכר בעיניה החתוליות ובשפתיה הבשרניות. היא לא הייתה צריכה למות, אני הייתי צריך לשכב שם במקומה.
כשאנחנו מגיעים הביתה, אחי עוצר את הרכב ועוזר לי לצאת. אני סוחב את עצמי לחדר השינה ונזרק על המיטה, מתעלם מבכייה של אימא. אני לא מסוגל. אני לא יכול לסבול את המיטה הזאת ואת החדר הזה.
הכול מריח כמוה.
"אלברו, זה לא הזמן!" אני שומע את אימא נוזפת באבא וכעבור רגע הדלת נפתחת בסערה ומוטחת בקיר.
"מה אתה עושה עם החיים שלך?" אבא מרים את קולו, מרעיד את החדר. אני נעמד בכוח ומתבונן בעיניו של האיש שהרס את חיי.
"איזה חיים? החיים שלקחת ממני?" אני מאשים. "הרסת אותי, לא נשאר ממני כלום!"
"איבדתי את שני האחים שלי, וכמו שאתה רואה, אני עומד על הרגליים וממשיך להילחם, ואתה מרשה לעצמך להישבר בגלל אישה? אתה יודע כמה נשים יש בעולם?! נקמנו את מותה, מה עוד אתה רוצה? שלחתי אותך לניו יורק להתחיל מחדש ותראה באיזה מצב חזרת!"
"אני רוצה אותה!" אני שואג, הווריד בצווארי מתנפח, מאיים להתפוצץ. "מה חשבת שיקרה כשגררת אותי בחזרה למקסיקו? אמרתי לך שאני לא מסוגל להיות פה, ולא הקשבת לי! אמרתי לך שאני לא מסוגל להישאר בדירה המקוללת ההיא בניו יורק, וגם אז לא הקשבת לי!"
"קיבלת את מה שרצית, נסיך," הוא מחזיר בקשיחות. "בשעות הבוקר המוקדמות אגיע לאסוף אותך וכדאי שתהיה פיכח, אתה חוזר לניו יורק."
"מה אמרת?"
"רצית לחזור לניו יורק, לא? אלן דיבר איתי והוא שכר עבורכם דירה חדשה בניו יורק. אחיך לא מוותר עליך, אפילו שאתה קברת את עצמך במיטה המקוללת הזאת. אבל אני מזהיר אותך, אם אדע שחזרת לשתות, תיאלץ לשכוח מניו יורק, מהארגון ומהכול," הוא מאיים. "טיפה אחת ואני מאשפז אותך במוסד, ברור?" הוא לא ממתין לתשובה ויוצא החוצה.
"ניו יורק?" אימא שלי קוראת ויוצאת אחריו בריצה, צועקת עליו.
אני נושם עמוק ועוצם את עיניי, מנסה להרגיע את הטורנדו המשתולל בתוכי.
"אמאדו," אימא אומרת כשהיא חוזרת לחדר. "אתה לא יכול לנסוע לשום מקום, אני צריכה להשגיח עליך ואני לא יכולה להשאיר את סבתא לבד, היא עדיין מתאבלת בעצמה."
"אני עוזב," אני מבהיר, "אני חוזר לניו יורק, אני לא מסוגל להישאר כאן. את תישארי עם סבתא."
"כבר שכחת באיזה מצב חזרת משם?" היא שואלת, נסערת.
"אני לא יכול להישאר בבית הזה!" אני מרים את הקול, מאבד שליטה, "אני לא מסוגל להישאר כאן! אם אעשה את זה, אאבד את השפיות, אני חייב לברוח מפה!"
"אבל אתה לא יכול — "
"אני יכול! אני יכול הכול! אני לא נשאר פה, הבנת? אם אשאר פה את תאבדי אותי, אני נשבע לך."
"לא, אל תגיד דברים כאלה." היא פורצת בבכי ומחבקת אותי, חונקת אותי.
אני משתחרר מאחיזתה ונכנס לחדר האמבטיה, סוגר אחריי את הדלת ונעצר ליד המראה, מסתכל על הגבר הזר, השבור והמרוסק שמביט בי בחזרה, ומתעב אותו.
אני הייתי צריך למות, לא מגלי. היא לא הייתה קשורה לקרטל מורנו, לא הגיע לה למות במקומי.
אני מרים את השרשרת שלה מהשיש ומתיישב על הרצפה, נשען בגבי על הקיר ומסתכל על התליון של הבתולה הקדושה. "לעולם לא אשכח אותך. לעולם לא אמשיך הלאה. את האישה שלי ותמיד תהיי, ויום אחד ניפגש שוב," אני מתחייב ועונד את השרשרת. אלה אותן מילים שאמרתי לה על הקבר ביום שבו היא נטמנה באדמה, ואני מחויב להן היום, בדיוק כמו אז.
אני מסתכל על ערמת המגבות ומזהה את המגבת שהיא הכי אהבה.
אם אשאר פה לא אצליח להחזיק מעמד. אני חייב לברוח מפה אם אני רוצה להפסיק לראות אותה בכל פינה, אם כי אני בטוח שלא משנה היכן אהיה בעולם, לעולם לא אוכל להפסיק לאהוב אותה, ולעולם לא אוכל להפסיק להרגיש אשם על מה שקרה.
1
אריקה
"מחר אגיע לניו יורק לחגיגות יום ההולדת של הדוד שלי," אני אומרת לחברתי אלי בטלפון בזמן שאני מחנה את הרכב בכניסה למועדון של משפחת רוסי, "אני מבטיחה, אמצא דרך לחמוק מוקדם מהמסיבה כדי שאוכל לבוא לראות אותך מופיעה."
באתי למועדון כי ג'יי לא חזר בלילה הביתה, והחלטתי להפתיע אותו עם ארוחת בוקר מפנקת לפני הלימודים. בתקופה האחרונה אנחנו רבים הרבה ונמאס לי, אני רוצה לעבוד על מערכת היחסים שלנו, לתקן אותה.
"זה לא יהיה אותו הדבר. הלילה תתקיים מסיבת פתיחת הקיץ, והיא תהיה מטורפת." אלי נשמעת מאוכזבת. "אני עובדת במועדון כבר שנתיים, ולא באת לראות אותי מופיעה אפילו פעם אחת."
"את צודקת."
"אני יודעת שאת מאוכזבת ממני, אחרי הכול, מדובר במועדון חשפנות, אבל העבודה חשובה לי. קודמתי לתפקיד הכוראוגרפית הראשית, וזה המופע הראשון שאני מביימת פה." אלי שותקת לרגע. "אני לא נערת ליווי, קיקי. אני רקדנית, כמו שתמיד חלמתי להיות."
"לא אשקר, כואב לי לראות אותך מבזבזת את הכישרון האדיר שלך במועדון חשפנות בשכונה ענייה בברונקס במקום להופיע על הבמות הגדולות ביותר בעולם, אבל לעולם לא אשפוט אותך. את החברה הכי טובה שלי ואף אחד לא מכיר אותך טוב יותר ממני. אני יודעת שלא תשכבי עם אף אחד עבור כסף." אני נאנחת ואומרת בעצבות, "הייתי רוצה לעזור ולהוכיח לך שאת יכולה להרוויח כסף מהריקוד גם מחוץ למועדון הזה."
"לא נולדתי עשירה, אין לי הורים עם קשרים שיוכלו לעזור לי, ובתחום הזה אם אין לך קשרים, את לא נחשבת."
הלוואי שיכולתי לעזור לאלי, אך אם אעשה את זה, אסכן את החברות שלנו. אלי לא יודעת שאני בת למשפחת טורנטיני, ואף אחד במשפחה שלי לא יודע שהחברה הכי טובה שלי מקסיקנית שבאה משכונת עוני. אני לא רוצה לדמיין בכלל מה היה קורה אם מישהו מבני משפחתי היה מגלה על הקשר בינינו. "הסיבה היחידה בגללה לא באתי לראות אותך היא שאני גרה בשיקגו, ובכל פעם שאני מגיעה לניו יורק המשפחה שלי עוטפת אותי וקשה לי לחמוק מאימא שלי, בטח בלילות, אבל אני מבטיחה שאבוא לראות את המופע."
אני חוזרת על ההסבר שהיא כבר יודעת. לפני המעבר לשיקגו היה לי קל יותר לחמוק ממשפחתי ולבלות שעות בשכונה. הייתי מחנה את הרכב מחוץ לבית הספר לריקוד, משאירה את הטלפון הנייד בלוקר ונוסעת בתחבורה ציבורית לברונקס.
"הגעת למועדון?" אלי שואלת.
"כן, אבל אני עדיין יושבת ברכב ומדברת איתך." אני מסתכלת על השעון. "אם נמשיך לפטפט, אאחר ללימודים."
"את יודעת ששיחות לא יעזרו, נכון? אם תמשיכי למנוע ממנו סקס, לעולם לא תוכלו לשקם את מערכת היחסים שלכם."
"סקס הוא לא הכול במערכת יחסים."
"לא, אבל במקרה שלכם הסקס חשוב מאוד." היא שותקת לרגע, ואני נאנחת בתסכול. "את לא שוכבת איתו כי את לא סומכת עליו. בחרת לסלוח. אמרת לו שברגע שתחזרי לסמוך עליו תשכבי איתו, ומאז חלפו שלוש שנים. כמה זמן תמשיכי ככה? בחרת לסלוח לו, אז תסלחי מכל הלב ותצילי את מערכת היחסים שלכם."
"בכל פעם שרציתי להאמין בו, הוא בגד בי שוב," אני מזכירה לה.
"אין לנו הוכחות לזה."
"אישה לא צריכה הוכחות, היא יודעת מתי הגבר שלה בוגד בה," אני עונה בעצבות.
"קיקי, בחרת להישאר לצידו למרות הבגידות, אז תפסיקי להעניש אותו כי את מענישה בעצם את עצמך. אני מכירה אותך, אני יודעת כמה קשה לך, אבל אם נשארת איתו, יש לכך סיבה." היא שותקת לרגע. "קשה לי להאמין שיום אחד תסיימי את מערכת היחסים שלכם. את לא יודעת איך לא לאהוב את ג'יי. לא משנה מה הוא יעשה, תמיד תסלחי לו ותישארי לצידו."
"את צודקת." אני בוהה בדלת האחורית של המועדון ומרגישה טיפשה. ג'יי ואני נהיה יחד לנצח, ואם אני רוצה שהנצח שלנו ייצבע בצבעי האהבה, הגיע הזמן לסלוח ולהתמסר לו. "הערב אשכב איתו," אני אומרת בהחלטיות, "אולי זה ישנה את דעתו והוא יחליט לעבור לגור איתי."
"את נחושה בדעתך בנוגע למעבר?"
"הדירה כמעט מוכנה, ואשמח אם ג'יי יחליט לעבור לגור איתי, אבל אעבור לגור שם גם אם הוא לא ירצה."
"מה עם שותפה? זאת אפשרות?"
"חשבתי להציע לפייג', אבל אני לא בטוחה שהיא תרצה. אני חושבת שהיא מתכננת לעבור לגור עם החבר שלה."
"תשאלי אותה ותעדכני אותי, אני לא רוצה שתגורי לבד."
היא דואגת, כמו תמיד. "תהיי רגועה, בבניין יש אבטחה. בכל מקרה, נתראה מחר ואעדכן אותך. בהצלחה הערב."
"תודה, אשלח לך הרבה סרטונים."
"אני מחכה," אני עונה בהתרגשות. אנחנו נפרדות ואני מנתקת את השיחה, מכבה את הטלפון ומחביאה אותו בתא הכפפות. אף אחד לא צריך לדעת על המכשיר הזה אם אני לא רוצה שיגלו על הקשר עם החברות שלי מהשכונה.
הייתי בת שבע עשרה כשהכרתי את אלי, את לונה, את הולי ואת דיאן. ברחתי מהבית אחרי מריבה עם הוריי והגעתי לתחנת המטרו. לעולם לא אשכח את המעגל הגדול שהקיף אותן. לאנשים לא היה אכפת לפספס את הרכבת, העיקר לצפות בהן רוקדות. הן היו עוצרות נשימה ומהרגע שראיתי אותן ידעתי שאני רוצה להיות אחת מהן.
לונה, הולי ודיאן לא סמכו עליי, אך אלי מייד התחברה אליי ומאותו היום לא נפרדנו. במשך כמעט שנה נסעתי לשכונה מאחורי גבה של משפחתי ורקדתי ברחובות עם הבנות. בהמשך דיאן נפרדה מאיתנו והתחילה לעבוד במועדון חשפנות שכונתי. אנחנו המשכנו לצלם סרטונים ולפרסם אותם ברשתות החברתיות עד שהגיע זמני לעבור לגור בשיקגו.
הולי ולונה היו הראשונות שהצטרפו לדיאן והתחילו לעבוד במועדון החשפנות בזמן שאלי ניסתה את מזלה בתור רקדנית מקצועית. לפני שנתיים היא נשברה סופית והצטרפה לבנות.
כאב לי מאוד, אבל הבנתי שהיא צריכה כסף כדי להתקיים. העבודות שקיבלה בתור רקדנית לא כיסו אפילו את שכר הדירה שלה.
אני יוצאת מהרכב, מרימה את השקיות ונושאת אותן בידיי כשאני צועדת לדלת הפלדה, שם אני מצלצלת באינטרקום. בשעות הבוקר המוקדמות רק אנשי האבטחה נמצאים במועדון. כשהדלת נפתחת עבורי, אני צועדת למעלית המובילה לקומת המשרדים ומקישה בפאנל את הקוד.
אמש בשעה מאוחרת בלילה ג'יי שלח לי הודעה שלא יצליח להגיע הביתה כי יש לו כמה פגישות חשובות, משהו שג'סי הפיל עליו ברגע האחרון. מובן שאימתִּי את המידע עם ג'סי. אם לא הייתי עושה את זה, הייתי מתייצבת פה כבר בלילה ונשארת צמודה אליו.
אני יודעת שזה טירוף, שאני לא אמורה לחשוד בו ולעקוב אחריו, אבל זה בלתי נמנע. אני לא מסוגלת למחוק מראשי את הזיכרון שלו שוכב עם מישהי אחרת על השולחן במשרד.
הבטחנו שנעניק זה לזה את הבתולים שלנו, והוא העניק אותם לאישה אחרת.
האכזבה הייתה קשה וכואבת, אבל לא אוכל להמשיך להעניש אותו כי אני עלולה לאבד אותו. אהיה חייבת לשכב איתו כדי להציל אותנו.
הטלפון הנייד שלי מתריע על הודעה חדשה ואני נעצרת, קוראת ברפרוף את שרשור ההודעות האחרון בקבוצה של נשות המשפחה שלי ומתבאסת לדעת שהופ לא תגיע לניו יורק לכבוד יום ההולדת של אבא שלה, דוד רומאו. רציתי כל־כך לראות אותה ואת הילדים שלה, התגעגעתי אליהם מאוד.
המשך הפרק בספר המלא
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
.jpg)
