להיות אישה – אסופת שירה מדוברת

שוויון / גל ליבר 

כותבת, עורכת דין ואמא לשלושה, מפיקה יחד עם ליאת לב־רן אירועי ספרות ותרבות. רומן הביכורים שלה "הדבר הנכון" עתיד לצאת לאור השנה.  

אנחנו שווים, אין לי מה להתעצבן
רק שאני בת ואתה בן. 
התנועה הפמיניסטית עשתה עבודה טובה
היום מגיע לי (בעיקרון) להיות שווה.
היום יש חוק שאוסר אפליה
זה לא כמו שפעם היה,
היום מקדמים את מי שהשקיע/ה
ואני אקבל, כי גם לי מגיע.
היום, לכאורה, כבר אין שיקולים זרים 
נשים נחשבות בדיוק כמו גברים.
היום כבר לא מעיזים לומר דבר
על מראה חיצוני, על מין או מגדר.
היום כבר יודעים שאסור להטריד
ולא כל דבר מותר להגיד.
באמת?
כל אישה יכולה להעיד
שזו רק הצהרת כוונות, חוק, נוהל,
זה לא מה שקורה בפועל.
במציאות כולם יודעים מה הסדר:
אני אישה ואתה גבר. 

אנחנו שווים, אין לי מה להתלונן,
רק שלי יש רחם ולך אין.
רק לי יש "גיל פוריות מוגבל"
רק אני אכנס להריון (אם יהיה לי מזל)
אני זו שאסבול כאבים ובחילות
אני זו שאלד ואניק בלילות
אני זו שתפוטר מהעבודה
אני זו שתיקח חופשת לידה
כי ממילא אני מרוויחה
שלושים אחוז פחות ממך (על אותה עבודה)
אני זו שיהיו לה תפרים
שיגדל לה התחת ויהיו לה טחורים
אני זו שתתהה אם היא מספיק מסורה
שאני זו שתמיד תיקרע 
בין העבודה לבין הבית, אין לי ברירה:
כי חצי עולם יטיף לי מוסר-
"איזו מן אמא זו שחוזרת מאוחר?"
ובאותה נשימה חצי עולם ישדל- 
"את חייבת קריירה, תהיי לבת שלך מודל!"
אני זו שצריכה להוכיח שאין בינינו הבדל
ותוך כדי צריכה את הילדים לגדל.
וכל זה מסיבה יחידה ואחת:
שאתה בן ואני בת. 

אנחנו שווים, אין לי מה להתבכיין
רק שלי יש שדיים ולך אין.
אתה יכול ללכת ברחוב בלי פחד
ברחובות שוממים או סמטה נידחת
אתה לא צריך לקחת בחשבון שיקולים
לנשוך שפתיים ולשקול מילים
לתכנן נתיבי בריחה 
או לנפנף הטרדה כבדיחה,
להקפיד על נימה עדינה והבעה בתולית
כדי שלא למשוך תשומת לב שלילית
אתה לא תוהה מה ללבוש ואיך להראות
כדי שלא יחשבו שאתה מחפש צרות.
אתה לא צריך "לשמור על הַכּוֹס שֶׁלְּךָ"
את לא צריך לצחקק מול הבוס שלך
ששוב אומר משהו לא לעניין
וכשאתה ממש לא מעוניין
אתה אומר "לא!" ואף אחד לא שומע "כן"
או שואל- "כשאתה אומר לא, למה אתה מתכוון?"
בך לא מתחככים בתורים
אתה לא פוחד לדבר עם זרים
וכשמציקים לך אתה יכול להישאר אדיש
כי אני אישה ואתה איש. 

וזה לא עניין של קינאת פין.
אולי קשה לך להאמין 
ואתה מת לחשוב שלא הכל קשור למין
אבל אם היית צועד שעה אחת 
בנעליים (מטאפוריות) של בת
היית מבין באופן אובייקטיבי
שאתה לוקה בעיוורון סלקטיבי
היית קולט בכל החושים 
מה עובר בכל יום ויום על נשים
 היית מוצא עוד עשרות הוכחות
לכך שמה שקובע את יחסי הכוחות
זה לא כישרון, מזל או גישה 
פשוט - אתה גבר ואני אישה.