יסודות המיינדפולנס - איך ללכת

הדבר הראשון שעליכם לעשות הוא להרים את כף הרגל. נשמו פנימה. הניחו את כף הרגל לפניכם, תחילה את העקב ואז את הבהונות. נשפו החוצה. הרגישו את כפות הרגליים שלכם ניצבות יציבות על פני האדמה. כבר הגעתם.

לרוב, אנחנו הולכים כשמטרתנו היחידה היא להגיע ממקום למקום. אבל איפה אנחנו בין לבין? בכל צעד, אנחנו יכולים לחוש את הנס שבהליכה על קרקע מוצקה. אנחנו יכולים להגיע לרגע, בכל צעד וצעד.

בהתחלה, כשרק למדנו ללכת, הלכנו פשוט כדי ליהנות מההליכה. הלכנו וגילינו כל רגע כשפגשנו בו. אנחנו יכולים ללמוד ללכת כך שוב.

רשימות על הליכה

הגעתם

כאשר אתם הולכים, הגיעו בכל צעד. זוהי מדיטציה בהליכה. זה עד כדי כך פשוט.

למה ללכת?

אנשים שואלים אותי, "מדוע אתה עושה מדיטציה בהליכה?" התשובה הכי טובה שאני יכול לתת היא, "כי אני אוהב את זה." כל צעד משמח אותי. אין טעם לתרגל מדיטציה בהליכה אם אינכם מתכוונים ליהנות מכל צעד שתצעדו; זה יהיה בזבוז זמן. אותו הדבר נכון לגבי מדיטציה בישיבה. אם מישהו שואל, "מה הטעם בלשבת שעות על גבי שעות?" התשובה הטובה ביותר היא, "כי אני אוהב לשבת." ישיבה והליכה יכולות לגרום שלווה ושמחה. עלינו ללמוד כיצד לשבת וללכת כך שנוכל לייצר שלווה ושמחה בזמן הישיבה או בזמן ההליכה. עלינו ללמוד ללכת כך שנוכל ליהנות מכל צעד. תשומת לב וריכוז יכולים לשפר את איכות הנשימה, הישיבה והצעדים שלנו.

להגיע

אחת ההנחיות העמוקות ביותר היא גם הקצרה ביותר: "הגעתי." כשאנחנו חוזרים אל הנשימה שלנו, אנחנו חוזרים אל רגע ההווה, הבית האמיתי שלנו. אין שום צורך שניאבק כדי להגיע למקום אחר. אנחנו יודעים שהיעד הסופי שלנו הוא בית הקברות. מדוע אנחנו ממהרים להגיע לשם? למה לא לצעוד לכיוון החיים, שקיימים ברגע הנוכחי? אם נתַרגל מדיטציה בהליכה אפילו רק לכמה ימים, נעבור מהפך עמוק ונלמד איך ליהנות משלווה בכל רגע. אנחנו מחייכים, ואינספור ברואים ברחבי היקום כולו מחייכים אלינו בחזרה — השלווה שלנו כה עמוקה. כל מה שאנחנו חושבים, מרגישים ועושים משפיע על הדורות הקודמים ועל הדורות הבאים ומהדהד ברחבי היקום.

לתרגל שמחה

אנחנו עשויים לחשוב על שמחה כעל משהו שקורה באופן ספונטני. מעטים מבינים שצריך לטפח אותה ולתרגל אותה כדי שהיא תגדל. תשומת לב היא תרגול מתמשך של נגיעה עמוקה בכל רגע בחיי היומיום. להיות מודע פירושו להיות באמת נוכח בגופכם ובתודעתכם, ליצור הרמוניה בין כוונותיכם לפעולות שלכם, ולחיות בהרמוניה עם הסובבים אתכם. איננו צריכים להקדיש לכך זמן נפרד, מחוץ לפעילויות היומיומיות שלנו. אנחנו יכולים לתרגל תשומת לב בכל רגע ביום, בזמן שאנו הולכים ממקום למקום. כשאנחנו נכנסים דרך דלת, אנחנו יודעים שאנחנו נכנסים דרך דלת. דעתנו נתונה לפעולות שלנו.