האוצר הנסתר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

תקציר

הַיֶּלֶד אִיזַק, שֶׁכֻּלָּנוּ מַכִּירִים כְּיִצְחָק נָבוֹן, חוֹלֵם לִקְנוֹת אֶת בֵּית הַסֵּפֶר וְלַהֲפֹךְ אוֹתוֹ לְמָקוֹם כֵּיפִי וּמְעַנְיֵן, שֶׁאַף תַּלְמִיד לֹא מַפְרִיעַ בּוֹ וְאַף מוֹרֶה לֹא כּוֹעֵס וּמַעֲנִישׁ כְּמוֹ אָדוֹן משֶׁה, הַמּוֹרֶה שֶׁלּוֹ. וּמִנַּיִן יַשִּׂיג כֶּסֶף כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַסֵּפֶר הַחֲלוֹמִי הַזֶּה? לְאִיזַק יֵשׁ תָּכְנִית: הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת שֶׁאוֹצָר אַדִּיר קָבוּר בַּחֲצַר בֵּיתָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. הוּא צָרִיךְ רַק לִמְצאֹ אֶת הָאוֹצָר, וְאָז הַכּלֹ יִסְתַּדֵּר. נִשְׁמָע בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי? לֹא כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּאִיזַק. כִּי יִצְחָק נָבוֹן, מִי שֶׁהָיָה לַנָּשִׂיא הַחֲמִישִׁי שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, לֹא הָיָה אִישׁ רָגִיל וְגַם לֹא יֶלֶד רָגִיל. הוּא אָהַב סִפְרוּת וְשִׁירָה, כָּתַב מַחֲזוֹת, הָיָה בָּקִיא בְּשָׂפוֹת, וְיוֹתֵר מִכֹּל חָלַם לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין הַקְּצָווֹת בַּחֶבְרָה - בֵּין הָעֵדוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין יְהוּדִים וַעֲרָבִים. הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת וּשְׁאִיפוֹת הָיוּ לַיֶּלֶד אִיזַק, אֲבָל כֵּיצַד מַגְשִׁימִים אוֹתָם?

גָּלִילָה רוֹן־פֶדֶר-עָמִית הִיא מִבְּכִירוֹת הַסּוֹפְרִים לִילָדִים וּלְנֹעַר. סְפָרֶיהָ הָרַבִּים ('מְשִׂימָה עוֹלָמִית', 'מִנְהֶרֶת הַזְּמַן', 'אֶל עַצְמִי', 'גִ'ינְגִ'י' וְעוֹד) הֵם חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמַּדַּף הַסְּפָרִים הַיִּשְׂרְאֵלִי.

פרק ראשון

פֶּרֶק א

אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה?

שְׁמוֹ יִצְחָק נָבוֹן, הוּא בֶּן שֶׁבַע, אֲבָל כֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ אִיזַק. מִי שֶׁאוֹחֵז בְּלֶחְיוֹ הוּא הַמּוֹרֶה אָדוֹן מֹשֶה. לָמָּה? כִּי כַּאֲשֶׁר הַמּוֹרֶה פָּנָה אֶל הַלּוּחַ וְלֹא הִבִּיט בַּתַּלְמִידִים, בָּקַע מֵאֲחוֹרָיו שֶׁל אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים "קוֹל תְּרוּעָה", וְכָל הַשְּׁאָר צָחֲקוּ. הַמּוֹרֶה כַּמּוּבָן הִסְתּוֹבֵב חֲזָרָה לַכִּתָּה, וְכֻלָּם עָצְרוּ אֶת צְחוֹקָם, חוּץ מֵאֶחָד. הָאֶחָד הַזֶּה הוּא אִיזַק. הוּא פָּשׁוּט לֹא יָכֹל לַעֲצוֹר אֶת צְחוֹקוֹ, וְלָכֵן הַמּוֹרֶה הֶחְלִיט שֶׁהוּא זֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו בָּקַע הַקּוֹל וּמַעֲנִישׁ אוֹתוֹ. תִּרְאוּ כַּמָּה הוּא מִסְכֵּן. הוּא מִתְנַדְנֵד עַכְשָׁיו, כְּמוֹ מִכְנָסַיִם הַתְּלוּיִים עַל חֶבֶל כְּבִיסָה, וְצוֹעֵק:

״זֶה לֹא אֲנִי!״

"אִם זֶה לֹא אַתָּה, מִי עָשָׂה אֶת זֶה?״ הַמּוֹרֶה שׁוֹאֵל.

אִיזַק שׁוֹתֵק.

"אַתָּה יוֹדֵעַ מִי עָשָׂה אֶת זֶה?״ הַמּוֹרֶה לוֹחֵץ.

ֹ"אֲנִי יוֹדֵעַ, אֲבָל לְעוֹלָם לֹא אַלְשִׁין עַל חָבֵר,״ אִיזַק עוֹנֶה. "כִּי כָּתוּב: 'וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִּקְוָה'.״

בַּבַּיִת, בִּשְׁכוּנַת אֹהֶל מֹשֶה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, אִיזַק קוֹדֵחַ מֵחֹם. הוֹרָיו כּוֹעֲסִים מְאוֹד. הֵם אָמְנָם חַיִּים בִּתְקוּפָה שֶׁבָּהּ מֻתָּר לַמּוֹרִים לְהַכּוֹת תַּלְמִידִים, אֲבָל לְהַכּוֹת זֶה דָּבָר אֶחָד וְלִצְבּוֹט בַּלְּחָיַיִם כָּכָה שֶׁגַּם כַּעֲבֹר שָׁעוֹת הֵן עֲדַיִן נְפוּחוֹת וַאֲדֻמּוֹת, זֶה דָּבָר אַחֵר. בֶּחָצֵר הַמְּשֻׁתֶּפֶת לְכָל דַּיָּרֵי הַבַּיִת אִמּוֹ מִרְיָם מְסַפֶּרֶת לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ מָה קָרָה לִבְנָהּ, וְכֻלָּן מִשְׁתַּתְּפוֹת בְּזַעֲמָהּ. אִיזַק הוּא בֶּן הַזְּקוּנִים שֶׁלָּהּ, הִיא מְכַנָּה אוֹתוֹ "הַמֶּלֶךְ שֶׁלִּי". הִיא שָׁרָה לוֹ שִׁירִים בְּשָׂפָה סְפָרַדִּית־יְהוּדִית הַנִּקְרֵאת לָאדִינוֹ.

"אוֹי אוֹי, אִיזַק שֶׁלִּי...״ הִיא מְמַלְמֶלֶת.

אִיזַק שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, נִשְׁעָן עַל כָּרִים. הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ נָסִיךְ וּמְקַבֵּל מְבַקְּרִים. הַשְּׁכֵנוֹת מְבִיאוֹת לוֹ מַאֲפִים מְתוּקִים, וַחֲבֵרָיו מְסַפְּרִים לוֹ כַּמָּה הֵם גֵּאִים בּוֹ. לֹא כָּל אֶחָד הָיָה מְסֻגָּל לַעֲמוֹד בָּעִנּוּיִים הַקָּשִׁים שֶׁהוּא עָבַר וּבְכָל זֹאת לֹא לְהַלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ, וְלָכֵן הוּא רָאוּי לְהַעֲרָצָה.

"כְּשֶׁאֲנִי אֶהְיֶה מוֹרֶה,״ אִיזַק אוֹמֵר לָהֶם, "אֲנִי לֹא אַכֶּה אַף תַּלְמִיד.״

"אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת מוֹרֶה?״ הַחֲבֵרִים מִתְפַּלְּאִים.

"כֵּן,״ אִיזַק אוֹמֵר, "זֶה הַחֲלוֹם שֶׁלִּי. וּכְשֶׁאֲנִי אֶהְיֶה מוֹרֶה, אֶשְׁתַּדֵּל שֶׁלַּתַּלְמִידִים יִהְיֶה כָּל כָּךְ מְעַנְיֵן בְּבֵית הַסֵּפֶר, עַד שֶׁהֵם בִּכְלָל לֹא יִרְצוּ לְהַפְרִיעַ.״ הוּא מִתְכַּסֶּה בִּשְׂמִיכָה וּמַעֲבִיר אֶת עֵינָיו בֵּין חֲבֵרָיו, "מָה קוֹרֶה מִחוּץ לְבֵית הַסֵּפֶר?״ הוּא שׁוֹאֵל.

"מִתְאַרְגְּנִים לְמִלְחָמָה,״ אַחַד הַחֲבֵרִים עוֹנֶה. "הִתְחַלַּקְנוּ לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת: הַפּוֹלָנִים עִם תִּגְבֹּרֶת שֶׁל שְׁנֵי הוּנְגָּרִים; וַאֲנַחְנוּ, הַסְּפָרַדִּים, עִם תִּגְבֹּרֶת שֶׁל שְׁלוֹשָׁה כּוּרְדִּים. וּכְבָר אָסַפְנוּ עֲרֵמוֹת שֶׁל פְּצָצוֹת, אֲבָל הֶחְלַטְנוּ לְחַכּוֹת לְךָ. אָמַרְנוּ: בִּלְעָדֶיךָ לֹא יוֹצְאִים לַקְּרָב.״

אִיזַק מְחַיֵּךְ. הוּא אוֹהֵב אֶת חֲבֵרָיו, וְאוֹהֵב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְשֻׁתָּף לַקְּרָבוֹת הַמִּתְנַהֲלִים בֵּין הַשְּׁכוּנוֹת. מִמָּה שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהָבִין מִדִּבְרֵי הַמְּבֻגָּרִים, אֵין בָּעוֹלָם עוֹד עִיר כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁחַיִּים בָּהּ בְּנֵי דָּתוֹת שׁוֹנוֹת וִיהוּדִים בְּנֵי עֵדוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ. וּלְכָל עֵדָה יֶשְׁנָם הַמִּנְהָגִים שֶׁלָּהּ וְגַם הַמַּנְהִיגִים שֶׁלָּהּ, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כֻּלָּם יְהוּדִים.

"אֲבָל לָמָּה נוֹצְרוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֵדוֹת?״ הוּא שׁוֹאֵל אֶת אִמּוֹ, "וְלָמָּה לְכָל עֵדָה יֵשׁ מִנְהָגִים מִשֶּׁלָּהּ וְנֹסַח שׁוֹנֶה לַתְּפִלָּה?״

"כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אוֹתָנוּ לַגָּלוּת וְהֵפִיץ אוֹתָנוּ בְּכָל הָעוֹלָם,״ מִרְיָם עוֹנָה לוֹ, "וְכָךְ נוֹצְרוּ עֵדוֹת שֶׁל יְהוּדִים. וּבִגְלַל הַמֶּרְחַקִּים, כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה אֵיזוֹ בְּעָיָה, הָרַבָּנִים לֹא יָכְלוּ לְתָאֵם בֵּינֵיהֶם כָּל דָּבָר. וְאָז הָאַשְׁכְּנַזִּים הָלְכוּ לְפִי הָרַבָּנִים שֶׁלָּהֶם, וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ לְפִי הַחֲכָמִים שֶׁלָּנוּ.״

"אֲהָה,״ אִיזַק אוֹמֵר. הוּא נֶהֱנֶה מְאוֹד מֵהַמַּצָּב, כִּי אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת לְיָדוֹ וּפְנוּיָה לְכָל שְׁאֵלוֹתָיו, שֶׁלֹּא כָּרָגִיל. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִיא תָּמִיד עֲסוּקָה וְשׁוֹלַחַת אוֹתוֹ לְכָל מִינֵי שְׁלִיחוּיוֹת כְּדֵי שֶׁיַּפְסִיק לְהָצִיק לָהּ בִּשְׁאֵלוֹת, "הֵבַנְתִּי אֶת זֶה. אֲבָל לָמָּה הָאַשְׁכְּנַזִּים מְדַבְּרִים יִידִישׁ וַאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים לָאדִינוֹ? לָמָּה אֵין לְכֻלָּנוּ שָׂפָה אַחַת?״

"יֵשׁ לָנוּ,״ אִמּוֹ קָמָה, "עִבְרִית הִיא הַשָּׂפָה שֶׁל כֻּלָּנוּ.״

"אֲבָל לָמָּה...״ אִיזַק מְנַסֶּה לְעַכֵּב אוֹתָהּ.

"אִיזַק,״ הִיא גּוֹחֶנֶת אֵלָיו, "עַכְשָׁיו הוֹלְכִים לִישׁוֹן. הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת. כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ כְּבָר יְשֵׁנִים. גַּם כָּל הָאַשְׁכְּנַזִּים יְשֵׁנִים. גַּם כָּל הַתֵּימָנִים. גַּם כָּל הַכּוּרְדִּים. אֶת הַשְּׁאֵלוֹת תִּשְׁמֹר לְמָחָר בַּבֹּקֶר,״ הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ נְשִׁיקָה בַּמֵּצַח. הִיא יוֹדַעַת שֶׁאִם הִיא לֹא תְּמַהֵר לָצֵאת, הוּא יַמְשִׁיךְ לִשְׁאוֹל עוֹד וְעוֹד שְׁאֵלוֹת. כָּזֶה הוּא, סַקְרָן וְשׁוֹבָב, וְכַאֲשֶׁר הוּא אֵינוֹ עָסוּק עִם חֲבֵרָיו, הוּא מְסֻגָּל לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ יוֹם שָׁלֵם וְלַחְקוֹר: אֲבָל לָמָּה זֶה כָּכָה וְלֹא אַחֶרֶת? וְלָמָּה זֶה אַחֶרֶת וְלֹא כָּכָה?

לְמָחֳרָת מְצַפָּה לָאֵם הַפְתָּעָה לְטוֹבָה. אִיזַק הֶחְלִים מִמַּכְאוֹבָיו וּשְׁאֵלוֹתָיו נִדְחֲקוּ הַצִּדָּה כִּי הוּא עָסוּק. כְּשֶׁהוּא עָסוּק, הִיא יְכוֹלָה לְהִתְפַּנּוֹת לַעֲבוֹדוֹתֶיהָ, אֲבָל לֹא לִזְמַן רַב. קְרַב אֲבָנִים מִתְנַהֵל בִּגְבוּל הַשְּׁכוּנָה. הַכּוּרְדִּים וְהַסְּפָרַדִּים, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל אִיזַק, זוֹרְקִים אֲבָנִים עַל הָאַשְׁכְּנַזִּים, וְהָאַשְׁכְּנַזִּים לֹא נִשְׁאָרִים חַיָּבִים וּמַחְזִירִים מִלְחָמָה, עַד שֶׁ...

"הַפְסָקַת אֵשׁ!!!״ אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה שֶׁל אִיזַק צוֹעֵק.

"מָה קָרָה?״ הָאַשְׁכְּנַזִּים שׁוֹאֲלִים.

"יִצְחָק נָבוֹן נִפְצַע בָּרֹאשׁ!״ הַיֶּלֶד עוֹנֶה, וּמִיָּד כֻּלָּם הוֹפְכִים לִהְיוֹת יְהוּדִים הַדּוֹאֲגִים זֶה לָזֶה וְהָאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה. הֵם מְלַוִים אוֹתוֹ הַבַּיְתָה, וְהוּא, כְּמוֹ גִּבּוֹר אֲמִתִּי, נוֹשֵׁךְ אֶת שְׂפָתָיו וְלֹא מִתְלוֹנֵן.

"אוֹי אוֹי אִיזַק, מָה יִהְיֶה אִתְּךָ...״ אִמּוֹ מִרְיָם אוֹמֶרֶת וְחוֹבֶשֶׁת אֶת מִצְחוֹ.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר אִיזַק יַגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר כְּשֶׁתַּחְבֹּשֶת לְבָנָה כְּרוּכָה סְבִיב רֹאשׁוֹ, מְכַסָּה אֶת הַפֶּצַע שֶׁבְּמִצְחוֹ.

פֶּרֶק ב

אַתֶּם תּוֹהִים אֵיזֶה אוֹצָר אִיזַק מְחַפֵּשׂ?

בְּמִשְׁפַּחַת נָבוֹן עוֹבֵר סִפּוּר מִדּוֹר לְדוֹר, וּלְפִיו סַבָּא רַבָּא־רַבָּא רְפָאֵל נָבוֹן, שֶׁהִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנִים, הֵבִיא אִתּוֹ שַׂקִּים מְלֵאִים בְּזָהָב וְקָבַר אוֹתָם בָּאֲדָמָה.

"אֲבָל מָה פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתָּ עַכְשָׁיו בָּאוֹצָר הַזֶּה?״ וִיקְטוֹר שׁוֹאֵל. וִיקְטוֹר הוּא אָחִיו הַבּוֹגֵר שֶׁל אִיזַק, וְהוּא מִתְפַּלֵּא מְאוֹד כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אָחִיו הַקָּטָן חוֹפֵר לְיַד בּוֹר הַמַּיִם. מֵהַבּוֹר הַזֶּה כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁגָּרוֹת כָּאן, בִּשְׁכוּנַת אֹהֶל מֹשֶה, שׁוֹאֲבוֹת אֶת הַמַּיִם. עֲדַיִן אֵין בְּרָזִים בַּבָּתִּים, עֲדַיִן צָרִיךְ לִשְׁאוֹב מַיִם מֵהַבּוֹר כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּמִּטְבָּח אוֹ בַּחֲדַר הַשֵּׁרוּתִים.

"אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת עָשִׁיר,״ אִיזַק עוֹנֶה לְאָחִיו, "אֲנִי חַיָּב לִקְנוֹת אֶת בֵּית הַסֵּפֶר 'דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן' שֶׁבּוֹ אֲנִי לוֹמֵד, וּלְפַטֵּר אֶת אָדוֹן מֹשֶה שֶׁהִכְאִיב לִי כָּל כָּךְ.״

"אֲהָה,״ וִיקְטוֹר מְחַיֵּךְ, "וְלֹא חָשַׁבְתָּ שֶׁאִם בְּמֶשֶׁךְ מְאוֹת שָׁנִים, אַף אֶחָד מֵהַמִּשְׁפָּחָה לֹא מָצָא אֶת הָאוֹצָר הַזֶּה, זֶה מַרְאֶה שֶׁהַסִּפּוּר הוּא סְתָם אַגָּדָה וְשֶׁהָאוֹצָר לֹא קַיָּם?״

אִיזַק מֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ.

"אוּלַי עַד הַיּוֹם לֹא חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ מַסְפִּיק?״ הוּא אוֹמֵר. "אוּלַי זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהָאוֹצָר לֹא הִתְגַּלָּה? אֲבָל אֲנִי לֹא אֶתְיָאֵשׁ עַד שֶׁאֶמְצָא אֶת הָאוֹצָר. דּוֹדָה רִבְקָה אָמְרָה לִי בְּפֵרוּשׁ שֶׁהָיָה אוֹצָר. הִיא שָׁמְעָה אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה מִסָּבְתָא, וְסָבְתָא שָׁמְעָה אוֹתוֹ מִסָּבְתָא רַבְּתָא, וְדוֹדָה רִבְקָה אֲפִלּוּ אָמְרָה שֶׁאָסוּר לָנוּ לְסַפֵּר אֶת הַסּוֹד לַאֲנָשִׁים זָרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הֵנָּה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹצָר.״

וִיקְטוֹר מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אִיזַק.

"אִיזַק,״ הוּא אוֹמֵר, "גַּם אִם אֲנִי טוֹעֶה וְיֵשׁ אוֹצָר, אֵין סִכּוּי שֶׁהוּא יִהְיֶה כָּאן, כִּי הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ בְּאֹהֶל מֹשֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה קַיָּם כְּשֶׁסַּבָּא רְפָאֵל הִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם עִם הַשַּׂקִּים. יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה אָז עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים גָּרוּ רַק בֵּין הַחוֹמוֹת שֶׁל הָעִיר הָעַתִּיקָה. אַף אֶחָד לֹא חָשַׁב לָצֵאת מִשָּׁם. כֻּלָּם הִרְגִּישׁוּ בְּטוּחִים שָׁם מִפְּנֵי שׁוֹדְדִים, כִּי בַּלֵּילוֹת סָגְרוּ אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר וְהִצִּיבוּ שׁוֹמְרִים, וְכָכָה שׁוֹדְדִים לֹא יָכְלוּ לִפְרוֹץ פְּנִימָה.״

אִיזַק מַקְשִׁיב לְאָחִיו, אֲבָל לֹא מִשְׁתַּכְנֵעַ. אַחֲרֵי מָה שֶׁהַמּוֹרֶה אָדוֹן מֹשֶה עָשָׂה לוֹ, הַמְּנַהֵל הִבְטִיחַ לְאָבִיו שֶׁיְּסַלֵּק אֶת אָדוֹן מֹשֶה מִבֵּית הַסֵּפֶר. הַמְּנַהֵל לֹא קִיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה. זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁיּוֹם־יוֹם, כְּשֶׁאִיזַק מַגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר וְנִתְקָל בַּמּוֹרֶה שֶׁפָּגַע בּוֹ, הוּא מְתַכְנֵן אֵיךְ לִנְקוֹם בּוֹ. לְמַעַן הַנְּקָמָה הוּא חַיָּב לְגַלּוֹת אֶת הָאוֹצָר וְלִרְכּוֹשׁ אֶת בֵּית הַסֵּפֶר, אֲבָל מָה לַעֲשׂוֹת שֶׁהָאוֹצָר אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה? עַד מָתַי הוּא יַמְשִׁיךְ לַחְפּוֹר?

הַזְּמַן חוֹלֵף, וַעֲדַיִן אֵין אוֹצָר.

אִיזַק כְּבָר לוֹמֵד בְּכִתָּה ו' בְּאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר דָּתִי, 'דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן'. בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ אֵינוֹ בֵּית סֵפֶר צִיּוֹנִי. לֹא מְדַבְּרִים בּוֹ עַל הַשְּׁאִיפָה לְהָקִים מְדִינָה יְהוּדִית, כְּמוֹ שֶׁהֶרְצְל חָלַם. בְּט"וּ בִּשְׁבָט הַמּוֹרִים לֹא מוֹצִיאִים אֶת הַתַּלְמִידִים לִנְטִיעוֹת, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים הַמּוֹרִים בְּבֵית סֵפֶר 'לֶמֶל' הַסָּמוּךְ. שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה צוֹפִים יַלְדֵי 'דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן' בְּקִנְאָה בְּיַלְדֵי בֵּית סֵפֶר 'לֶמֶל', שֶׁצּוֹעֲדִים בְּשִׁירָה עִם שְׁתִילִים בִּידֵיהֶם. שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה הֵם חוֹלְמִים לִשְׁתּוֹל אִתָּם, וְהַמּוֹרִים שֶׁלָּהֶם לֹא מַרְשִׁים לָהֶם. וְהַשָּׁנָה אִיזַק מְקַבֵּל הַחְלָטָה.

"זְכַרְיָה,״ הוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, "נָכוֹן כָּתוּב בַּתּוֹרָה 'כִּי תָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה'?״

"כָּתוּב,״ זְכַרְיָה מְאַשֵּׁר.

"אָז אִם אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לָמָּה אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים פֵּרוֹת יְבֵשִׁים בְּט"וּ בִּשְׁבָט כְּמוֹ בַּגּוֹלָה?"

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ,״ זְכַרְיָה מוֹדֶה.

"וְלָמָּה אֲנַחְנוּ לֹא יוֹצְאִים לִנְטִיעוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה?״

"אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדֵעַ,״ זְכַרְיָה נִרְאֶה מְהֻרְהָר.

"גַּם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי,״ אִיזַק מְדַבֵּר בְּשֶׁקֶט, כִּי אַחַד הַמּוֹרִים חוֹלֵף עַל פְּנֵיהֶם וְהוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁהַמּוֹרֶה יִשְׁמַע מָה הוּא מְתַכְנֵן. ״מָחָר, בְּט"וּ בִּשְׁבָט, אֲנִי מִצְטָרֵף לַנּוֹטְעִים שֶׁל 'לֶמֶל'. אִם אַתָּה רוֹצֶה, אַתָּה מֻזְמָן לְהִצְטָרֵף.״

"וְאִם הַמּוֹרִים יִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ וּנְקַבֵּל עֹנֶשׁ?״ זְכַרְיָה נִשְׁמָע מְבֹהָל.

"אִם יִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ, אָז אַגִּיד לָהֶם שֶׁזּוֹ מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה,״ אִיזַק אוֹמֵר.

"וְאִם יִתְּנוּ לָנוּ עֹנֶשׁ?״

"אֲנִי אַגִּיד שֶׁהָרַעֲיוֹן הָיָה שֶׁלִּי,״ אִיזַק אוֹמֵר.

עַד תּוֹם יוֹם הַלִּמּוּדִים מִצְטָרְפִים עוֹד שְׁנֵי חֲבֵרִים אֶל אִיזַק וְאֶל זְכַרְיָה. לְמָחֳרָת, יַחַד עִם יַלְדֵי בֵּית סֵפֶר 'לֶמֶל', הֵם צוֹעֲדִים וְשָׁרִים "כָּךְ הוֹלְכִים הַ־שּׁוֹ־תְלִים״. כַּאֲשֶׁר אֶצְבְּעוֹתָיו חוֹפְרוֹת בָּאֲדָמָה, אִיזַק מַרְגִּישׁ מְאֻשָּׁר. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְקַבֵּל עֹנֶשׁ, אֲבָל הוּא בִּכְלָל לֹא חוֹשֵׁב עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁמְּחַכֶּה לוֹ. הוּא שָׂמֵחַ לִהְיוֹת בֵּין הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת הַנּוֹטְעִים, וְגַם כַּאֲשֶׁר הַמְּנַהֵל נִכְנָס בְּכַעַס רַב לַכִּתָּה שֶׁלּוֹ, הוּא שָׁלֵם עִם מָה שֶׁעָשָׂה.

"אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהַמּוֹרְדִים לָקוּם!״ טוֹן דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַמְּנַהֵל נִשְׁמָע חָמוּר, "וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמּוֹבִיל הַמֶּרֶד לָגֶשֶׁת אֵלַי.״

אִיזַק קָם. הוּא צוֹעֵד בְּעִקְבוֹת הַמְּנַהֵל. רֹאשׁוֹ זָקוּף, חִיּוּךְ שֶׁל גַּאֲוָה פָּרוּשׂ עַל שְׂפָתָיו. גַּם כְּשֶׁהוּא נִצָּב מוּל אַרְבָּעָה מוֹרִים שֶׁנּוֹעֲצִים בּוֹ מַבָּטִים מְאַיְּמִים, הוּא אֵינוֹ מִתְחָרֵט.

"יִצְחָק נָבוֹן!״ הַמְּנַהֵל נִשְׁמָע כְּמוֹ שׁוֹפֵט בְּבֵית מִשְׁפָּט, "הַאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּמַעֲשֶׂיךָ? הַאִם הוֹבַלְתָּ אֶת הַמֶּרֶד?״

"אֲנִי מוֹדֶה,״ אִיזַק עוֹנֶה בְּבִטָּחוֹן וּמַפְנֶה אֶת מַבָּטוֹ אֶל הַמּוֹרֶה הָאַשְׁכְּנַזִּי אָדוֹן גוֹלְדְשְׁטֵיין, הַיָּחִיד שֶׁנִּרְאֶה שֶׁלֹּא כּוֹעֵס עָלָיו, "אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁעָלֵינוּ לַחְגּוֹג אֶת ט"וּ בִּשְׁבָט בִּנְטִיעוֹת, כִּי זוֹ מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה וַאֲנַחְנוּ חֵלֶק מֵעַם יִשְׂרָאֵל וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת חֵלֶק גַּם מִכָּל הָעִנְיָנִים הַלְּאֻמִּיִּים.״

אַתֶּם סַקְרָנִים לָדַעַת אִם אִיזַק קִבֵּל עֹנֶשׁ?

לֹא, הוּא לֹא קִבֵּל. מִי שֶׁנִּלְחַם לְמַעֲנוֹ הוּא הַמּוֹרֶה אָדוֹן גוֹלְדְשְׁטֵיין, שֶׁהָיָה הַמּוֹרֶה הֲכִי צִיּוֹנִי בְּבֵית הַסֵּפֶר. הוּא הִתְרַשֵּׁם מְאוֹד מֵאֹמֶץ הַלֵּב שֶׁל אִיזַק, שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל הָאַחְרָיוּת לַמַּעֲשֶׂה וְהֵסִיר אוֹתָהּ מִכִּתְפֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו. הוּא רָאָה בַּהִתְנַהֲגוּת הַזּוֹ הוֹכָחָה לְכֹשֶר הַמַּנְהִיגוּת שֶׁל אִיזַק, וְהָיָה לְאוֹהֵד שֶׁלּוֹ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָאַהֲדָה עוֹרְרָה קִנְאָה בְּלֵב חֲבֵרָיו שֶׁל אִיזַק.

"אַתָּה מִתְחַנֵּף אֵלָיו, וְלָכֵן הוּא מַפְלֶה אוֹתְךָ לְטוֹבָה,״ זְכַרְיָה וְהָאֲחֵרִים מַאֲשִׁימִים אֶת אִיזַק. פִּתְאוֹם, בִּמְקוֹם לְהָבִין שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן שׁוּם חֲנֻפָּה, אֶלָּא לְהֶפֶךְ, אִיזַק קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הָאַחְרָיוּת גַּם לַנְּטִיעוֹת שֶׁלָּהֶם, הֵם מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ וְהוּא מַמָּשׁ לֹא מֵבִין לָמָּה זֶה מַגִּיעַ לוֹ.

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

האוצר הנסתר גלילה רון־פדר עמית

פֶּרֶק א

אַתֶּם רוֹאִים אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה?

שְׁמוֹ יִצְחָק נָבוֹן, הוּא בֶּן שֶׁבַע, אֲבָל כֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ אִיזַק. מִי שֶׁאוֹחֵז בְּלֶחְיוֹ הוּא הַמּוֹרֶה אָדוֹן מֹשֶה. לָמָּה? כִּי כַּאֲשֶׁר הַמּוֹרֶה פָּנָה אֶל הַלּוּחַ וְלֹא הִבִּיט בַּתַּלְמִידִים, בָּקַע מֵאֲחוֹרָיו שֶׁל אֶחָד מֵהַתַּלְמִידִים "קוֹל תְּרוּעָה", וְכָל הַשְּׁאָר צָחֲקוּ. הַמּוֹרֶה כַּמּוּבָן הִסְתּוֹבֵב חֲזָרָה לַכִּתָּה, וְכֻלָּם עָצְרוּ אֶת צְחוֹקָם, חוּץ מֵאֶחָד. הָאֶחָד הַזֶּה הוּא אִיזַק. הוּא פָּשׁוּט לֹא יָכֹל לַעֲצוֹר אֶת צְחוֹקוֹ, וְלָכֵן הַמּוֹרֶה הֶחְלִיט שֶׁהוּא זֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו בָּקַע הַקּוֹל וּמַעֲנִישׁ אוֹתוֹ. תִּרְאוּ כַּמָּה הוּא מִסְכֵּן. הוּא מִתְנַדְנֵד עַכְשָׁיו, כְּמוֹ מִכְנָסַיִם הַתְּלוּיִים עַל חֶבֶל כְּבִיסָה, וְצוֹעֵק:

״זֶה לֹא אֲנִי!״

"אִם זֶה לֹא אַתָּה, מִי עָשָׂה אֶת זֶה?״ הַמּוֹרֶה שׁוֹאֵל.

אִיזַק שׁוֹתֵק.

"אַתָּה יוֹדֵעַ מִי עָשָׂה אֶת זֶה?״ הַמּוֹרֶה לוֹחֵץ.

ֹ"אֲנִי יוֹדֵעַ, אֲבָל לְעוֹלָם לֹא אַלְשִׁין עַל חָבֵר,״ אִיזַק עוֹנֶה. "כִּי כָּתוּב: 'וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִּקְוָה'.״

בַּבַּיִת, בִּשְׁכוּנַת אֹהֶל מֹשֶה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, אִיזַק קוֹדֵחַ מֵחֹם. הוֹרָיו כּוֹעֲסִים מְאוֹד. הֵם אָמְנָם חַיִּים בִּתְקוּפָה שֶׁבָּהּ מֻתָּר לַמּוֹרִים לְהַכּוֹת תַּלְמִידִים, אֲבָל לְהַכּוֹת זֶה דָּבָר אֶחָד וְלִצְבּוֹט בַּלְּחָיַיִם כָּכָה שֶׁגַּם כַּעֲבֹר שָׁעוֹת הֵן עֲדַיִן נְפוּחוֹת וַאֲדֻמּוֹת, זֶה דָּבָר אַחֵר. בֶּחָצֵר הַמְּשֻׁתֶּפֶת לְכָל דַּיָּרֵי הַבַּיִת אִמּוֹ מִרְיָם מְסַפֶּרֶת לִשְׁכֵנוֹתֶיהָ מָה קָרָה לִבְנָהּ, וְכֻלָּן מִשְׁתַּתְּפוֹת בְּזַעֲמָהּ. אִיזַק הוּא בֶּן הַזְּקוּנִים שֶׁלָּהּ, הִיא מְכַנָּה אוֹתוֹ "הַמֶּלֶךְ שֶׁלִּי". הִיא שָׁרָה לוֹ שִׁירִים בְּשָׂפָה סְפָרַדִּית־יְהוּדִית הַנִּקְרֵאת לָאדִינוֹ.

"אוֹי אוֹי, אִיזַק שֶׁלִּי...״ הִיא מְמַלְמֶלֶת.

אִיזַק שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה, נִשְׁעָן עַל כָּרִים. הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ נָסִיךְ וּמְקַבֵּל מְבַקְּרִים. הַשְּׁכֵנוֹת מְבִיאוֹת לוֹ מַאֲפִים מְתוּקִים, וַחֲבֵרָיו מְסַפְּרִים לוֹ כַּמָּה הֵם גֵּאִים בּוֹ. לֹא כָּל אֶחָד הָיָה מְסֻגָּל לַעֲמוֹד בָּעִנּוּיִים הַקָּשִׁים שֶׁהוּא עָבַר וּבְכָל זֹאת לֹא לְהַלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ, וְלָכֵן הוּא רָאוּי לְהַעֲרָצָה.

"כְּשֶׁאֲנִי אֶהְיֶה מוֹרֶה,״ אִיזַק אוֹמֵר לָהֶם, "אֲנִי לֹא אַכֶּה אַף תַּלְמִיד.״

"אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת מוֹרֶה?״ הַחֲבֵרִים מִתְפַּלְּאִים.

"כֵּן,״ אִיזַק אוֹמֵר, "זֶה הַחֲלוֹם שֶׁלִּי. וּכְשֶׁאֲנִי אֶהְיֶה מוֹרֶה, אֶשְׁתַּדֵּל שֶׁלַּתַּלְמִידִים יִהְיֶה כָּל כָּךְ מְעַנְיֵן בְּבֵית הַסֵּפֶר, עַד שֶׁהֵם בִּכְלָל לֹא יִרְצוּ לְהַפְרִיעַ.״ הוּא מִתְכַּסֶּה בִּשְׂמִיכָה וּמַעֲבִיר אֶת עֵינָיו בֵּין חֲבֵרָיו, "מָה קוֹרֶה מִחוּץ לְבֵית הַסֵּפֶר?״ הוּא שׁוֹאֵל.

"מִתְאַרְגְּנִים לְמִלְחָמָה,״ אַחַד הַחֲבֵרִים עוֹנֶה. "הִתְחַלַּקְנוּ לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת: הַפּוֹלָנִים עִם תִּגְבֹּרֶת שֶׁל שְׁנֵי הוּנְגָּרִים; וַאֲנַחְנוּ, הַסְּפָרַדִּים, עִם תִּגְבֹּרֶת שֶׁל שְׁלוֹשָׁה כּוּרְדִּים. וּכְבָר אָסַפְנוּ עֲרֵמוֹת שֶׁל פְּצָצוֹת, אֲבָל הֶחְלַטְנוּ לְחַכּוֹת לְךָ. אָמַרְנוּ: בִּלְעָדֶיךָ לֹא יוֹצְאִים לַקְּרָב.״

אִיזַק מְחַיֵּךְ. הוּא אוֹהֵב אֶת חֲבֵרָיו, וְאוֹהֵב אֶת יְרוּשָׁלַיִם, וְשֻׁתָּף לַקְּרָבוֹת הַמִּתְנַהֲלִים בֵּין הַשְּׁכוּנוֹת. מִמָּה שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהָבִין מִדִּבְרֵי הַמְּבֻגָּרִים, אֵין בָּעוֹלָם עוֹד עִיר כְּמוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁחַיִּים בָּהּ בְּנֵי דָּתוֹת שׁוֹנוֹת וִיהוּדִים בְּנֵי עֵדוֹת רַבּוֹת כָּל כָּךְ. וּלְכָל עֵדָה יֶשְׁנָם הַמִּנְהָגִים שֶׁלָּהּ וְגַם הַמַּנְהִיגִים שֶׁלָּהּ, אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כֻּלָּם יְהוּדִים.

"אֲבָל לָמָּה נוֹצְרוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה עֵדוֹת?״ הוּא שׁוֹאֵל אֶת אִמּוֹ, "וְלָמָּה לְכָל עֵדָה יֵשׁ מִנְהָגִים מִשֶּׁלָּהּ וְנֹסַח שׁוֹנֶה לַתְּפִלָּה?״

"כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אוֹתָנוּ לַגָּלוּת וְהֵפִיץ אוֹתָנוּ בְּכָל הָעוֹלָם,״ מִרְיָם עוֹנָה לוֹ, "וְכָךְ נוֹצְרוּ עֵדוֹת שֶׁל יְהוּדִים. וּבִגְלַל הַמֶּרְחַקִּים, כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה אֵיזוֹ בְּעָיָה, הָרַבָּנִים לֹא יָכְלוּ לְתָאֵם בֵּינֵיהֶם כָּל דָּבָר. וְאָז הָאַשְׁכְּנַזִּים הָלְכוּ לְפִי הָרַבָּנִים שֶׁלָּהֶם, וַאֲנַחְנוּ הָלַכְנוּ לְפִי הַחֲכָמִים שֶׁלָּנוּ.״

"אֲהָה,״ אִיזַק אוֹמֵר. הוּא נֶהֱנֶה מְאוֹד מֵהַמַּצָּב, כִּי אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת לְיָדוֹ וּפְנוּיָה לְכָל שְׁאֵלוֹתָיו, שֶׁלֹּא כָּרָגִיל. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִיא תָּמִיד עֲסוּקָה וְשׁוֹלַחַת אוֹתוֹ לְכָל מִינֵי שְׁלִיחוּיוֹת כְּדֵי שֶׁיַּפְסִיק לְהָצִיק לָהּ בִּשְׁאֵלוֹת, "הֵבַנְתִּי אֶת זֶה. אֲבָל לָמָּה הָאַשְׁכְּנַזִּים מְדַבְּרִים יִידִישׁ וַאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים לָאדִינוֹ? לָמָּה אֵין לְכֻלָּנוּ שָׂפָה אַחַת?״

"יֵשׁ לָנוּ,״ אִמּוֹ קָמָה, "עִבְרִית הִיא הַשָּׂפָה שֶׁל כֻּלָּנוּ.״

"אֲבָל לָמָּה...״ אִיזַק מְנַסֶּה לְעַכֵּב אוֹתָהּ.

"אִיזַק,״ הִיא גּוֹחֶנֶת אֵלָיו, "עַכְשָׁיו הוֹלְכִים לִישׁוֹן. הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת. כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ כְּבָר יְשֵׁנִים. גַּם כָּל הָאַשְׁכְּנַזִּים יְשֵׁנִים. גַּם כָּל הַתֵּימָנִים. גַּם כָּל הַכּוּרְדִּים. אֶת הַשְּׁאֵלוֹת תִּשְׁמֹר לְמָחָר בַּבֹּקֶר,״ הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ נְשִׁיקָה בַּמֵּצַח. הִיא יוֹדַעַת שֶׁאִם הִיא לֹא תְּמַהֵר לָצֵאת, הוּא יַמְשִׁיךְ לִשְׁאוֹל עוֹד וְעוֹד שְׁאֵלוֹת. כָּזֶה הוּא, סַקְרָן וְשׁוֹבָב, וְכַאֲשֶׁר הוּא אֵינוֹ עָסוּק עִם חֲבֵרָיו, הוּא מְסֻגָּל לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ יוֹם שָׁלֵם וְלַחְקוֹר: אֲבָל לָמָּה זֶה כָּכָה וְלֹא אַחֶרֶת? וְלָמָּה זֶה אַחֶרֶת וְלֹא כָּכָה?

לְמָחֳרָת מְצַפָּה לָאֵם הַפְתָּעָה לְטוֹבָה. אִיזַק הֶחְלִים מִמַּכְאוֹבָיו וּשְׁאֵלוֹתָיו נִדְחֲקוּ הַצִּדָּה כִּי הוּא עָסוּק. כְּשֶׁהוּא עָסוּק, הִיא יְכוֹלָה לְהִתְפַּנּוֹת לַעֲבוֹדוֹתֶיהָ, אֲבָל לֹא לִזְמַן רַב. קְרַב אֲבָנִים מִתְנַהֵל בִּגְבוּל הַשְּׁכוּנָה. הַכּוּרְדִּים וְהַסְּפָרַדִּים, בְּפִקּוּדוֹ שֶׁל אִיזַק, זוֹרְקִים אֲבָנִים עַל הָאַשְׁכְּנַזִּים, וְהָאַשְׁכְּנַזִּים לֹא נִשְׁאָרִים חַיָּבִים וּמַחְזִירִים מִלְחָמָה, עַד שֶׁ...

"הַפְסָקַת אֵשׁ!!!״ אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה שֶׁל אִיזַק צוֹעֵק.

"מָה קָרָה?״ הָאַשְׁכְּנַזִּים שׁוֹאֲלִים.

"יִצְחָק נָבוֹן נִפְצַע בָּרֹאשׁ!״ הַיֶּלֶד עוֹנֶה, וּמִיָּד כֻּלָּם הוֹפְכִים לִהְיוֹת יְהוּדִים הַדּוֹאֲגִים זֶה לָזֶה וְהָאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה. הֵם מְלַוִים אוֹתוֹ הַבַּיְתָה, וְהוּא, כְּמוֹ גִּבּוֹר אֲמִתִּי, נוֹשֵׁךְ אֶת שְׂפָתָיו וְלֹא מִתְלוֹנֵן.

"אוֹי אוֹי אִיזַק, מָה יִהְיֶה אִתְּךָ...״ אִמּוֹ מִרְיָם אוֹמֶרֶת וְחוֹבֶשֶׁת אֶת מִצְחוֹ.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר אִיזַק יַגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר כְּשֶׁתַּחְבֹּשֶת לְבָנָה כְּרוּכָה סְבִיב רֹאשׁוֹ, מְכַסָּה אֶת הַפֶּצַע שֶׁבְּמִצְחוֹ.

פֶּרֶק ב

אַתֶּם תּוֹהִים אֵיזֶה אוֹצָר אִיזַק מְחַפֵּשׂ?

בְּמִשְׁפַּחַת נָבוֹן עוֹבֵר סִפּוּר מִדּוֹר לְדוֹר, וּלְפִיו סַבָּא רַבָּא־רַבָּא רְפָאֵל נָבוֹן, שֶׁהִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנִים, הֵבִיא אִתּוֹ שַׂקִּים מְלֵאִים בְּזָהָב וְקָבַר אוֹתָם בָּאֲדָמָה.

"אֲבָל מָה פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתָּ עַכְשָׁיו בָּאוֹצָר הַזֶּה?״ וִיקְטוֹר שׁוֹאֵל. וִיקְטוֹר הוּא אָחִיו הַבּוֹגֵר שֶׁל אִיזַק, וְהוּא מִתְפַּלֵּא מְאוֹד כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אָחִיו הַקָּטָן חוֹפֵר לְיַד בּוֹר הַמַּיִם. מֵהַבּוֹר הַזֶּה כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁגָּרוֹת כָּאן, בִּשְׁכוּנַת אֹהֶל מֹשֶה, שׁוֹאֲבוֹת אֶת הַמַּיִם. עֲדַיִן אֵין בְּרָזִים בַּבָּתִּים, עֲדַיִן צָרִיךְ לִשְׁאוֹב מַיִם מֵהַבּוֹר כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּמִּטְבָּח אוֹ בַּחֲדַר הַשֵּׁרוּתִים.

"אֲנִי חַיָּב לִהְיוֹת עָשִׁיר,״ אִיזַק עוֹנֶה לְאָחִיו, "אֲנִי חַיָּב לִקְנוֹת אֶת בֵּית הַסֵּפֶר 'דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן' שֶׁבּוֹ אֲנִי לוֹמֵד, וּלְפַטֵּר אֶת אָדוֹן מֹשֶה שֶׁהִכְאִיב לִי כָּל כָּךְ.״

"אֲהָה,״ וִיקְטוֹר מְחַיֵּךְ, "וְלֹא חָשַׁבְתָּ שֶׁאִם בְּמֶשֶׁךְ מְאוֹת שָׁנִים, אַף אֶחָד מֵהַמִּשְׁפָּחָה לֹא מָצָא אֶת הָאוֹצָר הַזֶּה, זֶה מַרְאֶה שֶׁהַסִּפּוּר הוּא סְתָם אַגָּדָה וְשֶׁהָאוֹצָר לֹא קַיָּם?״

אִיזַק מֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ.

"אוּלַי עַד הַיּוֹם לֹא חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ מַסְפִּיק?״ הוּא אוֹמֵר. "אוּלַי זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהָאוֹצָר לֹא הִתְגַּלָּה? אֲבָל אֲנִי לֹא אֶתְיָאֵשׁ עַד שֶׁאֶמְצָא אֶת הָאוֹצָר. דּוֹדָה רִבְקָה אָמְרָה לִי בְּפֵרוּשׁ שֶׁהָיָה אוֹצָר. הִיא שָׁמְעָה אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה מִסָּבְתָא, וְסָבְתָא שָׁמְעָה אוֹתוֹ מִסָּבְתָא רַבְּתָא, וְדוֹדָה רִבְקָה אֲפִלּוּ אָמְרָה שֶׁאָסוּר לָנוּ לְסַפֵּר אֶת הַסּוֹד לַאֲנָשִׁים זָרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ הֵנָּה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹצָר.״

וִיקְטוֹר מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אִיזַק.

"אִיזַק,״ הוּא אוֹמֵר, "גַּם אִם אֲנִי טוֹעֶה וְיֵשׁ אוֹצָר, אֵין סִכּוּי שֶׁהוּא יִהְיֶה כָּאן, כִּי הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ בְּאֹהֶל מֹשֶה בִּכְלָל לֹא הָיָה קַיָּם כְּשֶׁסַּבָּא רְפָאֵל הִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם עִם הַשַּׂקִּים. יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה אָז עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים גָּרוּ רַק בֵּין הַחוֹמוֹת שֶׁל הָעִיר הָעַתִּיקָה. אַף אֶחָד לֹא חָשַׁב לָצֵאת מִשָּׁם. כֻּלָּם הִרְגִּישׁוּ בְּטוּחִים שָׁם מִפְּנֵי שׁוֹדְדִים, כִּי בַּלֵּילוֹת סָגְרוּ אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר וְהִצִּיבוּ שׁוֹמְרִים, וְכָכָה שׁוֹדְדִים לֹא יָכְלוּ לִפְרוֹץ פְּנִימָה.״

אִיזַק מַקְשִׁיב לְאָחִיו, אֲבָל לֹא מִשְׁתַּכְנֵעַ. אַחֲרֵי מָה שֶׁהַמּוֹרֶה אָדוֹן מֹשֶה עָשָׂה לוֹ, הַמְּנַהֵל הִבְטִיחַ לְאָבִיו שֶׁיְּסַלֵּק אֶת אָדוֹן מֹשֶה מִבֵּית הַסֵּפֶר. הַמְּנַהֵל לֹא קִיֵּם אֶת הַהַבְטָחָה. זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁיּוֹם־יוֹם, כְּשֶׁאִיזַק מַגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר וְנִתְקָל בַּמּוֹרֶה שֶׁפָּגַע בּוֹ, הוּא מְתַכְנֵן אֵיךְ לִנְקוֹם בּוֹ. לְמַעַן הַנְּקָמָה הוּא חַיָּב לְגַלּוֹת אֶת הָאוֹצָר וְלִרְכּוֹשׁ אֶת בֵּית הַסֵּפֶר, אֲבָל מָה לַעֲשׂוֹת שֶׁהָאוֹצָר אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה? עַד מָתַי הוּא יַמְשִׁיךְ לַחְפּוֹר?

הַזְּמַן חוֹלֵף, וַעֲדַיִן אֵין אוֹצָר.

אִיזַק כְּבָר לוֹמֵד בְּכִתָּה ו' בְּאוֹתוֹ בֵּית סֵפֶר דָּתִי, 'דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן'. בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ אֵינוֹ בֵּית סֵפֶר צִיּוֹנִי. לֹא מְדַבְּרִים בּוֹ עַל הַשְּׁאִיפָה לְהָקִים מְדִינָה יְהוּדִית, כְּמוֹ שֶׁהֶרְצְל חָלַם. בְּט"וּ בִּשְׁבָט הַמּוֹרִים לֹא מוֹצִיאִים אֶת הַתַּלְמִידִים לִנְטִיעוֹת, כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִים הַמּוֹרִים בְּבֵית סֵפֶר 'לֶמֶל' הַסָּמוּךְ. שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה צוֹפִים יַלְדֵי 'דּוֹרֵשׁ צִיּוֹן' בְּקִנְאָה בְּיַלְדֵי בֵּית סֵפֶר 'לֶמֶל', שֶׁצּוֹעֲדִים בְּשִׁירָה עִם שְׁתִילִים בִּידֵיהֶם. שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה הֵם חוֹלְמִים לִשְׁתּוֹל אִתָּם, וְהַמּוֹרִים שֶׁלָּהֶם לֹא מַרְשִׁים לָהֶם. וְהַשָּׁנָה אִיזַק מְקַבֵּל הַחְלָטָה.

"זְכַרְיָה,״ הוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, "נָכוֹן כָּתוּב בַּתּוֹרָה 'כִּי תָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ תְּחִלָּה'?״

"כָּתוּב,״ זְכַרְיָה מְאַשֵּׁר.

"אָז אִם אֲנַחְנוּ נִמְצָאִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לָמָּה אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים פֵּרוֹת יְבֵשִׁים בְּט"וּ בִּשְׁבָט כְּמוֹ בַּגּוֹלָה?"

"אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ,״ זְכַרְיָה מוֹדֶה.

"וְלָמָּה אֲנַחְנוּ לֹא יוֹצְאִים לִנְטִיעוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה?״

"אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדֵעַ,״ זְכַרְיָה נִרְאֶה מְהֻרְהָר.

"גַּם אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, וְלָכֵן הֶחְלַטְתִּי,״ אִיזַק מְדַבֵּר בְּשֶׁקֶט, כִּי אַחַד הַמּוֹרִים חוֹלֵף עַל פְּנֵיהֶם וְהוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁהַמּוֹרֶה יִשְׁמַע מָה הוּא מְתַכְנֵן. ״מָחָר, בְּט"וּ בִּשְׁבָט, אֲנִי מִצְטָרֵף לַנּוֹטְעִים שֶׁל 'לֶמֶל'. אִם אַתָּה רוֹצֶה, אַתָּה מֻזְמָן לְהִצְטָרֵף.״

"וְאִם הַמּוֹרִים יִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ וּנְקַבֵּל עֹנֶשׁ?״ זְכַרְיָה נִשְׁמָע מְבֹהָל.

"אִם יִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ, אָז אַגִּיד לָהֶם שֶׁזּוֹ מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה,״ אִיזַק אוֹמֵר.

"וְאִם יִתְּנוּ לָנוּ עֹנֶשׁ?״

"אֲנִי אַגִּיד שֶׁהָרַעֲיוֹן הָיָה שֶׁלִּי,״ אִיזַק אוֹמֵר.

עַד תּוֹם יוֹם הַלִּמּוּדִים מִצְטָרְפִים עוֹד שְׁנֵי חֲבֵרִים אֶל אִיזַק וְאֶל זְכַרְיָה. לְמָחֳרָת, יַחַד עִם יַלְדֵי בֵּית סֵפֶר 'לֶמֶל', הֵם צוֹעֲדִים וְשָׁרִים "כָּךְ הוֹלְכִים הַ־שּׁוֹ־תְלִים״. כַּאֲשֶׁר אֶצְבְּעוֹתָיו חוֹפְרוֹת בָּאֲדָמָה, אִיזַק מַרְגִּישׁ מְאֻשָּׁר. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יְקַבֵּל עֹנֶשׁ, אֲבָל הוּא בִּכְלָל לֹא חוֹשֵׁב עַל הָעֹנֶשׁ שֶׁמְּחַכֶּה לוֹ. הוּא שָׂמֵחַ לִהְיוֹת בֵּין הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת הַנּוֹטְעִים, וְגַם כַּאֲשֶׁר הַמְּנַהֵל נִכְנָס בְּכַעַס רַב לַכִּתָּה שֶׁלּוֹ, הוּא שָׁלֵם עִם מָה שֶׁעָשָׂה.

"אֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהַמּוֹרְדִים לָקוּם!״ טוֹן דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַמְּנַהֵל נִשְׁמָע חָמוּר, "וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמּוֹבִיל הַמֶּרֶד לָגֶשֶׁת אֵלַי.״

אִיזַק קָם. הוּא צוֹעֵד בְּעִקְבוֹת הַמְּנַהֵל. רֹאשׁוֹ זָקוּף, חִיּוּךְ שֶׁל גַּאֲוָה פָּרוּשׂ עַל שְׂפָתָיו. גַּם כְּשֶׁהוּא נִצָּב מוּל אַרְבָּעָה מוֹרִים שֶׁנּוֹעֲצִים בּוֹ מַבָּטִים מְאַיְּמִים, הוּא אֵינוֹ מִתְחָרֵט.

"יִצְחָק נָבוֹן!״ הַמְּנַהֵל נִשְׁמָע כְּמוֹ שׁוֹפֵט בְּבֵית מִשְׁפָּט, "הַאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּמַעֲשֶׂיךָ? הַאִם הוֹבַלְתָּ אֶת הַמֶּרֶד?״

"אֲנִי מוֹדֶה,״ אִיזַק עוֹנֶה בְּבִטָּחוֹן וּמַפְנֶה אֶת מַבָּטוֹ אֶל הַמּוֹרֶה הָאַשְׁכְּנַזִּי אָדוֹן גוֹלְדְשְׁטֵיין, הַיָּחִיד שֶׁנִּרְאֶה שֶׁלֹּא כּוֹעֵס עָלָיו, "אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁעָלֵינוּ לַחְגּוֹג אֶת ט"וּ בִּשְׁבָט בִּנְטִיעוֹת, כִּי זוֹ מִצְוָה מֵהַתּוֹרָה וַאֲנַחְנוּ חֵלֶק מֵעַם יִשְׂרָאֵל וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת חֵלֶק גַּם מִכָּל הָעִנְיָנִים הַלְּאֻמִּיִּים.״

אַתֶּם סַקְרָנִים לָדַעַת אִם אִיזַק קִבֵּל עֹנֶשׁ?

לֹא, הוּא לֹא קִבֵּל. מִי שֶׁנִּלְחַם לְמַעֲנוֹ הוּא הַמּוֹרֶה אָדוֹן גוֹלְדְשְׁטֵיין, שֶׁהָיָה הַמּוֹרֶה הֲכִי צִיּוֹנִי בְּבֵית הַסֵּפֶר. הוּא הִתְרַשֵּׁם מְאוֹד מֵאֹמֶץ הַלֵּב שֶׁל אִיזַק, שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת כָּל הָאַחְרָיוּת לַמַּעֲשֶׂה וְהֵסִיר אוֹתָהּ מִכִּתְפֵיהֶם שֶׁל חֲבֵרָיו. הוּא רָאָה בַּהִתְנַהֲגוּת הַזּוֹ הוֹכָחָה לְכֹשֶר הַמַּנְהִיגוּת שֶׁל אִיזַק, וְהָיָה לְאוֹהֵד שֶׁלּוֹ, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהָאַהֲדָה עוֹרְרָה קִנְאָה בְּלֵב חֲבֵרָיו שֶׁל אִיזַק.

"אַתָּה מִתְחַנֵּף אֵלָיו, וְלָכֵן הוּא מַפְלֶה אוֹתְךָ לְטוֹבָה,״ זְכַרְיָה וְהָאֲחֵרִים מַאֲשִׁימִים אֶת אִיזַק. פִּתְאוֹם, בִּמְקוֹם לְהָבִין שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן שׁוּם חֲנֻפָּה, אֶלָּא לְהֶפֶךְ, אִיזַק קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הָאַחְרָיוּת גַּם לַנְּטִיעוֹת שֶׁלָּהֶם, הֵם מִתְרַחֲקִים מִמֶּנּוּ וְהוּא מַמָּשׁ לֹא מֵבִין לָמָּה זֶה מַגִּיעַ לוֹ.