מדריך ההישרדות לאמפתים

פרק 1

האם אתם אמפתים?
מבוא לאמפתיה
 

אני רופאה, אני עוסקת ארבע־עשרה שנים ברפואה קונבנציונלית באוניברסיטת דרום קליפורניה ובאוניברסיטת יו־סי־אל־איי. אני גם אדם שהוא אמפת. בעבודתי כרופאה, כשני עשורים ויותר, אני מתמחה בטיפול באנשים רגישים ביותר, כמוני. אף שרגישות היא רצף שקיים בבני אנוש, אמפתים הם ספוגים רגשיים הסופחים אליהם הן את המתח והן את השמחה שבעולם. אנחנו מרגישים הכול, לפעמים עד כדי קיצוניות, ושומרים על עצמנו מול אנשים אחרים רק במידה מועטה ביותר. משום כך, פעמים רבות אנחנו מוצפים בגירויי יתר ומועדים לחוש תשישות ועומס יתר חושי.

התשוקה העזה שלי לנושא הזה, מקצועית וגם אישית, נובעת מכך שנאלצתי לפתח אסטרטגיות ספציפיות להתמודדות עם האתגרים הכרוכים בהיותי אמפת בעצמי. האסטרטגיות האלה מאפשרות לי להגן על הרגישויות שלי כדי שאוכל להביא לידי ביטוי מקסימלי את היתרונות הגלומים בהן — והם רבים כל־כך! אני רוצה לחלוק איתכם כיצד להיות אמפתים מאוזנים, מועצמים ומאושרים יותר. כדי לשגשג עליכם ללמוד להימנע מלקחת על עצמכם את האנרגיה, את התסמינים ואת המתח שחווים אחרים. נוסף על כך, אני רוצה ללמד את האנשים שאוהבים אתכם ואת אלה שחולקים איתכם קבוצות שווים — בני משפחה, קולגות, בוסים, הורים ובני או בנות זוג — כיצד יוכלו להיטיב לתמוך בכם ולתקשר איתכם. בספר זה אראה לכם כיצד להשיג את המטרות הללו.

אני מציעה את מדריך ההישרדות לאמפתים כמקור שיספק לנשמות אחיות רגישות הבנה וקבלה בעולם שלעיתים קרובות נוטה לחספוס, ערלות לב, וסולד מרגישות. בספר אני קוראת תיגר על הסטטוס קוו ומנסחת נורמליות חדשה על התפישה ביחס לרגישות, ולא משנה מה מקומכם האישי על פני הרצף הזה. אין כל "פסול" בלהיות אדם רגיש. מייד תגלו בעצם שזהו הדבר הכי "נכון" בכם. המטרה שלי בספר הזה, בתוכנית השמע המלווה אותו, Essential Tools for Empaths, ובסדנאות שאני מעבירה לאמפתים, היא לכונן קהילה תומכת שתשמש לכם שבט ותאפשר לכם להיות מי שאתם ולזהור. אני רוצה לתמוך בתנועה של אנשים המכבדים את הרגישויות שלהם. ברוכים הבאים למעגל האהבה! המסר שלי אליכם הוא מסר של תקווה ושל קבלה. אני מעודדת אתכם לאמץ את המתנות שניחנתם בהן ולהביא לידי ביטוי את כוחכם המלא במסגרת מסע האמפת.

מה זה אמפת?
לאמפתים יש מערכת עצבים תגובתית ביותר. חסרים לנו המסננים שיש לאנשים אחרים, החוסמים גירויים. בשל כך גופנו סופג את האנרגיות החיוביות והמתוחות שסביבנו גם יחד. אנחנו כה רגישים, עד שהדבר דומה לאחיזה בחפץ כלשהו ביד שיש בה חמישים אצבעות, ולא חמש. אנחנו באמת מגיבי־על.

מחקרים מראים שכ־20 אחוזים מהאוכלוסייה מאופיינים ברגישות גבוהה, אף שרמת הרגישות משתנה מאדם לאדם. אמפתים לעיתים קרובות מתויגים כ"רגישים מדי" ושומעים שעליהם "לפתח עור עבה יותר". בילדותנו ובבגרותנו, אחרים מביישים אותנו בשל הרגישויות שלנו במקום לתמוך בנו. אנחנו עלולים לחוות תשישות כרונית ולרצות לסגת מהעולם מפני שלעיתים קרובות אנחנו מרגישים שהוא מציף כל־כך. אבל בשלב זה של חיי לא הייתי מוותרת על היותי אמפת בעד שום הון שבעולם. התכונה הזאת מאפשרת לי לחוש בסודות היקום ולדעת תשוקה החורגת מהפרועים שבחלומותיי.

ואולם לא הרגשתי תמיד שיכולותיי האמפתיות הן דבר נהדר כל־כך.

לגדול כאדם אמפת
בדומה לילדים רבים שהם אמפתים, לא התאמתי אף פעם. למעשה, הרגשתי כמו חייזר על פני כדור הארץ, הממתין לשיגור בחזרה לביתי האמיתי, בין הכוכבים. אני זוכרת שהייתי יושבת בחצר הקדמית של ביתי ומרימה מבט אל השמיים בתקווה שתבוא חללית ותאסוף אותי הביתה. הייתי בת יחידה, ולכן ביליתי זמן רב לבד עם עצמי. לא הייתה לי אף נפש שהרגשתי שתוכל להבין את הרגישויות שלי. היה נראה שאף אחד לא דומה לי. ההורים שלי, שהיו שניהם רופאים — אני נצר למשפחה המונה עשרים וחמישה רופאים — אמרו, "מתוקה שלנו, תתקשחי ותפתחי עור עבה יותר" — משהו שלא רציתי לעשות וגם לא ידעתי איך. לא יכולתי להסתובב בקניונים הומי אדם או להשתתף במסיבות. הייתי נכנסת למקומות האלה כשאני מרגישה בסדר גמור ויוצאת מהם מותשת, מסוחררת, לחוצה או סובלת מכאב או ממיחוש כלשהו שלא הרגשתי קודם לכן.

לא ידעתי אז שהגופים של כולנו מוקפים שדה אנרגטי עדין, זהו אור בוהק ועדין שחורג מגופנו ומתפשט מעבר לו עד למרחק של כמה סנטימטרים, ואפילו עד למרחק של כמה עשרות סנטימטרים. השדות האלה מעבירים מידע כגון רגשות ותחושות פיזיות של רווחה או מצוקה. כשאנחנו שוהים במקום צפוף, השדות האנרגטיים של כולנו חופפים במידה כלשהי. אני קלטתי את התחושות העזות הללו, אבל לא היה לי שמץ של מושג מהן או כיצד לפענח אותן. שהייה בקרב קהל גדול פשוט הלחיצה ועייפה אותי. בעיקר, רציתי לברוח.

אם אתם מרגישים שאתם לא מתאימים לעולם הזה, הסיבה לכך היא שאתם כאן כדי לברוא עולם חדש.

מחבר לא ידוע

כשהייתי נערה בלוס אנג'לס התנסיתי בשימוש רציני בסמים בניסיון לחסום את הרגישויות שלי. (לא ממליצה על זה!) כך, כשאלחשתי את הרגישויות שלי, יכולתי להתמודד. הייתי מסוגלת להשתתף במסיבות ולהסתובב בקניונים, בדיוק כמו החברות שלי, והרגשתי בסדר גמור. הקלה! בממואר שפרסמתי, אינטואיציה: להקשיב לקול הפנימי, סיפרתי כיצד פניתי לסמים כדי לנטרל את האינטואיציה והאמפתיה שלי. אבל אחרי תאונת דרכים כמעט טרגית, שבה חציתי שפת מצוק בגובה 450 מטרים בקניון טופנגה בשלוש לפנות בוקר באוסטין מרטין מיני קופר — הוריי נבהלו עד מוות ושלחו אותי לפסיכיאטר.

באופן טבעי, נלחמתי בפסיכיאטר שלי לאורך כל הדרך. אבל הלכה למעשה, אותו מלאך בדמות אדם היה הראשון שעזר לי להבין שבשביל להיות אדם שלם יהיה עליי לאמץ את הרגישויות שלי ולא לברוח מהן. שם התחילו ההחלמה והקבלה העצמית שלי כאמפת. מכיוון שהייתי מבוהלת כל־כך מחוויותיי בילדותי ומהאינטואיציות האמפתיות שלי, חלק מההתפתחות שלי כרופאה וכאישה התמקד בלמידה כיצד לאמץ את היכולות האלה. הן יקרות וראויות לטיפוח ולתמיכה. בגלל זה, הן בעבודתי כפסיכיאטרית והן בסדנאות שאני מעבירה, אני מתמחה בסיוע לאמפתים.

כן, אנחנו האמפתים בהחלט יכולים לפרוח! אמפתיה היא המרפא שהעולם זקוק לו.

חוויית האמפת
וכעת, הבה נכיר לעומק את החוויה של האדם האמפת. נראה אם תרגישו שזה מדבר אליכם אישית, או שאתם מכירים אדם יקר לליבכם או קולגה המתאים להגדרה של אמפת.

ראשית, מה ההבדל בין אמפתיה רגילה לבין היותו של אדם אמפת? אמפתיה רגילה היא התחושה שליבנו יוצא אל אדם אחר כשהוא עובר תקופה קשה. משמעות הדבר גם שאנחנו מסוגלים לשמוח למען אחרים ברגעי השמחה שלהם. אבל כאדם שהוא אמפת אנחנו בעצם חשים בגופנו ממש את הרגשות של אנשים אחרים, את האנרגיה שלהם ואת התסמינים הגופניים שהם חווים — בלי המסננים שרוב בני האדם מצוידים בהם. אנחנו שומעים את מה שאנשים לא אומרים במילים, אבל מקרינים בצורה לא־מילולית ואף בשתיקה. אמפתים קודם חשים דברים ורק אז חושבים — בדיוק הפוך מהתפקוד של רוב בני האדם בחברה שאנחנו חיים בה, שנוטה לשכלתנות־יתר. אין שום חיץ בינינו לבין העולם. בכך אנחנו שונים מאוד מאנשים אחרים, שההגנות שלהם קיימות כמעט מרגע לידתם.

אמפתים חולקים חלק מן התכונות — ולעיתים את כולן — של הטיפוס האנושי שאותו הגדירה הפסיכולוגית איליין ארון "אדם רגיש מאוד", או בראשי תיבות: HSP. בין התכונות הללו אפשר למצוא סף גירוי נמוך, צורך להיות לבד, רגישות לאור, לקול ולריח ורתיעה מקבוצות גדולות. נוסף על כך, אנשים רגישים מאוד זקוקים לזמן רב יותר כדי להירגע אחרי יום עמוס, כי המערכת עוברת לאט יותר מגירוי עז לשקט ולשלווה. עוד דבר משותף בין אמפתים לבין אנשים רגישים מאוד הוא האהבה לטבע ולסביבה שקטה.

ואולם אצל אמפתים החוויה של האדם הרגיש מאוד מועצמת יותר. אנחנו מסוגלים לחוש גם באנרגיה עדינה, שבמסורות הריפוי של המזרח הרחוק מכונה שאקטי או פראנה, ואנחנו סופגים את האנרגיה הזאת אל תוך גופנו. זה בדרך כלל לא קורה לאנשים רגישים מאוד. תודות ליכולת הזאת אנו יכולים לחוות את האנרגיות הסובבות אותנו בשלל דרכים עמוקות ביותר. מכיוון שהכול — לרבות רגשות ותחושות גופניות — מורכב מאנרגיה עדינה, אנחנו מפנימים אנרגטית את הרגשות, את הכאב ואת שלל התחושות הגופניות של אנשים אחרים. לעיתים קרובות קשה לנו להבחין בין חוסר הנוחות של הזולת לבין זה שלנו־עצמנו. נוסף על כך, יש אמפתים החווים התנסויות רוחניות ואינטואיטיביות עמוקות, שאנשים רגישים מאוד בדרך כלל לא מאופיינים בהן. יש ביניהם כאלה שאפילו מסוגלים לתקשר עם בעלי חיים, עם הטבע ועם המדריכים הפנימיים שלהם־עצמם. אבל לא חייבים להיות אדם רגיש מאוד או אמפת: אפשר להיות גם וגם, בעת ובעונה אחת.

כדי לקבוע אם אתם אמפתים, בדקו אם אחד או יותר מהטיפוסים שלהלן מדברים אליכם.

טיפוסים כלליים של אמפתים
אמפתים גופניים. אתם מכוונים במיוחד לתסמיניהם הגופניים של אחרים ונוטים לספוג אותם אל גופכם. מנגד, תחושת הרווחה של אדם אחר עשויה להמריץ אתכם ולמלא אתכם באנרגיה.

אמפתים רגשיים. אתם קולטים בעיקר רגשות של אחרים ומסוגלים לספוח את רגשותיהם, בין שמדובר בשמחה ובין שבעצב.

אמפתים אינטואיטיביים. יש לכם יכולות תפישה יוצאות מן הכלל כגון אינטואיציה מוגברת, טלפתיה, מסרים בחלומות, תקשורת עם בעלי חיים ועם צמחים וגם חיבור לעולם הבא. להלן הסוגים השונים והאופן שבו הם פועלים:

• אמפתים טלפתיים מקבלים מידע אינטואיטיבי על אודות אחרים בזמן הווה.
• אמפתים פרה־קוגניטיביים חווים תחושות מוקדמות הקשורות בעתיד, בזמן שהם ערים או חולמים.
• אמפתים של חלומות הם חולמים להוטים ומסוגלים לקבל בחלומותיהם מידע אינטואיטיבי, המסייע לאחרים ומכוון אותם בחייהם.
• אמפתים מתַקשרים מסוגלים ליצור קשר עם רוחות בעולם הבא.
• אמפתים של צמחים מסוגלים לחוש בצורכיהם של צמחים ולהתחבר עם מהותם.
• אמפתים של אדמה מכוונים לשינויים בכוכב שלנו, במערכת השמש שלנו ובמזג האוויר.
• אמפתים של בעלי חיים מסוגלים להתחבר לבעלי חיים ולתקשר איתם.

אמפתים ניחנים ברגישויות מגוונות ומרובות ניואנסים. ייתכן שאתם משתייכים לאחד מהטיפוסים שתוארו לעיל או ליותר. בפרקים הבאים אדון גם בתת־סוגים של אמפתים גופניים ורגשיים, כמו אמפתים למזון (שמכוונים לאנרגיה של מזונות) ואמפתים למערכות יחסים וליחסי מין (שמכוונים למצבי הרוח של בני זוגם וחבריהם, לחושניות שלהם ולבריאותם הגופנית). זיהוי כישוריכם המיוחדים יגלה לכם שהכישורים הללו יכולים להעשיר לא רק את חייכם שלכם אלא גם לשמש אתכם כדי להועיל לאחרים.

סוגי תקשורת: אמפתים מופנמים ומוחצנים
אמפתים גופניים, רגשיים ואינטואיטיביים מתאפיינים גם בסגנונות שונים להתרועעות עם העולם ולתקשורת איתו. רוב האמפתים הם אנשים מופנמים, אבל יש כאלה שהם מוחצנים. אמפתים אחרים הם שילוב של השניים. אמפתים מופנמים, כמוני, מתקשים להתרועע ולנהל שיחות חולין. בהתכנסויות מרובות משתתפים הם נוטים להיות שקטים ומעדיפים לעזוב מוקדם. לעיתים קרובות יגיעו אליהן ברכב משלהם כדי שלא יצטרכו להרגיש לכודים או תלויים באחרים לטרמפ.

אמפתים רבים לא אוהבים שיחות חולין. הן מתישות אותם.

ד"ר ג’ודית אורלוף (MD)

אני אוהבת את מעגל החברים הקרוב שלי ולרוב נמנעת ממסיבות או מהתכנסויות גדולות. אני גם לא אוהבת שיחות חולין ומעולם לא למדתי כיצד לקיים אותן — עניין נפוץ בקרב הסוג המופנם. בדרך כלל אני מסוגלת להימצא בקרב קבוצות אנשים כשעתיים או שלוש, אבל אז אני מתחילה להרגיש עומס יתר של גירויים. כל החברים שלי יודעים זאת ולא נעלבים כשאני עוזבת מוקדם.

להבדיל, אמפתים מוחצנים הם אנשים מילוליים ותקשורתיים יותר בבואם להתרועע עם אחרים, והם נהנים יותר להתלוצץ עם אחרים, בהשוואה לאמפתים מופנמים. הם גם מסוגלים להחזיק מעמד זמן רב יותר בנסיבות חברתיות בלי להרגיש תשישות או עומס יתר של גירויים.

איך הופכים להיות אמפתים?
זה יכול להיות תוצאה של שלל גורמים. יש תינוקות הבאים לעולם עם רגישות גבוהה יותר בהשוואה לאחרים — מזג מולד. אפשר ממש לראות את זה כשהם יוצאים מהרחם. התגובתיות שלהם לאור, לריחות, למגע, לתנועה, לטמפרטורה ולקול, גבוהה בהרבה. כמו כן לפי מה שראיתי אצל מטופלים שלי ואצל משתתפים בסדנאות, מידה מסוימת של רגישות עשויה להיות פרי תורשה גנטית. ילדים רגישים במיוחד הם לעיתים ילדים לאימהות או לאבות שניחנו בתכונות דומות. נוסף על כך, גם להורות עצמה יש תפקיד בדבר. הזנחה או התעללות בילדות יכולות גם הן להשפיע על רמות הרגישות בקרב מבוגרים. טיפלתי באמפתים שחוו בצעירותם טראומות כגון התעללות רגשית או גופנית, או כאלה שגידלו אותם הורים אלכוהוליסטים, מדוכאים או נרקיסיסטים. סביבות גידול כאלה עלולות לשחוק את ההגנות הבריאות הרגילות שמפתח ילד שזוכה בהורים מטפחים. בגלל דרך גידולם, ילדים כאלה בדרך כלל לא מרגישים שהמשפחות שלהם "רואות" אותם ומרגישים בלתי נראים גם בעולם ככלל, וחשים שאין בו הערכה לרגישות שלהם. המשותף לכלל המקרים הללו הוא שאמפתים לא למדו להתגונן מפני מתח כפי שאנשים אחרים לומדים לעשות זאת. במובן הזה אנחנו שונים. גירוי רעיל — כמו אדם כועס, קהל גדול, רעש חזק או אור בוהק — עלול להציק לנו משום שסף הגירוי החושי שלנו נמוך ביותר.

מדע האמפתיה
יש כמה ממצאים מדעיים שמסבירים את החוויה האמפתית, ובעיניי הם מרתקים.

מערכת נוירוני המראה
חוקרים גילו קבוצה מיוחדת של תאי מוח האחראים על החמלה. התאים הללו מאפשרים לאנשים לשקף רגשות ולחלוק את הכאב, את הפחד ואת השמחה של זולתם. מכיוון שאמפתים נחשבים כמי שניחנו בנוירוני מראה בעלי תגובתיות יתר, אנחנו מהדהדים רגשות של אחרים באופן עמוק. איך זה קורה? אירועים חיצוניים מפעילים נוירוני מראה. למשל, כשבני הזוג שלנו נפגעים, גם אנחנו מרגישים פגועים. כשהילדים שלנו בוכים, גם אנחנו עצובים, וכשחברים שלנו שמחים, גם אנחנו מרגישים שמחים. פסיכופתים, סוציופתים ונרקיסיסטים, להבדיל, לוקים במה שמכונה במדע "הפרעות של חוסר אמפתיה" (ראו פרק 5). משמעות הדבר היא שחסרה להם היכולת לחוש אמפתיה כפי שאנשים אחרים חשים אותה — וזה אולי כתוצאה מתגובתיות חסר של מערכת נוירוני המראה. מאנשים כאלה עלינו להיזהר, משום שהם לא מסוגלים לאהבה בלתי מותנית.

שדות אלקטרומגנטיים
הממצא השני מבוסס על העובדה שהן המוח והן הלב מחוללים שדות אלקטרומגנטיים. לדברי HeartMath Institute, השדות הללו מעבירים מידע על מחשבותיהם ועל רגשותיהם של אנשים אחרים. ייתכן שאמפתים רגישים במיוחד לקלט הזה ושהוא מציף אותם. באופן דומה. פעמים רבות אנחנו חווים תגובות גופניות או רגשיות חזקות יותר לשינויים בשדות האלקטרומגנטיים של כדור הארץ והשמש. אמפתים יודעים היטב שמה שקורה לכדור הארץ ולשמש משפיע על הלך רוחנו ועל האנרגיה שלנו.

הדבקה רגשית
הממצא השלישי שמגביר את הבנתנו על אמפתים הוא תופעת ההדבקה הרגשית. מחקרים מראים שאנשים רבים קולטים את רגשותיהם של הסובבים אותם. למשל, פעוט בוכה אחד ייצור גל של תינוקות בוכים במחלקה בבית חולים. או אם אדם אחד יביע בקול רם חרדה במקום העבודה הוא עלול להפיץ אותה בקרב עובדים אחרים. בתוך קבוצות, אנשים קולטים תדיר את הרגשות של האחרים. מאמר שהתפרסם בעת האחרונה בניו יורק טיימס טען שהיכולת לסנכרן מצבי רוח עם אחרים חיונית למערכות יחסים טובות. מה יכולים אמפתים ללמוד מכך? שעליהם להכניס לחייהם אנשים חיוביים, כדי שהשליליות לא תדרדר אותנו. וכשחבר עובר תקופה קשה, עלינו לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים שיאזנו אותנו וישמרו על המרכז הפנימי שלנו. אלה אסטרטגיות חשובות שתלמדו בספר הזה.

רגישות מוגברת לדופמין
הממצא הרביעי קשור בדופמין, מוליך עצבי המגביר את פעילות הנוירונים וקשור בתגובה להנאה. ממחקרים עולה שאמפתים מופנמים נוטים להיות רגישים יותר לדופמין מאשר כאלה שהם מוחצנים. ככלל, אמפתים מופנמים זקוקים לפחות דופמין כדי להרגיש טוב. ייתכן שזה מסביר מדוע נוח להם להיות בחברת עצמם, לקרוא ולשקוע במדיטציה, ומדוע הם זקוקים פחות לגירויים חיצוניים כמו מסיבות או התכנסויות חברתיות גדולות. בשונה מהם, אמפתים מוחצנים משתוקקים להצפת הדופמין שהם זוכים לה באירועים תוססים. בעצם, לעיתים קרובות זה אפילו לא מספיק להם.

סינסתזיה
הממצא החמישי, שבעיניי הוא מרתק במיוחד, הוא המצב הייחודי המכונה "סינסתזיה של מראה־מגע". סינסתזיה היא מצב נוירולוגי שבו שני חושים שונים מתלכדים במוח — למשל, ראיית צבעים כשמאזינים ליצירה מוזיקלית או תחושה שלמילים יש טעם. ישנם סינסתזיים ידועים, ובהם אייזיק ניוטון, בילי ג'ואל ויצחק פרלמן. אם מדובר בסינסתזיה של מראה־מגע אנשים מרגישים בפועל, בגופם ממש, את רגשותיהם ואת תחושותיהם של אחרים, כאילו אלה הרגשות של עצמם. זהו הסבר נוירולוגי נפלא לחווייתו של האדם האמפת.

על אילו תחומי חיים משפיעה האמפתיה?
בחיי היום־יום אמפתיה יכולה להיות נוכחת בתחומים הבאים:

• בריאות. לפני שהם לומדים מיומנויות מעשיות המסייעות להם להתמודד עם הרגישויות שלהם, אמפתים רבים שמגיעים אליי לטיפול או משתתפים בסדנאות שלי מרגישים מוצפים, עייפים ואף מותשים ממש. פעמים רבות הם מאובחנים כאגורפובים או כסובלים מתשישות כרונית, מפיברומיאלגיה, ממיגרנות, מכאב כרוני, מאלרגיות ומתשישות של בלוטת האדרנל (שהיא צורה של שחיקה). ברמה הרגשית הם עלולים לחוות חרדה, דיכאון או התקפי חרדה. בכל אלה נדון בפרק 2.
• התמכרויות. יש אמפתים שבניסיון להקהות את הרגישויות שלהם מתמכרים לאלכוהול, לסמים, למזון, לסקס, לקניות או להתנהגויות אחרות. אכילת יתר היא מאפיין נפוץ משום שיש אמפתים המשתמשים במזון כאמצעי הארקה — דבר שהוא בעוכריהם. אמפתים עלולים לסבול לעיתים קרובות מהשמנת יתר מכיוון שהריפוד העודף מגן עליהם מפני אנרגיה שלילית. בפרק 3 נבדוק מנגנוני התמודדות בריאים יותר.
  
• מערכות יחסים, אהבה וסקס. אמפתים עלולים שלא במודע למצוא את עצמם עם בני זוג רעילים ובשל כך לסבול מחרדה, מדיכאון או מחולי. הם מוסרים את ליבם בקלות רבה מדי לנרקיסיסטים ולאנשים אחרים שאינם נגישים. אמפתים הם אנשים אוהבים והם מצפים מאחרים שיהיו כמוהם, אבל זה לא תמיד קורה. הם גם סופגים את המתח ואת רגשותיהם של בני הזוג שלהם, כמו כעס או דיכאון, פשוט מעצם האינטראקציה איתם וגם ביחסי המין — עיתוי פגיע במיוחד. בפרקים 4 ו־5 תקראו כיצד לקיים מערכת יחסים בריאה בלי לסבול מעומס יתר, לצד דרכים להציב גבולות ברורים לאנשים רעילים בחייכם.
• הורות. הורים אמפתים מרגישים לעיתים קרובות מוצפים ומותשים במיוחד בגלל התובענות האינטנסיבית של גידול ילדים, מפני שהם נוטים לספוג את רגשותיהם של ילדיהם ואת הכאב שלהם. בפרק 6 ילמדו הורים שהם אמפתים מיומנויות שיסייעו להם להימנע מכך. גם ילדים אמפתים עלולים להרגיש מוצפים בגלל הרגישויות שלהם. הוריהם של אותם ילדים זקוקים להדרכה מיוחדת כדי לעזור להם לטפח את התכונות שניחנו בהם ולשגשג.
• עבודה. אמפתים עלולים להרגיש מרוקנים בגלל ערפדי אנרגיה במקומות העבודה שלהם, ועם זאת להרגיש אובדי עצות בנוגע להצבת גבולות כדי להגן על עצמם. בפרק 7 ילמדו אמפתים להציב את עצמם במרכז ולמצוא הזנה גם בסביבת עבודה שהגירוי בה גבוה במיוחד או כזו שיש בה רק מעט פרטיות.
• יכולות תפישה יוצאות דופן. לאמפתים יש רגישויות גבוהות העשויות להפוך אותם לאנשים אינטואיטיביים יותר, כאלה המסוגלים לחוש את האנרגיה של זולתם ולהיות פתוחים לתחושות מוקדמות, לתקשורת עם בעלי חיים ולחלומות רבי עוצמה. בפרק 8 נראה כיצד יכולים אמפתים כאלה לאפשר ליכולות הללו להעצים אותם בדרך שיש בה יציבות.

הערכה עצמית האם אתם אמפתים?
כדי לגלות את התשובה, ענו על השאלון הבא, וענו על כל שאלה בתשובה "לרוב כן" או "לרוב לא".

• האם הגדירו אותי פעם רגיש מדי, ביישן או מופנם?
• האם אני מרגישה לעיתים קרובות מוצפת או חרֵדה?
• האם ויכוחים וצעקות גורמים לי להרגיש רע?
• האם אני מרגיש לעיתים קרובות שאני לא מתאים?
• האם קהל גדול מרוקן אותי, והאם אני זקוקה לזמן בגפי כדי לחזור לעצמי?
• האם רעש, ריחות או אנשים שמדברים ללא הרף מציפים אותי?
• האם יש לי רגישויות לכימיקלים או רף סיבולת נמוך לבגדים מגרדים?
• האם אני מעדיף לנסוע במכונית משלי כדי שאוכל לעזוב את המקום מוקדם אם אצטרך?
• האם אני אוכלת יותר מדי כדי להתמודד עם מתח?
• האם אני מפחד שמערכות יחסים אינטימיות יגרמו לי לתחושת מחנק?
• האם אני נבהלת בקלות?
• האם אני מגיב בעוצמה לקפאין או לתרופות?
• האם יש לי סף סיבולת נמוך לכאב?
• האם אני נוטה להתבודדות חברתית?
• האם אני סופגת את המתח, את הרגשות או את התסמינים של אחרים?
• האם ריבוי משימות מציף אותי והאם אני מעדיף להתמקד בכל פעם במשימה אחת?
• האם שהות בטבע משמחת את נפשי?
• האם דרוש לי זמן רב לחזור לעצמי אחרי שהייה בחברת אנשים קשים או ערפדי אנרגיה?
• האם אני מרגישה טוב יותר בערים קטנות או בכפר מאשר בערים גדולות?
• האם אני מעדיף אינטראקציות של אחד על אחד וקבוצות קטנות, בהשוואה להתכנסויות מרובות משתתפים

כעת, סכמו את התוצאות.

• אם עניתם "כן" על חמש שאלות לכל היותר, אתם אמפתים במידה חלקית לפחות.
• אם עניתם "כן" על שש עד עשר מהשאלות, יש לכם נטיות מתונות לאמפתיה.
• אם עניתם "כן" על אחת־עשרה עד חמש־עשרה מהשאלות, אתם בעלי נטיות חזקות לאמפתיה.
• אם עניתם "כן" על שש־עשרה שאלות ויותר, אתם אמפתים במלוא מובן המילה.
   

הקביעה באיזו מידה של אמפתיה ניחנתם תסייע לכם להבהיר את הצרכים שלכם ומהן האסטרטגיות שאתם מוכרחים לאמץ כדי להיענות לאותם צרכים. זה חיוני כדי לאפשר לכם ליצור אזור נוחות בחייכם.

יתרונות ואתגרים בלהיות אמפתים
להיות אמפת כרוך ביתרונות ובאתגרים.

יתרונות שכיחים
אני מוקירה את היותי אדם שהוא אמפת. אני אסירת תודה על הברכות שמעטירות עליי הרגישויות שלי מדי יום ביומו. אני אוהבת את האינטואיטיביות שלי, את היכולת שלי לחוש בזרימת האנרגיה בעולם ולקרוא אנשים, ואני חווה את העושר שבפתיחות הגדולה שלי לחיים ולטבע.

אנחנו, האמפתים, ניחנו בתכונות מרהיבות רבות. יש לנו לבבות ענקיים ודחף לעזור לאלה הזקוקים לכך או לאלה שגורלם פחות שפר עליהם. אנחנו אנשים חולמים ואידיאליסטים. אנחנו גם מלאי תשוקה, עמוקים, יצירתיים, מחוברים לרגשותינו, רוויי חמלה ומסוגלים לראות את התמונה הגדולה. רגשותיהם של אחרים חשובים לנו ואנחנו חברים ובני זוג נאמנים. אנחנו אינטואיטיביים, רוחניים ומסוגלים לחוש באנרגיה. היחס שלנו לעולם הטבע מיוחד ואנחנו חשים בו בבית. אנחנו מהדהדים את הטבע, את הצמחים שבו, את היערות, את הגנים ולרוב גם אוהבים מים. בין שאנחנו טובלים במי אמבט חמימים כמו רחם או מתגוררים סמוך לים או לנחל — המים טוענים אותנו באנרגיה. נוסף על כך, אפשר שנחוש קשר אינטואיטיבי עז לבני לווייתנו מממלכת החי. פעמים רבות אנחנו מדברים אליהם כאילו היו בני אדם ואף משתתפים בהצלת בעלי חיים או בתקשורת עם בעלי חיים.

אתגרים שכיחים
כשתתחילו להתמודד עם האתגרים הכרוכים בהיותכם אמפתים ותרכשו יכולות התמודדות נוספות, תוכלו באמת ליהנות מכל היתרונות. להלן האתגרים השכיחים שאני מכירה ושראיתי בקרב המטופלים שלי ובקרב משתתפי הסדנאות:

• תחושה של גירוי יתר. מכיוון שאין לכם אותם הגנות שיש לאחרים, אתם עלולים לעיתים קרובות להרגיש שקצות העצבים שלכם חשופים ממש ושאתם נשחקים בקלות. אם לא יהיה לכם מדי יום די זמן בגפכם כדי להזין את עצמכם ולהירגע, תסבלו מהשפעותיהם הרעילות של גירוי יתר ושל עומס יתר חושי.
• ספיגת המתח והשליליות של אחרים. לפעמים לא ברור לכם אם רגש או אי־נוחות גופנית הם באמת שלכם או של מישהו אחר. העמסת המתח של אנשים אחרים עלולה לגרום לכם לשלל תסמינים גופניים ורגשיים, החל בכאב וכלה בחרדה.
• להרגיש דברים בעוצמה. ייתכן שאינכם מסוגלים לצפות בסרטים אלימים או מטרידים על בני אדם או על בעלי חיים משום שהאכזריות מכאיבה לכם מדי. אתם עלולים לשאת על כתפיכם את כובד משקלו של העולם, להרגיש את כאבם של אחרים בחייכם או של אלה שבסבלם אתם חוזים בחדשות.
• חוויה של הנגאובר רגשי וחברתי. כשאתם נמצאים בחברת אנשים רבים מדי או חווים רגשות עזים מדי, עומס היתר החושי יוצר תחושת חוסר נוחות שעלולה ללוות אתכם זמן רב אחרי שהאירוע עצמו מסתיים.
• תחושה שאתם מבודדים או בודדים. ייתכן שאתם מבודדים את עצמכם או שומרים על מרחק מאנשים משום שהעולם נראה לכם כה מציף. בשל כך, אנשים אחרים תופסים אתכם כמרוחקים. בדומה לאמפתים רבים, ייתכן שאתם סורקים את סביבתכם בערנות גבוהה במיוחד כדי לוודא שהיא בטוחה עבורכם, ואנשים עלולים לראות בכך איתות לשמור מכם מרחק. אפשר גם שאתם קופאים בסביבתם של אנשים שאינם אותנטיים, מה שעלול לשדר התבדלות — אבל אין ספק שזהו אמצעי הגנה. יש אמפתים שמעדיפים להתרועע עם אחרים באופן מקוון כדי לשמור על מרחק, ומשום שהדבר ממתן את האפשרות לספוג את חוסר הנוחות ואת המתח של הזולת.
• חוויה של שחיקה רגשית. אחד החסרונות של החמלה הרבה שאתם חשים הוא שאנשים נוהרים אליכם כדי לשטוח באוזניכם את סיפור חייהם. מאז ילדותי הרגשתי כאילו אני מסתובבת עם שלט שאומר, "אני יכולה לעזור לך". בגלל זה אמפתים רבים מוכרחים להציב לאחרים גבולות ברורים ולא "לתת יותר מדי".
• התמודדות עם רגישות מוגברת לאור, לריח, לטעם, למגע, לטמפרטורה ולקול. לאמפתים רבים, לרבות אני, קולות חזקים ואורות בוהקים מכאיבים פיזית. הם חודרים לגופנו ומטלטלים אותו. אני אוטמת את אוזניי כאשר אמבולנס עובר בסביבה. מפוחי עלים ומכונות כבדות מעוררים אצלי חוסר שקט. אני גם לא מסוגלת לסבול את הפיצוצים של זיקוקי הדינור: הם מבהילים אותי ואני מגיבה כמו כלב מבוהל. אמפתים נוטים לבהלה מוגברת בגלל הרגישות הגבוהה במיוחד שלנו לקלט חושי עז. ריחות חזקים וכימיקלים, כמו ריחות אגזוז או בושם, מעוררים בנו בחילה, תגובות אלרגיות ואף תחושת חנק. אנחנו רגישים גם לטמפרטורות קיצון ועלולים לא לאהוב מיזוג אוויר. מזג אוויר אינטנסיבי — סופות רעמים, רוחות עזות או שלג — עשוי להמריץ את הגוף שלנו אבל גם עלול לדלדל את כוחותיו. אמפתים רבים חשים שירח מלא ובוהק ממלא אותם באנרגיה ואילו אמפתים אחרים חווים אותו כגורם מטריד.
• הבעת צרכים במערכת יחסים אינטימית. לאמפתים יש צרכים ספציפיים כאשר הם מתגוררים בחלל משותף עם אדם אחר או חולקים איתו מיטה. רבים מהם זקוקים למרחב נפרד משל עצמם ולעיתים אף למיטה נפרדת כדי שיוכלו להרגיש בנוח. חשוב שאמפתים ינהלו שיחות עם בני זוגם על צורכיהם המיוחדים.

אתגרים מיוחדים לכל אחד מהמגדרים
גברים ונשים עשויים לחוות את הרגישויות של האמפת בדרכים שונות, אף שיש כמובן חפיפות רבות. כך למשל גברים שהם אמפתים לעיתים קרובות מתביישים ברגישויות שלהם וממאנים לדבר עליהן. ייתכן שהם מרגישים שהם אינם "גבריים מספיק". הם נאלצו להתמודד עם סטריאוטיפים מגדריים וסביר להניח שהזהירו אותם לבל יהיו "בכיינים" ואמרו להם "להתנהג כמו גברים". בנים לומדים ש"גברים חזקים לא בוכים" ובנים רגישים עלולים לסבול בבית הספר מבריונות משום שהם "רכרוכיים". גברים אמפתים עשויים שלא להימשך לפוטבול, לכדורגל או לספורט מגע אגרסיבי אחר, ובגלל זה בנים אחרים עלולים לנדות ולבייש אותם. בשל כך, גברים אמפתים עלולים להדחיק את רגשותיהם ולבסוף אפילו לשכוח שיש להם כאלה. מכל הסיבות הללו הם סובלים בדממה, וזה עלול להשפיע לרעה על מערכות היחסים שלהם, על הקריירות שלהם ועל בריאותם. בין הגברים הרגישים מאוד הידועים נמנים אברהם לינקולן, אלברט איינשטיין וג'ים קארי.

גברים רגישים הם בעיניי מושכים בצורה בלתי רגילה. אני אוהבת את השיר של אלאניס מוריסט, "In Praise of the Vulnerable Man". כדי להיות מאוזנים היטב, גברים מוכרחים לאמץ את הצדדים הרגישים שלהם. אני לא מדברת על גברים נשיים מאוד שלא למדו לכלול גם את הגבריות, אלא דווקא על גברים מאוזנים, שחזקים מספיק כדי להיות גם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. רגשות לא מפחידים אותם — לא אלה של עצמם ולא אלה של זולתם. זה הופך אותם לבני זוג, לחברים ולמנהיגים מלאי חמלה ומעוררי עניין.

אמפתים אינם אנשים "רגישים מדי". הם ניחנו במתת, אבל הם מוכרחים ללמוד לנהל את הרגישויות שלהם.

ד"ר ג’ודית אורלוף (MD)

בשונה מהם, לנשים אמפתיות יש בתרבות המערב רשות גדולה יותר להביע את רגשותיהן ואת "האינטואיציה הנשית" שלהן, אך בשום אופן אין משמעות הדבר שהעולם שלנו מאמץ את הכוח הנשי. לאורך חלק הארי של ההיסטוריה רמסו את הפן הנשי. חשבו על האינקוויזיציה בימי הביניים או על משפטי המכשפות מסיילם, שבהם הרגישוֹת הן שהועלו על המוקד. כשרק התחלתי לדבר על אינטואיציה בפני קבוצות, חששתי שיאונה לי רע. אבל מרגע שהבנתי שאני מתחברת לאנרגיה הקולקטיבית של נביאות נשיות, שלאורך ההיסטוריה דוכאו, גיליתי שאנחנו חיים בתקופה שונה. בימינו בטוח הרבה יותר עבורי להשמיע את קולי, ומשום כך חוסר הנוחות שלי התפוגג.

בדומה לי, גם רבות מהמטופלות שלי נרתעו מלהביע באופן אותנטי את הרגישויות שלהן, מפחד שלא יבינו אותן, שישפטו או יינטשו אותן. חשוב שנלמד להיות אותנטיות במערכות יחסים ולבטא את צרכינו כאמפתיות. נוסף על כך, יש נשים אמפתיות שאצלן האמפתיה עלולה להפוך לתלות הדדית. יש להן לב רחב כל־כך עד שהן נתקעות בתפקיד המטפלת, ודואגות לצורכיהם של אחרים יותר משהן דואגות לעצמן. אישה אמפתית מאוזנת יודעת להציב גבולות ביחס לזמן ולאנרגיה שלה. היא לומדת להעניק ולקבל באופן מאוזן, מה שיכול להיות שילוב רב עוצמה. נשים אמפתיות ידועות הן למשל ניקול קידמן, ג'ול (שירה "Sensitive" עוסק באמפתים), וינונה ריידר, אלאניס מוריסט והנסיכה דיאנה.

לשגשג כאמפתים: מיומנויות למניעת עומס יתר
לאורך הספר אחלוק מיומנויות שיוכלו לסייע לאמפתים לנהל את האתגרים הכרוכים ביכולותיהם ולהעצים את היתרונות הרבים הגלומים בהן. אמנם החברה שלנו מכנה אנשים אמפתים "רגישים מדי" ומציעה להם "להקשיח", אבל אני מעודדת אמפתים דווקא להוסיף ולפתח את הרגישויות, בלי לאבד את תחושת האיזון שלהם. כשלומדים איך לנהל זאת, היותנו אמפתים זה נכס אדיר. אמפתים אינם משוגעים, הם לא נוירוטיים, לא חלשים ולא היפוכונדרים. הם אנשים רגישים ונפלאים שניחנו במתת, אבל כולנו זקוקים לכלים שיעזרו לנו להתמודד.

אחת המיומנויות שעל אנשים רגישים ללמוד היא כיצד להתמודד עם עומס יתר חושי כשהם חווים יתר על המידה ומהר מדי. זה יכול לגרום להם לתשישות, לחרדה, לדיכאון או לחולי. בדומה לרבים מאיתנו, גם אתם אולי מרגישים שלאמפתיה שלכם אין מתג שאפשר להדליק ולכבות. זה לא נכון. אני אראה לכם איך להשתלט על הרגישויות שלכם במקום להרגיש שהן הופכות אתכם לקורבנות. כשתרגישו מוגנים ובטוחים, העולם יהפוך למגרש המשחקים שלכם.

כדי לזכות בתחושת ביטחון, יש לזהות כמה מהגורמים השכיחים התורמים לעומס יתר שמקורו באמפתיה. כשתתחילו לזהות את הטריגרים שלכם, תוכלו לפעול במהירות לתיקון המצב.

מה מחמיר תסמיני עומס יתר אצל אדם שהוא אמפת? תשישות, מחלה, חיפזון, פקקי תנועה, קהל גדול, סביבה רועשת, אנשים רעילים, רמות סוכר נמוכות בדם, ויכוחים, עומס עבודה, רגישויות לכימיקלים, התרועעות אינטנסיבית מדי עם אחרים ותחושה שהוא לכוד במצבים מגרים מדי כמו מסיבות או שיט תענוגות. אצל אמפתים, כל שילוב של התנאים הללו עלול להעצים את תחושת עומס היתר. לפיכך זכרו: מתח + רמות סוכר נמוכות בדם = דרמה ותשישות.

מה משפר תסמיני עומס יתר אצל אדם שהוא אמפת? כשאני חווה עומס יתר חושי, אני צריכה להאט הכול ולהתנתק מכל גירוי. אם עומס היתר מחמיר מאוד, אני מרגישה כמו פרח נובל, ואז אני זקוקה לתחושה שאני דוממת, וזה מחיה אותי. פעמים רבות אני פורשת לחדר שאין בו קולות או אור בוהק וישנה או עושה מדיטציה כדי לכייל את עצמי מחדש לרמת גירוי נמוכה יותר. לפעמים, אם עומס היתר החושי שלי קיצוני במיוחד, אני זקוקה להתבודדות במשך יום או סוף שבוע שלמים. בזמנים כאלה, לפעמים אצא להליכות קצרות בטבע ואגביל את היציאות שלי לסידורים. הבעיה היא שפעמים רבות אמפתים רואים את הדברים בצורה של "הכול או לא כלום". או שאנחנו בתנועה מתמדת או שאנחנו נסוגים למקלט הבטוח של הבית. אני מציעה למתן את הגישה הקיצונית הזאת כדי למצוא איזון ולא לסבול מבידוד או בדידות מיותרים. נסו להרגיש באינטואיציה מה נכון עבורכם. כולנו צריכים למצוא את דרכנו לכבד את הצרכים שלנו.

מטופל סיפר לי שבעת התמודדות עם עומס יתר "רק תקשורת של אחד על אחד עם אנשים היא נסבלת. קבוצות הן פשוט אינטנסיביות מדי." אבל מטופלת אחרת הסבירה: "אני נרגעת בלילה, כשכולם ישנים והעולם כולו נח. הזמזום האנרגטי הבלתי נראה של היום משתתק ואז אני מסוגלת להירגע ולהתמקד."

כדי להימנע מעומס יתר בגלל אמפתיה, אני ממליצה גם על מיומנות בסיסית נוספת של סיכוך. סיכוך הוא אמצעי זריז להגן על עצמכם. אמפתים רבים משתמשים בו כדי לחסום אנרגיה רעילה, ובו־בזמן עדיין לאפשר זרימה חופשית של אנרגיות חיוביות. אני מציעה לכם להשתמש במיומנות הזו באופן סדיר. ברגע שאתם מרגישים לא בנוח בחברתו של אדם מסוים, במקום מסוים או במצב כלשהו — הרימו את חומת המגן שלכם. השתמשו בזה בשדה תעופה, במסיבה, כשאתם מדברים עם ערפד אנרגיה או בחדר המתנה עמוס של רופא. הסיכוך מאפשר לכם להיכנס לבועה מגוננת כשאתם לא רוצים להתרוקן.

אסטרטגיית הגנה
הדמיית סיכוך לאמפתים

הקדישו לתרגיל הזה חמש דקות לפחות. אתרו מרחב שקט ומוגן. הקפידו שלא יפריעו לכם. שחררו את הבגדים שלגופכם ומצאו תנוחה שתהיה לכם נוחה, אולי ישיבה ברגליים משוכלות על הרצפה או זקופים על כיסא. התחילו בכמה נשימות עמוקות וארוכות. שאפו פנימה, ממש הרגישו את הנשימה בעומק, ואז נשפו החוצה, ממש שחררו את האוויר בנשיפה גדולה. הרגישו את הנשימה פיזית, את החיבור לפראנה, לכוח החיים המקודש.

הניחו לכל המחשבות לשייט כמו עננים בשמיים ושוב ושוב חזרו אל הנשימה כדי למצוא איזון. הרגישו ליבה של אנרגיה זורמת מקצות אצבעות רגליכם ומשם בכל גופכם עד לקודקוד. ההתמקדות בזה תייצב אתכם.

במצב רפוי זה, דמיינו מגן יפהפה עשוי אור לבן או ורוד מקיף את כל גופכם במרחק של כמה סנטימטרים ממנו. המגן הזה שומר עליכם מפני כל דבר שלילי, מלחיץ, רעיל או פולשני. תחת הגנת המגן הזה, תרגישו מאוזנים, שמחים ונמרצים. המגן הזה חוסם שליליות, אבל בעת ובעונה אחת אתם עדיין תרגישו את כל מה שחיובי ואוהב. התרגלו לתחושת המגן הזה, השומר על גופכם. אתם יכולים לדמיין אותו כל אימת שעולה בכם החשד שאתם סופגים את האנרגיה של מישהו אחר.

לסיום, אמרו בלב "תודה" להגנה הזו. נשמו עמוק, פנימה והחוצה, ואז פקחו לאט את העיניים. חזרו אל החדר. היו בתוך גופכם לחלוטין.

במקביל לסיכוך, הטיפול היומיומי המתאים לאמפתים מתבסס על תזונה מיטיבה ועל צמצום מתחים. נוסף על כך יש פעולות שיקלו על גופכם ונפשכם כאחד. בין הפעולות למשל זמן התבודדות, התרועעות עם אנשים חיוביים, שהייה בטבע, טבילה עמוק במים כדי לטהר מגופכם אנרגיה שלילית, מדיטציה, אימון גופני והגדרת גבולות מול ערפדי אנרגיה. אמפתים צריכים לשלב את דרכי הטיפול העצמי השונות הללו באופן סדיר. אני מאמינה מאוד גם במדיטציות ובטקסים אישיים, כמו זה שיתואר להלן ומשמש להארקה.

כוחם של הארקה ושל קרקוע
"קרקוע" הוא אמצעי להתחבר לאדמה כדי להתייצב. אנרגיית האדמה היא כוח מַרפא לבני האדם הלחוצים. המגע עם האדמה מאפשר לספוג את הכוח המְרפא שלה דרך כפות הרגליים ומהן אל הגוף כולו. גוף מחקר מדעי הולך ומתגבש גורס שהקרקוע מועיל לבריאותנו — המגע עם האלקטרונים שבאדמה כנראה מרגיע את מערכת העצבים שלנו. הדרך האידיאלית היא ללכת יחפים בטבע, אבל גם חצר אחורית מכוסה בדשא היא בסדר גמור. כפות רגליכם הן אמצעי מוצלח במיוחד לקרקע מתחים בגלל שלל נקודות הרפלקסולוגיה והדיקור שנמצאות בהן. ההליכה היחפה מעסה את הנקודות הללו ומפעילה אותן. כפות רגליכם מונחות בתנוחה מושלמת שמעבירה את כוחה המרפא של האדמה אל שאר גופכם. כדי שתתקבל השפעה מלאה תוכלו גם להשתרע על הקרקע. אני אוהבת לשכב על הגב ליד הים ולבהות בשמיים.

אם אין לכם אפשרות לשהות בטבע, תוכלו תמיד לקחת הפסקה ולשבת בחוץ או פשוט להיכנס לאמבטיה לכמה דקות. (במשך שנים היה חדר האמבטיה המקלט שלי, כל אימת שנזקקתי להימלט מהתכנסות כדי להרגיע את רמות הגירוי שלי.) התאמנו על ההדמיה הזאת כדי להירגע ולחזור ולמצוא איזון. אני מתרגלת אותה מדי יום, חמש דקות לפחות, ומלמדת גם את המטופלים שלי. אולי תרצו להקליט לעצמכם את הנחיות המדיטציה הזאת ואת אלה של שאר המדיטציות שמופיעות בספר. כך, כשתהיו מוכנים להתיישב במדיטציה, תוכלו פשוט להשמיע את ההקלטה ולתרגל בנחת.

אסטרטגיית הגנה
הדמיית הארקה וקרקוע

כל אימת שאתם מרגישים מוצפים, חרדים או מבוהלים — העניקו לעצמכם זמן שקט, שיאפשר לכם להוריד את רמות הגירוי שלכם. השהייה בגפכם כדי להיטען מחדש תעזור לכם להירגע. זכרו לכבות את המחשב ואת הטלפון. שבו בתנוחה נוחה ונשמו כמה נשימות עמוקות שירפו את גופכם. הרגישו דוממים והירגעו ככל שהמתח יתחיל להתפוגג. אין שום דבר שעליכם לעשות ושום דבר שעליכם להיות. רק לנשום ולהירגע. כשמגיעות אליכם מחשבות, הניחו להן לשייט כמו עננים בשמיים. אל תיאחזו בהן. התמקדו רק בשאיפה ובנשיפה איטיות. הרגישו כיצד המתח עוזב את גופכם ככל שאתם מתחברים לתחושת שלווה.

במרחב הפנימי השקט הזה, דמיינו עץ גדול בעל גזע עבה וחזק ממש לאורך מרכז גופכם, מהראש ועד לכף הרגל. קחו כמה דקות לחוש בכוחו וברטט האנרגיה שלו. ואז דמיינו את שורשיו של העץ הזה צומחים מכפות רגליכם וננעצים בקרקע, מעמיקים עוד ועוד ויוצרים תחושת מוצקות מנחמת. תנו לשורשים לעגן אתכם אל אימא אדמה, לייצב אתכם. השרשה עצמית כזו נוסכת כוח פנימי שתודות לו תישארו מאוזנים ומוגנים כשהחיים יציפו אתכם. כשתפקחו את העיניים לאט ובעדינות, שמרו על תחושת הקרקוע הזאת. חזרו אל העולם החיצון בידיעה שאתם יכולים להשתמש בהדמיה הזאת כדי לעגן את עצמכם בכל פעם שאתם יוצאים מאיזון.

הארקה היא מיומנות חיונית שתסייע לכם לשמור על כוחכם ולהיות חזקים. ההתמקדות בכפות הרגליים במקום בפחדים או בתחושה שאתם מוצפים היא דרך טובה להתאזן. עיסוי של כפות הרגליים יכול גם הוא לחולל פלאים, להוציא אתכם מתוך ראשכם ולחבר אתכם לגוף. תרגלו תדיר את טכניקת הקרקוע הזאת, וגם טכניקות אחרות שאחלוק איתכם לאורך הספר שמטרתן להפחית עומס יתר חושי.

הברכה שבלהיות אמפת
עם תחילת המסע שלכם בחברתי זכרו שנוכחותכם, טוב הלב שלכם, ההערכה העדינה שלכם את האנשים ואת החיים בכלל — כל אלה הם מתנות, לכם ולסובבים אתכם. האינטואיציה שלכם והרגישויות המעודנות שלכם הן מרפאות. אני רוצה שתעריכו את עצמכם, את הפתיחות שלכם ואת יכולתכם להרגיש. הבינו כמה מיוחדים ומושלמים אתם. כשתראו את עצמכם באמת תוכלו להתחבר למלאות ולעומק שבתוככם. ואז תוכלו ליהנות מהיותכם אמפתים — וזאת הנקודה. לא כולם יבינו אתכם, אבל זה בסדר. חפשו נשמות אחיות שכן יבינו ושאתם תבינו אותן בחזרה. זו תחושת חיבור נפלאה. בהמשך אפרט כיצד ליצור קבוצות תמיכה לאמפתים באמצעות שימוש בספר הזה ובתוכנית השמע המלווה אותו, Essential Tools for Empaths. בקבוצת התמיכה תוכלו לקרוא חלקים מהספר או להאזין לתוכנית השמע המלווה אותו ואז לדון כיצד המידע הזה נוגע לחוויות שלכם כאמפתים. הענקה וקבלה של תמיכה כזאת יכולה להיות משחררת להדהים.

* * *

אנחנו מצויים בעיצומה של התפתחות של התודעה האנושית, ואמפתים הם כוח החלוץ הסולל את הדרך. לרגישויות שלנו נלווית אחריות מקודשת, התובעת מאיתנו לא להסתפק רק בנסיגה להתבודדות. חיוני שנלמד כיצד להימנע מתחושה שאנחנו מוצפים כדי שנוכל באמת להאיר מכוחנו בעולם. אמפתים וכל האנשים הרגישים הם חלוצים בחזית צורת הקיום החדשה הזאת של המין האנושי.

אתם חלק מדור S, לציון Sensitivity — אותם אנשים המצדיעים לחמלה ולנדיבות אוהבת. אתם מייצגים צוהר חיוני לאנושות, שדרכו היא תוכל לצמוח ולהתמקד יותר בלב ובערנות אינטואיטיבית. ביכולתכם לשמש מופת לאחרים, כיצד להיות רגישים ורבי עוצמה גם יחד.

אני נלהבת לקראת האפשרות לסייע לכם לנהל את הרגישויות שלכם ולהשתמש בהן לרווחתכם האישית ולטובת הכלל. בדיוק כשם שלמדתי לכבד את עצמי כאמפת, מה שנוסך בי תחושה שלמה להפליא, אני מקווה שתוכלו גם אתם לכבד את המתת שניחנתם בה. הייתי רוצה שהמידע שבספר הזה יעצים אתכם להיות יותר אתם מכפי שהייתם מעולם. כדי לפתוח במסע הזה, אני מציעה לכם את האישוש העצמי שלהלן.

אישוש אמפת

אדור לכבד את הרגישויות שלי

ולהתייחס לעצמי באהבה

ככל שאוסיף לחקור את המשמעות

של היותי אמפת

ולאמץ אל ליבי את המתנות שחוננתי בהן,

אעריך את עצמי מדי יום ביומו.