ילוסטון

אַהֲבָה הִיא כָּל שֶׁיֵּשׁ,

רַק זֹאת נֵדַע עַל אַהֲבָה;

וְדַי בְּכָךְ, שׂוּמָה עַל הַמַּשָּׂא

שֶׁיַּהֲלֹם אֶת הַמְּסִלָּה.

(אמילי דיקנסון)

תערו של אוקאם

כְּשֶׁהָעוֹלָם נִדְמֶה לִסְבַךְ

שֶׁלֹּא אוּכַל לְהַתִּיר

אֲנִי חוֹשֵׁב

עַל וִילְיָאם אִישׁ אוֹקָאם

שֶׁדָּרַשׁ לְבַכֵּר

אֶת הַהֶסְבֵּר הַפָּשׁוּט, הַקָּצָר

אֲבָל לֹא הֵבִין דָּבָר

בִּבְנֵי אָדָם.

וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ

לְבָאֵר לָךְ אֶת פִּשְׁרִי עַד תֻּמּוֹ,

לַחֲשֹׂף אֶת מְקוֹרָם

שֶׁל הַצְּלָלִים הַמְּרַצְּדִים

עַל קִיר הַמְּעָרָה שֶׁלָּנוּ.

הַמִּלִּים שֶׁלִּי מִתְפַּתְּלוֹת,

עֲמֻקּוֹת וּמְדֻיָּקוֹת,

אֲבָל בַּדֶּרֶךְ הֵן נֶחְתָּכוֹת

בַּתַּעַר שֶׁלּוֹ

וְכָל שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי לוֹמַר הוּא:

כָּכָה אֲנִי.

תערו של אוקאם הוא עיקרון שלפיו אם קיימים הסברים שונים לאותה תופעה אז יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר.

שָׁם

בָּרֶוַח

בֵּין תּוֹכִי שֶׁלִּי

לְבֵין חוּצִי שֶׁלָּכֶם –

שָׁם שׁוֹכֵן הַשֵּׁד.

אֲנִי מוֹשִׁיט יָד מִמַּעֲמַקִּים

מוֹתֵחַ, מִתְאָרֵךְ

וְלֹא מַגִּיעַ

מְנַסֶּה לַשָּׁוְא לִנְטוֹת גֶּשֶׁר,

לְצַמְצֵם אֶת הַמֶּרְחָק

בֵּין עוֹלָמִי שֶׁלִּי לְעוֹלָמִי שֶׁלָּכֶם

אֲבָל הַשֵּׁד –

הוּא זָקוּק לָרֶוַח שֶׁלּוֹ -

שֶׁטַח הֶפְקֵר לְבָבִי,

חֲזִית עֲקֻבַּת דֶּמַע

בַּקְּרָב בֵּינִי לְבֵינִי.

הזָר

שְׁלִישִׁיַּת כְּלָבִים בַּגַּן.

שְׁנַיִם רָצִים בְּמִשְׂחָק עַלִּיז –

נְשִׁיכוֹת שֶׁאֵין עִמָּן כְּאֵב,

תַּחֲרוּת בְּלֹא חֻקִּים, בְּאֵין מְנַצֵּחַ.

הַכֶּלֶב שֶׁלִּי הוּא הַשְּׁלִישִׁי –

עוֹמֵד וּמַבִּיט בְּעֶרְגָּה.

לִרְגָעִים מְנַסֶּה לְהִכָּנֵס לַמַּעְגָּל הַדּוֹהֵר,

לָרוּץ אַחֲרֵי מִישֶׁהוּ,

לְהֵרָדֵף בְּרַגְלֵי אַחֵר,

נִסְיוֹנוֹת נוֹגְעִים לַלֵּב, שֶׁנִּדּוֹנוּ לְהִכָּשֵׁל.

הוּא מְדַלֵּג, הַכֶּלֶב שֶׁלִּי,

בִּתְנוּעוֹת אַיָּלָה אֲצִילִיּוֹת

שֶׁמְּשַׁוּוֹת לוֹ זָרוּת.

פֶּתַע הוּא עוֹקֵר מֵעָמְקוֹ

נְבִיחַת מְחָאָה

שֶׁל רֹגֶז, אוֹ יֵאוּשׁ.

זֶה לֹא מִכְּבָר בָּא אֵלַי,

וּכְבָר הוּא כֹּה דּוֹמֶה.