השעה חמש

השעה חמש

גַּם הַשֶּׁמֶש סוֹפָהּ לְהִצְטַנֵּן

וּמַה תַּעֲשִׂי אָז, גַּם אַתְּ כָּמוֹנוּ

אֲוָזַת טֶבַע נְפוּחָה כְּקֻמְקוּם

מְכוּרָה לַאֲוִיר. וְאֵין לְזַלְזֵל,

כִּי מִי יוּכַל בְּלִי? וְאִם הַחַיִּים

בְּסַך־הַכֹּל תַּרְגִּיל, לֹֹא כָּל נַגָּן

גְלֶן. תַּבִּיטִי בָּךְ, רַגְלַיִם, רֹאשׁ,

מֵצַח. כְּפֶסַע וְאַתְּ שׁוּעָל

מֵאֵלֶה הַמִּזְדַּנְבִים אֶל הַפַּארְק

אַחַר שְׁיָרֵי מְדוּרָה. חָמֵשׁ.

בֵּין חֹשֶךְ לְאוֹֹר. הַזְּמַן עוֹבֵר כְּנָהָר

מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר. תַּגִידִי, מַה הַהֶבְדֵּל

בֵּין מַה שֶּׁאַתְּ חָשָׁה לְאֹשֶר?

שרוֹכים

נעל

נִתְּרוּ שְׂרוֹכִים. הָעוֹלָם אִם הוּא נַעַל,

בָּעַט בִּי. רָאִיתִי כּוֹכָבִים וּבְאַחַת

הִתְנַפְּצוּ עָלַי רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים. הִתְעַרְבְּלוּ

קָרוּסֵלוֹת, דּוּכְנֵי שׁוּק, רֵיחַ קָפֶה בַּמִּטְבָּח,

מַקְפֵּץ הַסַּחְנֶה, סוּסֵי קַיִץ, לֹֹבֶן

סַנְהֶדְרִיָּה מְנֻקֶּדֶת עִזִּים וּפִי הַנֶּפֶשׁ צַר

לִבְלֹעַ. נִחַמְתִּי, אָבוֹא בַּשֵּׁנִית. אֲבָל אֵין־חוֹזֵר

לִכְלוּלוֹת הַגֶּשֶׁם, לַפְּטָלִים שֶׁסָּמְקוּ, לְשָׂדוֹת

נְמוֹגִים. מִי הַנַּעַל שֶׁדָּנָה אוֹתִי

לָצֵאת יְחֵפָה.

ככר רבין

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי שׁוּב אֶת קוֹלְךָ צָף בִּי מַרְאֵה הַכִּכָּר

אֲטוּמָה כּֽמוֹ עַיִן מְזֻגֶּגֶת. סוּסִים שָׁתְלוּ פַּרְסוֹתֵיהֶם

בָּאַסְפַלְט, פַּעֲמַיִם עַל כָּל נְקִישָׁה. אֲנִי פּוֹחֶדֶת,

אָמַרְתִּי לְךָ. מְאֻלֶּפֶת אֵימָה, הֵרַחְתִּי אֶת זַעֲקַת הַמָּקוֹם.

הָיִינוּ אִישׁ וְאִשָּׁה, אוֹ צַיָּד וְאַרְנֶֶבֶת קְפוּאָה מוּל פָּנָסֵי מְכוֹנִית. חִכִּיתִי שֶׁתָּצוּד אוֹתִי, וְאַתָּה שֶׁאַפְחִיד

יוֹתֵר. נֵלֵךְ מִפֹּה, אָמַרֽתִּי. מֵאַרְבַּע רוּחוֹת נָהֲרוּ אֲנָשִים.

כְּשֶׁהִדְלַַקְנוּ אֶת הַמַּכְשִׁיר בָּקַע הַגֵּיהִנֹּם.

מֵאָז חָוִינוּ פְּרֵדוֹת, מַחֲלוֹת, כְּאֵֵב. אֲבָל אוֹתוֹ אָסוֹן

גִּלְגֵּל אֶת חַיֵּינוּ וְלֹא קָם אִישׁ. וְהַקּוֹרֶה

עָצוּם וְשָׁרִיר.