התקף חרדה
כְּשֶׁהִשְׁתַּחְרַרְנוּ מִבֵּית הַיּוֹלְדוֹת
לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ נוֹתְנִים לָנוּ אוֹתָהּ
אֲרוּזָה יָפֶה יָפֶה בְּלִי הַשְׁגָּחַת רוֹפֵא
אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת אָחוֹת
מָה אֶעֱשֶׂה בָּהּ מָה הִיא תַּעֲשֶׂה בִּי
יְצוּר מוּזָר שֶׁצָּמוּד לִי לַשָּׁד
אֵין עָתִיד רַק הוֹוֶה
כָּל שְׁנִיָּה הִיא לָעַד
וְאֵיךְ אֵדַע
(הִנֵּה הֶתְקֵף חֲרָדָה)
אַתָּה וַאֲנִי וְיַלְדָּה
נְקֻדָּה
סוף מעשה במחשבה תחילה
רוֹפֵא הָעֵינַיִם רָשַׁם טִפּוֹת
מִסְתַּבֵּר כִּי יֹבֶשׁ הוּא תּוֹפָעַת לְוַאי
לִתְרוּפָה אַנְטִי־דִּכְּאוֹנִית
טִפּוּל מְקֻבָּל
בְּדִמָעוֹן לְאַחַר לֵדָה
לוּ יָדַעְתִּי
מֵרֹאשׁ הָיִיתִי בּוֹכָה
הַיְשֵׁר לְתוֹךְ בַּקְבּוּקִים
צירים
עֵינַי דָּם וָאֵשׁ וּזְעָקוֹת וְעָשָׁן
וַיֶּחֱרַד הַר גּוּפִי מְאֹד
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִנְּגּוֹעַ בְּקָצֵהוּ
כָּל הַנּוֹגֵעַ מוֹת יוּמַת לְאַלְתַּר
יִסָּקֵל יִשָּׂרֵף יִיָּרֶה מֵהָהָר
יִדָּבֵק לַקִּיר מִפַּחַד
תַּעֲלוּ תּוֹרִידוּ תַּזְרִיקוּ
תַּעֲשׂוּ מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים
מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, כֹּהֲנֵי רְפוּאַת יְלָדִים
רַק תְּסַיְּמוּ אֶת הַפַארְסָה הַזּוֹ
שֶׁלֹּא דֻּמְיְנָה גַּם עַל יְדֵי הַזְּקֵנִים
בְּעֶצֶב אֵלֵד בָּנִים?
אִם הָיִיתָ לְיָדִי, אֱלֹהִים
הָייתִי הוֹרֶסֶת אוֹתְךָ
עוֹשָׂה בְּךָ שְׁפָטִים
מְפַזֶּרֶת קִרְעֵי נִשְׂגָּבוּתְךָ
יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה
לְלֹא אֶפִּידוּרָל
אָמֵן