נלך אל נמלה

הקדמה
Prof. Edward 0. Wilson, Harvard University, USA

"יש לקבל בברכה רבה מדריך טוב של נמלי ישראל, המייצגות חלק ניכר מפאונת הנמלים של המזרח התיכון. ספר זה ישמש כמדריך שדה לאנשי טבע וכגירוי וכלי עבודה למדענים החוקרים חרק חשוב זה. בנוסף, זוהי הארץ הנכונה שמתוכה תצא עבודה פאוניסטית מסוג זה. פעם חישבתי, שבישראל מספר המירמקולוגים (מומחים לנמלים) הגבוה ביותר מכל מדינה בעולם!

ישנו ערך סמלי בכך, שיתר תשומת לב ניתנת לנמלי ארץ ישראל. היה לי העונג לכרוע ברך על הר הבית, להתבונן בנמלי קציר (Messor) נושאות זרעים לאחסון בקניהן. קרוב לוודאי, שהן שייכות לאותם מינים אליהם התכוון המלך שלמה כאשר, כפי שנמסר, כתב: "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם... אגרה בקציר מאכלה". בעין גדי, בחברת יעקב עופר, הייתה לי חוויה מופלאה בעת שצפיתי באורגת האשלים (Polyrhachis simplex), אחד ממיני בעלי החיים המדהימים ביותר בישראל.

נמלים הן מרכיבים חשובים של סביבת החיים ומהוות כ־10%, או יותר, מביומסת עולם החי, במרבית בתי הגידול הטבעיים. הן חופרות יותר אדמה מאשר שלשול הגשם והן התברואנים העיקריים של חרקים מתים ובעלי חיים קטנים אחרים. הימצאותן בשפע הופכות אותן לנושאים מצוינים למחקר מדעי במגוון המינים ונושאים רבים אחרים בסיסיים באקולוגיה, כמו גם מקור לחקר אופי של ההתנהגות החברתית של בעלי חיים. אך גם בלי כל המעלות הללו, הן פשוט בעלי חיים מדהימים בזכות עצמם הראויים להתבוננותנו מקרוב."

עד כאן דברי פרופ. א' וילסון על הנמלים בישראל. אני, לידו קטן כנמלה, ורוצה להציג אותו לפני אלה שטרם שמעו אודותיו: פרופ' א' וילסון נחשב לגדול חוקרי הנמלים בימינו. ספרו האחרון "The Ants", בשיתוף עם פרופ' ב' הולדובלר, מקיף את הנמלים בכל היבשות. לכן, ציין גם את אורגת האשלים בישראל. פרסומיו הרבים הגדילו את הידע בציבור על הנמלים כיצור חברתי חשוב באקוסיסטמה העולמית. מתוך לימוד אודות נמלים וחרקים חברתיים אחרים, כגון הדבורים והצרעות, הוא הגיע גם למחשבות ורעיונות אודות החברה האנושית. מסקנותיו המהפכניות פרסם בספרו ”Sociobiology“ אשר עורר עניין רב בקהיליה המדעית. היום פרופ' א' וילסון ממשיך לחקור את הנמלים והוא שותף במאבק על הצלת יערות הגשם כחלק חשוב באקולוגיה של כדור הארץ.

פרופ' א' וילסון זכה פעמיים בפרס Pulitzer, מן הפרסים החשובים בארצות הברית. גם גדולי עולם, כמו קיסר יפן, אוקיהיטו, מלך שוודיה, קרל גוסטב והנסיך פיליפ, העניקו לפרופ' וילסון פרסים יוקרתיים על תרומתו למדע הביולוגיה והאקולוגיה.

מבוא לעולם הנמלים

לכל אחד מאיתנו יש סיפור אודות מפגש עם נמלים – לטוב או לרע. החל מילדותנו, כאשר התבוננו מרותקים לשיירת נמלים או בבגרותנו עם פלישתן של הנמלים לדירתנו. מהו הסוד של קטני ארץ אלה, המושכים את תשומת ליבנו? פשוט, הן בעלי חיים חברתיים, כלומר, הן חיות במושבה שבה רק המלכה מטילה ביצים. המלכה משפיעה על ארגונה ותפקודה של המושבה, המונה עשרות או אלפי פרטים. היא עושה זאת בעזרת חומר כימי, המכונה פרומון מלכתי. הפרומון גורם לתיאום ולקשר בין בנות המושבה, הממלאות תפקידים לקיומה של המושבה. גם הפועלות מפרישות פרומונים המאפשרים קשר ותיאום ביניהן. במושבה חיים מספר דורות בעת ובעונה אחת והרצף ביניהם יכול להימשך שנים.

ההתעניינות בנמלים היא עתיקת יומין. לגאוותם, אפשר לומר שמחקר הנמלים, המתועד, החל אצל בני ישראל, לפני שלושת אלפים שנה, במשל המפורסם של שלמה המלך. בתמצית מופלאה המלך מתאר את ייחודן של הנמלים כיצורים החיים ביניהם בחברה אידיאלית. אין זה מפתיע שהמשל הפך למודל חינוכי ואף נתן אישור להשוואה בין חברת הנמלים לבין החברה האנושית, למרות השוני הרב. יתרה מזאת, רבים מחוקרי הנמלים מצטטים את המשל בספריהם.

חוקרים רבים עסקו בעבר וממשיכים גם היום בחקר עולמן המופלא של הנמלים. עד היום הוגדרו כ־10,000 מיני נמלים – והמלאכה טרם הסתיימה. יודעי דבר בתחום זה, ובראשם פרופ' וילסון מאוניברסיטת הרווארד, אומרים שעוד מינים רבים של נמלים חיים ביערות הגשם, וטרם נתגלו למדע. בארצנו ידועים כ־150 מינים. מספר לא קטן ביחס לגודלה של ישראל. מחקר הנמלים בארץ החל כבר בשנות העשרים ע"י פרופ' בודנהיימר ונמשך, ביסודיות, ע"י מורי פרופ' ביטינסקי־זלץ ז"ל. הוא אסף והגדיר את מרבית המינים הידועים לנו היום. אוסף הנמלים שלו גדל במשך השנים וכעת הוא נכס מדעי מכובד, בנוסף לאוספים של בע"ח אחרים בארץ.

עם זאת, רק מעט מינים זכו למחקר אקולוגי וביולוגי, כלומר, הקשר בין תנאי הסביבה, אורח החיים של הנמלים בקן, והקשר הקיים בין מיני הנמלים לבין עצמם ובינם לבין בע"ח אחרים. בכל שנות מחקרי על נמלים, גיליתי שיש התעניינות הולכת וגוברת בנמלים, זו מתחילה בילדי ביה"ס היסודי ותלמידי תיכון המכינים עבודות (נושא אישי, ביוטופ או עבודות גמר). לשמחתי, גדל בשנים האחרונות מספר הסטודנטים הבוחרים בנמלים כנושא למחקר לקראת התואר השני והשלישי. רשימת המקורות, בסוף הספר, תאשר זאת.

עד כה עלה בידי לפרסם רק חלק קטן מן המידע שהצטבר אצלי אודות הנמלים בישראל, וזו הסיבה לכתיבת ספר זה. שתי סיבות נוספות המריצו אותי לכתיבת הספר: הראשונה – הפניות הרבות אלי לקבלת מידע והדרכה. הסיבה השנייה – הנמלים עצמן החיות לידנו ולא מאפשרות לנו להתעלם עוד מנוכחותן.

אני מקווה כי ספר זה ישמש כמדריך נאמן לקורא והוא ילווה אותו בצעדיו לגילוי עולם הנמלים.

מוצא ואבולוציה של הנמלים

בשנת 1966 גילו בניו ג'רסי, ארצות הברית, פיסת ענבר^[1] ובתוכה כלואה נמלה הדומה לצרעה. לכן, כינו אותה צרעה־נמלה: Sphecomyrma.^[2] דרך הענבר השקוף ניתן להבחין באופן ברור בחלקי הגוף האופיניים לצרעה: לסתות קצרות, עוקץ בולט ודרבנים כפולים ברגליים (ת' 1). לעומת זאת, אובחנו פרטים המצויים על גוף הנמלה: היעדר כנפיים, בטן קטנה יותר ופרק ראשון נפרד היוצר את הגבעולון. תגלית זו גרמה להפתעה ושמחה בין חוקרי הנמלים בעולם. הסיבה היא שצרעה־נמלה זו הייתה החוליה הקרובה והקדומה ביותר למוצא הנמלים מן הצרעות. זמן הופעתן הוערך לתקופה שלפני 80 מיליון שנים. לא ידוע האם הצרעות הקדומות היו יחידניות או חברתיות. טרם נמצאה הנמלה הקדומה, הקרובה לנמלים הפרימיטיביות המצויות בימינו. המיוחד לכל הנמלים שיש להן על החזה פתח של בלוטה, המפרישה חומר אנטיביוטי על פני גוף הנמלה. החומר האנטיביוטי מגן על הנמלים מפטריות וטפילים שונים. לבלוטה זו חשיבות רבה לקיומה של מושבת הנמלים החיה בצפיפות בתוך הקן – ולכן חשופה להתקפה ע"י חיידקים ופטריות.

האבולוציה הארוכה של הנמלים הקדומות גרמה, בין היתר, ליצירת תכונות ודרכי התנהגות חברתיות. המורכבות של חיי החברה והשיתוף אצל הנמלים איפשרו להן להפוך לחברה מצליחה ושליטה על פני היבשה.

השינויים האיטיים שעברו על הנמלים היו רבים ומגוונים, כפי שהם מוצגים במודל (ת' 1). הסוגים^[3]  הפרימיטיביים מאופיינים ע"י: פרטים מעטים במושבה, תקשורת כימית פשוטה (לזיהוי הדדי), ציד של טרף ביחידות והיעדר עבודה בקבוצות – כתות. מינים כאלה קיימים עד ימינו במקומות שונים בעולם. הם מצויים גם בישראל (בת משפחת הפונריות). בספר הן מיוצגות ע"י פונרית הגליל. בסוג מסוים מבת משפחה זו, כמה מלכות מייסדות קן, מטילות ביצים ואף יוצאות לאסוף מזון. סוגים בעלי תכונות חדשות התפתחו מסוגים פרימיטיביים אשר סייעו לנמלים לכבוש את כל בתי הגידול על פני היבשה, פרט לקטבים ולפסגות המושלגות. אלה הם המינים המפותחים שאנו מכירים בארצנו. למינים אלה חיי חברה מורכבים המבוססים על תקשורת מסובכת בעזרת פרומונים והאכלה הדדית, חלוקת עבודה בין מגוון כתות, וקיום של מספר דורות במושבה.

בתוך מושבת הנמלים קיימת חלוקת עבודה לפי גילים וכתות, כפי שאנו מכירים היטב בנמלת הקציר ובקמפונית. מקורות המזון ודרכי השגתו רבים ומגוונים. עד ימינו מוצאים מינים שהם ציידים, בלבד, כגון: הכידן הצהוב באפריקה ובארצנו. ליד ביתנו, נמצאים קנים של אסמית האוכלת כול. פחות מוכרת היא הקמפונית, שפעילותה לילית, ומזונה טל דבש ומסוגלת לאגור מזון נוזלי בקיבה מיוחדת – קיבה חברתית.

לא רק הנמלים עברו אבולוציה, כמוהן גם צמחים ובעלי חיים שהיו בקשר כלשהו עם הנמלים. הם עברו ברירה טבעית של תכונות שסייעו לקיום יחסים על בסיס הדדיות ביניהן ובין צמחים ובעלי חיים. תהליך זה נקרא: קואבולוציה.^[4] הגדילן והחבצלת קטנת פרחים, הם דוגמה לקואבולוציה בין נמלים לצמחים. על הזרעים שלהם גדל גופיף שומני קטן, אהוב על נמלת הקציר. כמנהגה, היא אוספת כל זרע לקן ורק שם אוכלת אותו. אחר כך נמלת הקציר מנסה לפצח גם את הזרע הקשה, אך לשווא! סופו של הזרע על גל הפסולת, שם הוא נובט. כך מושגת תועלת הדדית הן לטובת הצמחים והן לטובת הנמלים.^[5]

בעניין קואבולוציה בין נמלים לבעלי חיים, אפשר להצביע על כנימות וציקדות המספקות "טל דבש", זו למעשה, הצואה הנוזלית שלהן. היא מכילה סוכרים רבים, מרכיבי חלבון, מינרלים ואפילו ויטמין B. לכן, נמלים רבות בארצנו, ניזונות מטל דבש: הבנאית, הקמפונית, הלבובית ואורגת האשלים. הנמלים גומלות להן בהגנה ובמחסה. הן מטפלות, אפילו בצאצאים שלהם, כמו שנוהגת הבנאית, למשל, במרגלית הנמלים. ביניהן נוצר קשר כה הדוק שאין למצוא מרגליות אלא בקני הבנאית, בלבד. אם הכנימות, הציקדות והמרגליות מכונות "פרות נמלים", הרי שהנמלים הן "רועות בקר". זו צורה מסוימת של חקלאות אצל הנמלים בארצנו. ביער הגשם של דרום אמריקה, נפוצות נמלים חקלאיות ממש, המכונות "גוזרות עלים".^[6] העלים משמשים כקרקע מזון לגידול פטריות במעמקי הקן. הפטריות הן מיוחדות ומצויות רק בקני נמלים. הן משמשות מאכל עיקרי לנמלים אלה. תופעה זו היא ממש חקלאות והיא מתבצעת ע"י נמלים במושבה שגודלה עצום ומונה כמיליון פרטים ויותר.

אם בחברה האנושית הייתה קיימת עבדות, בתקופות היסטוריות שונות, הרי שהנמלים גילו אותה לפניה. בין מיני הנמלים בעולם התפתחו צורות שונות של שעבוד או טפילות. מין כזה מצוי גם בארץ, והוא נקרא: עורפנית סורית. היא נטפלת רק לנמלה הבנאית. על דרכי השעבוד נחזור בהרחבה, בפרק נפרד.

האבולוציה אצל הנמלים מגיעה לתופעות מרשימות: רק לנקבה אחת או לאחדות ישנה הזכות והיכולת להשאיר צאצאים. כל יתר הנקבות – פועלות וחיילות, כושר ההטלה שלהן מדוכא. במקום זאת, כל נמלה הופכת לאומנת. השיא בהתפתחות הנמלים הוא האלטרואיזם וההקרבה של הפרט למען החברה כולה. הנקבות – הפועלות והחיילות, "מוותרות" על הטלת ביצים וגידול צאצאים משלהן. במקום זאת הן מטפלות בוולדות זרים – אלה של המלכה. כן... הן יוצאות להגן על המושבה מול כל אויב, עד כלות.

פרופ' וילסון מגדיר: "חברת הנמלים היא החברה האידיאלית עלי אדמות, אבל הפרט בתוכה, הוא כעין רובוט המתנהג לפי אינסטינקטים שירש, ומגיב למסרים כימיים – הפרומונים".

[1] ענבר – שרף קדום ומאובן. 
[2] Sphec– צרעה. Myrm – נמלה.
[3] סוג – קבוצת אורגניזמים (צמחים או בע"ח) הכוללת בתוכה מינים שונים בעלי תכונות קרובות. 
[4] קואבולוציה – ברירה טבעית של תכונות אצל שני אורגניזמים שונים היוצרים יחסים על בסיס הדדיות. 
[5] תופעות הקואבולוציה האלה ואחרות נידונות בפרקים המתאימים של הספר. 
[6] השם המדעי של סוג נמלים אלה הוא Atta sp. 

תוכן ענינים:

מבוא לעולם הנמלים
מוצא ואבולוציה של הנמלים
המדריך והשימוש בו
מגדיר לקני נמלים (מבנה חיצוני)
המגדיר המפורט
זיהוי הנמלים – בכל הארץ
בכל הארץ
בצפון הארץ
במרכז הארץ
בדרום הארץ
מבנה הנמלה בעל תכונות ייחודיות
הנמלה חשה מכף רגל ועד ראש
התקשורת – שפת הנמלים חבויה בגופן
הנמלים עם רב ויש בו סדר
"נשיקת נמלים"? – האכלה הדדית
תפוצת הנמלים – באיזו סביבה הן חיות?
כל הארץ – נמלים, נמלים
נמלת קציר שחורה – Messor ebeninus
עיצוב פנים בקנים של נמלת קציר
ממרומי מעוף הכלולות למעמקי האדמה
נמלה לנמלה – זאב
בנאית ישראלית – Tapinoma israele
קן התלולית – מדגרה טבעית
ידידי נמלים
אורגת האשלים – Polyrhachis simplex
קן שכולו משי!
גלגולה של נמלה!
זחלים טווים – "עבודת קטינים"
"רפתות" ל"פרות־נמלים"
גיוס – לא למלחמה!
אסמית חיוורת  – Pheidole palidulla
למה הנמלים נעות בשיירות?
אצנית ארוכת מחוש  – Paratrechina longicornis
אצנית צהובה  – Paratrechina jaegerskjoeldi
מושבת נמלים – דיירת ותיקה בביתי
מורית פרעה – Monomorium pharaonis
מורית ננסית – Monomorium clavicorne
נמלים קטנות – מטרידות גדולות
פרצה קוראת לנמלה
קמפונית פולחת – Camponotus fellah
מלכות הקמפונית פולשות לביתנו
נופים, אנשים ונמלים
כידן צהוב – Dorylus fulvus
הכידן – אויב אכזר של דבורת הדבש
נופים, אנשים ונמלים
הנמלים מטייבות את אדמותינו
יחסים בין נמלים לבעלי חיים אחרים
לנמלים אויבים רבים
יחסים בין נמלים וצמחים
הנמלים – "חיל משמר" לפרחים
הנמלים "סניטרים" של עצים
נווטת שחורה – Cataglyphis niger
הנווטת מנווטת לפי השמש והקן
להלך במדבר הלוהט ולשרוד
ב"שיעבוד" הנמלים קדמו לאדם
עורפנית סורית – Bothriomyrmex syrius
כבר אבותינו הכירו את חיי הנמלים
הנמלים בספרות ובאומנות
דמיון ושוני במשפחת הנמליים – Formicidae
אסמית סיני – Pheidole sinaitica
גבעולית העפצים – Cardiocondyla wroughtonii
גחונית מבריקה – Apaenogaster splendida
חרולית מחוספסת – Lepisiota (Acantholepis) bipartita
כתפית צידונית – Tetramorium punicum
לבובית שחורה – Crematogaster inermis
לבובית ירושלמית –  Crematogaster jehovae
לבובית משה –  Crematogaster mosis
לזיוס חום – Lasius brunneus
מורית הבתים –  Monomorium mayri
מורית נאה –  Monomorium venustum
נווטת גבוהת קשקש – Cataglyphis altisquamis
נווטת דוגונית – Cataglyphis nodus
נווטת חרמונית – Cataglyphis frigidus
נווטת הנגב – Cataglyphis albicans
נווטת כתומה – Cataglyphis lividus
נווטת סיני – Cataglyphis bombicinus
נמלת קציר דוגונית – Messor hebraeus
נמלת קציר חולית - Messor arenarius
נמלת קציר מחוספסת – Messor rugosus
נמלת קציר מצרית – Messor aegyptiacus
סחבנית ננסית – Plagiolepis ancyrensis
פונרית הגליל – Cerapachis piochardi
שיטית הערבה – Tetraponera bifoveolata
טבלאות