זהב של דגים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
זהב של דגים

זהב של דגים

עוד על הספר

  • הוצאה: קתרזיס
  • תאריך הוצאה: ינואר 2023
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 101 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 41 דק'

תקציר

"אִם אִשָּׁה חֲפוּנָה בְּגֻמָּה, / אֵיךְ תֵּצֵא לָאוֹר?" שואלת דליה סיני באחד משירי הספר היפה הזה. ואכן שירי הספר נעים כל העת בין ההסתתרות להתגלות, בין השתיקה לדיבור, בין ההסתרה לחשיפה, תוך שהם מבקשים לדלות מהמציאות את "הזהב של הדגים", כשמו של הספר. "מָה עוֹשָׂה אִשָּׁה / הַמְּגַלָּה שֶׁבַּעֲלָהּ סוֹכֵן חֲשָׁאִי? / כָּל־כָּךְ חֲשָׁאִי / שֶׁלֹּא יָדְעָה שֶׁהִיא / צְרִיכָה לְהִסְתַּפֵּק בִּלְחִישָׁה", שואלת סיני בשיר אחר, ובמקום אחר מצהירה "אֲנִי מַבְטִיחָה לַחְשֹׂף עֲבוּרְךָ / אֶת הַבּוּשָׁה הַסּוֹדִית שֶׁל הַנָּשִׁים", וכך באומץ ובגילוי לב עוסקת סיני בנשיות על שלל גווניה והיבטיה, תוך שהיא מעניקה קול לשלל דמויות נשיות וגבריות, דמיוניות ומציאותיות, וכל זאת באמצעות שפה עשירה ומרובת מטאפורות יפהפיות כמו זו: "הָיְתָה בֵּינֵינוּ אַהֲבָה שֶׁל חֲדַר / מַדְרֵגוֹת: / אַף דֶּלֶת לֹא הָיְתָה שָׁם / שֶׁלָּנוּ / וּבֵין הַקּוֹמוֹת עֲלָטָה שֶׁל פִּתְאוֹם". דווקא השפה הפואטית על דימויה וסמליה, דווקא קרנבל הדמויות והמסכות, הם אלו שמצליחים בסופו של דבר לחשוף את האמת שמסתתרת בגומחות, ובזה כוחה של השירה הזו שיצאה עכשיו אל האור. (אלי אליהו, עורך הספר).

פרק ראשון

אוריגמי
הַשְׁאִירִי אֶת הַמּוּזִיקָה לַמּוּזִיקָאִים,

אֶת הַפִּסּוּל בִּידֵי הַפַּסָּלִים

וְהַשִּׁירָה,

הִיא רַק לַמְּשׁוֹרְרִים. אַתְּ,

קְחִי חֲתִיכַת נְיָר,

הַכְתִימִי אוֹתָהּ בִּדְיוֹ בִּדְיוֹנוֹתַיִךְ,

תְּנִי לָהּ שֵׁם,

קַפְּלִי בָּהּ קִפּוּלִים.

תִּרְאִי, יָצְאָה לָךְ אֲנָפָה!

תִּהְיִי יָפָה, וְתִשְׁתְּקִי.

 

 

קשר
וְהָיִיתִי הָאִשָּׁה הַתְּלוּיָה שֶׁבַּחֶדֶר

וְקָרָאתִי לָזֶה נַדְנֵדָה.

וְאַתֶּם רְאִיתֶם

אֶת הָאִשָּׁה הַתְּלוּיָה

שֶׁבַּחֶדֶר וַאֲמַרְתֶּם לִי: שְׁחָקִים.

וְלֹא הָיָה לִי אֲוִיר

מֵרֹב צְחוֹק, וּפָנַי נִמְתְּחוּ

כְּמוֹ חִיּוּךְ שֶׁל אִשָּׁה תְּלוּיָה.

וְהַחֶדֶר נִמְלָא אֲוִיר

שֶׁלֹּא הָיָה בִּי, רַק בַּחֶדֶר.

וְהָיִיתִי תְּלוּיָה וְאַתֶּם

רְאִיתֶם.

 

 

הבהרה
זֶה רַק לָאַחֲרוֹנָה שֶׁהָפַכְתִּי לְאִשָּׁה תְּמָנוּן,

וְהִנֵּה, כְּבָר הִיא מִתְגַּמֶּשֶׁת,

כִּי יֵשׁ לָהּ, לָאִשָּׁה תְּמָנוּן, יְכֹלֶת

לְהִמָּעֵךְ עַד דַּק בְּשֶׁקֶט

בְּשֶׁקֶט. רַק שִׂים לֵב, כִּי

תֶּכֶף הָאִשָּׁה תְּמָנוּן צוֹעֶקֶת

אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ לְכִוּוּנְךָ.

אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵע שֶׁיֵּש לָהּ יְכֹלֶת לְשַׁנּוֹת

אֶת חֲזוּתָהּ. נִדְמֶה לְךָ שֶׁזֶּה עִנְיָן

שֶׁל צֶבַע וּמִרְקָם, כִּי אַתָּה לֹא בֶּאֱמֶת

מַכִּיר אֶת סוֹד הַדְּיוֹ,

דְּיוֹ שֶׁל סְתָרִים. כָּךְ יֵשׁ לָהּ יְכֹלֶת לְהַצְפִּין

אֶת הַמְּסָרִים. וְיֵשׁ לָהּ יְכֹלֶת לְהַבְלִיג

רַק בְּמִדָּה. הִנֵּה זֶה קוֹרֶה

לָהּ, הִנֵּה זֶה נִתָּז מִמֶּנָּה לְהַשְׁחִיר

אֶת מֵימֵי הַזֶּרֶם הַפּוֹשְׁרִים.

הָאִשָּׁה תְּמָנוּן, בַּמַּיִם הַשְּׁחֹרִים,

חָשׁוּב לִי לְהַבְהִיר,

יֵשׁ לָהּ יְכֹלֶת

שֶׁאַתָּה לֹא בֶּאֱמֶת מַכִּיר.

 

עוד על הספר

  • הוצאה: קתרזיס
  • תאריך הוצאה: ינואר 2023
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 101 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 41 דק'
זהב של דגים דליה סיני

אוריגמי
הַשְׁאִירִי אֶת הַמּוּזִיקָה לַמּוּזִיקָאִים,

אֶת הַפִּסּוּל בִּידֵי הַפַּסָּלִים

וְהַשִּׁירָה,

הִיא רַק לַמְּשׁוֹרְרִים. אַתְּ,

קְחִי חֲתִיכַת נְיָר,

הַכְתִימִי אוֹתָהּ בִּדְיוֹ בִּדְיוֹנוֹתַיִךְ,

תְּנִי לָהּ שֵׁם,

קַפְּלִי בָּהּ קִפּוּלִים.

תִּרְאִי, יָצְאָה לָךְ אֲנָפָה!

תִּהְיִי יָפָה, וְתִשְׁתְּקִי.

 

 

קשר
וְהָיִיתִי הָאִשָּׁה הַתְּלוּיָה שֶׁבַּחֶדֶר

וְקָרָאתִי לָזֶה נַדְנֵדָה.

וְאַתֶּם רְאִיתֶם

אֶת הָאִשָּׁה הַתְּלוּיָה

שֶׁבַּחֶדֶר וַאֲמַרְתֶּם לִי: שְׁחָקִים.

וְלֹא הָיָה לִי אֲוִיר

מֵרֹב צְחוֹק, וּפָנַי נִמְתְּחוּ

כְּמוֹ חִיּוּךְ שֶׁל אִשָּׁה תְּלוּיָה.

וְהַחֶדֶר נִמְלָא אֲוִיר

שֶׁלֹּא הָיָה בִּי, רַק בַּחֶדֶר.

וְהָיִיתִי תְּלוּיָה וְאַתֶּם

רְאִיתֶם.

 

 

הבהרה
זֶה רַק לָאַחֲרוֹנָה שֶׁהָפַכְתִּי לְאִשָּׁה תְּמָנוּן,

וְהִנֵּה, כְּבָר הִיא מִתְגַּמֶּשֶׁת,

כִּי יֵשׁ לָהּ, לָאִשָּׁה תְּמָנוּן, יְכֹלֶת

לְהִמָּעֵךְ עַד דַּק בְּשֶׁקֶט

בְּשֶׁקֶט. רַק שִׂים לֵב, כִּי

תֶּכֶף הָאִשָּׁה תְּמָנוּן צוֹעֶקֶת

אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ לְכִוּוּנְךָ.

אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵע שֶׁיֵּש לָהּ יְכֹלֶת לְשַׁנּוֹת

אֶת חֲזוּתָהּ. נִדְמֶה לְךָ שֶׁזֶּה עִנְיָן

שֶׁל צֶבַע וּמִרְקָם, כִּי אַתָּה לֹא בֶּאֱמֶת

מַכִּיר אֶת סוֹד הַדְּיוֹ,

דְּיוֹ שֶׁל סְתָרִים. כָּךְ יֵשׁ לָהּ יְכֹלֶת לְהַצְפִּין

אֶת הַמְּסָרִים. וְיֵשׁ לָהּ יְכֹלֶת לְהַבְלִיג

רַק בְּמִדָּה. הִנֵּה זֶה קוֹרֶה

לָהּ, הִנֵּה זֶה נִתָּז מִמֶּנָּה לְהַשְׁחִיר

אֶת מֵימֵי הַזֶּרֶם הַפּוֹשְׁרִים.

הָאִשָּׁה תְּמָנוּן, בַּמַּיִם הַשְּׁחֹרִים,

חָשׁוּב לִי לְהַבְהִיר,

יֵשׁ לָהּ יְכֹלֶת

שֶׁאַתָּה לֹא בֶּאֱמֶת מַכִּיר.