אומנות המשמעות

על 'אוֹמנות המשמעות'

פתית שלג מבעד למיקרוסקופ - זוהר כיהלום, אבל ערמת שלג על הקרקע לא מרשימה במיוחד. אדם מבעד ל"משקפי משמעות" - ייחודי באופן עוצר נשימה, אבל קהל אנשים ברחוב נראה סתמי למדי. כיצד מבחינים בקסם מבעד לסתמיות? כשם שאין שני פתיתי שלג זהים, כשם שלכל אדם טביעת אצבע שהיא רק שלו, כך משמעות חיינו ייחודית לנו בלבד. כשנוגעים במהות אישית - כל אדם מיוחד. אנשים נראים דומים, חושבים בדומה לאחרים, מתנהגים באופן דומה, אבל בפועל, משמעות החיים של כל אחת ואחד ייחודית ומיוחדת. מבעד ל"משקפי משמעות" אין שני בני אדם עם משמעות חיים זהה. הפסיפס האנושי הופך למרהיב.

תכלית הספר היא להציג את אומנות המשמעות. זוהי תפיסה פילוסופית של משמעות בחיים וזהו גם כלי מעשי לניסוח משמעות אישית בחיים. פתרון לחידת משמעות החיים במובן הכולל ביותר כנראה לעולם לא יהיה בהישג ידנו. פתרון לשאלת משמעות חיי ומשמעות חייהם של אחרים הוא בהחלט בהישג־יד. ב-33 הראיונות בספר משולבים סיפורי חיים ומתקבל פסיפס אנושי מפעים.

אוֹמנות¹ היא תחום שכולל עולמות יצירה מגוונים. ניסוח משמעות זו אומנות. אדם מחפש משמעות, אך לא תמיד מוצא. איך לחפש משמעות? ואיך לזהות שאכן נמצא הניסוח המבוקש? לכך נדרשות מיומנויות. אך האומנות היא קודם כול בגישה היצירתית שאיתה ניגשים אל החיפוש ואל הניסוח. ביקורת עצמית לא מקרבת אל ניסוח משמעות חיים. דווקא סנגוריה עצמית מאפשרת את חשיפתה.

"לכל איש יש שם",² לכל אדם סיפור ולכל אחת ואחד ניסוח ייחודי של משמעות אישית בחיים. מבקש המשמעות ימצא כאן מענה לשאלות: מהן משמעויות בחיים? מהם אבות הטיפוס של משמעות? מי מהם מעורר את השראתי? מה יכול להיות ניסוח המשמעות שלי?

גיבורי תרבות, דמויות מופת, גאונים, אנשים מעוררי השראה, מי שנכנסו לפנתיאון ההיסטוריה, אלו אשר שמם המוכר נישא בפי כול, בני אדם שקידמו את האנושות והובילו להישגים בתחומים שונים - כל אלה רלוונטיים באופן חלקי ומוגבל למשמעות חיי. מילדות נחשפנו לסיפורים על אודותם, חונכנו לערכים שבהם הם דגלו. ברבות השנים, עם צבירת ניסיון חיים, המשמעות האישית עוברת לידינו. הרלוונטיות המוגבלת של אנשים מעוררי השראה למשמעות חיינו נגזרת מהבחנה בין מיקרו ומאקרו.³ בלימודי כלכלה באוניברסיטה קורסי המבוא מחולקים לשניים: מיקרו ומאקרו. זאת אומרת, יש לחשוב באופן שונה על ניהול כלכלת עסק פרטי ועל ניהול כלכלת מדינה. השפה היא אותה שפה, אך החשיבה שונה. כך גם במשמעות. יש לחשוב באופן שונה על משמעות כללית (מאקרו) ועל משמעות אישית (מיקרו). השפה היא אותה שפת משמעות, שפה של ערכים, אך החשיבה שונה. בהקשר תרבותי, היסטורי, חברתי רחב - חשוב מאוד שיהיו דמויות שמהוות מודל להישגים יוצאי דופן, פורצי דרך, מעוררי השראה. דמויות אלה מעצבות את התרבות.

מדוע גיבורי תרבות רלוונטיים באופן חלקי בלבד למשמעות חיי? התשובה היא שרמת המאקרו של המשמעות מבליטה את יוצאי הדופן, היוצאים מן הכלל. בולטים לעיני כל הם מי שנמצאים בראש סולם של הצלחה כזו או אחרת ומי שנמצאים בתחתית תהום כזו או אחרת. דמויות בולטות, אשר מושכות את תשומת ליבנו, ממוקמות בקצוות. כדי לבלוט יש הכרח לוותר, ולו זמנית, על החזקה פסיכולוגית מאוזנת של הקיום הפרטי. חוסר איזון או יציאה מאיזון הם מאפיין של גיבורי תרבות, אשר לטובת הישגיהם נדרשים לוותר בקיומם על "גם וגם". מעוררי השראה ככל שיהיו, גיבורי תרבות משלמים בחייהם מחיר שרבים, גם אילו היה זה אפשרי עבורם, מעדיפים שלא לשלמו.

ברמת המיקרו "הגיבורים", כלומר כל אחד מאיתנו, נמצאים בכלל, לא ביוצא מן הכלל. משמעות חייהם האישית נחשפת במערכות היחסים שלהם עם עצמם ועם עולמם, בהקשר סביבתי, ביחסי גומלין, ברשת חברתית. הם לא "קופצים בראש" ולא מתקיימים "על הקצה". מאוזן הוא מי שמצליח לנוע בגמישות יחסית בין קצוות. מאוזן הוא מי שפתוח לשינוי, שמסוגל באופן יחסי להשתחרר מתגובתיות, מהרגלים מושרשים, מדפוסי חשיבה מקובעים, מהיאחזות במוכר ובידוע, לטובת פתיחות לכאן ועכשיו. "גיבור" כזה לא מתבשם יותר מידי מאופוריה של הצלחה ולא מתגולל בשפל כישלון. אדם כזה יישמר הן מהמאניה הן מהדפרסיה. בעוד שמשמעות ברמת מאקרו מבליטה את יוצא הדופן, משמעות ברמת מיקרו משגשגת בתנאים של איזון פסיכולוגי.

איזון הוא לאו דווקא פשרה או דרך האמצע הבטוחה, הנורמטיבית, של הליכה בתלם. איזון נוכח במנעד גמיש בין קצוות, בתנודה נפשית של תנועת מטוטלת, ב"גם וגם". מי שלא מתקבע בקצה אחד מעיד על גמישות. הבריא הוא הגמיש. "גיבור" ברמת המיקרו הוא אדם מאוזן יחסית. המאוזן מונע מהישגיות יותר מאשר מתחרותיות. הוא יודע להכיר תודה על היש ולומר "כי טוב". בצאתנו לחפשו, לא נישא את עינינו אל המתנשא בראש ולא אל המגרד את התחתית. נאתר, כאמור, את מי שיודע לנוע בגמישות נפשית בין קצוות.

לעיתים קרובות, "גיבורים" ברמת המיקרו סמויים מן העין הציבורית. ידוע להם שכדי להעפיל לפסגה תרבותית יש לוותר על מרחבי קיום יקרים לליבם. עבורם חיים משמעותיים אינם ניכרים בראש ובראשונה בכיבוש פסגה. משמעות בחייהם מתבטאת בהחזקה מאוזנת, בריאה, של תחומי קיום שונים: פרטי, משפחתי, חברתי, סביבתי, בעבודה, בקהילה, בשעות הפנאי. ספר זה עוסק ב"גיבורים" ברמת המיקרו, בכל אחד מאיתנו.

החיים הם העיקר ומשמעות היא העיקר בחיים. האיש היחף במשל מוצא מטבע זהב וממיר אותו לשני מטבעות כסף. במטבע אחד הוא קונה צלחת אורז. במטבע שני הוא קונה פרח. לשואלים הוא משיב: "האורז הוא כדי לחיות. הפרח הוא כדי שיהיה עבור מה לחיות". לשם הישרדות, לעצם קיום החיים, דרושה צלחת אורז, נחוצים פרנסה ובריאות. לטעם החיים הכרחי הפרח. טעם החיים הוא משמעות בחיים.

משמעות היא מהות אישית, היא יצירת חיינו, היא עיסוק בַּיֵּשׁ. יכולתנו להפוך קשיים ואתגרים לשיעורים היא תנאי למשמעות בחיינו. יכולתנו לממש את מהותנו מותנית בהגשמת משמעות חיינו. בזכות המשמעות נבחין בין עיקר וטפל, נכוון את בחירותנו לפי מה שחשוב עבורנו, ונטפח יכולת להיות האדם הנכון במקום הנכון, שעושה את הדבר הנכון. במודעותי למשמעות בחיי אני "מרגישה חיה". המודעות עצמה מקדמת בריאות. בזכות המודעות בידי היכולת לזהות שהחיים קורים ברגע זה. בידי היכולת לתאם את ציפיותיי אל מול מציאות חיי, לגשר ככל שניתן בין יכולותיי לרצונותיי. בכוח מודעותי אני חיה בהתכוונות לכאן ועכשיו, ולא כאילו היו חיי סרט שאמור להסתיים בסוף טוב.

את הכלי לניסוח משמעות חיים אישית יצרתי במקרה. חקרתי באקדמיה את נושא המשמעות בראייה פילוסופית ופסיכולוגית. לימדתי ופרסמתי על כך ספרי עיון ומאמרים. אז עמדתי לפרסם ספר חדש: פתרון חידת המשמעות. הצגתי בו את תפיסותיהם של פילוסופיים ופסיכולוגים מרכזיים בתרבות המערב. רציתי שהספר יפנה לאחד האדם, לאו דווקא לסטודנטים באוניברסיטה, וביקשתי להפוך את הטקסט לרלוונטי עבור כל אדם חושב. פניתי ל-12 אנשים שאני מכירה ומעריכה כדי שיתראיינו על משמעות חייהם. בראיונות השתמשתי בגישה פרשנית ששימשה אותי במחקר האקדמי לניתוח טקסטים. בעודי עוסקת בשיבוץ ריאיון אחד בכל פרק, הבנתי שלא מדובר ב"תבלין" אלא דווקא ב"מנה העיקרית". ראיתי שנחשפה בפני דרך להגיע לניסוח תמציתי ומדויק של משמעות חיים אישית בתהליך קצר ומרתק. אומנות המשמעות היא גישה קוגניטיבית־אינטלקטואלית ונרטיבית למשמעות בחיים. זהו גם כלי מעשי לניסוח ולטיפוח משמעות אישית בחיים.

בעקבות קריאת פתרון חידת המשמעות פנו אליי מי שביקשו לנסח את משמעות חייהם. התוצאות היו מפתיעות בעוצמתן. את התפיסה של אומנות המשמעות ואת יישומה אני מלמדת בסמינרים של התואר השני בהכשרת מטפלים. בסדנאות שאני מנחה מחוץ לאקדמיה מתנסים המשתתפים בניסוח משמעות חייהם. במאמרים שפרסמתי תיארתי כיצד להגיע לניסוח של משמעות חיים אישית. בהרצאות לקהל רחב אני מציגה את השיטה ואת פירותיה. בפודקסטים אני מדברת על התרומה של ניסוח משמעות אישית לאיכות חיים מיטיבה. "כּוֹסִי רְוָיָה". התכוונתי להסתפק בכך. אך היה מקרה מיוחד ששינה את דעתי. בעקבותיו יזמתי קורסים להכשרת אנשי טיפול גם מחוץ לאקדמיה. בקורסים אני מלמדת איך לשלב את הגישה והכלי המעשי בעבודתם המקצועית. לאחר הכשרתם, ביכולתם להציע למעוניינים מפגש חד־פעמי בן כשעה לניסוח משמעות חיים אישית.

יום אחד בשיחת טלפון עם הבן שלי (27) הוא אמר שיש משהו שברצונו לבקש ממני: שאפגוש חבר שלו, שמתמודד זה כמה חודשים עם מצב נפשי ירוד. מחלת הסרטן של אימו חזרה בפעם הרביעית, יחסיו עם חברתו עלו על שרטון, והוא מתפקד בעבודתו ובחייו ברמה מינימלית. נעניתי בחיוב. עוד באותו יום תואם מפגש שהתקיים יומיים לאחר מכן. לא אפרט כאן את מהלך המפגש, שכן פרטיו חסויים ואף אינם מן העניין. אציין שהבחור האינטליגנטי, המשכיל והמוכשר שפגשתי הכיר היטב את עולם הטיפול והסתייע בו בעבר ובהווה. המפגש ארך כשעה ובסיומו נוסחה במילה אחת משמעות חייו האישית. מניסיוני, התהליך מוצלח כאשר האווירה של תחילת המפגש משתנה, האנרגיה הופכת חיונית, בהירה וברורה. כך קרה עם הבחור הצעיר. הוא נכנס בצעדים מדודים ויצא בצעדים רחבים. משמעות ניכרת ביכולת להסביר לָמָּה משהו הוא טוב, לְמָה אומרים "כן". למחרת כתב לי שהשיחה שלנו ממשיכה ללוות אותו. שבכוונתו להתמקד בדברים חיוביים ולפתח הרגלים חדשים ומיטיבים, והוסיף, שלאחר נתק, נפגש עם אימו החולה, ואף הצליח לגרום לשיפור במצב רוחה.

עד המפגש עם הבחור הצעיר הנחת העבודה שלי בגישת אומנות המשמעות הייתה שהנושא רלוונטי למי שעברו את גיל ארבעים. הֵנַחְתִּי שכדי לדבר על משמעות חיים נחוצים חיים, ימים־שבועות־חודשים־שנים של ניסיון מצטבר, של הישגים וכישלונות, ועוד ועוד. חשבתי שהניסוח רלוונטי למי שפיתחו אישיות מגובשת למדי, שזהותם העצמית ותפיסת עולמם הבשילו ונשאו פרי. אולם, יכולתו של הצעיר להגיע ביעילות לניסוח משמעות חייו, ועוד יותר מכך, ליישמה ולקדם את דרכו בהכוונתה - שינו את דעתי. הבנתי שחשוב שמי שיכולים להיתרם ולהיעזר בשיטה יתוודעו לקיומה ובמיוחד לכלי המעשי שלה.

שני רגעים גדולים בחיי כל אדם: הראשון - הרגע שבו נולד. השני - הרגע שבו הבין לָמָּה.⁴ שתי "לידות" לאדם: על־ידי אחרים ועל־ידי עצמו; "ראשונה - יציאתו מבטן אמו. שנייה - התגלות מהותו".⁵ משמעות חיים נחשפת ברגע השני, ב"לידה" השנייה. התגלות המהות האישית היא מעשה יצירה, שכן המהות הזו אינה נתונה. היא מתגבשת ומתעצבת דרך בחירות ופעולות שמכוננות זהות עצמית ומרכיבות תפיסת עולם.

משמעות בחיים נוכחת במפגש שבין זהות עצמית ובין תפיסת עולם. היא מסומנת בממשק שבו מה שחשוב לי בחיי האישיים נמצא בחפיפה עם מה שלדעתי חשוב בחיים בכלל. משמעות חיים היא מטרה, אך היא גם אמצעי - כלי עבודה, "משקפיים" להתבוננות בקיום הפרטי. משמעות היא "מצפן" שקובע את הצפון, היא גם מהות אישית וגם דרך למימושה. הכרתה מעוררת עניין, מחדשת התייחסות חיונית לקיום, מסייעת בקבלה עצמית, בקבלת החלטות, מספקת הסבר לבחירות נכונות, משכללת הבנה, סובלנות והערכה כלפי הסביבה והקרובים אלינו.

משמעות בחיים בגישת אומנות המשמעות היא תוצאה של שילוב בין שני תהליכי לימוד - זהות עצמית ותפיסת עולם. תהליכי הלימוד הללו מתווים שני נתיבים במסעו של אדם בתוּרו אחרי מענה לשאלות: "מי אני?" ו"בַּמֶּה אני מאמין?". זהות עצמית מושגת על ידי אינדיבידואציה. הצלחה בגיבוש זהות עצמית לאורך שלבי הקיום היא תנאי להתמודדות יעילה עם משברי זהות. תפיסת עולם מתבססת, מתגבשת ומתנסחת מתוך חוויה עמוקה של אחדות הרמונית עם היקום ומשלבת בחוּבה גוף ונפש, רגש ומחשבה, חומר ורוח.

התפתחות עצמית בשני נתיבים - זהות עצמית ותפיסת עולם - מבססת משמעות אישית. על מבקש המשמעות ללמד את עצמו ללכת בנתיב האינדיבידואציה מזה ובנתיב תפיסת עולם מזה. זהות עצמית חיונית כדי שנדע שאת חיינו אנו חיים. גיבוש תפיסת עולם חיוני להקניית משמעות לקיומנו, שחורגת מעבר לעצמנו. המשמעות ממומשת כשהייחודיות האישית "מוענקת" לעצמנו ולעולם בכוונה תחילה, מתוך חופש פנימי. ניסוח המשמעות מחזיק בתמציתיות את העיקר בחיים. אומנות המשמעות מגיעה לשיאה בניסוח תשובה אחת, ברורה ושלמה ובמימושה. כשבידי ניסוח של משמעות חיי האישית, אני חותרת למקסם את משמעות חיי.