תובנות על ארגון אל־קאעידה

פתח דבר

במרכזו של הספר מונח ניסיון לתהות על קנקנם של צעירים שבאמצע חייהם אוזרים עוז לחטוף מטוסי נוסעים ולהתרסק איתם על מגדליה של ניו יורק. מה מניע את אותם צעירים להתאבד? מה מניע את מנהיגיהם לשלוח אותם אל מותם? אלה רק חלק מהשאלות של החידה הקרויה אל־קאעידה.

הספר הינו ספר עיון שבמרכזו שאלות כגון: מדוע הוקם אל־קאעידה, מהן אבני הדרך הראשיות בהיסטוריה שלו, מהי האידיאולוגיה שבה הוא מאמין ומהם המאפיינים הארגוניים שלאורם הוא פועל. אל־קאעידה הוקם כאמור על רקע ההתנגשות הפוליטית הפנימית בארצות האסלאם ולאחר שמנהיגיו הגיעו לתובנה שעל מנת שיוכל להילחם במשטרים המקומיים ולהיות אלטרנטיבה הולמת להם, עליו להילחם קודם כול במערב ובראשו ארצות הברית. מלבד התקפת הטרור בארצות הברית, עמדתי על אירועים היסטוריים במהלך ימיו של הארגון לרבות התגבשותו בסודאן, מלחמתו וכישלונו בעיראק ואחיזתו באירופה. בספר נערך ניתוח של האידיאולוגיה המנחה את הארגון לרבות מקורותיה ההיסטוריים, יחסה למערב ותוכניותיו של הארגון בהווה ובעתיד הרחוק. לבסוף ניתחתי את ההיבטים הארגוניים של אל־קאעידה לרבות פרופיל מנהיגותו ופרופיל פעיליו תוך תיאור האופן שבו הם מוכשרים לביצוע פעילות טרוריסטית.

מלבד הכוונה בספר לעמוד על החידה שנקראת אל־קאעידה, יש בכתיבה יומרה לשפוך אור על האסלאם הרדיקלי במרחב הערבי־מוסלמי.

הספר מבוסס על מקורות גלויים בלבד. בניגוד לרושם המקובל, יש שפע עצום של מידע בנושא של אל־קאעידה, והבעיה איננה מחסור במידע אלא עודף עצום במידע. עיקר הכתיבה התמצה בניסיון שלא לתת לעצים להסתיר את היער.

פרק מספר זה העוסק באידיאולוגיה זכה בפרס מטעם קרן ענבר עטיה, שהינה קרן הנצחה לעידוד המחקר למאבק בטרור בשיתוף המרכז למורשת המודיעין. ביום 4.3.1996, טיילה ענבר בתל אביב עם חברתה טלי גורדון. סמוך לשעה ארבע אחר הצהריים פוצץ מחבל מתאבד מטען שנשא בתיק יד, בעת שעבר במעבר חציה ברחוב דיזנגוף פינת רחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, בכניסה למרכז הקניות והבילוי דיזנגוף סנטר. בפיגוע נהרגו 13 בני אדם וכ-100 איש נפצעו. בין ההרוגים היו ענבר וחברתה. ענבר, בתם של חרמונה ויעקב (איקא) עטיה, אחות לאורית ולאסף, נולדה בג' בתמוז תשל"ג, 3.7.1973, ברמת אפעל. ענבר שירתה בחיל המודיעין, שם הייתה חיילת מצטיינת. בת 22 הייתה במותה. יהא זכרה של ענבר ברוך.

הספר נחתם באוגוסט 2011. הספר מופץ במהדורה דיגיטלית במהלך חודש דצמבר 2023 וזאת לאור העניין המחודש באסלאמיזם בעקבות התקפת הטרור שבוצעה כנגד ישראל על ידי ארגון החמאס ביום 7.10.23.

מבוא

11 בספטמבר 2001 ייזכר בתולדות האנושות כיום שבו עלה הטרור לדרגה של איום אסטרטגי על העולם החופשי כולו¹. ביום זה ביצע ארגון אל־קאעידה, בהנהגתו של אוסאמה בן לאדן, את התקפת הטרור הגדולה והקטלנית בהיסטוריה האנושית. קבוצה של קנאים אסלאמים השתלטה על מטוסי נוסעים ענקיים, בעודם באוויר, והטיסה אותם להתנגשות חזיתית עם מגדלי התאומים בניו יורק ועם בנייני הממשל האמריקני בוושינגטון. להתקפה זו, כמו ליתר התקפותיו של אל־קאעידה, הייתה משמעות סמלית החורגת אל מעבר הנזק והאובדן העצומים שחוללה²: זו הייתה הכרזת מלחמה על המערב בכלל ועל ארצות הברית בפרט. היה זה ביטוי לעוז רוחם ולנחישותם הדתית של הטרוריסטים שהשתתפו בהתקפה, ואולי - יותר מכל דבר אחר - ביטאה התקפת הטרור עוינות וזעם כלפי המערב וכלפי כל מה שהוא מייצג.

ב-23 באוגוסט 1996 פרסם בן לאדן פסק הלכה (פתווה, בערבית)³ שקבע כי מטרתו העיקרית של אל־קאעידה היא לגרש את ארצות הברית מחצי האי ערב⁴. בנובמבר של אותה שנה, השמיע שוב בן לאדן את המסר לאמריקנים באומרו כי אם לא תוציא ארצות הברית לאלתר את כוחותיה השוהים במפרץ הפרסי, הוא יפתח בג'יהאד נגד ארצות הברית ונגד בנות בריתה. מדבריו ברור שבשלהי שנת 1996 קיבל אל־קאעידה החלטה אסטרטגית לצאת למלחמה באמריקנים, על רקע נוכחותם הצבאית במפרץ הפרסי ובמיוחד על רקע נוכחותם בסעודיה⁵. אחדים מאנשי המערב, ובהם נשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון, טענו שאין למערב דבר נגד עמי האסלאם, אלא רק נגד קנאים מוסלמים אלימים⁶. ואולם, ההתכחשות לקיומו של הסכסוך אינה הוכחה לכך שהוא אינו קיים.

מאבקו של אל־קאעידה בארצות הברית — ובמערב בכלל — התפרש כחלק ממסלול ההתנגשות הבלתי נמנעת, כביכול, בין הציביליזציה הנוצרית לציביליזציה המוסלמית. מושג זה של "התנגשות" פותח על ידי פרופ' סמואל הנטינגטון, אשר תלה את ההתנגשות באופייה של הציביליזציה המוסלמית, והסבירהּ באמצעות כמה גורמים: ראשית, הוא גורס כי ה"אסלאם הוא דת־חרב והוא מפאר מעלות צבאיות"⁷. שנית, "מאז נוצר האיסלאם בחצי האי ערב, התפשטותו ברחבי צפון אפריקה ובחלק גדול מן המזרח התיכון הביאה את המוסלמים למגע ישיר עם עמים רבים ושונים"⁸. שלישית, נטען כי אלימות המוסלמים נעוצה ב"חוסר יכולתם לעכל" עמים שאינם מוסלמים, ולגלות כלפיהם סובלנות⁹. לטענתו של הנטינגטון, יש לדחות את הטיעון שמעלים המוסלמים, שלפיו האימפריאליזם המערבי יצר דימוי המשקף חולשה צבאית וכלכלית של המוסלמים, דימוי אשר דרבן את הלא־מוסלמים לראות במוסלמים מטרה נוחה¹⁰.

השער הראשון של הספר עניינו בשאלה מדוע הוקם אל־קאעידה ומה היה הרקע להקמתו. החלק הראשון יעסוק ברקע ההיסטורי הרחב אשר אפשר את עלייתו של אל־קאעידה ברחבי העולם המוסלמי ואף באירופה. בבסיס שער זה תונח הטענה כי אל־קאעידה הוקם על יסוד שלושה אדנים: הראשון, פנים־אסלאמי, נעוץ במצבן הרעוע של ארצות האסלאם בשלהי המאה הקודמת;¹¹ השני הוא כוונתו של אל־קאעידה לנהל גי'האד נגד המערב, במטרה לגרשו מאדמות האסלאם;¹² השלישי, עניינו ברצונו של אל־קאעידה להוביל את מאבקה של התנועה האסלאמית הרדיקלית במערב ובמשטרים המקומיים, על רקע מה שנראה בעיניו ככישלון לתפוס את השליטה הפוליטית בארצות האסלאם והותרתה בידיהם של שליטים מושחתים הנתונים לשליטתו הבלעדית של המערב.

בחלק השני אדון באירועים העיקריים שעברו על אל־קאעידה בשני העשורים לקיומו, החל בהתגבשותו של הארגון במלחמת אפגניסטן־ברית המועצות וכלה בימינו אלה¹³, ואעמוד על כמה אירועי מפתח בקורותיו של הארגון. הראשון שבהם יעסוק במלחמת אפגניסטן־ברית המועצות, שבמהלכה גויסו מוסלמים רבים מממדינות מוסלמיות רבות ויצרו כוח רב־אתני ועל־לאומי, שהפך בסופה של המלחמה לארגון אל־קאעידה. לאחר מכן, אסקור את התבססות אל־קאעידה בסודאן, שם הושקעה עבודה רבה בעיצוב אל־קאעידה, לרבות עיצוב אופיו הבינלאומי. תקופה חשובה נוספת היא פרק הזמן באפגניסטן, שאליה חזר בן לאדן ושבה חבר לטאליבן עד שזה הובס על ידי ארצות הברית ב-2001. אירוע חשוב שבו התמקדתי היה התקפת הטרור ב-11/9 בארצות הברית, שהייתה שיא מבחינתו של אל־קאעידה, שאותו, למרבה המזל, הוא לא הצליח לשחזר. בחרתי לסיים שער זה בטרור של אל־קאעידה באירופה, תוך שימת דגש על שני אירועי טרור שונים: האחד, פיגועי הטרור בבריטניה ב-7.7.2005, והאחר, פיגוע הטרור בספרד ב-11.3.2004.

בגדר החלק השלישי ביקשתי להבין את האידיאולוגיה של אל־קאעידה, תוך שימת דגש על האופן שבו נתפש המערב בעיני הוגי אל־קאעידה ותוך מאמץ להבין מהן העוולות העיקריות שהוגיו של אל־קאעידה מייחסים לצלבנות החדשה. לבסוף אבקש לזהות מהי "התוכנית הגדולה" של אל־קאעידה לגבי המערב, מהן מטרותיו של אל־קאעידה ואיזו אסטרטגיה יש בדעתו לנקוט כדי להשיגן.

החלק הרביעי יוקדש לדיון במבנה הארגוני של אל־קאעידה עד לשנת 2011, הכולל את הנהגתו, את פעיליו, את שיטות פעולתו ואת חשיבותה של רשת האינטרנט בתפישת עולמו, בתקשורת שהוא מקיים עם אנשיו ובגיוס פעילים חדשים לשורותיו. עניינו של שער זה הוא הפרופיל האנושי של מנהיגיו ושל פעיליו של אל־קאעידה.

בעיקרו של דבר אני סבור שאל־קאעידה הוא ארגון טרור ששאיפותיו פוליטיות, ששאף להפוך לאליטה אשר תתפוס את השלטון במדינות המרחב הערבי־מוסלמי ותאחדן למדינה אסלאמית מאוחדת. ככלל, האליטות ברחבי המרחב הערבי־מוסלמי הן אליטות הסגורות בפני מתדפקים מן החוץ. ברובן כוללות אליטות אלה אנשי צבא או, במקרה של סעודיה, אנשים מבית המלוכה. האליטות המקבלות לשורותיהן אנשים הדומים להן והחולקים איתן אותו מצע פוליטי, שהוא חילוני במהותו, סוגרות את דלתותיהן בפני כל האחרים שאינם משתייכים למעגל השלטון. על משטרים אלה אמר פואד עג'מי כי "הקצינים והחיילים שתפסו את השלטון בכוח הפכו למלכים בדרכם הם. אכזריותם של משטריהם, בעיקר בסוריה ובעיראק, היוותה טיעון משכנע עבור המשטר הישן של בית המלוכה".¹⁴

רצונם של אזרחים לחדור לחוגי השלטון וליטול חלק במעשה הפוליטי נוסח על ידי הוגה הדעות פארטו כתופעה פוליטית הנקראת "מחזור האליטות" (Circulation of the Elites): לפי תיאוריה זו, האליטה השלטת מורכבת מאלה שבידיהם השלטון ומהשכבה החברתית שלהם, ובאופן טבעי חודרים לשכבה זו משתתפים משכבות חברתיות נמוכות יותר או מקבוצה המוגדרת "אליטה שאינה שלטת".¹⁵ כאשר נחסמת דרכם של יחידים או של קבוצות, ואלה אינם יכולים לחדור לאליטה השלטת, זו תתנוון, והאופוזיציה במעמדות הנמוכים או באלה שאינם שולטים, תתחזק. במקרה כזה יתערער האיזון החברתי וכל זעזוע קל יוכל לטלטל את החברה עד גרימת מהפכה. המהפכה תיצור בתורה אליטה חדשה ותבסס איזון חברתי חדש.¹⁶ לפי גישה זו, מנהיגות מתוחכמת תשאף לשלב אנשים מוכשרים שאינם משתייכים לאליטה השלטת במהלכי השלטון: כך תתחזק האליטה השלטת, אבל אולי חשוב מכך - תיחלש האליטה המתחרה.¹⁷

יישום תיאוריה זו על המקרה הפרטי של אל־קאעידה כתופעה מביא אותי למסקנה שהתופעה של אל־קאעידה יכולה להיות מוסברת כניסיון של קבוצת אנשים לתפוס את השלטון במדינות המרחב הערבי־מוסלמי ולהחליפו בשלטון אלטרנטיבי, לאחר שבתקופה שבה הוקם ארגון אפסה כביכול כל תקווה למהלך כזה שלא באמצעות אלימות. בצמרת הארגון משמשים אנשים המשתייכים, במונחיו של פארטו, לאליטה שאינה שלטת¹⁸ והשואפים להפוך לאליטה השלטת במדינות המוצא שלהם ובארצות האסלאם כולן. כאשר משטרים מסוגם של המשטרים המקומיים מונעים השתתפות פוליטית בשלטון, נוצר חוסר נחת בסיסי המתורגם לאלימות נגד השלטון. אל־קאעידה אינו הארגון האסלאמיסטי הראשון לעשות כן; שנים רבות לפניו ניסתה התנועה האסלאמיסטית להשתלט על המשטרים המקומיים תוך עימות ישיר עם משטרים אלה ותוך הפעלת אלימות, אך היא כשלה. משכשלו האסלאמיסטים במלחמתם נגד המשטרים המקומיים, נוסד אל־קאעידה, שפנה להילחם קודם כול במערב בתואנה שהמערב עומד בדרכה של התנועה האסלאמית ועל כן יש לאסור עליו מלחמה עד שיוכרע וייסוג מאדמות האסלאם.

כדי לרדת לסוף השקפת עולמו של אל־קאעידה, ייחקרו כתביהם של הוגיו הראשיים, המייחסים חשיבות יתרה לאמונה שמאחורי המעשים, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". בעוד שהדור של שנות ה-70 וה-80 במאה הקודמת הפיץ את תורתו בעיקר באמצעות קלטות¹⁹, מפיץ אל־קאעידה את משנתו בעיקר באמצעות רשת האינטרנט, שהיא מכשיר נגיש לכול, מהיר, זול, חזותי ואינטראקטיבי. הקלטות הביאו את תורת האסלאם הרדיקלי לתודעת הציבור, והאינטרנט, המוצר הטכנולוגי המובהק של המאה ה-20, הוא שהצמיח לאל־קאעידה כנפיים,²⁰ שכן בעזרתו מפיצים מנהיגיו של הארגון ופעיליו את דבריהם לקהל היעד שלהם. לאחר מלחמת אפגניסטן־ארצות הברית, מילאה האידיאולוגיה תפקיד חשוב בסדר היום של אל־קאעידה, וזו המסגרת אשר הכתיבה את תוכנית הפעולה של אל־קאעידה, על יעדיה קצרי הטווח וארוכי הטווח.²¹

הספר מתוחם, מבחינת הזמן, בשנות פעילותו של אל־קאעידה, דהיינו מזמן הקמתו בשנת 1988 ועד לשנת 2011. ואולם, מטבע הדברים, ספר המתמקד באידיאולוגיה, ולו גם בת־זמננו, לא יהא שלם אם לא יחקור גם את שורשי האידיאולוגיה של הארגון, שראשיתם בעבר, בימי אבן תיימיה ועבד אל־והאב, ובמאה הקודמת — בימיו של סייד קוטב. עיקר המחקר מתמקד בכתיבתם של מנהיגי הארגון והוגיו, אשר כתיבתם ופועלם באו לידי ביטוי בעיקר בשלהי המאה הקודמת.

ברשת האינטרנט²² קיים מאגר רחב היקף למחקר מידע על אודות הארגון. מאגר זה כולל, בראש ובראשונה, ספרים וחיבורים, אשר נכתבו בידי מנהיגיו של אל־קאעידה. ספרים אלה מאפשרים לחקור את מהלכי מחשבתם של ראשי אל־קאעידה במגוון נושאים. כך הם, לדוגמה, ספריו של אלט'ואהרי בעניין יחסו של אל־קאעידה לאחים המוסלמים בספרו אלחסאד אלמר²³, או ספרו המעניין, אשר נכתב לאחר מלחמת ארצות הברית בטאליבן, אבירים תחת דגלו של הנביא²⁴. אוסאמה בן לאדן לא כתב ספרים, אך כמות המנשרים שהוציא תחת ידו והריאיונות שנתן במשך השנים היא עצומה. בחלק מהמנשרים והריאיונות הוא מביע רעיונות מעניינים ביותר²⁵. בספרי זה אתייחס לכתיבתם של הוגי דעות המזוהים עם אל־קאעידה, שעם הבולטים שבהם נמנים השיח' הסעודי פארס אל־זהראני, המכונה לעתים "אבו ג'נדל אל־אזדי", וכן השיח' הסעודי אבו בכר נאג'י²⁶. הספר מלווה במסמכים מקוריים רבים שנתפסו במהלך מלחמת ארצות הברית באפגניסטן²⁷.

לעניין הטרמינולוגיה, אני מבחין הבחנה ברורה בין האסלאם כדת, שדבקים בה כ-1.3 מיליארד מוסלמים מאמינים, לבין אסלאמיזם או אסלאם רדיקלי. האסלאמיסטים שלא רואים באסלאם רק דת שעניינה טקס בלבד, כי אם מערכת פוליטית מורכבת החולשת על תחומי המשפט, הכלכלה והחברה במדינה, שמו להם למטרה לעצב מחדש את המדינה על ידי החלה שמרנית וכוללת של החוק האסלאמי. האסלאמיסטים, המכנים עצמם בהקשר של אל־קאעידה גם "ג'יהאדים" או "מוג'אהידון", מאמינים כי בבסיס האסלאם מונחת הנחת היסוד שלפיה האסלאם אינו רק דת כי אם מערכת פוליטית ותרבותית המעורבת בכל תחומי החיים. האסלאמיזם חורת על דגלו את עיצובה מחדש של המדינה, על ידי החלה שמרנית וכוללת של החוק האסלאמי (שריעה). לעתים קרובות, מכנים נאמני האסלאם את עצמם "התנועה האסלאמית" (אלחרכה אל־אסלאמיה). האידיאולוגיה המנחה את אל־קאעידה היא אידיאולוגיה המכונה "סלפיה ג'יהאדיה", שבמרכזה מודגשת חשיבות הסלפיה, היינו חזרה לימי האסלאם הראשונים מצד אחד, ומצד אחר — חשיבות הג'יהאד כאמצעי להשגת מטרותיו של הארגון.