מארז אריזונה ונג'נס
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מארז אריזונה ונג'נס

מארז אריזונה ונג'נס

4.2 כוכבים (298 דירוגים)

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

*6 ספרים במארז*

*אריזונה ונג'נס 1 - בישופ*

ברוכים הבאים לקבוצת אריזונה ונג'נס – נבחרת ההוקי הכי לוהטת שיש.
הם מעלים את הקרח באש, עד שסטוץ אקראי עם הבת של המאמן מקפיא לאחד השחקנים את המחליקיים.

קוראים לי בישופ סקוט ואני אחד הקפטנים של אריזונה ונג'נס. לא רע בכלל, נכון? 
באתי לפתוח דף נקי בקבוצה בליגת ההוקי הלאומית עם שחקנים תותחים, מאמן אימתני, עיר חדשה וחוזה משתלם. אני מחכה בקוצר רוח להראות לקבוצה הקודמת שלי מה הם הפסידו כשוויתרו עליי. 
אבל קודם כול, אני מחליט לעשות סיבוב ברים בעיר לפני שהעבודה הקשה מתחילה. מתברר שהבחורות באריזונה שוות בטירוף ומתמזל מזלי לפגוש מישהי שמחפשת בדיוק את מה שאני מחפש: סקס לוהט ונוטף תאווה, בלי מחויבות ובלי לדעת פרטים מיותרים זה על זה.
למחרת כשאני מגיע להיכל הקבוצה, אני נדהם לפגוש את האישה שהעיפה לי את המוח – תרתי משמע – כי לא הפסקתי לחשוב עליה ברגע שהיא יצאה מהמיטה שלי. עכשיו מתברר שהיא עובדת באחד ממשרדי ההנהלה. 
תוך זמן קצר אני קולט במי מדובר. ברוק פרון, בתו של המאמן החדש שלי. לא עוברת דקה ואנחנו כבר מתמזמזים כאילו אין מחר, אבל בדיוק אז אבא שלה – הבוס שלי – נכנס ותופס אותנו על חם, ולפני שאני מספיק להוציא מילה מהפה, ברוק מציגה אותי בתור הארוס שלה.
ומאותו הרגע  כל החיים שלי מתהפכים. 
***
חמישה כוכבים – בישופ הוא ספר משעשע, סקסי ולגמרי מספק חוויית קריאה מחשמלת. אני מתה כבר להכיר את כל שחקני ההוקי האחרים בסדרה הזו ומחכה בקוצר רוח לשאר הסיפורים בסדרה.
Book Bitches Blog
זה ספר קליל, כיפי, עם כתיבה משובחת ודיאלוגים מרתקים. קל להתחבר לגיבורים ויש המון אינטראקציה שנונה עם דמויות המשנה. לא יכולה לחכות לספרי ההמשך.
Cocktails & Books
הפרי האסור תמיד מפתה יותר! בנקודת הפתיחה של סדרת ההוקי החדשה של סוייר בנט – אריזונה ונג'נס –  אנחנו נחשפים לסיפורו של בישופ. הדמויות מרתקות, שנונות ולוהטות! חמישה כוכבים מנצנצים.
Thoughts of a Blonde
אם אתם אוהבים רומנים על שחקני הוקי לוהטים, לא תוכלו לקבל משהו טוב יותר מהסדרה של סוייר בנט.
Story Lover's Society

סוייר בנט זכתה בפרסים רבים על עבודתה וספריה העפילו לרשימות רבי־המכר המובילות של הניו יורק טיימס, אמזון, יו־אס־איי טודיי ועוד... בישראל תורגמה סדרת שוגר דדי שהפכה לסנסציה מסחררת וסחפה אחריה אלפי קוראים. 

*אריזונה ונג'נס 2 - אריק*

רומן סקסי ומהפנט! התאהבתי בדמויות מהעמוד הראשון ואריק יגרום לכם להתעלף. אני מחכה בקוצר רוח לספרים הבאים בסדרת אריזונה ונג'נס – כוכבי ההוקי של סוייר בנט הם האובססיה החדשה שלי.      
דבני פרי, מחברת רבי־המכר של היו־אס־איי טודיי
***
קבוצת אריזונה ונג'נס מפתחת מוניטין על הקרח בתור אחת הקבוצות המובילות, אלא שהמוניטין של אחד השחקנים מחוץ לזירה עלול למנוע ממנו להבקיע ברגע האמת...
אני נהנה בטירוף בזירת הקרח ומחוצה לה בחברת השחקנים של אריזונה ונג'נס. אנחנו אולי קבוצה חדשה בליגה הבכירה, אבל אחרי שגרפנו כמה ניצחונות מוחצים, כולם יודעים שצריך להיזהר מאריק דאלבק – ממני.
יש רק אדם אחד שלא חושב שאני משהו מיוחד. קוראים לה בלו גרדנר והיא דיילת במטוס הפרטי של הקבוצה. הייתי שמח להרקיע איתה שחקים, הבעיה היא שחוץ מלהגיש לי קפה פושר היא לא שמה עליי קצוץ. 
חבריי לקבוצה נקרעים מצחוק מהיחס שלה כלפיי, כי אחרי הכול, אנחנו רגילים לעובדה שנשים עומדות בתור כדי להיות איתנו.
כשנתקלתי בבלו על הקרקע, הופתעתי לגלות שבזמנה הפנוי היא מטפלת במסירות באחיה הנכה, בילי. מתברר שבבחורה הזו יש הרבה יותר רבדים משהעליתי בדעתי קודם. שכבות שאני רוצה לקלף ולראות מעבר. התחושה הזו זרה לי.
אבל לפני הכול אני חייב למצוא דרך להמס את המבט המקפיא שלה. 
בכל פעם שהיא רואה אותי, אני מרגיש את הסלידה. ועד כמה שאני מנסה להעמיד פנים שלא מפריע לי היחס המנוכר שלה, אני לא מסוגל להתעלם מהעובדה שאני נמשך אליה בטירוף. 
***
אריק הוא הספר השני בסדרת שחקני ההוקי הלוהטים אריזונה ונג'נס. זהו רומן משונאים לאוהבים, סקסי, חצוף ומרגש, שבו הגיבורים אריק ובלו מוצאים זה את זה. קדם לו הספר בישופ, שהפך במהרה לרב־מכר מסחרר וקצר ביקורות נלהבות.  

*אריזונה ונג'נס 3 - לג׳נד*

כל ספר בסדרה הזאת הוא סקסי, מרגש ועמוק יותר מקודמו... סוייר בנט היא סופרת שאקנה כל דבר שהיא תכתוב בלי לחשוב פעמיים
Rochelle’s Reviews
***
צחקתי, בכיתי, התחרמנתי וחייכתי לאורך כל המסע של לג'נד אל ליבה של פפר. הספר הזה המס אותי!
Two Bookpushers
***
אריזונה ונג'נס היא נבחרת ההוקי החדשה והלוהטת ביותר בליגה, אבל אפילו השוער הכי שווה בקבוצה לומד שגם השחקנים הטובים ביותר צריכים מישהו – או מישהי – שיציל אותם מעצמם.

הוונג'נס היא מכונה משומנת. היא אולי קבוצה חדשה, אבל כבר בדרך לזכות באליפות.
ההערצה כלפיי היא בלתי נתפסת – אין אוהד הוקי אחד שלא מכיר את השם לג'נד ביי. ובתור שחקן מוביל, אני לא יכול לומר שאני סובל מההטבות הנלוות לאור הזרקורים.
בדרך חזרה הביתה ממכון הכושר, מנורות חג צבעוניות וצעקניות מסנוורות אותי. כרגיל, השכנה החתיכה שלי פפר ננטייס הגזימה עם הקישוטים. אבל בדיוק כשאני מתחיל להשתגע ועומד לנזוף בה, משהו אחר תופס את תשומת ליבי... מתברר שסנטה קלאוס השאיר לי מתנה, ולא מהסוג שציפיתי לו.
כשהחיים שלי מקבלים תפנית לא צפויה, אני מבין שיש בפפר הרבה מעבר למה שנראה לעין. נכון, היא מהממת. אבל גם מטריפה את הדעת והטעם שלה בעיצוב קצת... אקסצנטרי.
אבל מתחת לאופי הנינוח והקליל מסתתרים נחישות אמיצה ולב זהב. ולפני שאני מבין מה קורה, אני מתאהב בה.
עד מעל לראש.
פפר היא בדיוק האישה שמעולם לא ידעתי שאני צריך.
עד עכשיו. 
***
לג'נד הוא הספר השלישי בסדרת שחקני ההוקי הלוהטים אריזונה ונג'נס. זהו רומן משונאים לאוהבים, סקסי, נועז וסוחף, שבו הגיבורים לג'נד ופפר מוצאים זה את זה. קדמו לו הספרים בישופ ואריק שהפכו במהרה לרבי־מכר וקצרו ביקורות נלהבות. 

*אריזונה ונג'נס 4 - דקס*

"הכימיה בין דקס וריגן אדירה! נהניתי מהסערה הרגשית שדקס עבר כשחש דברים שהוא לא היה אמור להרגיש כלפיה. אני לא רוצה להסגיר שום דבר, אבל תדעו שיש רגעים לוהטים וסקסיים ברמות וגם כמה רגעים שבהם טישו הוא חובה."
Nadine is Obsessed with Books –
***
"נהניתי בטירוף מהסיפור הזה שכולו 'מידידים לאוהבים' ו'רומן עם החבר הכי טוב של האח הגדול'. הדמויות ממש קפצו מן הדף והרגשתי שאני עם כולם במשחקים ובמסיבות הקבוצה. אהבתי גם שהסופרת נוגעת בנושאים רציניים ועמוקים ופורטת על נימי הלב בצורה יפהפייה."
Iscream Books –

***

קוראים לי דקס מונהאן והוקי הוא התשוקה שלי. 
כדי להצליח בספורט הזה צריך לקרוע את התחת 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. מעולם לא היה לי קשה להתמקד בקריירה, אבל כשהעבר שלי דופק בדלת, אף אימון לא יכול להכין אותי למה שמחכה בצידה השני.
ריגן מיילס הייתה כמו אחות קטנה בשבילי. כשאסון משותף מפגיש בינינו אחרי כמה שנים, אני נדהם לגלות עד כמה היא השתנתה. הילדה הקטנה והמגושמת שנהגה לרדוף אחריי ואחרי אחיה נעלמה. במקומה עומדת מולי בחורה יפהפייה, שמקשה עליי להתרכז בכל דבר אחר.
מתברר שהיא בצרות והמוצא היחיד שאני יכול להציע לה הוא להתחתן.
היא אפילו לא מהססת לפני שהיא מסכימה.
לכאורה, הכול סגור. אנחנו מתחתנים, היא עוברת לגור איתי באריזונה והקשר בינינו הוא אפלטוני, כמובן – למראית עין בלבד.
אבל המלכוד?
בחיים לא חשבתי שאתאהב ככה באחותו של החבר הכי טוב שלי.
***
דקס הוא הספר הרביעי בסדרת שחקני ההוקי הלוהטים אריזונה ונג'נס. זהו רומן סקסי, נועז וסוחף, שבו הגיבורים דקס וריגן מתאהבים כנגד כל הסיכויים. קדמו לו הספרים בישופ, אריק ולג'נד, שהפכו במהרה לרבי־מכר וקצרו ביקורות נלהבות. 

*אריזונה ונג'נס 5 - טאקר*

"סוייר בנט לוקחת אותנו לרכבת הרים רגשית, סקסית ומסעירה. ספר אחר לגמרי מחבריו לסדרה, שיישאר בליבכן הרבה אחרי העמוד האחרון!"
TJ Loves to Read

"אני רוצה לעמוד ולמחוא כפיים לסופרת! טאקר הוא גיבור מהמם, והמסע שלו ושל נורה מהרס עצמי לגאולה לוהט ומטלטל." 
Bookgasms Book Blog

שום דבר אצלי לא היה בסדר.
חמישה־עשר חודשים חלפו מאז אותו יום ארור, כשהמטוס שהטסתי התרסק ואיתו החיים שלי. 
חבול ופצוע, נאלצתי לראות את ארוסתי גוססת בייסורים איטיים, וזה שבר אותי לחלוטין.
לא רציתי לחיות. לא רציתי לנשום. לא רציתי כלום.
חוץ מלשחק הוקי. 
רק שם נעלמו הזיכרונות הנוראים והצלחתי להימלט מהכאב. 
מחוץ לזירת הקרח, איבדתי שליטה. 
איבדתי את הכיוון בחיי והקריירה שלי עמדה בסכנה. 
בעקבות סדרת החלטות גרועות, הוצבו בפניי שתי אפשרויות – ללכת לטיפול או לעזוב את הקבוצה. 

הבעיה הייתה נורה ויין. המטפלת היפהפייה והלא שגרתית שלי. 
לא האמנתי בכל הקשקושים האופטימיים שהבחורה הזאת ניסתה למכור לי. מה היא הבינה בכלל באובדן כמו זה שעבר עליי? מה היא הבינה בכלל בקושי במציאת אושר אחרי שאיבדת את האדם הכי יקר לך בעולם?

התברר שהיה לי הרבה מה ללמוד ושהיא בדיוק האישה שתצליח לפרוץ את החומות שהקמתי סביבי.

שום דבר אצלי לא היה בסדר.
אבל לראשונה זה זמן רב, ידעתי שזה ישתנה.

***

טאקר הוא הספר החמישי בסדרת שחקני ההוקי הלוהטים אריזונה ונג'נס. זהו רומן מרגש, סוער וסוחף, שבו טאקר פוגש בנורה המצילה אותו משיברון הלב והייאוש, והם מתאהבים כנגד כל הסיכויים.
קדמו לו הספרים: בישופ, אריק, לג'נד ודקס, שהפכו במהרה לרבי־מכר וקצרו ביקורות נלהבות בעולם ובישראל. 

*אריזונה ונג'נס 6 - דומיניק*

בניתי את עצמי מאפס. 

גדלתי במערכת האומנה ומגיל צעיר למדתי להילחם בכל הכוח כדי להשיג את מבוקשי. בין אם כשהקמתי את החברה הראשונה שלי תוך כדי הלימודים באוניברסיטה, כשהרווחתי את מיליארד הדולר הראשונים או כשרכשתי נבחרת ספורט מקצוענית. 

תמיד ידעתי להשיג כל מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה.

עד עכשיו.

וילו מונהאן היא בחורה עצמאית, נועזת ופצצה ברמות־על. היא גם נהנית מאוד לחסום את כל החיזורים שלי. אחותו הקטנה של אחד השחקנים הכוכבים שלי מסקרנת אותי מאוד. אף על פי שהיא הסכימה להתמסר אליי בגופה, היא מהססת להתקדם לשלב הבא. ועכשיו מוטלת עליי המשימה להבין למה.

החלטתי להתייחס לתשוקה שלי כלפי וילו כמו שאני מתייחס לכל דבר בחיים האלה – בעקשנות, בנחישות ובתועפות קסם גברי שרק דומיניק קרלסון יודע לפזר. אבל לקנות קבוצת הוקי, לבנות אותה מאפס ולהביא אליפות זו משימה פשוטה בהרבה מאשר לכבוש את ליבה של וילו.

הבעיה היא שאני לא טיפוס שמוותר.

וילו מונהאן... הלך עלייך.

***
דומיניק הוא הספר השישי בסדרת שחקני ההוקי הלוהטים אריזונה ונג'נס. קדמו לו הספרים: בישופ, אריק, לג'נד, דקס וטאקר, שהפכו במהרה לרבי־מכר וקצרו ביקורות נלהבות בעולם ובישראל. 

פרק ראשון

1

בישופ

אני רואה אותה והכול נגמר מבחינתי.

לפחות הערב, בכל מקרה.

"אני אחזור," אני ממלמל אל דקס ומתרחק מהבר, לוקח את הבירה שלי ברגע האחרון.

אני מפלס את דרכי בדחיקת מרפקים בין הקהל המלא ביאפים בני עשרים ומשהו, שבאו לנצל את הדקות האחרונות של ה"הפי האוור", ועיניי נעוצות בה. איך אפשר שלא כשהשפתיים הרטובות והמלאות עוטפות קשית שמציצה מתוך קוקטייל פירותי למראה, ומעלות במוחי תמונות פרועות שבהן הן עוטפות את הזין שלי?

לפני שאני מספיק להגיע אליה, גבר אחר — שאני משוכנע ששקוע באותן מחשבות זימה כמוני — ניגש אליה וחוסם את שדה הראייה שלי. נהמה בלתי רצונית בוקעת מחזי ואני לופת את בקבוק הבירה חזק מכפי שצריך. עוד תמונות מציפות את מוחי, ואני מדמיין את עצמי שובר את הבקבוק על ראשו של המזדיין. בשלב זה אני מבין שפשוט אגרור אותה למאורה שלי כמו איש מערות.

"לא, תודה," אני שומע אותה אומרת כשאני עובר מאחוריה.

"את מתכוונת לסרב למשקה חינם?" שואל האיש בתדהמה.

"אני יכולה לקנות לעצמי," היא עונה לו ויונקת ארוכות מהקשית שלה, לחייה שוקעות מעט והזין שלי זז.

אני ניגש אל צידה השני, מניח את הבירה על הבר ומשעין עליו את המרפק שלי. היא מפנה את ראשה אליי ועיניה ננעצות בי. פאק, העיניים שלה מדהימות — צבע זהוב שהבחנתי בו קודם מהצד השני של הבר. גם באור העדין שמספקים שלטי הבירה מניאון, הן כמעט זוהרות. שמתי לב לזה ולשערה הארוך בצבע שוקולד, שגולש על גבה החשוף באדיבות החולצה הסקסית שהיא לובשת. רגליה ארוכות והקימורים בלתי נגמרים. שדיים, מותניים, ישבן — הכול מדהים.

התוכנית המקורית הייתה שגם אני אציע להזמין אותה לשתות, אבל ברור שזו לא הדרך להגיע לליבה של האישה הזאת.

"מה אפשר להציע לך חוץ ממשקה כדי לגרום לך לדבר איתי?" אני שואל אותה.

האיש מעברה השני מגחך, אבל מתברר שהשאלה הכנה שלי מזכה אותי בנקודות. היא מרימה את ראשה, בוחנת אותי לרגע ועונה, "קראת ספרים טובים לאחרונה?"

פאק, אני לא ממש טיפוס שקורא.

אני מנענע את ראשי בחיוך מתנצל. "מצטער, זה לא הקטע שלי."

"לא מזמן סיימתי לקרוא שוב את הרוזן ממונטה כריסקו," אומר הבחור השני ומתקרב אליה. אני נהנה לראות את השעשוע שמבזיק בעיניה, לפני שהיא מסובבת את צווארה לכיוון השני כדי להקדיש לו תשומת לב.

אני מזהה פתח ועושה מהלך, מביט מעל עורפה לכיוונו ומתקן את השגיאה שלו, "קוראים לספר הרוזן ממונטה כריסטו."

האישה המהממת שאני נחוש לקחת הביתה הערב מסתובבת שוב אליי. מבטי חוזר אליה ואני מחייך. "קראתי את הספר בתיכון. יש לי זיכרון טוב, כך שנוכל לדבר עליו אם תרצי."

"התכוונתי למונטה כריסטו," פולט האיש כמעט בבהלה, אבל היא לא חוזרת להביט בו.

במקום זאת, היא מושיטה אליי יד מטופחת להפליא. "אני ברוק."

"בישופ," אני משיב ולוחץ את ידה. משהו בתוכי אומר לי שהיא לא תוקסם אם אנשק את ידה.

לזכותו של הבחור השני ייאמר, הוא יודע שהובס ולכן מתמוסס בין הקהל.

אני מצביע אל הכיסא שלידה ושואל, "אכפת לך שאצטרף אלייך?"

"בשמחה," היא אומרת בנועם ומסתובבת קלות כדי להביט בפניי, פותחת את רגליה ומשכלת אותן שוב בלי לטרוח למשוך כלפי מטה את החצאית הקצרה והשערורייתית שהיא לובשת. החצאית שחורה ושזורה חוט כסף מנצנץ, והחולצה הכסופה שהיא לובשת חושפת זוג שדיים מדהימים. שמתי לב אליהם כשראיתי אותה לראשונה ומאז שבאתי לעמוד לצידה, העיניים שלי דבוקות באדיקות לפניה. היא יודעת שהם נראים נפלא ושכבר הסתכלתי.

"את כאן לבד?" אני שואל אותה כי אף על פי שזה לא יוצא דופן, רוב הנשים שלבושות ככה יוצאות בקבוצה לערב של בילוי בעיר.

"האמת שהייתי אמורה לפגוש עמיתה לעבודה הערב, אבל היא סימסה לי לפני כמה דקות שמשהו צץ והיא לא תוכל להגיע."

מתאים לי.

"הבנתי," אני אומר ומרים את הבירה לעברה. "אני מקווה שאצליח לשעשע אותך היטב בהיעדרה. אז מה חשבת על הרוזן ממונטה כריסטו?"

ברוק צוחקת ומרימה את המשקה כדי להשיק את הכוס בבקבוק שלי. "האמת שאני לא מתה על קלאסיקות. אני יותר טיפוס של ירחוני אופנה."

אופנה אני מבין מצוין. יצאתי עם מספיק נשים ושילמתי על לא מעט תיקים ונעלי מעצבים, לכן אני יודע שברוק בקטע של סחורה באיכות גבוהה במיוחד. עם זאת, הסירוב שלה לאפשר לגבר להזמין אותה לשתות מלמד שהיא גם עצמאית, לכן אולי היא לא תרצה שמישהו יקנה לה את הדברים האלה.

האמת שגם אני לא רציתי לקנות דברים יקרים לנשים שיצאתי איתן. עשיתי את זה כנראה כמעין הבעת תודה וזה היה משהו שהן רצו. עשיתי את זה תוך ידיעה ברורה של המשמעות מבחינתן. הנשים שאני יוצא איתן — ורוב הספורטאים המקצועיים יוצאים איתן — מעוניינות בסגנון החיים המפואר שאני יכול לספק, ומטפחות תקוות גדולות שיום אחד הוא יהפוך לעניין קבוע עבורן.

ככה זה.

"אז ממה מתפרנסת טיפוס של ירחוני אופנה?" אני שואל ויוזם שיחה שאני מקווה כי תצית חיבור שיוביל לכך שאזיין אותה בהמשך הערב.

החיוך שלה לא מבויש או פלרטטני, אלא ישיר כמו מבטה. "אני מארגנת אירועים. ואתה?"

"נשמע מגניב," אני אומר, אם כי אין לי מושג מה המשמעות של זה בכלל.

היא מושכת בכתפיה. "את זה עוד נראה. עברתי לכאן לא מזמן."

מוזר. גם אני.

עכשיו יגיע העיתוי המושלם להדהים את האישה בעובדה שאני שחקן הוקי מקצועי, ושעברתי לכאן לא מזמן כדי להצטרף לקבוצה שקיבלה זיכיון חדש — אריזונה ונג'נס. ואם זה יכניס אותה למיטה שלי מהר, מצוין.

אני שולח מבט מהיר על פני הבר, אל המקום שבו השארתי את דקס, חברי לקבוצה שהצטרף אליי בפיניקס אחרי שעזבנו את הניו יורק וייפרס. הוונג'נס היא הקבוצה הראשונה שנוספה לליגה בשמונה־עשרה השנים האחרונות ואני לא מתלהב במיוחד להיות כאן. מאחר שהשנה הווייפרס נחושים לעשות את המוות לקרוליינה קולד פרי עד שיזכו באליפות, פתאום המעבר מערבה לקבוצה בשלבי הקמה לא שימח אותי. כך שלהזדיין עם היצור המהמם הזה הלילה — זו תהיה דרך מצוינת לסיים את חופשת הקיץ לפני תחילת מחנה האימונים.

דקס מדבר עם מישהי. הוא רוכן אליה בקרבה אינטימית ונראה שהמזל ישחק לו הערב. עיניי שבות אל ברוק ואני מחליט למנף את מעמדי ככוכב כדי לקדם את העניינים. אם תחושת הבטן שלי לגבי הבחורה הסקסית הזאת נכונה, מחכה לי ערב ארוך.

לפני שאני מספיק להגיד לה שאני חלוץ ימני מדהים, היא רוכנת אליי ומניחה יד על ירכי. אני בולע את הרוק והנימה הפתיינית בקולה מקפיאה אותי. נדמה שעיניה זוהרות באור זהוב. "כן?"

"אדבר בכנות," היא ממלמלת בקול גרוני עמוק. "באתי לכאן הערב כדי לבלות קצת. אני מתגעגעת הביתה, לא מרגישה במיטבי ולא מכירה כאן אף אחד חוץ מעמיתה לעבודה שפגשתי היום והבריזה לי. שתיתי שלושה דאקירי ומתחשק לי להתפרע. בא לך לצאת מכאן?"

אלוהים אדירים. הרגע זכיתי בכל הקופה. הבחורה הכי שווה ומהממת בבר, ולא הייתי צריך להשקיע טיפת מאמץ חוץ מלזכור את הרוזן ממונטה כריסטו. עיניי נודדות אל כוס המשקה שלה. "שלוש כאלה?"

"אני לא שיכורה," היא אומרת ומתחילה למשוך את ידה ממני.

ידי סוגרת על ידה ומצמידה אותה אל ירכי. שריריי מתכווצים תחת המגע שלה. "לא אמרתי שאת שיכורה, ואני חושב שאדע את זה בקרוב ברגע שתרדי מהכיסא ותתחילי ללכת. אני פשוט רוצה לוודא שלא תתעוררי עם חרטות."

נראה שהיא בסדר. הדיבור שלה ברור והשיחה מהירה וטבעית. יש נשים שהיו מתמוטטות אחרי שלוש כוסות. אחרות לא יושפעו כל כך.

"אני אף פעם לא מתחרטת," היא אומרת וזוקרת את סנטרה.

אני מביט בה לרגע, אומד את האמת במילותיה ואת הצורה שבה היא מביטה בי בלי למצמץ. אין דבר שאני רוצה עכשיו יותר מאשר ללכת הביתה עם האישה הזאת ולגרום לה לגמור שוב ושוב.

אבל יותר מזה, משום מה אני לא רוצה שהיא תתחרט.

לבסוף, אני לוחץ קלות על ידה בעודי קם מהכיסא ועוזר לה להתרומם מהכיסא שלה. "בואי נצא מפה. אני רק אודיע לחבר שלי שאני הולך, ואז כולי שלך להמשך הערב."

"מושלם," היא אומרת ומחייכת אליי חיוך מסנוור בתגובה. אלוהים, השיניים שלה מושלמות כמו שאר הגוף שלה. אני מחכה כבר להרגיש אותן שורטות את הזין שלי, כי אני בהחלט מתכוון להשתמש בשיניים שלי עליה.

אני נושך את השפה התחתונה שלי, בתקווה שהכאב ימנע ממני לגמור, תופס במותניה של ברוק ומנסה להאט את תנועותיה כשהיא רוכבת עליי.

אני מוכרח להודות שלא הייתי בטוח לגבי האופי שלה במיטה. היא הציעה לי לשכב איתה ולא הנידה עפעף כשאמרתי שנלך אליה ולא לדירה שלי מאחר שדקס — שהוא גם השותף שלי לדירה — תבע ראשון את הדירה שלנו לעצמו הלילה. אבל במכונית שלי היא אמרה בביישנות שאין לה קונדומים ושהיא צריכה לעצור בדרך. לא חששתי להגיד לה שאני מסודר, כי איזה בחור רווק שמכבד את עצמו לא יהיה מוכן לפעולה?

מתברר שהאומץ שלה בחיפוש אחר סטוץ לא ממש היתרגם לחדר המיטות. היא הייתה כמעט ביישנית בהתחלה כשהתחלנו להתמזמז אבל כשהתפשטנו, היא התחככה באצבעותיי עד שגמרה בפעם הראשונה. ברוק משכה חזק בשערי וגנחה בפורקן פראי כשאמרה, "אני רוצה את זה שוב." לכן תקפתי את הדגדגן שלה, והפעם עם הפה שלי, בשעה שאצבעותיי גירו את הכוס הרטוב שלה. היה לה טעם מדהים והקולות שהוצאתי ממנה היו אדירים.

לפני שהצלחתי לגרום לה לגמור בפעם השנייה, היא הדפה אותי ודרשה שאשכב על הגב. תוך כמה רגעים היא הלבישה קונדום על הזין שלי ורכבה עליי בכל הכוח.

עד כמה שידעתי שיהיה מדהים כשאגיע לאורגזמה, לא רציתי שזה ייגמר — תרתי משמע — בעקבות המאמצים שלה.

לא הפעם, בכל מקרה.

אני רוצה להיות זה שיגרום לה לגמור בפעם השנייה, והקפיצות שלה על הזין שלי בשילוב השפשוף הנמרץ של האצבעות בין רגליה לוהטים ברמות, אבל לוקחים ממני את תחושת השליטה.

השרירים בזרועותיי, בחזי ובגבי מתכווצים כשאני מרים אותה מעליי. אני מתעלם מזעקת ההפתעה שלה ולאחריה יבבה על שגזלתי ממנה את האורגזמה, והופך אותה על הבטן. ידי צוללת בין רגליה ואני מכניס לתוכה שתי אצבעות.

אלוהים, היא רטובה ומגיבה מאוד.

אני זז ועומד מאחור, מושך אותה לעמוד על ידיה ועל ברכיה לפני שאני חודר שוב לתוכה. ברוק צורחת בעקבות הפלישה והזין שלי נכנס עמוק מאוד. היא מקשתת את גבה, מניפה את ראשה ושערה הרך שהשתוקקתי לחפון באגרופי גולש על גבה.

היא זזה מעט ואחת מכתפיה נשמטת. היא משתנקת ואני רוכן מעט שמאלה, בלי להפסיק לרגע את החדירות המהירות.

"אה־אה־אה," אני נוזף בה בעדינות לפני שאני מפליק לישבנה. "תרחיקי את האצבעות מהדגדגן החמוד שלך."

היא גונחת ושומטת את ראשה, כך שהוא מונח על המזרן. הכניעה המיידית שלה לדרישתי גורמת לביצים שלי להתכווץ ואני תוהה מה עוד אוכל להשיג ממנה. אני מניח את ידיי על מותניה ומתחיל לרכוב עליה חזק. היא מושיטה זרוע וכף ידה פרושה על מראשות המיטה בעודה נשענת עליי.

"אני עוד שנייה גומרת," היא מתנשמת.

"תני לי את זה, ברוק," אני ממלמל ורוכן מעליה, מניח גם יד על מראשות המיטה. אני לופת חזק ומנצל את התנופה כדי לחדור עמוק יותר לתוכה. זיעה גולשת מהרקה שלי ונוחתת על פלח ישבנה המושלם, שעדיין אדום מטביעת היד שלי.

"אלוהים אדירים," היא גונחת. "אלוהים."

אני נטרף מהצורך לגמור, מרגיש שהביצים שלי רותחות ונושך את שפתי שוב כדי לרסן את עצמי. אני חייב שהיא תגמור לפניי.

"קדימה, מותק," אני דוחק בה ומתנגד לקריאת הדגדגן שלה. אוכל לעסות אותה בעדינות כדי לגרום לה להתפרק, אבל אף פעם לא האמנתי בדרך הקלה.

"בישופ," היא גונחת כשאני הולם בתוכה במהירות עד שהביצים שלי כואבות בגלל התנועה. "בישופ."

אני משתמש באגודלים שלי כדי לפשק את פלחי הישבן שלה, צופה בזין שלי נכנס ויוצא ממנה, ומחליט לתת לה סיבה נוספת לצרוח.

האצבע שלי עדיין רטובה מהנוזלים שלה ולכן אני מצמיד את האצבע המורה לשוליים של הפתח האחורי שלה. ברוק שואפת אוויר וזועקת כשאני תוחב אצבע עמוק לתוכה.

היא פאקינג מתפוצצת — הכוס והתחת שלה רועדים ומתכווצים סביבי.

הביצים שלי פורצות את הסכר ואני גומר בעוצמה שגורמת לעיניי להתגלגל. אני שולף את הזין, מכניס אותו בחזרה פנימה ומקפל את האצבע שלי בתוכה. "פאאאאק!"

גלים נעימים ומטורפים של עונג מציפים את גופי בעוצמה מסחררת.

אני חווה אורגזמה שמפרקת לי את כל הגוף.

"אלוהים," אני גונח בהפתעה, נדהם מכל מה שקרה כאן עכשיו. הגוף שלה מתחיל לקרוס תחתיי ואני מאפשר למשקלי להישמט לאט מעליה. הזין שלי נשאר בתוכה, אבל אני מוציא בעדינות את האצבע ממנה והופך את שנינו על הצד. זרועותיי נכרכות סביב הבטן שלה ואנחנו שוכבים בדממה בעודנו מתחילים לחזור למציאות.

זה היה מדהים.

הלילה עוד לא נגמר, אבל כבר ברור לי שזה יהיה הסטוץ הכי טוב שהיה לי בחיים.

אני בספק גדול אם משהו יכול להתעלות על הערב הזה.

 

עוד על המארז

הספר מופיע כחלק מ -

מארז אריזונה ונג'נס סוייר בנט

1

בישופ

אני רואה אותה והכול נגמר מבחינתי.

לפחות הערב, בכל מקרה.

"אני אחזור," אני ממלמל אל דקס ומתרחק מהבר, לוקח את הבירה שלי ברגע האחרון.

אני מפלס את דרכי בדחיקת מרפקים בין הקהל המלא ביאפים בני עשרים ומשהו, שבאו לנצל את הדקות האחרונות של ה"הפי האוור", ועיניי נעוצות בה. איך אפשר שלא כשהשפתיים הרטובות והמלאות עוטפות קשית שמציצה מתוך קוקטייל פירותי למראה, ומעלות במוחי תמונות פרועות שבהן הן עוטפות את הזין שלי?

לפני שאני מספיק להגיע אליה, גבר אחר — שאני משוכנע ששקוע באותן מחשבות זימה כמוני — ניגש אליה וחוסם את שדה הראייה שלי. נהמה בלתי רצונית בוקעת מחזי ואני לופת את בקבוק הבירה חזק מכפי שצריך. עוד תמונות מציפות את מוחי, ואני מדמיין את עצמי שובר את הבקבוק על ראשו של המזדיין. בשלב זה אני מבין שפשוט אגרור אותה למאורה שלי כמו איש מערות.

"לא, תודה," אני שומע אותה אומרת כשאני עובר מאחוריה.

"את מתכוונת לסרב למשקה חינם?" שואל האיש בתדהמה.

"אני יכולה לקנות לעצמי," היא עונה לו ויונקת ארוכות מהקשית שלה, לחייה שוקעות מעט והזין שלי זז.

אני ניגש אל צידה השני, מניח את הבירה על הבר ומשעין עליו את המרפק שלי. היא מפנה את ראשה אליי ועיניה ננעצות בי. פאק, העיניים שלה מדהימות — צבע זהוב שהבחנתי בו קודם מהצד השני של הבר. גם באור העדין שמספקים שלטי הבירה מניאון, הן כמעט זוהרות. שמתי לב לזה ולשערה הארוך בצבע שוקולד, שגולש על גבה החשוף באדיבות החולצה הסקסית שהיא לובשת. רגליה ארוכות והקימורים בלתי נגמרים. שדיים, מותניים, ישבן — הכול מדהים.

התוכנית המקורית הייתה שגם אני אציע להזמין אותה לשתות, אבל ברור שזו לא הדרך להגיע לליבה של האישה הזאת.

"מה אפשר להציע לך חוץ ממשקה כדי לגרום לך לדבר איתי?" אני שואל אותה.

האיש מעברה השני מגחך, אבל מתברר שהשאלה הכנה שלי מזכה אותי בנקודות. היא מרימה את ראשה, בוחנת אותי לרגע ועונה, "קראת ספרים טובים לאחרונה?"

פאק, אני לא ממש טיפוס שקורא.

אני מנענע את ראשי בחיוך מתנצל. "מצטער, זה לא הקטע שלי."

"לא מזמן סיימתי לקרוא שוב את הרוזן ממונטה כריסקו," אומר הבחור השני ומתקרב אליה. אני נהנה לראות את השעשוע שמבזיק בעיניה, לפני שהיא מסובבת את צווארה לכיוון השני כדי להקדיש לו תשומת לב.

אני מזהה פתח ועושה מהלך, מביט מעל עורפה לכיוונו ומתקן את השגיאה שלו, "קוראים לספר הרוזן ממונטה כריסטו."

האישה המהממת שאני נחוש לקחת הביתה הערב מסתובבת שוב אליי. מבטי חוזר אליה ואני מחייך. "קראתי את הספר בתיכון. יש לי זיכרון טוב, כך שנוכל לדבר עליו אם תרצי."

"התכוונתי למונטה כריסטו," פולט האיש כמעט בבהלה, אבל היא לא חוזרת להביט בו.

במקום זאת, היא מושיטה אליי יד מטופחת להפליא. "אני ברוק."

"בישופ," אני משיב ולוחץ את ידה. משהו בתוכי אומר לי שהיא לא תוקסם אם אנשק את ידה.

לזכותו של הבחור השני ייאמר, הוא יודע שהובס ולכן מתמוסס בין הקהל.

אני מצביע אל הכיסא שלידה ושואל, "אכפת לך שאצטרף אלייך?"

"בשמחה," היא אומרת בנועם ומסתובבת קלות כדי להביט בפניי, פותחת את רגליה ומשכלת אותן שוב בלי לטרוח למשוך כלפי מטה את החצאית הקצרה והשערורייתית שהיא לובשת. החצאית שחורה ושזורה חוט כסף מנצנץ, והחולצה הכסופה שהיא לובשת חושפת זוג שדיים מדהימים. שמתי לב אליהם כשראיתי אותה לראשונה ומאז שבאתי לעמוד לצידה, העיניים שלי דבוקות באדיקות לפניה. היא יודעת שהם נראים נפלא ושכבר הסתכלתי.

"את כאן לבד?" אני שואל אותה כי אף על פי שזה לא יוצא דופן, רוב הנשים שלבושות ככה יוצאות בקבוצה לערב של בילוי בעיר.

"האמת שהייתי אמורה לפגוש עמיתה לעבודה הערב, אבל היא סימסה לי לפני כמה דקות שמשהו צץ והיא לא תוכל להגיע."

מתאים לי.

"הבנתי," אני אומר ומרים את הבירה לעברה. "אני מקווה שאצליח לשעשע אותך היטב בהיעדרה. אז מה חשבת על הרוזן ממונטה כריסטו?"

ברוק צוחקת ומרימה את המשקה כדי להשיק את הכוס בבקבוק שלי. "האמת שאני לא מתה על קלאסיקות. אני יותר טיפוס של ירחוני אופנה."

אופנה אני מבין מצוין. יצאתי עם מספיק נשים ושילמתי על לא מעט תיקים ונעלי מעצבים, לכן אני יודע שברוק בקטע של סחורה באיכות גבוהה במיוחד. עם זאת, הסירוב שלה לאפשר לגבר להזמין אותה לשתות מלמד שהיא גם עצמאית, לכן אולי היא לא תרצה שמישהו יקנה לה את הדברים האלה.

האמת שגם אני לא רציתי לקנות דברים יקרים לנשים שיצאתי איתן. עשיתי את זה כנראה כמעין הבעת תודה וזה היה משהו שהן רצו. עשיתי את זה תוך ידיעה ברורה של המשמעות מבחינתן. הנשים שאני יוצא איתן — ורוב הספורטאים המקצועיים יוצאים איתן — מעוניינות בסגנון החיים המפואר שאני יכול לספק, ומטפחות תקוות גדולות שיום אחד הוא יהפוך לעניין קבוע עבורן.

ככה זה.

"אז ממה מתפרנסת טיפוס של ירחוני אופנה?" אני שואל ויוזם שיחה שאני מקווה כי תצית חיבור שיוביל לכך שאזיין אותה בהמשך הערב.

החיוך שלה לא מבויש או פלרטטני, אלא ישיר כמו מבטה. "אני מארגנת אירועים. ואתה?"

"נשמע מגניב," אני אומר, אם כי אין לי מושג מה המשמעות של זה בכלל.

היא מושכת בכתפיה. "את זה עוד נראה. עברתי לכאן לא מזמן."

מוזר. גם אני.

עכשיו יגיע העיתוי המושלם להדהים את האישה בעובדה שאני שחקן הוקי מקצועי, ושעברתי לכאן לא מזמן כדי להצטרף לקבוצה שקיבלה זיכיון חדש — אריזונה ונג'נס. ואם זה יכניס אותה למיטה שלי מהר, מצוין.

אני שולח מבט מהיר על פני הבר, אל המקום שבו השארתי את דקס, חברי לקבוצה שהצטרף אליי בפיניקס אחרי שעזבנו את הניו יורק וייפרס. הוונג'נס היא הקבוצה הראשונה שנוספה לליגה בשמונה־עשרה השנים האחרונות ואני לא מתלהב במיוחד להיות כאן. מאחר שהשנה הווייפרס נחושים לעשות את המוות לקרוליינה קולד פרי עד שיזכו באליפות, פתאום המעבר מערבה לקבוצה בשלבי הקמה לא שימח אותי. כך שלהזדיין עם היצור המהמם הזה הלילה — זו תהיה דרך מצוינת לסיים את חופשת הקיץ לפני תחילת מחנה האימונים.

דקס מדבר עם מישהי. הוא רוכן אליה בקרבה אינטימית ונראה שהמזל ישחק לו הערב. עיניי שבות אל ברוק ואני מחליט למנף את מעמדי ככוכב כדי לקדם את העניינים. אם תחושת הבטן שלי לגבי הבחורה הסקסית הזאת נכונה, מחכה לי ערב ארוך.

לפני שאני מספיק להגיד לה שאני חלוץ ימני מדהים, היא רוכנת אליי ומניחה יד על ירכי. אני בולע את הרוק והנימה הפתיינית בקולה מקפיאה אותי. נדמה שעיניה זוהרות באור זהוב. "כן?"

"אדבר בכנות," היא ממלמלת בקול גרוני עמוק. "באתי לכאן הערב כדי לבלות קצת. אני מתגעגעת הביתה, לא מרגישה במיטבי ולא מכירה כאן אף אחד חוץ מעמיתה לעבודה שפגשתי היום והבריזה לי. שתיתי שלושה דאקירי ומתחשק לי להתפרע. בא לך לצאת מכאן?"

אלוהים אדירים. הרגע זכיתי בכל הקופה. הבחורה הכי שווה ומהממת בבר, ולא הייתי צריך להשקיע טיפת מאמץ חוץ מלזכור את הרוזן ממונטה כריסטו. עיניי נודדות אל כוס המשקה שלה. "שלוש כאלה?"

"אני לא שיכורה," היא אומרת ומתחילה למשוך את ידה ממני.

ידי סוגרת על ידה ומצמידה אותה אל ירכי. שריריי מתכווצים תחת המגע שלה. "לא אמרתי שאת שיכורה, ואני חושב שאדע את זה בקרוב ברגע שתרדי מהכיסא ותתחילי ללכת. אני פשוט רוצה לוודא שלא תתעוררי עם חרטות."

נראה שהיא בסדר. הדיבור שלה ברור והשיחה מהירה וטבעית. יש נשים שהיו מתמוטטות אחרי שלוש כוסות. אחרות לא יושפעו כל כך.

"אני אף פעם לא מתחרטת," היא אומרת וזוקרת את סנטרה.

אני מביט בה לרגע, אומד את האמת במילותיה ואת הצורה שבה היא מביטה בי בלי למצמץ. אין דבר שאני רוצה עכשיו יותר מאשר ללכת הביתה עם האישה הזאת ולגרום לה לגמור שוב ושוב.

אבל יותר מזה, משום מה אני לא רוצה שהיא תתחרט.

לבסוף, אני לוחץ קלות על ידה בעודי קם מהכיסא ועוזר לה להתרומם מהכיסא שלה. "בואי נצא מפה. אני רק אודיע לחבר שלי שאני הולך, ואז כולי שלך להמשך הערב."

"מושלם," היא אומרת ומחייכת אליי חיוך מסנוור בתגובה. אלוהים, השיניים שלה מושלמות כמו שאר הגוף שלה. אני מחכה כבר להרגיש אותן שורטות את הזין שלי, כי אני בהחלט מתכוון להשתמש בשיניים שלי עליה.

אני נושך את השפה התחתונה שלי, בתקווה שהכאב ימנע ממני לגמור, תופס במותניה של ברוק ומנסה להאט את תנועותיה כשהיא רוכבת עליי.

אני מוכרח להודות שלא הייתי בטוח לגבי האופי שלה במיטה. היא הציעה לי לשכב איתה ולא הנידה עפעף כשאמרתי שנלך אליה ולא לדירה שלי מאחר שדקס — שהוא גם השותף שלי לדירה — תבע ראשון את הדירה שלנו לעצמו הלילה. אבל במכונית שלי היא אמרה בביישנות שאין לה קונדומים ושהיא צריכה לעצור בדרך. לא חששתי להגיד לה שאני מסודר, כי איזה בחור רווק שמכבד את עצמו לא יהיה מוכן לפעולה?

מתברר שהאומץ שלה בחיפוש אחר סטוץ לא ממש היתרגם לחדר המיטות. היא הייתה כמעט ביישנית בהתחלה כשהתחלנו להתמזמז אבל כשהתפשטנו, היא התחככה באצבעותיי עד שגמרה בפעם הראשונה. ברוק משכה חזק בשערי וגנחה בפורקן פראי כשאמרה, "אני רוצה את זה שוב." לכן תקפתי את הדגדגן שלה, והפעם עם הפה שלי, בשעה שאצבעותיי גירו את הכוס הרטוב שלה. היה לה טעם מדהים והקולות שהוצאתי ממנה היו אדירים.

לפני שהצלחתי לגרום לה לגמור בפעם השנייה, היא הדפה אותי ודרשה שאשכב על הגב. תוך כמה רגעים היא הלבישה קונדום על הזין שלי ורכבה עליי בכל הכוח.

עד כמה שידעתי שיהיה מדהים כשאגיע לאורגזמה, לא רציתי שזה ייגמר — תרתי משמע — בעקבות המאמצים שלה.

לא הפעם, בכל מקרה.

אני רוצה להיות זה שיגרום לה לגמור בפעם השנייה, והקפיצות שלה על הזין שלי בשילוב השפשוף הנמרץ של האצבעות בין רגליה לוהטים ברמות, אבל לוקחים ממני את תחושת השליטה.

השרירים בזרועותיי, בחזי ובגבי מתכווצים כשאני מרים אותה מעליי. אני מתעלם מזעקת ההפתעה שלה ולאחריה יבבה על שגזלתי ממנה את האורגזמה, והופך אותה על הבטן. ידי צוללת בין רגליה ואני מכניס לתוכה שתי אצבעות.

אלוהים, היא רטובה ומגיבה מאוד.

אני זז ועומד מאחור, מושך אותה לעמוד על ידיה ועל ברכיה לפני שאני חודר שוב לתוכה. ברוק צורחת בעקבות הפלישה והזין שלי נכנס עמוק מאוד. היא מקשתת את גבה, מניפה את ראשה ושערה הרך שהשתוקקתי לחפון באגרופי גולש על גבה.

היא זזה מעט ואחת מכתפיה נשמטת. היא משתנקת ואני רוכן מעט שמאלה, בלי להפסיק לרגע את החדירות המהירות.

"אה־אה־אה," אני נוזף בה בעדינות לפני שאני מפליק לישבנה. "תרחיקי את האצבעות מהדגדגן החמוד שלך."

היא גונחת ושומטת את ראשה, כך שהוא מונח על המזרן. הכניעה המיידית שלה לדרישתי גורמת לביצים שלי להתכווץ ואני תוהה מה עוד אוכל להשיג ממנה. אני מניח את ידיי על מותניה ומתחיל לרכוב עליה חזק. היא מושיטה זרוע וכף ידה פרושה על מראשות המיטה בעודה נשענת עליי.

"אני עוד שנייה גומרת," היא מתנשמת.

"תני לי את זה, ברוק," אני ממלמל ורוכן מעליה, מניח גם יד על מראשות המיטה. אני לופת חזק ומנצל את התנופה כדי לחדור עמוק יותר לתוכה. זיעה גולשת מהרקה שלי ונוחתת על פלח ישבנה המושלם, שעדיין אדום מטביעת היד שלי.

"אלוהים אדירים," היא גונחת. "אלוהים."

אני נטרף מהצורך לגמור, מרגיש שהביצים שלי רותחות ונושך את שפתי שוב כדי לרסן את עצמי. אני חייב שהיא תגמור לפניי.

"קדימה, מותק," אני דוחק בה ומתנגד לקריאת הדגדגן שלה. אוכל לעסות אותה בעדינות כדי לגרום לה להתפרק, אבל אף פעם לא האמנתי בדרך הקלה.

"בישופ," היא גונחת כשאני הולם בתוכה במהירות עד שהביצים שלי כואבות בגלל התנועה. "בישופ."

אני משתמש באגודלים שלי כדי לפשק את פלחי הישבן שלה, צופה בזין שלי נכנס ויוצא ממנה, ומחליט לתת לה סיבה נוספת לצרוח.

האצבע שלי עדיין רטובה מהנוזלים שלה ולכן אני מצמיד את האצבע המורה לשוליים של הפתח האחורי שלה. ברוק שואפת אוויר וזועקת כשאני תוחב אצבע עמוק לתוכה.

היא פאקינג מתפוצצת — הכוס והתחת שלה רועדים ומתכווצים סביבי.

הביצים שלי פורצות את הסכר ואני גומר בעוצמה שגורמת לעיניי להתגלגל. אני שולף את הזין, מכניס אותו בחזרה פנימה ומקפל את האצבע שלי בתוכה. "פאאאאק!"

גלים נעימים ומטורפים של עונג מציפים את גופי בעוצמה מסחררת.

אני חווה אורגזמה שמפרקת לי את כל הגוף.

"אלוהים," אני גונח בהפתעה, נדהם מכל מה שקרה כאן עכשיו. הגוף שלה מתחיל לקרוס תחתיי ואני מאפשר למשקלי להישמט לאט מעליה. הזין שלי נשאר בתוכה, אבל אני מוציא בעדינות את האצבע ממנה והופך את שנינו על הצד. זרועותיי נכרכות סביב הבטן שלה ואנחנו שוכבים בדממה בעודנו מתחילים לחזור למציאות.

זה היה מדהים.

הלילה עוד לא נגמר, אבל כבר ברור לי שזה יהיה הסטוץ הכי טוב שהיה לי בחיים.

אני בספק גדול אם משהו יכול להתעלות על הערב הזה.