פרולוג
יונתן קליין הובל על ידי שני שוטרים צבאיים,
ידיו היו אזוקות.
הדרך לאולם הדיונים בבית המשפט בקריה הייתה מרוצפת באבנים משתלבות, השמש קפחה על ראשו.
המצלמות תקתקו ללא הרף וגרמו לו למצמץ.
נציגי כל רשתות הרדיו היו שם.
היו שם גם כמה נציגי רשתות זרות שהתעניינו דרך קבע בצבא הישראלי וזיהו תחילתו של סיפור עסיסי.
בקהל הרב זיהה את הוריו ואחיו.
הוא הוכנס לפנים האולם והתיישב סמוך לעורך דינו.
תוך דקות הייתה צפויה הקראת גזר הדין.
שבוע לפני כן פסק בית המשפט הצבאי בקריה כי יונתן קליין נמצא אשם באונס בנסיבות מחמירות.
אב בית הדין הכריז על כניסת חבר השופטים.
שלושה שופטים חמורי סבר לבושים מדי שרד מגוהצים נכנסו
לאולם.
ללא כל גינונים מיותרים החל ראש הרכב השופטים להכריז
על גזר הדין.
"רב"ט יונתן קליין, נמצאת אשם באונס בבסיס רמת דוד ביום 17.6.1988 לפיכך בית הדין גוזר עליך שמונה וחצי שנות מאסר בפועל. עומדת לך זכות ערעור לעונש זה."
הקראת גזר הדין נמשכה פחות משתי דקות.
לאחר ההלם הראשוני החלה באולם מהומה של ממש.
יונתן הוצא במהירות מהאולם.
פרקליטו רב סרן נוח לוי נשאר עומד המום במקומו.
איש לא ציפה לגזר דין כה חמור.
1.
18 חודשים קודם לכן
מטוס הקורנס חנה בפתח הדת"ק1. מטוס קרב דו מנועי מסוג פאנטום f4e. בחיל האוויר מכנים כל מטוס בשם עברי. כך קיבל הפאנטום את השם קורנס. שם שהלם היטב את מראהו של המטוס.
הגשם לא פסק לרדת. יונתן רץ לעבר המטוס ובידיו פיני האבטחה.
הוא אבטח במהירות את הפינים למקומם וסימן לטייס בזקירת אגודל שהכול תקין.
הטייס נד בראשו והחל להסיע את המטוס לפנים הדת"ק.
רטוב עד לשד עצמותיו חזר יונתן לדת"ק.
בני, חברו לחדר, המתין לו עם כוס תה.
"שתה יוני." אמר בחיוך.
"תודה." ענה לו יונתן ולגם מהתה המהביל.
יובל ראש צוות החימוש ניגש אליהם.
"מי יוצא שבת"?
"לא אנחנו." ענו שניהם בצער.
יובל חייך.
"לא נורא. תעלו מוקדם תנוחו היטב במגורים"
1 דת"ק- דיר תת קרקעי.
2.
ג'יימי כהן הייתה בת 32.
כנערה צעירה זכתה בתחרות יופי מקומית ונראה שאת הכול השיגה בקלות.
תואר שני באוניברסיטה יוקרתית בניו יורק, עבודה נחשקת בחברה מצליחה.
בהיותה בת יחידה להורים אמידים לא סבלה כל מחסור.
כאשר הכירה באקראי את טייס הקרב מישראל הוריה היו
בעננים.
הם השלימו עם העובדה שתצטרך לגור בישראל.
ג'יימי נישאה לרב סרן אורי נבון באולם אירועים בבית מלון יוקרתי במרכז הארץ.
לפני כשנה הועלה אורי לדרגת אלוף משנה וקיבל את הפיקוד על בסיס רמת דוד.
לאחר חיים נוחים במרכז הארץ קשה היה לה להתרגל לחיים בבסיס במגורי המשפחות.
אין ספק שמבחינתה הייתה זאת ירידה ברמה.
היא התקשתה להתחבר לנשות הטייסים בבסיס אשר היו ברובן צבריות ובעלות מנטליות אחרת משלה.
היה להן סדר יום קבוע שנע סביב עבודה וטיפול בילדים.
לאורי ולה לא היו ילדים.
עבודה טרם מצאה (כלל לא הייתה לחוצה למצוא).
שגרת יומה החלה בריצה של חמישה קילומטרים ולאחר מכן ארוחת בוקר באחד מבתי הקפה באזור ובהמשך חיפוש עצל אחר עבודה במודעות הדרושים בעיתון, צפייה בסרטים וקריאת ספרים.
אורי היה מגיע בדרך כלל לארוחת הצוהריים והם אכלו ושוחחו שיחות חולין.
לאחר מכן היה חוזר לטייסת וללשכתו במנהלת הבסיס.
את יתרת היום העבירה בשחייה בבריכה המחוממת בעפולה, ובערב הייתה נפגשת בדרך כלל עם החברה היחידה שהייתה לה. מאחר ובתיהן היו סמוכים נפגשו בכל פעם זו אצל זו.
3.
כמו בכל שבת שנשאר בבסיס מיהר יונתן ביום שישי בצוהריים
לשק"ם הבסיסי שנקרא גם שק"ם משפחות.
הוא נהג לקנות שם מתוקים וחטיפים וכמובן גם עיתון בכדי להעביר את הזמן בשבת.
השקם היה מלא בחיילים כמוהו ובבני משפחותיהם של סגל הבסיס אשר רכשו גם הם מצרכים לקראת סוף השבוע.
בצאתו הבחין באישה צעירה סוחבת שתי שקיות עמוסות במצרכים.
מבלי שהקדיש לכך מחשבה ניגש אליה מיד והציע את עזרתו,
האישה חייכה בתודה נתנה לו שקית אחת.
"רק עד האוטו." אמרה.
"אין בעיה." ענה.
בהגיעם לרכבה הניח בתא המטען את השקית והתכוון לפנות לדרכו.
"חכה." קראה. "אתה נשאר שבת?"
רק עכשיו הבחין במבטא האמריקאי שלה.
"כן." ענה לה.
"אשמח להודות לך על העזרה. בוא אכבד אותך בשתייה קרה."
יונתן התיישב לצידה וכעבור מספר דקות הגיעו למגורי המשפחות בבסיס.
"אף פעם לא הייתי כאן." פלט יונתן
האישה חייכה אליו.
הוא עזר לה לסחוב את השקיות עם המצרכים למטבח.
היא מזגה לו כוס קולה קרה והגישה לו.
"איך אומרים?" שאלה, "לרוויה?" הוא חייך והודה לה.
עכשיו גם הבחין ביופייה המרשים, גופה אתלטי וחטוב ועיניים ירוקות בצבע האיזמרגד.
יונתן לא יכל להסיר מבטו.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
