סשן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
סשן
4 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

טיפול אנרגטי חדשני זורק את רוי, לוחם לשעבר בסיירת דובדבן, למערבולת של רגשות. הוא מתחרט על החתונה שביטל, שוקל לנסות להשיב אליו את אהבתו הנמצאת בהודו.
אך רגע אחד בחיים שולח אותו להתעמת עם העבר. ממיטת הברזל החלודה בבית היתומים, ועד ליציאה למסע להצלת אחותו הביולוגית מיכאלה, הכלואה בכלא בהודו באשמת סחר בסמים. 
"יא איבני לא רציתי שתיכנס גם אתה לשיגעון שלנו ותתחיל לחפש את אחותך. אי אפשר למצוא אותה. אבא שלה הביולוגי לקח אותה, ומאז היא נעלמה ואין לנו מושג מה קרה איתה."
הוא חזק בבלבלות ובסשנים ובגראס ואלכוהול. אבל מה הוא לא יעשה בשביל להוציא את אחותו האבודה מהכלא? מה הוא לא יעשה?
סשן הוא ספר מסע רב תהפוכות שמתאר תהליך המתרחש במעמקי נפשו של הגיבור, המגלה בו את הנתיב לעוצמתו הפנימית.

סשן הוא ספרו הראשון של איתי טיומקין, בן 47, אב לשלושה, מוזיקאי וסטנדאפיסט.

פרק ראשון

1
עוד לילה עם כל הגנובים של מדינת ישראל הוא חושב עם עצמו, אבל הוא אוהב את זה. אילת בלילה יש לה איזה סוג של קסם אחר, בבוקר מלא משפחות, ילדים, רעש, מוזיקה רועשת מכל מקום, אבל הלילה תמיד צופן בתוכו איזו הרפתקה, תמיד קורה לו משו בלילות האלה. הוא כבר ארבעה חודשים פה בחוף פאפאיה בפעם הזאת, פעם שעברה הוא היה פה שנה ואז טס עם כל החבר'ה מהמלון להודו.

עכשיו, אחרי שנה בהודו ואחרי שנחת ושוב לא מצא את עצמו במרכז, הוא החליט לחזור לאילת לנחיתה רכה יותר. הוא לא באמת סגור עם עצמו מה הוא רוצה לעשות עם החיים שלו, ובינתיים הסגנון הודו־אילת בא לו טוב, גם כשאתה עובד על החוף זה סוג של חופש, תוסיף לזה סמים זיונים, מה רע?

באותו ערב לפני העבודה הייתה לו הרגשה מוזרה קצת, לא ברורה. הוא נזכר בעבר שלו משום מה. הוא הרבה זמן לא חשב עליו, אבל משו היום החזיר אותו, אולי השיחה עם מורן, הבעלים של החוף אחרי הצוהריים. הם מכירים כבר שנתיים, מאותו היום שהוא התחיל איתה. כמה הם אוהבים לצחוק על הקטע הזה, והיא השיבה לו שהיא בזוגיות והחבר שלה נמצא בגואה, אלון קוראים לו. איזה אלון? מי שעבד טבח במלון רויאל ביץ'?

כן, היא צחקה, אתה מכיר אותו? עכשיו חזרתי מגואה, הוא ענה לה, אחלה גבר אלון. אבל אם אתה מחפש עבודה אני מחפשת עובדים לחוף שלי, אני פותחת עוד שבוע. והוא התחיל לעבוד אצלה כמלצר על החוף. איזה תקופה, הוא נזכר, כמה סטלות זיונים, הוא מת על החוף הזה. והאווירה פה בית משוגעים. וכשהוא התקשר לפני ארבעה חודשים וסיפר לה שהוא מתכוון לעבוד באילת שוב, היא ישר אמרה לו, מעולה, בדיוק עוזב אותי השבוע אחראי משמרת, טס להודו, היא צחקה, מתי אתה מגיע?

שבוע הבא אני נוחת אצלך.

הם נכנסו לשיחה רצינית יותר לשם שינוי. מה קורה איתך, אתה יודע שאני מתה עליך ובשבילי מעולה שאתה עובד אצלי, אבל מה הלאה?

2
מה עם העתיד שלך, מה עם לימודים? וואלה את נשמעת כמו אימא שלי, הוא חייך. כן רוירוי, החיים טסים, בלי לשים לב אתה תמצא את עצמך בגיל שלושים בלי כסף בלי לימודים, ואז מה? מה תעשה?

אתה יודע כמה חברה הכרתי שחיו את הסגנון הזה אילת חול ופתאום מצאו את עצמם אחרי כמה שנים באילת נהגי מונית?

לא שזה רע להיות נהג מונית, היא מייד מוסיפה, אבל אתה עם הקוצים בתחת, זה לא ממש מתאים לך. היא מחייכת אליו ברכות, הוא מרגיש שהיא ממש נקשרה אליו, שהיא יודעת שיש לו לב זהב אבל הנפש שלו פצועה, היא מכירה את הסגנון הזה של האנשים, בלי הכוונה, מתכון להרס עצמי.

הוא נזכר בשיחה עם אימא שלו מאתמול, אותו דבר – מה עם עבודה רצינית מה עם לימודים? אתה לא רוצה להתקדם, תראה את האחים שלך, מה אכפת לי מהם, מה אכפת לי ממה שאת אומרת. לא באמת אכפת לה ממני, זה הכול משחק.

הכול הרי זה הם ורק הם, בתכל'ס זה מאוד נח לה, הוא או באילת או בהודו, היא לא צריכה להתאמץ כאילו אכפת לה יותר. מדי פעם היא מתקשרת, אף פעם לא מציעה עזרה או משו, תמיד עם השאלות המטומטמות האלה של מה יהיה?

עם ההרגשה המוזרה הזאת הוא הגיע לחוף כמדי ערב בעשר בלילה. הוא אוהב את החוף בשעות האלה של היום, עם המוזיקה שנטי והאורות על מפרץ אילת והאווירה הרגועה אחרי הכאוס של הבוקר. איזה כיף, אלון המלצר איתו, הוא אוהב לעבוד עם אלון, מלצר ותיק, לא מזיין את השכל יותר מדי, סטלן אמיתי בדרך להודו, מזכיר לו קצת את עצמו,

ובמטבח, ברטו וטל, שני הסטלנים, או או איזו משמרת סטלה הולכת להיות היום.

המשמרת עברה בכיף. כמה זוגות רומנטים, כמה חבורות של צפוניים, הרבה עישונים, הוא אוהב לשבת עם ג'וינט, לראות את הזריחה שעולה מעבר להרי אדום.

3
ואז רעש של צחוק עם דיבור רועם הגיע מאחוריו, אוי, לזה אין לו כוח עכשיו. ארבעה ערסים באמצע שנות העשרים שלהם נכנסו עם בחורה צעירה נראית ילדה טובה, מה היא עושה איתם?

מה קורה אח שלי צועק אחד מהם אליו, אתם פתוחים? נשאר וודקה רד בול? הוא צוחק עם כל החבורה העליזה, הוא מכיר את החבורות האלה. בדרך כלל הכול מתחיל איתם בצחוק, עד שמישו משתכר ואז מתחיל הבעיות, לא רוצים לשלם או יותר גרוע בורחים מבלי לשלם, מדברים לא יפה למלצרים, עושים הרבה רעש, מעשנים באמצע המסעדה, משתינים באמצע החוף, בקיצור בעיקר צרות.

הם מתיישבים על החוף וצועקים לאלון, שעסוק עם זוג משכימי קום רומנטיים שבא לראות זריחה בחוף. גבר תביא בקבוק וודקה ועשר אקס אל וקערה עם קרח. הוא מחליט לגשת אליהם, מה קורה חבר'ה, הכול טוב אח שלי, תביא פה וודקה אקס אל, נשנושים. הוא רואה שאחד מהם מוציא באנג משקית ומסדר לו ראש. אח שלי, הוא פונה אליו, רק ככה הם נרגעים, אם אתה מעשן, רק ביותר צנוע, שים את הבאנג בצד. הוא יודע שאי אפשר להשתלט עליהם, צריך לכבד אותם כדי שהם יתייחסו אליך ברצינות.

תהיה רגוע, עונה אחד מהם, אבא שלו שוטר, וכל החבורה מתפקעת מצחוק. הוא מחייך אליהם, הוא מכיר כבר את כל המשחקים עם החבר'ה האלה. יאללה, עוד שעה יגאל, אבא של מורן, בא להחליף אותו, והוא כבר שיתמודד איתם. יגאל מת על החבר'ה האלה.

הוא מתיישב איתם, מספר להם סיפורים, ואחרי כמה דקות הם מתאהבים בו, הוא מנסה לחקות את יגאל, הוא מתיישב איתם, מה קורה מה חדש, הם מציעים לו ראש, הוא כרגיל מסרב, אני גמור כבר, כל הלילה אני מעשן. וואלה איך לא, אומר לו אחד מהם, תוך כדי הוא בוחן את הבחורה.

מיקי קוראים לה, וואו איזה עיניים יש לה, ירוקות חתוליות, ממש כמו שלו, כל פעם שהוא רואה מישהי עם עיניים יפות כאלה, הוא מבין את ההשפעה שיש לעיניים שלו על בחורות, אתה פשוט מתהפנט, אבל משו במבט שלה שונה, היא לא מפסיקה לחייך, מעשנת את הסיגריה שלה במציצות חזקות, האישונים מורחבים, אה היא דלוקה, בטח אקסטזי או אם די. עכשיו הוא שם לב שכולם דלוקים, עוד יותר גרוע, גם דלוקים גם אלכוהול גם עישונים, או או יאללה, הלוואי שיגאל יקדים היום, אין לו כוח לסטלות האלה.

הוא חוזר לעמדה שלו על הבר, קורא אליו את אלון, מסביר לו עם מי יש לו עסק, כן גם אלון כבר מספיק מנוסה עם חבר'ה כאלה. כן אחי, עונה לו אלון, כסף מראש אם מגזימים לדבר איתך, סבבה.

החבורה מתגלה כרעשנית, אבל כנראה בהשפעת האקסטזי – בכל זאת סם האהבה – מנמיכים קצת את הטונים. לבקשתו של אלון משלמים במקום, מזומן בלי ויכוחים ובסך הכול די מתעסקים בעצמם, טוב, אולי טעיתי לגביהם, הוא מחייך לעצמו, זה קורה לו מדי פעם שהלוק החיצוני של בן אדם מתעתע בו, גם הוא ברושם ראשוני חושבים עליו שהוא ערס, חחח, עד שמגלים שהוא סתם סטלן.

הוא נכנס לשירותים, הוא קולט שניים מהחבורה משתינים עם דלתות פתוחות, והוא שומע את זה עם הגופייה הירוקה אומר לשני, זה בלי החולצה, אח שלי, מפרקים לה ת'תחת כולם, בדוק אחי כבר התחלתי לעשות עבודה עליה, שמע אחי היא דלוקה אש, אבל אני ראשון. זה בלי החולצה צוחק, אני מצאתי אותה, מ'זה ראשון אומר לו השני, ביחד איתי, ושצמח יצלם הכול, והם נקרעים מצחוק.

אה הבני זונות האלה מתכננים אורגיה על הבחורה, כולל צילומים, הוא שונא גברים מהסוג שלהם, אין לו בעיה עם הסטלות אורגיות, אבל לא נראה לו שהבחורה הבינה לאן היא נכנסה ועם מי היא נמצאת, היא נראית ילדה טובה מדי בשביל הבהמות האלה, אבל מה, הוא לא ישנה או יתקן את העולם. דבר אחד הוא בטוח, בגלל חארות כאלה, אם יהיו לי ילדים, רק שלא תצא לי בת, הוא חושב עם עצמו, הוא לא יעמוד בזה אם משו בסגנון כזה ייקרה לה, או אונס או לא יודע מה. אני בתור אבא שלה הייתי גומר עליהם, יושב עליהם כלא.

וזה עולה לו, הוא מכיר את הזעם והאלימות המתפרצת הזאת אצלו פתאום, זה לא שהוא בן אדם כזה מוסרי, אבל בקטעים כאלה, של ניצול סטלה או שכרות או חולשה בשביל סקס, הטירוף האלים שלו, שהוא הצליח קצת להרגיע אותו באימוני אגרוף תאילנדי של כמה שנים טובות, באמת לא התאמנתי הרבה זמן הוא חושב עם עצמו, צריך קצת לחזור לכושר עם כל העישונים והאלכוהול הזה, הטירוף הזה, מתחיל לעלות אצלו.

עוד על הספר

סשן איתי טיומקין

1
עוד לילה עם כל הגנובים של מדינת ישראל הוא חושב עם עצמו, אבל הוא אוהב את זה. אילת בלילה יש לה איזה סוג של קסם אחר, בבוקר מלא משפחות, ילדים, רעש, מוזיקה רועשת מכל מקום, אבל הלילה תמיד צופן בתוכו איזו הרפתקה, תמיד קורה לו משו בלילות האלה. הוא כבר ארבעה חודשים פה בחוף פאפאיה בפעם הזאת, פעם שעברה הוא היה פה שנה ואז טס עם כל החבר'ה מהמלון להודו.

עכשיו, אחרי שנה בהודו ואחרי שנחת ושוב לא מצא את עצמו במרכז, הוא החליט לחזור לאילת לנחיתה רכה יותר. הוא לא באמת סגור עם עצמו מה הוא רוצה לעשות עם החיים שלו, ובינתיים הסגנון הודו־אילת בא לו טוב, גם כשאתה עובד על החוף זה סוג של חופש, תוסיף לזה סמים זיונים, מה רע?

באותו ערב לפני העבודה הייתה לו הרגשה מוזרה קצת, לא ברורה. הוא נזכר בעבר שלו משום מה. הוא הרבה זמן לא חשב עליו, אבל משו היום החזיר אותו, אולי השיחה עם מורן, הבעלים של החוף אחרי הצוהריים. הם מכירים כבר שנתיים, מאותו היום שהוא התחיל איתה. כמה הם אוהבים לצחוק על הקטע הזה, והיא השיבה לו שהיא בזוגיות והחבר שלה נמצא בגואה, אלון קוראים לו. איזה אלון? מי שעבד טבח במלון רויאל ביץ'?

כן, היא צחקה, אתה מכיר אותו? עכשיו חזרתי מגואה, הוא ענה לה, אחלה גבר אלון. אבל אם אתה מחפש עבודה אני מחפשת עובדים לחוף שלי, אני פותחת עוד שבוע. והוא התחיל לעבוד אצלה כמלצר על החוף. איזה תקופה, הוא נזכר, כמה סטלות זיונים, הוא מת על החוף הזה. והאווירה פה בית משוגעים. וכשהוא התקשר לפני ארבעה חודשים וסיפר לה שהוא מתכוון לעבוד באילת שוב, היא ישר אמרה לו, מעולה, בדיוק עוזב אותי השבוע אחראי משמרת, טס להודו, היא צחקה, מתי אתה מגיע?

שבוע הבא אני נוחת אצלך.

הם נכנסו לשיחה רצינית יותר לשם שינוי. מה קורה איתך, אתה יודע שאני מתה עליך ובשבילי מעולה שאתה עובד אצלי, אבל מה הלאה?

2
מה עם העתיד שלך, מה עם לימודים? וואלה את נשמעת כמו אימא שלי, הוא חייך. כן רוירוי, החיים טסים, בלי לשים לב אתה תמצא את עצמך בגיל שלושים בלי כסף בלי לימודים, ואז מה? מה תעשה?

אתה יודע כמה חברה הכרתי שחיו את הסגנון הזה אילת חול ופתאום מצאו את עצמם אחרי כמה שנים באילת נהגי מונית?

לא שזה רע להיות נהג מונית, היא מייד מוסיפה, אבל אתה עם הקוצים בתחת, זה לא ממש מתאים לך. היא מחייכת אליו ברכות, הוא מרגיש שהיא ממש נקשרה אליו, שהיא יודעת שיש לו לב זהב אבל הנפש שלו פצועה, היא מכירה את הסגנון הזה של האנשים, בלי הכוונה, מתכון להרס עצמי.

הוא נזכר בשיחה עם אימא שלו מאתמול, אותו דבר – מה עם עבודה רצינית מה עם לימודים? אתה לא רוצה להתקדם, תראה את האחים שלך, מה אכפת לי מהם, מה אכפת לי ממה שאת אומרת. לא באמת אכפת לה ממני, זה הכול משחק.

הכול הרי זה הם ורק הם, בתכל'ס זה מאוד נח לה, הוא או באילת או בהודו, היא לא צריכה להתאמץ כאילו אכפת לה יותר. מדי פעם היא מתקשרת, אף פעם לא מציעה עזרה או משו, תמיד עם השאלות המטומטמות האלה של מה יהיה?

עם ההרגשה המוזרה הזאת הוא הגיע לחוף כמדי ערב בעשר בלילה. הוא אוהב את החוף בשעות האלה של היום, עם המוזיקה שנטי והאורות על מפרץ אילת והאווירה הרגועה אחרי הכאוס של הבוקר. איזה כיף, אלון המלצר איתו, הוא אוהב לעבוד עם אלון, מלצר ותיק, לא מזיין את השכל יותר מדי, סטלן אמיתי בדרך להודו, מזכיר לו קצת את עצמו,

ובמטבח, ברטו וטל, שני הסטלנים, או או איזו משמרת סטלה הולכת להיות היום.

המשמרת עברה בכיף. כמה זוגות רומנטים, כמה חבורות של צפוניים, הרבה עישונים, הוא אוהב לשבת עם ג'וינט, לראות את הזריחה שעולה מעבר להרי אדום.

3
ואז רעש של צחוק עם דיבור רועם הגיע מאחוריו, אוי, לזה אין לו כוח עכשיו. ארבעה ערסים באמצע שנות העשרים שלהם נכנסו עם בחורה צעירה נראית ילדה טובה, מה היא עושה איתם?

מה קורה אח שלי צועק אחד מהם אליו, אתם פתוחים? נשאר וודקה רד בול? הוא צוחק עם כל החבורה העליזה, הוא מכיר את החבורות האלה. בדרך כלל הכול מתחיל איתם בצחוק, עד שמישו משתכר ואז מתחיל הבעיות, לא רוצים לשלם או יותר גרוע בורחים מבלי לשלם, מדברים לא יפה למלצרים, עושים הרבה רעש, מעשנים באמצע המסעדה, משתינים באמצע החוף, בקיצור בעיקר צרות.

הם מתיישבים על החוף וצועקים לאלון, שעסוק עם זוג משכימי קום רומנטיים שבא לראות זריחה בחוף. גבר תביא בקבוק וודקה ועשר אקס אל וקערה עם קרח. הוא מחליט לגשת אליהם, מה קורה חבר'ה, הכול טוב אח שלי, תביא פה וודקה אקס אל, נשנושים. הוא רואה שאחד מהם מוציא באנג משקית ומסדר לו ראש. אח שלי, הוא פונה אליו, רק ככה הם נרגעים, אם אתה מעשן, רק ביותר צנוע, שים את הבאנג בצד. הוא יודע שאי אפשר להשתלט עליהם, צריך לכבד אותם כדי שהם יתייחסו אליך ברצינות.

תהיה רגוע, עונה אחד מהם, אבא שלו שוטר, וכל החבורה מתפקעת מצחוק. הוא מחייך אליהם, הוא מכיר כבר את כל המשחקים עם החבר'ה האלה. יאללה, עוד שעה יגאל, אבא של מורן, בא להחליף אותו, והוא כבר שיתמודד איתם. יגאל מת על החבר'ה האלה.

הוא מתיישב איתם, מספר להם סיפורים, ואחרי כמה דקות הם מתאהבים בו, הוא מנסה לחקות את יגאל, הוא מתיישב איתם, מה קורה מה חדש, הם מציעים לו ראש, הוא כרגיל מסרב, אני גמור כבר, כל הלילה אני מעשן. וואלה איך לא, אומר לו אחד מהם, תוך כדי הוא בוחן את הבחורה.

מיקי קוראים לה, וואו איזה עיניים יש לה, ירוקות חתוליות, ממש כמו שלו, כל פעם שהוא רואה מישהי עם עיניים יפות כאלה, הוא מבין את ההשפעה שיש לעיניים שלו על בחורות, אתה פשוט מתהפנט, אבל משו במבט שלה שונה, היא לא מפסיקה לחייך, מעשנת את הסיגריה שלה במציצות חזקות, האישונים מורחבים, אה היא דלוקה, בטח אקסטזי או אם די. עכשיו הוא שם לב שכולם דלוקים, עוד יותר גרוע, גם דלוקים גם אלכוהול גם עישונים, או או יאללה, הלוואי שיגאל יקדים היום, אין לו כוח לסטלות האלה.

הוא חוזר לעמדה שלו על הבר, קורא אליו את אלון, מסביר לו עם מי יש לו עסק, כן גם אלון כבר מספיק מנוסה עם חבר'ה כאלה. כן אחי, עונה לו אלון, כסף מראש אם מגזימים לדבר איתך, סבבה.

החבורה מתגלה כרעשנית, אבל כנראה בהשפעת האקסטזי – בכל זאת סם האהבה – מנמיכים קצת את הטונים. לבקשתו של אלון משלמים במקום, מזומן בלי ויכוחים ובסך הכול די מתעסקים בעצמם, טוב, אולי טעיתי לגביהם, הוא מחייך לעצמו, זה קורה לו מדי פעם שהלוק החיצוני של בן אדם מתעתע בו, גם הוא ברושם ראשוני חושבים עליו שהוא ערס, חחח, עד שמגלים שהוא סתם סטלן.

הוא נכנס לשירותים, הוא קולט שניים מהחבורה משתינים עם דלתות פתוחות, והוא שומע את זה עם הגופייה הירוקה אומר לשני, זה בלי החולצה, אח שלי, מפרקים לה ת'תחת כולם, בדוק אחי כבר התחלתי לעשות עבודה עליה, שמע אחי היא דלוקה אש, אבל אני ראשון. זה בלי החולצה צוחק, אני מצאתי אותה, מ'זה ראשון אומר לו השני, ביחד איתי, ושצמח יצלם הכול, והם נקרעים מצחוק.

אה הבני זונות האלה מתכננים אורגיה על הבחורה, כולל צילומים, הוא שונא גברים מהסוג שלהם, אין לו בעיה עם הסטלות אורגיות, אבל לא נראה לו שהבחורה הבינה לאן היא נכנסה ועם מי היא נמצאת, היא נראית ילדה טובה מדי בשביל הבהמות האלה, אבל מה, הוא לא ישנה או יתקן את העולם. דבר אחד הוא בטוח, בגלל חארות כאלה, אם יהיו לי ילדים, רק שלא תצא לי בת, הוא חושב עם עצמו, הוא לא יעמוד בזה אם משו בסגנון כזה ייקרה לה, או אונס או לא יודע מה. אני בתור אבא שלה הייתי גומר עליהם, יושב עליהם כלא.

וזה עולה לו, הוא מכיר את הזעם והאלימות המתפרצת הזאת אצלו פתאום, זה לא שהוא בן אדם כזה מוסרי, אבל בקטעים כאלה, של ניצול סטלה או שכרות או חולשה בשביל סקס, הטירוף האלים שלו, שהוא הצליח קצת להרגיע אותו באימוני אגרוף תאילנדי של כמה שנים טובות, באמת לא התאמנתי הרבה זמן הוא חושב עם עצמו, צריך קצת לחזור לכושר עם כל העישונים והאלכוהול הזה, הטירוף הזה, מתחיל לעלות אצלו.