לימונדה - מתוך לב רעב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לימונדה - מתוך לב רעב

לימונדה - מתוך לב רעב

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

אשכול נבו

אשכול נבו (1971) הוא נכדו של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל לוי אשכול, וקרוי על שמו. לאחר שנים של עבודה כקופירייטר במשרדי פרסום שונים, החליט להתמקד בכתיבה ספרותית. ספרו "ארבעה בתים וגעגוע" שתורגם וראה אור בצרפתית, זיכה אותו בפרס הספרותי הצרפתי ע"ש ריימונד ואלייר לשנת 2008 (הספר גם תורגם לאנגלית, איטלקית, גרמנית וערבית). בעקבות ספרו "נוילנד" היה מועמד לפרס ספיר לשנת 2011. ספרו "משאלה אחת ימינה" הפך מיד עם צאתו לרב מכר וזכה בפרס הזהב ובפרס הפלטינה של התאחדות הוצאות הספרים. ב-2014 זכה בפרס סטימצקי על ספרו "המקווה האחרון בסיביר". ספרים נוספים פרי עטו: "שלוש קומות", זמורה-ביתן, 2015, "הראיון האחרון", זמורה-ביתן, 2018, "גבר נכנס בפרדס", זמורה-ביתן, 2021, "לב רעב", זמורה ביתן, 2023. 

נבו מנחה סדנאות כתיבה עם המשוררת אורית גידלי והרצה בעבר ב"בצלאל".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yx9kj3p8

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

סיפור קצר מתוך "לב רעב" מאת אשכול נבו

אשה מגלה שהבן שלה ראה משהו שלא היה אמור לראות.

פרק ראשון

לא דיברנו על מה שקרה אפילו פעם אחת מאז.

בכלל, אחרי שהכול נגמר, אנשים עשו מאמץ גדול לשכוח.

*

מרגע שהוציאו את שנינו לחל"ת וסגרו לילדים את בתי הספר, גברי התחיל להסתובב בבית כמו איזה איי־רובוט ולחזור כל הזמן על אותו משפט: אנחנו חייבים לעשות מהלימונים לימונדה. אנחנו חייבים לעשות מהלימונים לימונדה.

בשבוע הראשון היה לו רעיון לשווק סדנאות און־ליין למשחק מול מצלמה. אין, זה בוננזה, הוא ניסה לשכנע אותי כדי להשתכנע בעצמו. כולם בבית מול המסכים כל היום, לכולם יש מצלמות בטלפון או במחשב, אנשים ימותו על זה.

מאמי, אל תגיד "אנשים ימותו", אמרתי לו, זה לא מתאים עכשיו. והוא התעצבן: למה את תוקעת לי מקלות? אמרתי "אנשים ימותו" רק לך. ברור שבפרסום אני לא אכתוב דבר כזה.

הפרסום היה פוסט שהוא העלה בעמוד הפייסבוק שלו.

במאי תיאטרון (זוכה פרס "קיפוד הזהב") מעביר סדנאות למשחק מול מצלמה.

אפשרות לליווי אישי או להשתלבות בקבוצה. מספר המקומות מוגבל.

הוא התלבט אם לשים תמונה של מצלמה או תמונה של עצמו, ובסוף (ידעתי) שם תמונה של עצמו. מלפני עשר שנים. הוא התלבט אם להשקיע כסף בקידום ממומן, ובסוף (ידעתי, ולכן לא אמרתי מילה, כדי שלא יאשים אותי אחר כך שבגללי זה לא הצליח) החליט לא להשקיע.

כי זאת לא תקופה להוצאות.

הפוסט קיבל הרבה לייקים וכמה שיתופים. אבל בפועל רק מישהי אחת התעניינה בהרשמה.

בחורה בת עשרים וחמש. וגם היא תכלס רצתה לפלרטט קצת עם אליל נעוריה ולא באמת להירשם.

*המשך העלילה בסיפור המלא*

אשכול נבו

אשכול נבו (1971) הוא נכדו של ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל לוי אשכול, וקרוי על שמו. לאחר שנים של עבודה כקופירייטר במשרדי פרסום שונים, החליט להתמקד בכתיבה ספרותית. ספרו "ארבעה בתים וגעגוע" שתורגם וראה אור בצרפתית, זיכה אותו בפרס הספרותי הצרפתי ע"ש ריימונד ואלייר לשנת 2008 (הספר גם תורגם לאנגלית, איטלקית, גרמנית וערבית). בעקבות ספרו "נוילנד" היה מועמד לפרס ספיר לשנת 2011. ספרו "משאלה אחת ימינה" הפך מיד עם צאתו לרב מכר וזכה בפרס הזהב ובפרס הפלטינה של התאחדות הוצאות הספרים. ב-2014 זכה בפרס סטימצקי על ספרו "המקווה האחרון בסיביר". ספרים נוספים פרי עטו: "שלוש קומות", זמורה-ביתן, 2015, "הראיון האחרון", זמורה-ביתן, 2018, "גבר נכנס בפרדס", זמורה-ביתן, 2021, "לב רעב", זמורה ביתן, 2023. 

נבו מנחה סדנאות כתיבה עם המשוררת אורית גידלי והרצה בעבר ב"בצלאל".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/yx9kj3p8

עוד על הספר

נושאים

הספר מופיע כחלק מ -

לימונדה - מתוך לב רעב אשכול נבו

לא דיברנו על מה שקרה אפילו פעם אחת מאז.

בכלל, אחרי שהכול נגמר, אנשים עשו מאמץ גדול לשכוח.

*

מרגע שהוציאו את שנינו לחל"ת וסגרו לילדים את בתי הספר, גברי התחיל להסתובב בבית כמו איזה איי־רובוט ולחזור כל הזמן על אותו משפט: אנחנו חייבים לעשות מהלימונים לימונדה. אנחנו חייבים לעשות מהלימונים לימונדה.

בשבוע הראשון היה לו רעיון לשווק סדנאות און־ליין למשחק מול מצלמה. אין, זה בוננזה, הוא ניסה לשכנע אותי כדי להשתכנע בעצמו. כולם בבית מול המסכים כל היום, לכולם יש מצלמות בטלפון או במחשב, אנשים ימותו על זה.

מאמי, אל תגיד "אנשים ימותו", אמרתי לו, זה לא מתאים עכשיו. והוא התעצבן: למה את תוקעת לי מקלות? אמרתי "אנשים ימותו" רק לך. ברור שבפרסום אני לא אכתוב דבר כזה.

הפרסום היה פוסט שהוא העלה בעמוד הפייסבוק שלו.

במאי תיאטרון (זוכה פרס "קיפוד הזהב") מעביר סדנאות למשחק מול מצלמה.

אפשרות לליווי אישי או להשתלבות בקבוצה. מספר המקומות מוגבל.

הוא התלבט אם לשים תמונה של מצלמה או תמונה של עצמו, ובסוף (ידעתי) שם תמונה של עצמו. מלפני עשר שנים. הוא התלבט אם להשקיע כסף בקידום ממומן, ובסוף (ידעתי, ולכן לא אמרתי מילה, כדי שלא יאשים אותי אחר כך שבגללי זה לא הצליח) החליט לא להשקיע.

כי זאת לא תקופה להוצאות.

הפוסט קיבל הרבה לייקים וכמה שיתופים. אבל בפועל רק מישהי אחת התעניינה בהרשמה.

בחורה בת עשרים וחמש. וגם היא תכלס רצתה לפלרטט קצת עם אליל נעוריה ולא באמת להירשם.

*המשך העלילה בסיפור המלא*