פרק 1 - לדעת במובן המקראי
מדברים על סקס
"העבר הוא ארץ זרה: עושים שם דברים אחרת". אלה הן מילות הפתיחה של הספר The Go-Between מאת ל"פ הארטלי,* המגולל את סיפורו של גבר בגיל העמידה המגלה יומן שכתב כשהיה בן שתים־עשרה. במקרה שלו, העבר הוא עברו שלו. אבל היסטוריונים אוהבים לצטט את הפתגם הזה, ולא בִּכְדִי: בבואנו לחקור את העבר, אנחנו חייבים ללמוד איך עשו את הדברים אז, להיזהר שלא להשליך את הערכים והמבנים החברתיים שלנו על תרבויות אחרות ולהכיר באפשרות שלחלק מהמילים יש משמעויות ודקויות שונות.
[* L. P. Hartley, The Go-Between, London: Hamilton, 1953]
כשאנחנו קוראים במקרא, אנחנו חייבים להבין שאנחנו נכנסים לארץ זרה. השפות, התרבויות והערכים אמנם נראים לנו מוכרים מבחינות מסוימות בגלל מעמדו המרכזי של המקרא ביהדות ובנצרות, אבל מהרבה בחינות הם שונים מהשפות, מהתרבויות ומהערכים שלנו. אפילו ההתייחסות לחוויה אנושית אוניברסלית כמו סקס היא תלוית תרבות בעולם המקראי. הנה דוגמה משיר השירים - מחזור של שירי אהבה אקזוטיים וארוטיים. בדוגמה זו שני נאהבים מתארים זה את גופו של זה. בתחילה הגבר מתאר את אהובתו, מהראש כלפי מטה:
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי,
הִנָּךְ יָפָה!
עֵינַיִךְ יוֹנִים
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ,
שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים
שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד.
שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה,
שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת
וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם.
כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ
וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה,
כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ
מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ.
כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ,
בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת:
אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו,
כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים.
שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים,
תְּאוֹמֵי צְבִיָּה,
הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם
וְנָסוּ הַצְּלָלִים
אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר
וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה.
כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי
וּמוּם אֵין בָּךְ.*
[* שיר השירים ד:א-ז.]...