נפשי מקל עודף
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נפשי מקל עודף

נפשי מקל עודף

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

  • הוצאה: עמדה
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 78 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 18 דק'

תקציר

ספר הביכורים של נועה ניר בעל השם המקורי נפשי משקל עודף, יש בו נפש מורכבת ומודעת, אבל אין בו שום עודפוּת. הוא התפוצצות של כישרון אמנותי שלא יכול היה עוד לחכות וחייב היה לצאת לאוויר העולם. אם להשתמש בדימוי של פרופ' דן מירון על נתן אלתרמן שהגיח לשירה כפרפר מן התולעת בלא שלב הגולם, הרי שעל נועה ניר אפשר לומר שהיא כנראה שהתה הרבה זמן, אולי יותר מדי, בשלב הגולמי וכעת הכול מתפרץ ושוצף.

שיר אַחַר שיר, בקוראי את כתב היד הפמיניני-פמיניסטי הזה, ראיתי רק שירים טובים וכמעט אי אפשר היה לנפּות דבר. אתה חש ביד הבוטחת שלה שהיא יודעת מה היא עושה כמשוררת: מצד אחד היא עונה על רוח התקופה (הצייטגייסט) ומאוד מעודכנת בתמות המעסיקות את השירה העכשווית, ומן הצד האחר, היא מודעת למסורת השיר והחריגות הפנטסטיות הנהדרות בשיר הן רק שלה, ואין רבות כאלה בספרות העברית, רוצה לומר הן נדירות ביותר.

הרבה מן השירים המבליחים הללו יש בהם יסוד של דיאלוג דמיוני שהוא מעין מונולוג פנימי פוליפוני כמו בשיר היפה "המעגלת", הנה בית מתוכו: "צָעַקְתִּי לֶאֱלֹהִים "תּוֹרִיד לִי גֶּשֶׁם" / עָנָה לִי אֱלֹהִים "לֹא מוֹרִיד גֶּשֶׁם בְּלִי עִגּוּל" / "לָמָּה אַתָּה צָרִיךְ עִגּוּל?" / "צָרִיךְ לָשִׂים לָךְ גְּבוּלוֹת" / "לֹא רוֹצָה גְּבוּלוֹת" / "אֵין גְּבוּלוֹת? אֵין גֶּשֶׁם". כאלה בתחום השיר הבודד, יש לה רבים יפים להלל.
רן יגיל – מבקר, עורך וסופר

איור כריכה: "אישתקפות", נועה ניר

נועה ניר
יועצת טיפולית, מנחת קבוצות, דולה; מגיעה מעולמות הסוציולוגיה והפילוסופיה הפוליטית; שיריה ראו אור באנתולוגיות שונות וזהו ספרה הראשון; גדלה ברמת גן ומגדלת בה את ילדיה.

פרק ראשון

התקף חרדה

כְּשֶׁהִשְׁתַּחְרַרְנוּ מִבֵּית הַיּוֹלְדוֹת

לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ נוֹתְנִים לָנוּ אוֹתָהּ

אֲרוּזָה יָפֶה יָפֶה בְּלִי הַשְׁגָּחַת רוֹפֵא

אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת אָחוֹת

מָה אֶעֱשֶׂה בָּהּ מָה הִיא תַּעֲשֶׂה בִּי

יְצוּר מוּזָר שֶׁצָּמוּד לִי לַשָּׁד

אֵין עָתִיד רַק הוֹוֶה

כָּל שְׁנִיָּה הִיא לָעַד

וְאֵיךְ אֵדַע

(הִנֵּה הֶתְקֵף חֲרָדָה)

אַתָּה וַאֲנִי וְיַלְדָּה

נְקֻדָּה

סוף מעשה במחשבה תחילה

רוֹפֵא הָעֵינַיִם רָשַׁם טִפּוֹת

מִסְתַּבֵּר כִּי יֹבֶשׁ הוּא תּוֹפָעַת לְוַאי

לִתְרוּפָה אַנְטִי־דִּכְּאוֹנִית

 

טִפּוּל מְקֻבָּל

בְּדִמָעוֹן לְאַחַר לֵדָה

 

לוּ יָדַעְתִּי

מֵרֹאשׁ הָיִיתִי בּוֹכָה

הַיְשֵׁר לְתוֹךְ בַּקְבּוּקִים

צירים

עֵינַי דָּם וָאֵשׁ וּזְעָקוֹת וְעָשָׁן

וַיֶּחֱרַד הַר גּוּפִי מְאֹד

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִנְּגּוֹעַ בְּקָצֵהוּ

כָּל הַנּוֹגֵעַ מוֹת יוּמַת לְאַלְתַּר

יִסָּקֵל יִשָּׂרֵף יִיָּרֶה מֵהָהָר

יִדָּבֵק לַקִּיר מִפַּחַד

תַּעֲלוּ תּוֹרִידוּ תַּזְרִיקוּ

תַּעֲשׂוּ מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים

מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, כֹּהֲנֵי רְפוּאַת יְלָדִים

רַק תְּסַיְּמוּ אֶת הַפַארְסָה הַזּוֹ

שֶׁלֹּא דֻּמְיְנָה גַּם עַל יְדֵי הַזְּקֵנִים

בְּעֶצֶב אֵלֵד בָּנִים?

אִם הָיִיתָ לְיָדִי, אֱלֹהִים

הָייתִי הוֹרֶסֶת אוֹתְךָ

עוֹשָׂה בְּךָ שְׁפָטִים

מְפַזֶּרֶת קִרְעֵי נִשְׂגָּבוּתְךָ

יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה

לְלֹא אֶפִּידוּרָל

אָמֵן

 

עוד על הספר

  • הוצאה: עמדה
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2022
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 78 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 18 דק'
נפשי מקל עודף נועה ניר

התקף חרדה

כְּשֶׁהִשְׁתַּחְרַרְנוּ מִבֵּית הַיּוֹלְדוֹת

לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ נוֹתְנִים לָנוּ אוֹתָהּ

אֲרוּזָה יָפֶה יָפֶה בְּלִי הַשְׁגָּחַת רוֹפֵא

אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת אָחוֹת

מָה אֶעֱשֶׂה בָּהּ מָה הִיא תַּעֲשֶׂה בִּי

יְצוּר מוּזָר שֶׁצָּמוּד לִי לַשָּׁד

אֵין עָתִיד רַק הוֹוֶה

כָּל שְׁנִיָּה הִיא לָעַד

וְאֵיךְ אֵדַע

(הִנֵּה הֶתְקֵף חֲרָדָה)

אַתָּה וַאֲנִי וְיַלְדָּה

נְקֻדָּה

סוף מעשה במחשבה תחילה

רוֹפֵא הָעֵינַיִם רָשַׁם טִפּוֹת

מִסְתַּבֵּר כִּי יֹבֶשׁ הוּא תּוֹפָעַת לְוַאי

לִתְרוּפָה אַנְטִי־דִּכְּאוֹנִית

 

טִפּוּל מְקֻבָּל

בְּדִמָעוֹן לְאַחַר לֵדָה

 

לוּ יָדַעְתִּי

מֵרֹאשׁ הָיִיתִי בּוֹכָה

הַיְשֵׁר לְתוֹךְ בַּקְבּוּקִים

צירים

עֵינַי דָּם וָאֵשׁ וּזְעָקוֹת וְעָשָׁן

וַיֶּחֱרַד הַר גּוּפִי מְאֹד

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִנְּגּוֹעַ בְּקָצֵהוּ

כָּל הַנּוֹגֵעַ מוֹת יוּמַת לְאַלְתַּר

יִסָּקֵל יִשָּׂרֵף יִיָּרֶה מֵהָהָר

יִדָּבֵק לַקִּיר מִפַּחַד

תַּעֲלוּ תּוֹרִידוּ תַּזְרִיקוּ

תַּעֲשׂוּ מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים

מֹשֶׁה, אַהֲרֹן, כֹּהֲנֵי רְפוּאַת יְלָדִים

רַק תְּסַיְּמוּ אֶת הַפַארְסָה הַזּוֹ

שֶׁלֹּא דֻּמְיְנָה גַּם עַל יְדֵי הַזְּקֵנִים

בְּעֶצֶב אֵלֵד בָּנִים?

אִם הָיִיתָ לְיָדִי, אֱלֹהִים

הָייתִי הוֹרֶסֶת אוֹתְךָ

עוֹשָׂה בְּךָ שְׁפָטִים

מְפַזֶּרֶת קִרְעֵי נִשְׂגָּבוּתְךָ

יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה

לְלֹא אֶפִּידוּרָל

אָמֵן