כיוון כלים
מעמד
יָרַדְתִּי לְקַבֵּל תּוֹרַת
אֶרֶצְיִשְׂרָאֵל
בְּבֵית הֶעָלְמִין כִּנֶּרֶת -
מִידֵי רָחֵל,
מִידֵי נָעֳמִי,
מִידֵי רוּת־אֱלִישֶׁבַע.
צִפּוֹר צִיְּצָה.
הוֹשַׁטְתִּי יָדִי וְנָגַעְתִּי בָּהָר.
פָּתַחְתִּי בַּזֹּהַר
הַנָּח בִּשְׁעַת בֹּקֶר
עַל מֵי עֵינֵיהֶן.
הַיֹּפִי הָיָה פְּשָׁט,
הָעֶצֶב הָיָה רֶמֶז,
הָרוּחַ הָיְתָה דְּרָשׁ,
הַשִּׁיר שֶׁעָלָה מִן הַלֵּב
הָיָה סוֹד.
אֶעְבְּרָה־נָּא
עֲבֹר בָּאָרֶץ כְּהֶדְיוֹט
שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה בָּהּ אֶלָּא יֹפִי
לֹא שׁוֹעֶה לְשָׁרָשֶׁיהָ הַסְּבוּכִים
לֹא שׁוֹמֵעַ אֶת הַנְּהָמוֹת
עֲבֹר בָּהּ כְּנִמְלָט בִּמְחִלָּה
תַּחַת כֹּבֶד קַרְקַע פְּצָעֶיהָ
תּוֹעֶה בְּנִבְכֵי עִקּוּלֶיהָ
בַּצַּר לוֹ אַהַב זוֹכֵר
עֲבֹר בָּהּ כְּמוֹ מֶלֶךְ
וּכְמוֹ דּוֹד, אַתָּה שֶׁלָּהּ
וְהִיא כָּלָה אֵלֶיךָ
וְאַתֶּם יוֹדְעִים מְאֹד
וּכְמוֹ מֵת עֲבֹר בָּהּ
בְּיָדַיִם פְּשׁוּטוֹת וְשׁוֹמְטוֹת,
לוֹטְפוֹת וְאֵינָן מַבְחִינוֹת
בֵּינָהּ לְבֵין הַשָּׁמַיִם
כיצחק וכמשה
"יצחק אבינו היה היפך ממשה רבינו
כי יצחק לא הורשה לצאת מהארץ אך כֹּח הראוּת ניטל ממנו
ומשה לא הורשה להיות בארץ ישראל אבל נאמר לו וראֵה בעיניך".
(ספר מי השילוח, פרשת תולדות)
נְתוּנָה בְּתוֹכֵךְ, עִוֶּרֶת כְּעֻבָּר,
מְמַשֶּׁשֶׁת גְּבוּלוֹתַיִךְ כְּדָפְנוֹת רַחְמֵךְ.
הַרְחֵק מֵעֵבֶר רוֹחֲשִׁים הָאֵין־גְּבוּלוֹת - -
קְרוֹבָה אֶל הַלְמוּת הַלֵּב,
אֵינִי יוֹדַעַת
מִי אַתְּ.
כָּמוֹךְ אֲנִי נִזּוֹנָה מִמַּהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת וּמִן הַדָּם
הַמְפַחֵד בָּעוֹרְקִים
וְאִם אַתְּ שָׁרָה בְּהֶסֵּחַ אֶת שִׁיר גְּאֻלָּתֵךְ,
אֵלּוּ הֵדָיו הָעֲמוּמִים הַמִּתְדַּפְּקִים אֵלַי.
הִנֵּה עַל רֹאשׁ הַר, בְּאָמֶרִיקָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה
מִישֶׁהוּ מַשְׁקִיף, רוֹאֶה אוֹתָךְ בְּכָל הַיֹּפִי וְהַחִסָּרוֹן
הַנִּתָּנִים לְהִצָּפוֹת לְמֵרָחוֹק. הוּא מִתְרַגֵּשׁ,
הוּא מִתְקַפֵּל כְּמוֹ עֻבָּר וּמְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס,
אַךְ הוּא עַל הַר הָעֲבָרִים, וְאַרְבַּע הָרוּחוֹת
יִרְכְּנוּ אֵלָיו בַּמַּרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת, וּמַגָּעָן קָרִיר.
אֲנִי רוֹצָה לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי, אֲבָל דָּמֵךְ סָמִיךְ
וּנְשִׁימָתֵךְ סְמוּכָה, כְּבֵדָה עַל עַפְעַפַּי,
סְתוּמָה לִי כְּאֵם וּמוֹלֶדֶת
מַקִּיפָה לִי כְּעֵץ הַחַיִּים.