ארס פואטיקה

דברי פתיחה
יואב גלבוע

בשפע הבלתי־נדלה של הספרות הרומית העתיקה, בין המוחות הספרותיים הגדולים שעיטרו את דברי הימים של ההיסטוריה, ניצב מָאוֹר ששורותיו ממשיכות להלך קסם ולעורר השראה גם לאחר אלפי שנים מאז שנכתבו ופורסמו לראשונה. קְוִינְטוּס הוֹרַטְיוּס פְלָקוּס, או בקיצור: הוֹרַטְיוּס, הוא משורר שהשפעתו העמוקה על תחום השירה חרוטה בליבם של קוראים ושל חוקרים כאחד.

הורטיוס נולד בדרום איטליה בשנת 65 לפני הספירה ומת ברומא בשנת 8 לפני הספירה. הוא חי במהלך התקופה הסוערת של הרפובליקה הרומית המאוחרת שהייתה בסימן טלטלות פוליטיות, מלחמת אזרחים והפיכתה של רומא לקיסרות תחת הקיסר הראשון אָאוּגוּסְטוּס. תקופה רבת תהפוכות זו מילאה תפקיד משמעותי בעיצוב השקפת עולמו של הורטיוס והטביעה בשורותיו תערובת של התבוננות פילוסופית, פרשנות חברתית והבנה עמוקה של הטבע האנושי. כאדם צעיר, הוא ראה ממקור ראשון את תוצאות ההתנקשות ביוליוס קיסר ואת עלייתו לשלטון של אאוגוסטוס. הזמנים הסוערים הללו לא רק השפיעו על חייו האישיים, אלא גם החדירו בשירתו היבטים של התבוננות פנימית וחתירה לשלווה בתוך כאוס.

סגנונו הספרותי של הורטיוס הושפע עמוקות מיצירותיהם של קודמיו היוונים, שכן כבר בילדותו למד ביוון תחומים רבים כמו תורת הנאום, פילוסופיה ויוונית. לצד זאת, הושפע רבות גם מהיוצרים הרומים, בני עמו. כל אלה ועוד, הם שהעניקו לו את מהות קולו השירי הייחודי.

בתוך קורפוס יצירותיו הנרחב של הורטיוס, ״ארס פואטיקה״ תופסת מקום בעל משמעות רבה. שמה המקורי של יצירת המופת הזו הוא ״האיגרת לבני פִּיסוֹ״ (בלטינית: Epistula ad Pisones), שכן היא כתובה בסוּגה הלובשת צורה של מכתב, ומכתב זה ממוען לבני משפחת פיסו, משפחה בולטת בחברה הרומית. באיגרת זו, הורטיוס מציע מדריך מקיף לאומנות השירה המאגד את מחשבותיו על יצירה שירית וספרותית, הן מבחינת הסגנון והן מבחינת תפקידו של המשורר בחברה.

״ארס פואטיקה״ היא יצירה אשר במקור כתובה במשקל הֶקְסָמֵטֶר דַּקְטִילִי. זהו המשקל המזוהה ביותר עם השירה האֶפִּית של יוון העתיקה ורומא. במשקל זה כתובות יצירות כגון ״האיליאדה״, ״האודיסיאה״ ו״המטמורפוזות״. ההקסמטר הדקטילי מורכב משש יחידות מטריות – על פי רוב חמש הראשונות תהיינה דקטיל (הברה ארוכה ואחריה שתיים קצרות), ויחידה אחרונה שהיא סְפּוֹנְדֵיאוּס (שתי הברות ארוכות). תרגום לעברית לאיגרותיו של הורטיוס, במשקל ההקסמטר הדקטילי המקורי, ראה אור בתרגומה של רחל בירנבאום.

עם זאת, תרגום זה שלפניכם אינו נוקט את המשקל האמור, כי אם נע בגמישות ריתמית בין טור לטור. בחירה זו נובעת מתוך הכרה בחוסר הטבעיות של המשקל האֶפִּי בשפה העברית השגורה, ומתוך תחושה כי הבחירה בחופש המשקלי מגלה את גדולתו של הורטיוס כמשורר בעל התכונות שכה מזוהות עימו. באמצעות דימויים חיים, משחקי מילים שנונים ותובנות עמוקות, הורטיוס מזמין את הקוראים למסע אל עומקה של השירה, שם הוא מבקש לחשוף את סודותיה ובמקביל לעודד משוררים שישאפו לטפח את מלאכתם בזהירות ובמשמעת.

אני מודע היטב למשמעות ולאחריות הכרוכות בפרסום תרגום חדש זה של ״ארס פואטיקה״ מלטינית לעברית, אולם בתוך המאמץ לייצר גשר לשוני ותרבותי בין רומא העתיקה לבין ישראל המודרנית מונחת גם הזדמנות להציג את הורטיוס במלוא תפארתו השירית לקוראי העברית. ואכן, באמצעות התרגום החדש הזה אני שואף להראות את הורטיוס כָּאומן הרבגוני שהוא באמת היה – איש חינוך, פילוסוף ומשורר שמילותיו מהדהדות קדימה אל העתיד בכוח מתמשך. תוך לכידת והבעת תמצית שירתו בעברית, אבקש להעביר לא רק את העושר האינטלקטואלי של רעיונותיו, אלא גם את ההנאה האסתטית של שפתו, את גמישותה ועושר רבדיה, ובכל זאת לאפשר לקוראים, בצורה כזו או אחרת, להעריך את היחס ההרמוני שבין צורה לתוכן הבאים לידי ביטוי ב״ארס פואטיקה״.

בביצוע משימה מפרכת ומרגשת זו, הסתמכתי על עבודתם של חוקרים ומתרגמים מוערכים שניתחו ופירשו בקפדנות את כתביו של הורטיוס במשך שנים רבות, בארץ ובעולם. תרומתם ותבונתם היו למשואות שהובילו אותי במבוך המורכב של שירת הורטיוס וסייעו לי בעבודת התרגום. אני מודה להם וכן לד״ר טדי פסברג מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל־אביב, אשר ליווה אותי אישית ועודד אותי במהלך תרגום היצירה.

יתר על כן, תרגום חדש זה של ״ארס פואטיקה״ נושא קסם נוסף. את שורותיו מלווים איוריה עוצרי הנשימה של האומנית אודליה שמעוני. הפרשנות האומנותית שלה ל״ארס פואטיקה״ לוקחת את הקוראים לתחום שבו הגבול בין מילים לדימויים ויזואליים מיטשטש. כל איור הוא עדות להבנתה העמוקה את חזונו של המשורר.

איורים אלה, שנאספו בקפידה ומשולבים בצורה טבעית בטקסט, מעלים את המהדורה החדשה הזו של ״ארס פואטיקה״ לרמה שאין שנייה לה בעונג האסתטי. הספר מזמן את הקוראים לצאת להרפתקה חזותית ואינטלקטואלית שבה כוחה של השפה משתלב בַּפיתוי המעורר של האומנות.

בשיתוף פעולה סימביוטי זה, בין תרגום, שירה ואיור, מִתעלים גבולות הביטוי. אני מזמין את הקוראים, הן חוקרים ותיקים והן אלה הפוגשים לראשונה את הורטיוס, לשקוע בחוכמה הנצחית ובזוהר האומנותי של ״ארס פואטיקה״.

קריאה מהנה!

ארס פואטיקה

5-1

אם יָקוּם צַיָּר וִיבַקֵּשׁ לְחַבֵּר צַוָּאר שֶׁל סוּס

לְרֹאשׁ אִשָּׁה, יוֹסִיף נוֹצוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת לְאֵיבָרִים

שֶׁנֶּאֶסְפוּ מִפֹּה וּמִשָּׁם, כָּךְ שֶׁפֶּלֶג גּוּף תַּחְתּוֹן שֶׁל דָּג

יִגָּמֵר בְּגוּף עֶלְיוֹן שֶׁל אִשָּׁה יְפֵהפִיָּה,

נוּ, חֲבֵרִים, תּוּכְלוּ לֹא לִצְחֹק כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַמַּחֲזֶה?

10-6

דַּמְיְנוּ, בְּנֵי פִּיסוֹ, שֶׁיִּכָּתֵב סֵפֶר הַדּוֹמֶה לַיְּצִירָה הַמְּבִיכָה הַזֹּאת,

וַחֲלָקָיו, כְּמוֹ חֲלוֹמוֹת שֶׁל אָדָם חוֹלֶה,

יִתְחַבְּרוּ לִכְדֵי כְּלוּם – מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ לֹא תִּהְיֶה בָּהֶם

צוּרָה אֲחִידָה. אוֹמְרִים: "מֵאָז וּמִתָּמִיד צַיָּרִים וּמְשׁוֹרְרִים

הָיוּ צְרִיכִים לִמְתֹּחַ אֶת הַגְּבוּלוֹת".

15-11

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים. אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת זֶה וּמְקַבְּלִים זֹאת.

אֲבָל חַיּוֹת טֶרֶף לֹא מִתְכַּרְבְּלוֹת עִם חַיּוֹת מַחְמָד,

נְחָשִׁים לֹא מִתְגַּפְּפִים עִם צִפּוֹרִים, גַּם לֹא נְמֵרִים עִם כְּבָשִׂים.

מִי שֶׁמַּתְחִיל בְּרַאַוְתָנוּת, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת יוֹצֵא שֶׁהִדְבִּיק

כּוֹתֶרֶת סַסְגּוֹנִית, וְהִיא נוֹצֶצֶת כְּשֶׁהוּא מְתָאֵר

20-16

אֶת הַחֻרְשָׁה וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁל דִּיאָנָה,

מַיִם שׁוֹצְפִים דֶּרֶךְ שָׂדוֹת יָפִים וְנִרְחָבִים,

אוֹ כְּשֶׁהוּא מְתָאֵר אֶת נְהַר הָרַיְן אוֹ אֶת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.

אוּלָם בַּסּוֹף מִתְגַּלֶּה שֶׁלֹּא זֶה הָיָה הַמָּקוֹם. וְאוּלַי אַתָּה מְאוֹד

טוֹב בִּלְצַיֵּר בְּרוֹשׁ, אֲבָל מָה זֶה עוֹזֵר לְךָ אִם מִי שֶׁמְּשַׁלֵּם