שפת אם

פתח דבר

כשהתחילה המלחמה הרגשתי שלקחו ממני את המילים. כמעט ולא דיברתי ובטח שלא כתבתי. אף מילה.

חודשיים עברו לפני שהתחלתי לגשש אחר מילים לדבר הבלתי נתפס שקורה פה. לדבר שקורה לי. כאמא לחייל. כאמא, לא כהורה. אפשר להתווכח על זה אבל נדמה שהקונפליקט המובנה של אימהות עם מלחמה, כל מלחמה באשר היא, הקונספט של מלחמה — אחר מזה של אבות.

לא חיפשתי מחקרים שתומכים בתחושה שלי, אבל כן מצאתי ציטוט של רונית מטלון:

"יש רגעים שלא אכפת לי כלום מהמדינה, כי אלה הילדים שלי וזה כל מה שאכפת לי. והצליל הזה, שנמצא לדעתי בכל אמא, הוא תמיד אנרכיסטי ותמיד מתנגש עם ערכי הנאמנות למדינה."¹

אולי זו הסיבה לאלם.

האסופה הזו היא מקום להשמיע בו קול. את קולן של האימהות, כמו צילום רנטגן של חתך באוכלוסייה, חתך של נשים שמצאו עצמן שתוקות ומכווצות בתוך עצמן בימים הרעים האלה. מציצות דרך חרכים לחדשות, למבזקים, לחיים עצמם, רצון מעורבב לראות ולא לראות. לדעת וגם לא לדעת. המילים שמונחות כאן הן הכל חוץ מהמובן מאליו, כשהגיעו לידי קראתי אותן כמעט בחרדת קודש, בלב רועד.

הכותבות הן אימהות של חיילים.ות ובת זוג של מילואימניק, נשים שמחפשות מבין השורות את השפיות להיתלות בה בימים, את השינה בלילות.

כל אחת והקול שלה, הזווית הייחודית לראיית עולמה.

ואולי זו תפילת האימהות לימים טובים יותר,

הלוואי שכך.

הדס ליבוביץ, עורכת

מי באסופה (ע"פ סדר הופעתן)

אוריין צ'פלין, סופרת, כותבת תוכן ומרצה לתקשורת המונים. מחברת הספרים ״ארבע שעות ביום״, ״משהו קורה לבלה״, ״מה שאלת היום?״ ו״שחוקים״. יוצרת הסרטים ״הסוד בבקבוק״ ו״ארבע שעות ביום״. נשואה ואם לבן ובת, גרה ביישוב הקהילתי שריד.

יעל גובר, כלת פרס דבורה עומר לספרות ילדים ועורכת בכירה בהוצאת כנרת־זמורה. מספריה — "דוקטור אף וזנב", "המגפיים שהצילו את ירושלים" ו"שניים שבלוליים". מגדלת עם בן זוגה שלושה ילדים ונכדה, גרה ברמת גן.

הדס ליבוביץ, סופרת ועורכת. פרסמה שבעה ספרי ילדים, ביניהם — סדרת ראשית הקריאה "ליבי", "מטאטאים רוקדים בחורף", ורומן אחד - "דלת מול דלת". נשואה ואמא לשני בנים ובת, גרה בתל אביב.

יערה בר, ביבליותרפיסטית, משוררת, בתהליך עריכת ספר שירה ראשון. אמא לשלושה, גרה במושב אביעזר שבעמק האלה.

שני הדר, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה. מחברת הספר "חג המשק", נשואה ואמא לשלושה, גרה במושב שדמות דבורה שבגליל התחתון.

שרון רשב"ם פרופ, ציירת וכותבת, ספריה — "הזמן שכח" ו"אישה ותיקה". נשואה ואמא לשני בנים ובת, גרה ויוצרת במושב גאליה.

אבישג רבינר, כתבה ופרסמה שני רומנים ושני ספרי ילדים, ספר הילדים השלישי — "חמישה ילדים על גלגלים", עתיד לראות אור בקרוב. מגדלת יחד עם בן זוגה חמישה ילדים, גרה בתל אביב.

אילה דקל, סופרת ואשת רוח, ראש הישיבה החילונית של בינ"ה. עמיתה בבית המדרש לרבנות ישראלית. מחברת הספרים "הביתה הלוך חזור" ו"חבורה לא סודית". נשואה ואמא לשלושה, גרה במודיעין.