שזרתי אותךָ
לאורך שלוש־עשרה שנים
מחולקות לשבעים ושישה עמודים
פונטים מגוונים
צבעים משונים
חרוזים חורקים
ניתחתי אותך בכל עמוד ועמוד
איך הייתָ בי עוד לפני שהיית
בתוכי
איך כבר בעמוד הראשון
היית
חכם ממני
יודע איך לשחק עם המילים
ככה בדיוק
שיתאימו לשבעים ושישה עמודים.
16.10.09
עכשיו את ברשותו. מוכרחה לעשות כל דבר שהוא יגיד לך לעשות.
עכשיו את שלו. את חייבת לבצע כל פעולה שהוא יצווה עלייך לעשות.
את חייבת לחייך אליו בחזרה ולהתוודות על אהבתך בפניו כשהוא מתוודה על שלו בפנייך.
את חייבת לעמוד מולו, להסתכל לתוך עיניו, על גופו העירום, ולאט לאט להוריד את בגדייך מעלייך.
וכשהוא מתקרב אלייך, ומתחיל ללטף אותך, אסור לך להסגיר את הפחד שחבוי בך, אסור לך להירתע או לרעוד.
כי הוא לא אוהב לדעת שאת מפחדת.
עכשיו, כשהוא נכנס לחדר ודמותו הגדולה נכנסת למיטתך, אסור לך לדבר. רק להקשיב לו ולְמה שהוא אומר.
את חייבת להסתכל עליו בעניין ולהנהן מדי פעם כדי שידע שאת מקשיבה.
את חייבת לחייך אליו בבוקר ולעשות כאילו שום דבר מעולם לא קרה.
עכשיו את ברשותו. מוכרחה לעשות כל דבר שהוא יגיד לך לעשות.
עכשיו את שלו. חייבת לבצע כל פעולה שהוא יצווה עלייך לעשות.
עכשיו את שייכת לו, הגוף שלך שייך לו, עכשיו הוא יכול לעשות בך מה שהוא רוצה.
ואם את רוצה להתנגד או שבטעות נפלט לך "תפסיק", זה יכאב הרבה יותר.
30.10.09
הוא מסתכל בעיניה, ומחייך אליה.
היא יודעת שהוא יפגע בה, היא יודעת שזה אסור, אבל היא מסתכלת עליו בחזרה כמו מהופנטת.
הם יושבים זה מול זה, בהבעת פניו יכולים לראות איך הוא נדהם מיופייה האין־סופי, כאילו הייתה זאת הפעם הראשונה שראה אותה.
"אני מצטער", הוא לוחש אליה, והיא בתגובה רק מחייכת אליו וסולחת, שוב.
היא מקרבת את פיה אל אוזנו ולוחשת "זה בסדר" בפעם המי־יודע־כמה.
היא רוצה לספר לו עד כמה זה קשה לה, היא רוצה לספר לו איך בלילה היא בוכה, מרטיבה את הכר, היא רוצה להגיד לו עד כמה הוא פוגע בה, ולהגיד לו שהיא יודעת שזה לא מגיע לה, אבל היא לא רוצה לאבד אותו, היא לא מוצאת בה את הכוחות לסרב לו. היא לא מצליחה לעמוד בפניו, אף פעם לא.
28.11.09
את לא תהיי זאתי שמספרים עליה.
את יודעת מה את תהיי?
את תהיי הגוף.
את תהיי זאתי שהוא יבוא אליה כשהוא צריך "את זה".
את תהיי זאתי שהוא ינשק אותה ויחמיא לה וישמור עליה רק כדי לקבל עוד.
את תהיי זאתי שהוא לא יוכל לראות אותה בוכה, אבל את גם תהיי זאתי שהוא ילך ממנה ברגע שהיא תבכה.
את תהיי זאתי שתבקש ממנו להפסיק, והוא יצטער, אבל את גם תהיי זאתי שהוא ישאל אותה אחר כך "למה".
את תהיי זאתי שלא יכולה להיכנע לו, לרצונות שלו, לבקשות שלו. את תהיי זאתי החלשה, שלא מסוגלת להתנגד לו, שלא מוצאת בה את הכוחות להתנגד לו.
שזרתי אותךָ
לאורך שלוש־עשרה שנים
מחולקות לשבעים ושישה עמודים
פונטים מגוונים
צבעים משונים
חרוזים חורקים
ניתחתי אותך בכל עמוד ועמוד
איך הייתָ בי עוד לפני שהיית
בתוכי
איך כבר בעמוד הראשון
היית
חכם ממני
יודע איך לשחק עם המילים
ככה בדיוק
שיתאימו לשבעים ושישה עמודים.
16.10.09
עכשיו את ברשותו. מוכרחה לעשות כל דבר שהוא יגיד לך לעשות.
עכשיו את שלו. את חייבת לבצע כל פעולה שהוא יצווה עלייך לעשות.
את חייבת לחייך אליו בחזרה ולהתוודות על אהבתך בפניו כשהוא מתוודה על שלו בפנייך.
את חייבת לעמוד מולו, להסתכל לתוך עיניו, על גופו העירום, ולאט לאט להוריד את בגדייך מעלייך.
וכשהוא מתקרב אלייך, ומתחיל ללטף אותך, אסור לך להסגיר את הפחד שחבוי בך, אסור לך להירתע או לרעוד.
כי הוא לא אוהב לדעת שאת מפחדת.
עכשיו, כשהוא נכנס לחדר ודמותו הגדולה נכנסת למיטתך, אסור לך לדבר. רק להקשיב לו ולְמה שהוא אומר.
את חייבת להסתכל עליו בעניין ולהנהן מדי פעם כדי שידע שאת מקשיבה.
את חייבת לחייך אליו בבוקר ולעשות כאילו שום דבר מעולם לא קרה.
עכשיו את ברשותו. מוכרחה לעשות כל דבר שהוא יגיד לך לעשות.
עכשיו את שלו. חייבת לבצע כל פעולה שהוא יצווה עלייך לעשות.
עכשיו את שייכת לו, הגוף שלך שייך לו, עכשיו הוא יכול לעשות בך מה שהוא רוצה.
ואם את רוצה להתנגד או שבטעות נפלט לך "תפסיק", זה יכאב הרבה יותר.
30.10.09
הוא מסתכל בעיניה, ומחייך אליה.
היא יודעת שהוא יפגע בה, היא יודעת שזה אסור, אבל היא מסתכלת עליו בחזרה כמו מהופנטת.
הם יושבים זה מול זה, בהבעת פניו יכולים לראות איך הוא נדהם מיופייה האין־סופי, כאילו הייתה זאת הפעם הראשונה שראה אותה.
"אני מצטער", הוא לוחש אליה, והיא בתגובה רק מחייכת אליו וסולחת, שוב.
היא מקרבת את פיה אל אוזנו ולוחשת "זה בסדר" בפעם המי־יודע־כמה.
היא רוצה לספר לו עד כמה זה קשה לה, היא רוצה לספר לו איך בלילה היא בוכה, מרטיבה את הכר, היא רוצה להגיד לו עד כמה הוא פוגע בה, ולהגיד לו שהיא יודעת שזה לא מגיע לה, אבל היא לא רוצה לאבד אותו, היא לא מוצאת בה את הכוחות לסרב לו. היא לא מצליחה לעמוד בפניו, אף פעם לא.
28.11.09
את לא תהיי זאתי שמספרים עליה.
את יודעת מה את תהיי?
את תהיי הגוף.
את תהיי זאתי שהוא יבוא אליה כשהוא צריך "את זה".
את תהיי זאתי שהוא ינשק אותה ויחמיא לה וישמור עליה רק כדי לקבל עוד.
את תהיי זאתי שהוא לא יוכל לראות אותה בוכה, אבל את גם תהיי זאתי שהוא ילך ממנה ברגע שהיא תבכה.
את תהיי זאתי שתבקש ממנו להפסיק, והוא יצטער, אבל את גם תהיי זאתי שהוא ישאל אותה אחר כך "למה".
את תהיי זאתי שלא יכולה להיכנע לו, לרצונות שלו, לבקשות שלו. את תהיי זאתי החלשה, שלא מסוגלת להתנגד לו, שלא מוצאת בה את הכוחות להתנגד לו.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
