יומן החלמה

אוקטובר

חנה שנהב

״כאילו כל החיים רק חיכיתי לרגע שדברים יתפרקו,

שלא יחזיקו, שיפלו אפיים ארצה.

ואז, כשנפלו,

ּהיִיתִי נרגעת מהפחד הגדול שיום אחד יתפרקו.

אתה מבין? ככה הרגשתי, מין רוגע מוזר שאני לא צריכה יותר לפחד,

כי הנורא מכל כבר קרה.״

והבחור היפה שעמד לידה, הקשיב לעומק מילותיה ולניגון קולה,

ואז התכופף ואסף את השברים שלה מהרצפה.

איילת רון

אוקטובר

עַכְשָׁו חוֹרֶטֶת

הַהִיסְטוֹרְיָה סִימָנֶיהָ

בְּיָדֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת

בְּצִפָּרְנֶיהָ

מִתְהַוָּה עַכְשָׁו

עַל בְּשָׂרֵנוּ

חוֹרֶצֶת גּוֹרָלוֹת,

הַהוֹוֶה נִבְלַע אֶל סִפּוֹ הַלֹּא יָדוּעַ

שֶׁל הֶעָתִיד שֶׁנֶּחֱרַץ עַל פָּנֵינוּ בְּדִיּוּק

עַכְשָׁו.

*

כָּל כָּךְ הַרְבֵּה קוֹרֶה בְּכָל מָקוֹם

וְהַכֹּל כְּמוֹ תָּלוּי עַל בְּלִימָה וְלֹא יָדוּעַ

וַאֲנַחְנוּ פֹּה מִתְרַכְּכִים וּמִתְקַשִּׁים וּמִתְרַכְּכִים,

וּמִתְקַשִּׁים וְכָל יוֹם עוֹבְרִים כַּמָּה תְּקוּפוֹת,

וּכְמוֹ בִּזְמַן חֲלוֹם הַכֹּל פְּלַסְטִי מְאוֹד

לִרְגָעִים וְשָׁטוּחַ לִרְגָעִים

כָּל צַעַד נְשִׁימָה אַחַת.

אסנת לב ארי

אבדות ומציאות

מִי אֲנִי

שָׁאַלְתִּי

אֲנִי לֹא שַׁיֶּכֶת

אָמַרְתִּי,

אֵין לִי לְאֹם, אֵין לִי דֶּגֶל.

וְזֶה שֶׁבָּא לְהוֹרְגִי,

אָמַר לִי

אַתְּ יְהוּדִיָּה,

אַתְּ יִשְׂרְאֵלִית, זֶה דִּגְלֵךְ.

הָרוֹצֵחַ,

הַשְּׂטָנִי

הַנִּתְעָב

הִשְׁלִים לִי — זֶהוּתִי.

יעל איידן