אחרי שארזתי
אֶמֶשׁ, אַחֲרֵי שֶׁאָרַזְתִּי כָּל שֶׁאָהַבְתִּי –
חֻלְצוֹת פִּשְׁתָּן,
תִּקְרוֹת גְּבוֹהוֹת,
חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים,
רֵיחַ שֶׁלְּאַחַר הַגֶּשֶׁם –
חָשַׁבְתִּי גַּם עַל קֹרֶט שְׁקִיעָה.
הֵן נוֹתַר בִּי שֶׁפַע שֶׁל רִיק
וּמִי כְּבָר יַרְגִּישׁ,
אֲבָל הִיא כְּבָר עָרְבָה לָהּ מֵעֵבֶר לָרֶכֶס,
מוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ כְּתָמִים שֶׁל תִּקְוָה
לִרְאוֹתָם בִּלְבַד.
ערמונים מסוכרים
סיציליה
זוֹכֵר אוֹתָךְ, סִיצִילְיָה.
חִלּוּפֵי הַמַּבָּטִים,
עִרְבּוּב הַטְּעָמִים,
אַרְכִיפֵּלַג הַנִּגּוּדִים שֶׁל מָחָר וְאֶמֶשׁ,
צְמֵאֵי חֵרוּת שְׁזוּפִים מִשֶּׁמֶשׁ.
בַּגֵּיהִנּוֹם שֶׁל הֵפַיְסְטוֹס,
בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁל טָאוֹרְמִינָה,
בִּכְחוֹל גִ'יאַרְדִינִי־נַאקְסוֹס,
בִּזְהַב אֵשׁ הָאֵטְנָה.
זוֹכֵר אוֹתָךְ, סִיצִילְיָה.
הַזְּמַן עָמַד מִלֶּכֶת בְּמֵצַר מֵסִינָה.
הִתְגַּנַבְתְּ כְּבַרְדְּלָס שֶׁל דִּי לַמְפֵּדוּזָה,
הִזְמַנְתְּ לִי אֶסְפְּרֵסוֹ, עֵירֻמָּה מִפּוֹזָה.
זוֹכֵר אוֹתָךְ, סִיצִילְיָה.
מִסִּינֵמָה פָּרָדִיסוֹ לְסִפּוּרֵי מַפְיוֹזָה.
זוֹכֵר אוֹתָךְ, סִיצִילְיָה.
רֵיחַ הַיַּסְמִין מֵעוֹרֵךְ,
הַבּוּגֶנְוִילְיָה לְבוּשֵׁךְ.
זוֹכֵר שֶׁבִּקַּשְׁתְּ: לֹא כְּרוֹמָאִי.
בָּךְ אֲנִי יָכוֹל לְהִתְנַהֵג כְּאִי,
לִזְרֹחַ מִיָּם, לִשְׁקֹעַ אֶל יָם,
לְהַבִּיט בְּהִתְפָּרְצוּת הַגַּעַשׁ,
לִרְווֹת מִמַּרְגָּרִיטַת תַּפּוּזֵי הַדָּם,
לִצְחֹק בְּקוֹל, לָשִׁיר בְּלַחַשׁ.
אֲנִי מַגִּיעַ, סִיצִילְיָה.
כְּמוֹ אַיְסְכִילוֹס בְּמַחֲזוֹתָיו
לָגַעַת בְּיִסּוּרַיִךְ,
כְּמוֹ סַלְוָטוֹרֶה קְוׇוזִימוֹדוֹ בְּשִׁירָיו
לְהַתִּיר אֲסוּרַיִךְ –
"נִדְקַר בִּידֵי קֶרֶן שֶׁל שֶׁמֶשׁ
וְתֶכֶף כְּבָר עֶרֶב" –
יוֹרֵד עַל אִיזוֹלָה בֶּלָה
לְרַעֲנֵן סוֹדוֹתַיִךְ.
בִּגְבִיעַ יֵין מַרְסָלָה –
עַד סוֹף הַלַּיְלָה
בִּזְרוֹעוֹתַיִךְ.
עם דייגי קסטל די טוּסָה
לסמדר
כָּךְ מָצָאתִי עַצְמִי בְּחֶבְרַת שְׁנֵי דַּיָּגִים סִיצִילְיָאנִים, מֵסֵב לְשֻׁלְחַן עֵץ יָשָׁן בְּמַעֲגַן הַדַּיִג שֶׁל קַסְטֵל דִּי טוּסָה – הָאֶחָד מְבֻגָּר, בֶּן גִּילִי, וְהַשֵּׁנִי, כְּכָל הַנִּרְאֶה וּלְפִי הַמַּרְאֶה, סַבָּא שֶׁלּוֹ. הַרְבֵּה לְשׂוֹחֵחַ עִמָּם לֹא יָדַעְתִּי, בְּעִקָּר הִקְשַׁבְתִּי לַמַּנְגִּינָה. הַדָּג עַל הָאֵשׁ הָיָה נִפְלָא, וּבְעוֹדִי מְמוֹלֵל חֲתִיכוֹת בָּשָׂר מְשֻׁבָּח, מַמָּשׁ בַּבִּיס הָאַחֲרוֹן, הִפְתִּיעַ אוֹתִי הַזָּקֵן: "אֱמֹר לִי, בָּחוּר, אַתֶּם הַיְּהוּדִים חֲכָמִים גְּדוֹלִים. אֵין לְךָ אֵיזֶה מִשְׁפַּט חָכְמָה לְנַדֵּב לָנוּ הַסִּיצִילְיָאנִים?" עֶצֶם קְטַנָּה נִתְקְעָה לִי בַּחֵךְ, וְתוֹךְ כִּחְכּוּחַ קָשֶׁה טָבוּל בִּמְבוּכָה, אָמַרְתִּי: "כְּשֶׁאוֹכְלִים דָּג עִם עֲצָמוֹת, אָסוּר לְזַלְזֵל גַּם בַּבִּיס הָאַחֲרוֹן". "כֵּן, כֵּן, זֶהוּ בְּדִיּוּק", הִתְרוֹמֵם הַזָּקֵן, עוֹלֵץ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב, שָׁלַף מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן שְׁתֵּי כּוֹסִיּוֹת וּבַקְבּוּק לֹא מֻכָּר, וּבְקוֹל חָרוּךְ מִמֶּלַח יָם חָתַךְ: "לְחַיֵּי הַבִּיס הָאַחֲרוֹן".
אי מקלט (אסופה)
מַסַּע הַלַּבָּה
מִתְּהוֹמוֹת אֶרֶץ עַד לֹעַ פֶּרֶץ.
זֵר נִיחוֹחוֹת מְשַׁכֵּר מִיַּיִן,
מִבְחַר קוֹצִים מְשַׂקֵּר עַיִן.
כָּל כּוֹבֵשׁ נָגַס וְנִמְלַט,
אִי ווּלְקָן – אִי מִקְלָט,
עַכְשָׁו כָּאן וְאֵינוֹ נִפְלָט.
אִי־סֵדֶר, אִי־צֶדֶק, אִי־הֲבָנָה,
גֵּאוּת וָשֵׁפֶל, שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה.
מִשְּׂרִידֵי זְחִיחוּת, יֻהֲרָה, גַּאֲוָה –
מַשְׁפִּילָה מַבָּט, כְּלוּאָה בַּעֲנָוָה.
אֵינָהּ רוֹמָן, אֵינָהּ נוֹבֵלָה,
סוּגָה יְחִידָה מִסּוּגָהּ,
פַּעַם מֵנֵץ, פַּעַם נוֹבֵל לָהּ,
בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה וְגַם בִּשְׁגָגָה.
אֱלוֹהִים עֲדַיִן לֹא בִּקֵּר בְּסִיצִילְיָה,
הַמָּוֶת שָׁם עוֹד חַי – טִיק טַק
מָלוּחַ, מַר, מְתַקְתַּק.
(וְגַם אִם הָרִקּוּד אִטִּי מִבְּעָבָר,
טַעַם הַגַּעֲגוּעַ לא חוֹלֵף,
וְהַקּוֹל, הַכֹּל, אוֹתוֹ הַדָּבָר).